JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

גול עצמי רפואי

כשמערכת החיסון טועה באבחון

גול עצמי רפואי נויטרופיל בולע חיידק תמונה:Volker Brinkmann wikimedia commons
יולי 28
14:00 2014

במקרים מסוימים של חבלה קשה לגוף מתחילה קריסת מערכות – הכליות, הכבד, הריאות ואיברים נוספים עלולים להיכנס לאי ספיקה ובהמשך לגרום למותו של הפצוע. גם מערכת החיסון עלולה להשתבש. הנויטרופילים, סוג של תאי דם לבנים שהם אבני היסוד של מערכת החיסון, אמורים לתקוף חיידקים ומזהמים אחרים החודרים כתוצאה מהטראומה. במקום זאת, הם מתחילים לתקוף את כלי הדם הקטנים (הקפילרות) שבהם הם זורמים. כאשר נימי הדם נפגעים מאותם תאי חיסון, כלי הדם אינם אטומים, ואז מתחילה דליפה קפילרית לתוך הרקמות שמובילה לקריסת המערכות. בשנים האחרונות נחקר מנגנון הכשל של התאים הלבנים בעת טראומה קשה.

באתר הפגיעה, למשל בחבלה קשה בבטן בתאונת דרכים או בפציעה במלחמה, משתחררים מתווכים כימיים מהרקמה החבולה. אותם חומרים, המכונים ציטוקינים, גורמים לחשיפת קולטן הידבקות על שטח הפנים של הנויטרופילים. ציטוקינים אחרים המשתחררים מהאזור החבול משפעלים קולטני היצמדות בכלי הדם. הקולטנים שעל התאים הלבנים ואלה שעל תאי הדם מזהים זה את זה בדומה למפתח הנכנס בהתאמה מרבית למנעול. כתוצאה מכך, לאחר מספר שעות הופכים התאים הלבנים ששופעלו באזור הטראומה ל״דביקים״ ו״אגרסיבים״, וכאשר הם מגיעים דרך מחזור הדם למיטה הקפילרית, אותם נימי דם קטנים המצויים בכל הרקמות, מתרחשת היצמדות בין התא הלבן לבין נימי הדם.

התא הלבן המבולבל מזהה את נימי הדם כחיידק פולש ולכן מפריש לתוכם רעלנים. החומרים המופרשים על ידי התא הלבן גורמים להרס התאים, סדקים נפערים בקפילרות ומתחילה זליגה של נוזל מכלי הדם אל הרקמה. אם בודקים את החולה בשלב זה, מבחינים בבצקת קשה בכל איברי הגוף, למשל בצקת בגפיים, בריאות, בכליות, במוח ועוד. זאת במקביל לאי ספיקה רב-מערכתית.

בחיות מעבדה ניתן לעכב את תהליך ההיצמדות שבין הנויטרופיל לבין תאי כלי הדם על ידי נוגדנים ספציפיים החוסמים את ״המפתח״ בתא הלבן או את ״המנעול״ בנימי הדם, וכך מונעים את הדליפה הקפילרית ועוצרים את קריסת המערכות בעת חבלה.

הבנה טובה יותר של מנגנוני הכשל בעת חבלה קשה תאפשר לנו טיפול יעיל יותר בפצועים, ובמקרים מסוימים אף הצלת חיים.

על המחבר / המחברת

Avatar

גדעון גולדמן

פרופסור לכירורגיה, מנתח בכיר בחטיבה כירורגית בבית החולים איכילוב בתל אביב. תלמיד אייקידו.

27 תגובות

  1. דינה
    דינה יולי 29 2014, 12:36
    כמה אקטואלי

    המנגנון של המלחמה המתרחשת בתוך הגוף מזכיר במידה רבה את מה שקורה בימים אלו בזירה הלאומית. גם אנחנו פוגעים בעצמנו במאמץ לתקוף את האויב.
    בקיצור: הגוף לא תמיד כל כך חכם…

    השב לתגובה
  2. דניאל
    דניאל יולי 29 2014, 14:03
    אופס.. טעות..

    .

    השב לתגובה
  3. בעז
    בעז יולי 29 2014, 15:28
    מספר שאלות

    הי גידי
    שמעתי כבר על תופעה שהמערכת החיסונית של הגוף "משתגעת" ותוקפת את הגוף.

    השאלות שלי
    האם התופעה יכולה לקרות סתם ללא שום אירוע מקדים ?

    האם יש סוגי אירועים מקדימים שגורמים לתופעה לקרות , כגון אירוע נפשי דווקא ולא אירוע פיזי ?

    בדוגמא שמוזכרת במאמר , מה אחוז המקרים שזה קורה ? והאם יש מאפיינים לתופעה . גברים/נשים , סוגי פציעה , גיל , מצב בריאותי לפני האירוע וכו'.

    השב לתגובה
  4. מעין
    מעין יולי 30 2014, 00:38
    בחיות מעבדה ניתן לעכב את התהליך... ו?

    אצלנו?

    השב לתגובה
    • גדעון גולדמן
      גדעון גולדמן יולי 30 2014, 07:12
      מעין

      הנוגדנים המעכבים את ההצמדות בין התא הלבן לבין כלי הדם עלולים גם לחסום את הנוטרופילים מלהיצמד לחיידקים פולשים ולכן יש מקום עוד למחקר ופיתוח

      השב לתגובה
  5. גדעון גולדמן
    גדעון גולדמן יולי 30 2014, 07:05
    כמה אקטואלי

    מלחמה זו אנלוגיה רלוונטית לחבלה בגוף. אכן דומה הדבר לפגיעה מאש כוחותינו שלמרבה הצער עלול לקרות בסערת הקרב. תודה דינה

    השב לתגובה
  6. גדעון גולדמן
    גדעון גולדמן יולי 30 2014, 07:08
    אופס..טעות

    דניאל, ניתן לדמיין את הנוטרופיל מזהה טעויות בזיהוי ״האויב״ ויש להניח שיש לו מנגנוני בקרה ״ותיקון טעויות״. תודה

    השב לתגובה
  7. גדעון גולדמן
    גדעון גולדמן יולי 30 2014, 07:21
    בעז

    כנראה שהגורם הדומיננטי בשפעול המערכת הזו מותנה בעוצמת החבלה. כלומר, אם הנזק לגוף מהטראומה הוא עצום יופרשו ״ציטוקינים״ בריכוזים עצומים ובהתאם יופעלו הנוטרופילים בצורה המשובשת בה הם תוקפים את כלי הדם. כיוון שניתן לצפות בתופעה גם בחיות מורדמות עמוק יש להניח שהמרכיב הנפשי אינו משמעותי. לגבי תגובה לטראומה בזכרים ונקבות..יש היום מידע שיש הבדל בתגובה והוא מותנה בכושר שונה ביכולת יצור ציטוקינים וומתווכים כימים אחרים בין המינים

    השב לתגובה
    • בעז
      בעז יולי 30 2014, 11:44
      סינכרון מערכות

      אולי כאשר הגוף סופג טראומה קשה , מערכות הסינכרון והבקרה בגוף מפסיקות לתפקד ואז כל מערכת בגוף פועלת באופן אוטונומי ולא מסונכרן.
      כנראה שתופעה קיימת לא רק במערכות ביולוגיות.

      השב לתגובה
  8. דר׳ רחל גלעד
    דר׳ רחל גלעד יולי 30 2014, 15:25
    SIRS

    התהליך ידוע ומוכר בניואנסים כאלה ואחרים מזה שנים.. 
    שרשרת הארועים מתוארת באופן דידקטי וברור. 
    רק נותר להוסיף שתהליך זה מתרחש לא בארוע חבלתי בלבד. ( פציעות מלחמה/תאונות דרכים)
    גם כוויות נרחבות וMajor Surgery נחשבים לטראומה ולכן גם בהם אלול להתרחש תהליך הרסני זה.

    השב לתגובה
  9. דר׳ רחל גלעד
    דר׳ רחל גלעד יולי 30 2014, 16:49
    SIRS

    התהליך ידוע ומוכר בניואנסים כאלה ואחרים מזה שנים.. 
    שרשרת הארועים מתוארת באופן דידקטי וברור. 
    רק נותר להוסיף שתהליך זה מתרחש לא בארועים חבלתיים בלבד ( פציעות מלחמה/תאונות דרכים) ..
    גם כוויות נרחבות ו Elective Major Surgery נחשבים לטראומה ולכן גם בהם עלול להתרחש תהליך הרסני זה.
    וכבר מחוץ לרפואה.. לגבי מלחמות בכלל : אנו, בני אדם, יוצרים אותן.. והאחריות על כך היא אך ורק שלנו. אין גורמים ״קוסמים״/ אירועי תקלה. רק אנחנו..

    השב לתגובה
  10. דר״ רחל גלעד
    דר״ רחל גלעד יולי 30 2014, 16:52
    SIRS

    התהליך ידוע ומוכר בניואנסים כאלה ואחרים מזה שנים.. 
    שרשרת הארועים מתוארת באופן דידקטי וברור. 
    רק נותר להוסיף שתהליך זה מתרחש לא בארועים חבלתיים בלבד ( פציעות מלחמה/תאונות דרכים) .. גם כוויות נרחבות ו Elective Major Surgery נחשבים לטראומה ולכן גם בהם עלול להתרחש תהליך הרסני זה.
    וכבר מחוץ לרפואה.. לגבי מלחמות בכלל : אנו, בני אדם, יוצרים אותן.. והאחריות על כך היא אך ורק שלנו. אין גורמים ״קוסמים״/ אירועי תקלה. רק אנחנו..

    השב לתגובה
  11. דר״ רחל גלעד
    דר״ רחל גלעד יולי 30 2014, 18:54
    תקלה טכנולוגית

    תקלה טכנולוגית .. לא של מערכת החיסון .. התנצלותיי

    השב לתגובה
  12. רחל
    רחל יולי 30 2014, 19:54
    ומה עם טראומה נפשית.

    גם אני בדומה לבועז, עסוקה בשאלה
    – האם מצב כזה של התבלבלות של הגוף, באופן שהוא יכול להתקיף את עצמו, עלול לקרות גם בעקבות טראומה נפשית.
    ידוע שמצבי לחץ קשים תורמים את תרומתם למחלות פיזיות, והתשובה שנתת אודות ההרדמה של החיות, לא סיפקה אותי ואולי לא הבנתי.

    השב לתגובה
  13. לאון
    לאון יולי 30 2014, 22:31
    עוד שאלה

    לאורך הקריאה לא יכולתי להשתחרר מהרגשה שהגוף בעקבות הטראומה מנסה להתאבד.
    האם זה מופרך או יש בזה משהו

    השב לתגובה
  14. גדעון גולדמן
    גדעון גולדמן יולי 30 2014, 22:41
    בעז, סינכרון מערכות

    הסבר פילוסופי(לא מדעי) טוען שאם החיה נחשפה לחבלה אדירה..היא תהיה לעומס עצום על העדר ותמשוך אויבים למחנה. סיכויי ההחלמה אפסיים ולכן הגוף מפעיל מנגנון של ״השמדה עצמית״. קימת תופעה ברמת התא הבודד המכונה ״אפופוטוזיס״ בה התא בשל פגיעה קשה משמיד את עצמו.

    השב לתגובה
  15. גדעון גולדמן
    גדעון גולדמן יולי 30 2014, 22:48
    ד״ר רחל גלעד, SIRS

    אמת התופעה היא אכן חלק מSIRS(systemic inflammatory response syndrome) ומשמעותה תגובה דלקתית סיסטמית כתוצאה מטרומה קשה וכפי שציינת גם כוויות, ניתוח גדול, אלח דם, חבלת מעיכה ודימום מסיבי. הערתך בנוגע למלחמה..אינה התחום שלי. תודה

    השב לתגובה
  16. אלין
    אלין יולי 31 2014, 11:22
    הערת דר' גלעד

    תגובה ראויה ועניינית של רופא המכבד את מעמדו ואת עצם השעה.
    להערה של רופאה שקצת התבלבלה…

    השב לתגובה
  17. גדעון גולדמן
    גדעון גולדמן יולי 31 2014, 11:46
    טראומה נפשית-רחל

    הבילבול של התאים הלבנים בעת חבלה כנראה אינו מותנה במצב הנפשי והוכחה לכך נעוצה בעובדה שניתן להפיק את התגובה הזו בחיות מורדמות דבר המנטרל את המרכיב הנפשי. קימות מחלות המוגדרות "אוטו-אימוניות" כמו דלקת מפרקים, דלקת כלי דם ולעיתים דלקת במעי שבהן מערכת החיסון אכן תוקפת את האיברים. שם המנגנון מעט שונה ויתכן שלמרכיב הנפשי יש משקל.

    השב לתגובה
  18. גדעון גולדמן
    גדעון גולדמן יולי 31 2014, 11:49
    לאון

    הערה מרגשת. אכן מבחינה תאורטית "אבולוציונית" אך לא מדעית ניתן לראות את התופעה כמנגנון השמדה עצמי בעת טראומה הרסנית. ראה תשובה מ"ס 14

    השב לתגובה
  19. גדעון גולדמן
    גדעון גולדמן יולי 31 2014, 11:52
    אלין

    מודה בשמה של ד"ר רחל גלעד למחמאה. אודה לך על תגובה למאמר. תודה

    השב לתגובה
    • אלין
      אלין אוגוסט 03 2014, 16:23
      התנצלות

      מסכימה "שהמחמאה" אינה במקומה, מוזמן למסור בשמי לדר' גלעד את התנצלותי, תודה.

      השב לתגובה
  20. אלין
    אלין אוגוסט 03 2014, 18:30
    ואם במאמר עסקינן....

    כיום ישנו תחום מחקר חדש יחסית ברפואה פסיכונוירואימונולוגיה המסביר את הקשר בין המח, מערכת העצבים ומערכת החיסון. בשנים האחרונת נעשו לא מעט מחקרים, שמהם ניתן להקיש גם על הקשר בין גוף לנפש, אבל אחד המחקרים המעניינים הוא של המדענית דר' מיה לויטה, שמביאה דוגמא של הוצאת לימפוציטים מגוף החולה, חשיפתם מחוץ לגוף למוליך דופומין, שידוע שמגביר ומשפר את פעילותם של הלימפוציטים ואז הם מוחזרים לגוף החולה, ובכך משפרים את סיכוייהם לנוע מהר יותר ולהיכנס לאברים כדי לתקוף ביתר יעילות תאים סרטניים, וירוסים או חיידקים. לדבריה: הקשר הדו סיטרי בין המוליכים העצביים לבין מערכת החיסון מביאות תקווה להגברת הכוח ההרתעתי וההתקפי של מערכת החיסון ולטיפול בבעיה ההפוכה של מחלות אוטואימוניות שבהן מערכת החיסון עובדת ביתר מרץ והגוף תוקף את עצמו.

    השב לתגובה
  21. אלין
    אלין אוגוסט 03 2014, 18:40
    המשך...

    ואם כבר דר' לויטה זו האנלוגיה שלה לעולם הלחימה – " זה כמו יחידה לוחמת שצריכה ללחום בשטח האויב, המפקד עושה שיחת מוטיבציה עם הלוחמים (מחוץ לגוף החולה) ואז שולחים אותם לשדה הקרב (בחזרה לגוף החולה), וכעת הלוחמים עיקשים יותר, עזי לב יותר ולכן הרבה יותר יעילים במיגור האויב"

    השב לתגובה
  22. עדי
    עדי אוגוסט 03 2014, 20:14
    דלקות מדממות?

    האם זה יכול לעזור גם מול אבולה \ מרבורג \ …? נשמע דומה להשפעה שלהם.

    השב לתגובה
  23. גדעון גולדמן
    גדעון גולדמן אוגוסט 04 2014, 13:20
    אלין

    מחקר מרתק. תמיד קוויתי שאימון המח עשוי להפעיל/לדכא את מערכת החיסון לפי הצורך. תודה

    השב לתגובה
  24. גדעון גולדמן
    גדעון גולדמן אוגוסט 04 2014, 13:30
    עדי

    וירוס האבולה נצמד וחודר לתאים הלבנים במנגנון הצמדות דומה. יתכן שחסימת ההצמדות תהווה חלק מהטיפול. תודה על הקישור המענין

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ברפואה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!