JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

חברה בהפרעה

התמודדות נפשית בימי קורונה

חברה בהפרעה דני עמית
אוקטובר 12
19:30 2020

משבר הקורונה מאיים ללא ספק גם על הבריאות הנפשית. המרכיבים מעוררי הדחק ברורים לכול – האיום המתמשך על החיים, האובדן, הבדידות והפגיעה במרקם החיים, מבחינת הכלכלה, התרבות והפנאי – מביאים לעלייה ברורה במצוקות הנפשיות. מעין מלחמת התשה המזכירה משברים קשים מהעבר.

יחד עם זאת, נראה שלמשבר הקורונה נוספו מאפיינים ייחודיים. העובדה שמדובר באיום ראשוני שלא ידענו כמותו מעמידה את מיטב המומחים בשורה אחת עם ההדיוטות ואחרוני האזרחים. כנראה אין אדם או מנהיג על פני כדור הארץ שמבין באמת איך נכון להתמודד עם המשבר. לפיכך ההתנהלות מתבצעת דרך ניסוי וטעייה. הרבה טעייה, שמחיריה גבוהים.

ההתמודדות עם אי ודאות ומוגבלות האדם אינה חדשה, אך ברמה העולמית יש כאן הפתעה. בעיקר לאחר שהתרגלנו שבעידן המחשב וההייטק יש פתרון כמעט לכל דבר. לכן, כשגם מדינות מתקדמות עומדות חסרות אונים וגופים בעלי מוניטין כצה"ל וסיירת מטכ"ל מתמהמהים בניצחון, יכולים להתגנב ללב חרדות וייאוש, חוויה של חוסר הוגנות ותחושה ש"מגיעים לנו חיים טובים יותר".

וכאן למעשה מתגלה הקורונה כמחלה חברתית. מעין ניסוי חברתי עולמי שבוחן את התגובה החברתית לאויב זעיר ולא מוכר, שאפילו לא נראה לעין (עד כדי כך שיש הטוענים שהוא בדיה) והופך את העולם האנושי על פיו.

ודווקא בשעה של משבר, כשעיני הציבור נשואות למומחים ולמנהיגים בתקווה לרוגע ולפתרון, מתגלה שבצמרת אין רוגע ואין שלווה. נהפוך הוא. נבחרי הציבור, אנשי התקשורת והמומחים, משדרים פלגנות ומאבק. השיח הציבורי נצבע בצבעים של לחץ וכעס, חלוקת ציוני נכשל הדדיים, מחאה ומסרים של חוסר תוחלת. די אם נצפה במהדורת חדשות אחת כדי לזהות את החוסרים בחברה ואת חולשותיה אל מול האויב. רשימות נפטרים ונדבקים, חוסר במיטות בבתי החולים, חוסר הסכמה, חוסר במתווה יציאה במשבר, חוסר היגיון, חוסר עקביות ועוד חוסר וחוסר לאן שלא נביט.

ניכר סיקור המתמקד בשלילי ובתחלואות והפגמים שבחברה, שבוודאי מאתר כשלים אמיתיים, אך ברור שרמת התפקוד של הפוליטיקאים אינה חזות הכול. יש דברים רבים ומרגשים שקורים בזמן הקורונה שאינם זוכים לסיקור או לרייטינג גבוה. ניכר שהפריים מתמקד בהיבטים מעשיים של ההתמודדות בדגש מוגבר על חולי, נזקי הכלכלה וחולשותיהם של האוחזים בהגה, ולעומתם ניתן פחות מקום להצלחות או להיבטים רוחניים או רגשיים. ואם כבר מתייחסים לרגשות, הם נוטים להיות רגשות שליליים – כעס, שנאה ובוז.

הבעיה היא שלדרך הזאת יש השפעה הרסנית על המצב הנפשי. יש להניח שאם פרופסור לבריאות הנפש היה בין מובילי המאבק במחלה, הוא היה ממליץ להכניס לזירה גם רגשות אחרים וחיוביים. ניתן להביא לשם דוגמה את גישתו של פרופסור מרטין סליגמן, ממייסדי הפסיכולוגיה החיובית, שלפיה רגשות כמו ביטחון, תקווה ואמון, לצד מידות של אומץ, אמונה, מנהיגות, רוחניות ומתינות, עוזרים לנו בעיקר בתקופות קשות. על בסיס מידות אלה ניתן להבין אפוא עד כמה השיח הציבורי הנוכחי יכול להרחיק אותנו מחוסן נפשי ומרגשות אושר.

וכאן כמובן נשאלת השאלה אם יש דברים נוספים שניתן לקדם כדי להתמודד טוב יותר. האם המפתח נמצא רק בידי הפוליטיקאים והרופאים? והתשובה כמובן היא לא. כי ברור שמצד אחד המומחים ומנהיגי הציבור מוגבלים ביכולתם, ומנגד להתנהגות כל פרט יש השפעה עצומה על בריאותו האישית ועל הבריאות הלאומית.

מכאן שהרוצה לשמור על מצבו הרגשי ועל בריאותו הנפשית יכול לפעול בדרכים נוספות. ההכרה שגם נבחרי הציבור הם רק בני אדם, וכעת הם מצויים בחוסר שליטה במצב, מאפשרת לנו להתנער מהציפייה שמישהו יעשה את העבודה בשבילנו. יש כאן למעשה מצב נדיר המעמיד את כל האזרחים במצב דומה של מוגבלות וחוסר ידע. חוויה המתבססת על "אם אין אני לי מי לי". עמדה זו יכולה לכוון אותנו לחוויה של מיקוד שליטה פנימי. מצב שבו אנחנו לוקחים אחריות על חיינו ומצב רוחנו. הזדמנות להתפכחות והתבגרות אישית.

וכאן סוף סוף יש ודאות. האדם יכול לנהל את עולמו הפנימי ולחזק את חוסנו. ברור שהדבר מחייב התגייסות ומאמץ וכרוך בזמן. וברור שיש השפעה לתנאים אובייקטיביים גנטיים ואישיותיים ושיש שונות עצומה במידת הפגיעה של הקורונה. אך כשם שניתן להצליח לרדת במשקל, לחזק את השרירים או להפסיק לעשן, כך גם ניתן לחזק את העולם המנטלי.

אחד המודלים המסייעים להסביר ולתאר בפשטות את העולם הנפשי ואת הקשר בין המציאות האובייקטיבית למציאות הנפשית הוא מודל אפר"ת. המודל לקוח מגישות קוגניטיביות הומניסטיות ומזוהה בעיקר עם הגישה של אלפרד אדלר. על פי גישות אלה, המציאות האובייקטיבית (א – אירוע אובייקטיבי) עוברת עיבוד קוגניטיבי (פ – פרשנות), והעיבוד הזה משפיע על הגוף (פ – פיזי), על העולם הרגשי (ר – רגש) ועל ההתנהגות (ת – תגובה). בין המרכיבים השונים יש השפעה הדדית. הפרשנות משפיעה על מצבנו הרגשי והפיזי ועל התנהגותנו אך גם להפך. הרגש משפיע על הפרשנות והגוף וחוזר חלילה. משמע המציאות היא מה שאנחנו עושים ממנה.

ניתן לראות את המחשבות, הרגשות, הגופניות וההתנהגות כארבעת השערים לעולם הפנימי, ודרכם ניתן לווסת את העולם הפנימי ולשפר את החוויה ואת עולם הנפש. שער הפרשנות והמחשבה הקוגניטיבית נחשב לבעל השפעה מכרעת על התודעה והמצב הרגשי. על פי גישה זו אין לנו אפשרות לבחור את המציאות שבה אנו חיים אך בהחלט יש לנו חירות וזכות לבחור כיצד להתייחס אליה. לא המציאות האובייקטיבית מכתיבה את החוויה הפנימית שלנו ואת הרגשתנו אלא המחשבות שלנו ביחס למציאות והסיפור שאנו מספרים לעצמנו על המציאות.

אם ניצמד לפרשנות התקשורתית, נקבל קרוב לוודאי סיפור עצוב ומדכא. סיפור צר המתמקד בחולשות ההנהגה. סיפור על ניהול חובבני, חוסר תכלית ואופק מאיים. סיפור כזה גם מעביר מסר נוסף: שהקורונה והסבל שהיא מביאה הם בלתי אפשריים, וכל עוד הם מתקיימים החיים אינם נסבלים.

לפי גישות פסיכולוגיות מודרניות (כדוגמת הa/c/t/ – גישה קוגניטיבית רוחנית הנשענת על עקרונות בודהיסטיים), הניסיון להימנע מחוויות קשות וההתכחשות אליהן עלולים דווקא להחריף את המצוקה. לעומת זאת, גישה מתבוננת וסקרנית יכולה להרחיב את החוויה ולייצר יכולת גמישות, צמיחה וחוויה אותנטית. גישה נוספת – kobasa – שבדקה את החוסן הנפשי, מצאה שהעמדה של האדם כלפי המציאות משפיעה על הבריאות הפיזית ועל העמידות לנוכח קושי. kobasa זיהתה שלושה מרכיבים מחשבתיים שמסייעים לבריאות – ראיית קושי כאתגר והזדמנות, מיקוד שליטה פנימי ותחושת מעורבות.

אם נבחר לייצר "סיפור קורונה מקדם בריאות", נוכל לכוון את הקשב גם לחוזקות ויתרונות הנובעים מהמצב. לצד העצב והסבל נוכל להוסיף לסל שלנו רגעים יפים. ניתן להפיק תובנות חיים מהמצב ולהכיר בהזדמנות הנדירה – מעין מתנה פילוסופית – שניתנה לנו. הפוגה עולמית המאפשרת לעצור את מרוץ החיים החברתי, ולהרהר על משמעות החיים. לבחון אותם מחדש ולבחור באיזו דרך להמשיך. כמובן שעבור מי שנפגע קשה יותר, אתגר השיקום והחזרה לחיים גדול יותר. אך בכל מקרה למרביתנו הקורונה מהווה הזדמנות לבחון ערכים חשובים ולתכנן איך לשמר אותם בעתיד – שקט, משפחה, בריאות. רגעים פשוטים. היופי בפרטים הקטנים וההכרה בכך שאינם מובנים מאליהם.

השער הפיזי-גופני גם הוא רכיב שדרכו אפשר לפרוק תחושות רעות ולהכניס חוויות נעימות ומחזקות. פעילות גופנית סדירה. ארוחות טובות. שינה. מסז' שבועי או אפילו נשימה עמוקה וטבעית – לכל הפעולות האלה יש השפעה מיטיבה על הנפש. בחזקת נפש בריאה בגוף בריא.

השער הרגשי מייצג בסופו של דבר את טעם החיים. מודעות לרגשות השונים וביטוי לרגשות אלה, בשיחה או בדרכים נוספות, יוכל לסייע בצמצום או מניעת מצוקה קשה וביצירת חיים עשירים. עיסוק בפעילות שמאפשרת אוורור רגשי, שיח עם אנשים קרובים ותומכים, פעילות נעימה כדוגמת מוזיקה, קריאה, יצירה וכמובן גם בכי. נוסף לכך, חתירה לרגשות כמו חמלה, אומץ, אופטימיות – תוכל לסייע לשמור על מצב רוח חיובי.

וכמובן – שער ההתנהגות. התנהגות פרו חברתית, סולידריות ותמיכה הדדית, תרומה לזולת, עשיית פעולות עם משמעות. כל אלה יסייעו לנו לצמצם מצוקות קשות ולעבור את המשבר בשלום.

ולסיכום – נאחל שנפיק את המיטב מהמשבר ושנצא ממנו בריאים וטובים יותר ממה שנכנסנו אליו.

על המחבר / המחברת

Avatar

דני עמית

פסיכולוג, מטפל בילדים נוער ומשפחה. פסיכולוג במילואים בבית הספר לטיסה. מרצה ומנחה סדנאות בתחום החוסן המנטאלי והתמודדות עם לחצים. בעל קליניקה פרטית.

7 תגובות

  1. שלמה יגיל
    שלמה יגיל אוקטובר 13 2020, 18:44
    לדעתי הפעם ישבר בארץ שיא כל הזמנים

    של זכרונות והפרות. גם מצב המגפה, גם הכסף שנעלם, גם חוסר הביטחון, גם הניתוק החברתי, ואפשר להמשיך ולהמשיך.

    השב לתגובה
  2. עודד קרת
    עודד קרת אוקטובר 14 2020, 12:36
    עוד דורות ישאו מיליוני אנשים בעולם

    את טראומת המגיפה הארורה.

    השב לתגובה
  3. גילת
    גילת אוקטובר 15 2020, 13:12
    אני מסכימה איתך שסולידריות היא מרכיב

    חשוב בהתמודדות. לכן כנראה הכל אבוד. יש כאן בדיוק ההיפך מזה.

    השב לתגובה
  4. מ.
    מ. אוקטובר 16 2020, 12:45
    הנזק הנפשי בדרך כלל הרבה יותר משמעותי

    מנזק כלכלי

    השב לתגובה
  5. עטרה פולק
    עטרה פולק אוקטובר 16 2020, 23:42
    סוף סוף התייחסות לסיכוני הנפש

    מה שרוב המאמרים מתעלמים מהם לגמרי.

    השב לתגובה
  6. דב שילר
    דב שילר אוקטובר 17 2020, 18:59
    אפשר ממש לחוש בשינויים של האנשים מסביב

    וגם בקבוצות חברתיות מסוימות. והכל לרעה.

    השב לתגובה
  7. עדן נחמה
    עדן נחמה אוקטובר 19 2020, 23:12
    ההפרעה היא לא רק מעוצמת הבעיות

    אלא גם איך המצב החדש עומד מול הציפיות. ומבחינה זו אצלנו המצב טוב יותר מאשר בכמה מדינות מערביות מפונקות

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ברפואה

יתר המאמרים במדור