JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • רפואה
  •  » ישראל זקוקה לתוכנית "יוזמה" בבריאות (1)

ישראל זקוקה לתוכנית "יוזמה" בבריאות (1)

על חשיבותם של מחקר ופיתוח במערכת הבריאות בישראל

ישראל זקוקה לתוכנית "יוזמה" בבריאות (1) דבי קאופמן
נובמבר 18
19:30 2020

דמיינו לעצמכם את חברת טבע ללא ההשקעות בקופקסון. האם הייתה מגיעה לאותם ימי תהילה והצלחה? ובכלל, האם תעשיית ההייטק הישראלית הייתה צומחת כפי שצמחה ללא השקעות ההון סיכון בשנות ה-90, שזכו לעידוד אינטנסיבי מהמדינה באמצעות קרנות "יוזמה" במשרד האוצר?

תהיו בטוחים שלא!

ההייטק הישראלי לא היה הופך לסיפור הצלחה עולמי, ובעיקר לא היה מוביל את ישראל למחוזות שאליהם הגיעה בשני העשורים האחרונים.

ניסיון השקעות המדינה במו"פ בתחומי ההייטק הוכיח את עצמו זה מכבר, ועולה השאלה למה זה לא כך בתחום הבריאות של ישראל.

מדוע ישראל מזניחה והזניחה לאורך השנים את מערכת הבריאות, שבימים אלה בעיקר – ימי קורונה, זועקת הצילו מכל כיוון אפשרי.

דו"ח מיוחד של מוסד שמואל נאמן שכתבו החוקרות ציפי בוכניק, רינת קליין וד"ר דפנה גץ, ופורסם בימים אלה מציג תמונה עגומה של מצב ההשקעות הממשלתיות במו"פ במערכת הבריאות של ישראל בעשור האחרון, ומשקף את הקושי של ישראל להיערך למגפת הקורונה ולהתמודד עימה.

מסתבר שבשני העשורים האחרונים, פחות מ-1% מההשקעות הממשלתיות במו"פ, ואם לדייק 0.6%, הם בתחום הבריאות. וזאת בהשוואה למדינות ה-OECD, שבהן שיעור ההשקעות הממוצע בבריאות עומד על כ-4.5% מההשקעות במו"פ במדינה, פער עצום לעומת ישראל. ואם לא די בכך, אזי שבחמש השנים האחרונות חלה ירידה של כ-20% בהשקעות במחקר בבתי חולים (347 מיליון ש"ח בשנת 2017, לעומת 431 מיליון ש"ח בשנת 2012).

אין ספק שאלה הם נתונים מתסכלים, בייחוד לאור הדרך שבה צלחה ישראל את המשברים הכלכליים בשני העשורים האחרונים, דרך המוכיחה לא רק את היתרון של כלכלה מבוססת ידע, אלא גם את החשיבות הרבה של מדיניות המעודדת יצירה מדעית-טכנולוגית וטיפוח הון אנושי כתשתית הכרחית לפעילות זו.

וכך, לעומת הישגי הכלכלה הישראלית במדע ובטכנולוגיה שזוכים להכרה בין-לאומית, הבאה לידי ביטוי בשיעור הגבוה של מימון ההוצאה הלאומית למו"פ ממקורות חו"ל (יותר מ-50% מההוצאה הלאומית למו"פ ממומן על ידי מקורות חו"ל באמצעות מרכזי המו"פ של חברות רב-לאומיות), דווקא הבריאות של כולנו לא מתנהלת כראוי בגלל ההזנחה, בגלל חוסר תשומת לב ומשום שהחליטו שם למעלה שמחקר ופיתוח בבריאות לא חשובים דיים.

זאת ועוד, מהדו"ח שפרסמו החוקרות עולה כי תוכניות של אסטרטגיית בריאות לחוד ומעשים לחוד.

במרץ 2018 אישרה הממשלה החלטה על תוכנית לאומית לקידום תחום הבריאות הדיגיטלית כאמצעי לשיפור הבריאות וכמנוע צמיחה. דובר על תוכנית רחבת היקף משותפת לכמה משרדים: ראש הממשלה, האוצר, הבריאות, שוויון חברתי, הכלכלה, המדע והטכנולוגיה, וכן לרשות לחדשנות ולמל"ג. אלא שעד היום לא ברור מה עלה בגורלה של התוכנית, האם הכסף הועבר ואם כן לאן, ומהם המחקרים שבוצעו.

לצורך יישום התוכנית הוחלט להקצות 898 מיליון ש"ח עד שנת 2022: כ-205 מיליון ש"ח בשנת 2018 ועוד כ-145 מיליון לש"ח כל שנה בשנים 2019–2022. מימון התוכנית היה אמור להתבצע על ידי משרד הבריאות, רשות החדשנות, המשרד לשוויון חברתי, משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון. התוכנית המפורטת אושרה על ידי הממשלה, ומעידה על כך שיש מחשבה ורצון לקדם את התחום, אך למרבה הצער, מפאת חוסר שקיפות, לא ברור האם הועברו כספים בהתאם לתוכנית והאם השקעות האלה נשאו פרי. כל הניסיונות לגלות מהן התפוקות להשקעה עלו בתוהו.

בחלקו השני של המאמר אציג את כמה מהבעיות העיקריות של מערכת הבריאות והשלכותיהן ואדון בירידה בהשקעות ובמימון הממשלתי הזעום במחקר שנערך בבתי החולים בישראל.

על המחבר / המחברת

דבי קאופמן

דבי קאופמן

עורכת: מדור ספורט. מרימת משקולות בעבר. מאמנת כושר וריצות ארוכות, עוסקת כיום בספורט טריאתלון וריצה. עורכת ויועצת תקשורת כלכלית, דירקטורית בחברה ציבורית ומנהלת תקשורת ופיתוח עסקי במוסד שמואל נאמן בטכניון.

5 תגובות

  1. ירדנה זילבר
    ירדנה זילבר נובמבר 19 2020, 13:16
    זה לא מתחיל ונגמר במערכת הבריאות

    התיקון צריך להתחיל הרבה יותר למעלה
    הבעיה נוגעת בכל תחומי החיים

    השב לתגובה
  2. לדבי קאפמן
    לדבי קאפמן נובמבר 19 2020, 19:02
    בריאות בישראל

    כדאי שתפנימי שלמרות כל הטענות הנכונות בחלקן בישראל קיימת מערכת רפואה ציבורית מהטובות בעולם. אמת – לא הכל אידיאלי. חסרים אחים ואחיות. באתרים ידועים חסרים רופאים. בפינות של המערכת מגלים לעתים שחיתויות. המדינה מקצה תקציבים שבמקרים רבים לא מנצלים בצורה נכונה בשל חוסר במנהלים רפואיים. נכון שחברות התרופות מגזימות במחירים ולכן ועדת סל התרופות חייבת לבחור במה שנראה לה. הבאת את חברת טבע כדוגמה. זו אינה חברת תרופות אלא חברה שעושה פורמולציות מועתקות ואורזת באריזות חדשות. זה נקרא גנריקה. למעשה המונופול של טבע הוא בעוכרי מערכת הבריאות ומהווה אחת מהמגבלות הקשות ביותר שלה. עם כל המגבלות האלה מערכת הבריאות כאן משרתת את הציבור ביעילות ובהגינות. אם נוצרים צווארי בקבוק הרי שהם נוצרו בכוונה על מנת להפנות מטופלים לרפואה פרטית.

    השב לתגובה
  3. דליה עופר
    דליה עופר נובמבר 20 2020, 13:04
    משקיעים במי שיש לו כוח בפריימריס

    לא סתם מדברים על הרכבת מערכת הבריאות.

    השב לתגובה
  4. שרונה
    שרונה נובמבר 21 2020, 11:58
    כמה שזה נכון

    מה שאומר שהסיכוי שזה יקרה הוא קטן.

    השב לתגובה
  5. אורנה כהן
    אורנה כהן נובמבר 23 2020, 12:14
    זקוקה

    זקוקה מאוד!!

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ברפואה

יתר המאמרים במדור