JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מיגור "המגפה האפורה"

מניעת קיהיון ואלצהיימר

מיגור "המגפה האפורה" פרופסור יורם ברק
ינואר 10
12:00 2015

מספרי הזקנים ושיעורם באוכלוסיית העולם הולכים ועולים, ובהתאם הולך וגדל שיעור החולים במחלת אלצהיימר, המכונה "המגפה האפורה". ללא מציאת תרופה שתביא להבראה צפוי כי מספר החולים ישולש עד שנת 2050 ויגיע לכדי 106 מיליון.

בהעדר כל טיפול תרופתי התורם להבראה מקיהיון (השם העברי ל"דמנצייה") בכלל וממחלת אלצהיימר בפרט, ובהעדר כל טיפול תרופתי מוכח למניעת מחלת אלצהיימר, יש חשיבות עליונה למניעת קיהיון באמצעות זיהוי גורמי סיכון וגורמים מגוננים, ובאמצעות ביטולם ושימורם לפי הצורך.

אם רק ניתן היה לדחות את הופעת המחלה בחמש שנים היה נחסך סבל זה מכ-10,000 אנשים בישראל בכל שנה. התמקדות במניעת אלצהיימר מודגשת בעשור האחרון ופירותיה כבר נמדדים בהולנד ובאנגליה – שם הראו סקרים אפידמיולוגיים ירידה משמעותית בשיעור החולים במחלת אלצהיימר, זאת כתוצאה מטיפול קפדני ביתר-לחץ-דם ובסוכרת ברפואה קהילתית וכן כביטוי של השכלה רחבה יותר.

האסטרטגיות המבטיחות ביותר למניעת קיהיון כוללות שליטה בגורמי סיכון וסקולריים, פעילות קוגניטיבית, פעילות גופנית, מעורבות חברתית ותזונה. אסקור אסטרטגיות אלו בקצרה.

הקטנת גורמי סיכון וסקולריים: באופן מסורתי נהגו להפריד בין קיהיון וסקולרי (על רקע פגיעה בכלי דם מוחיים) ומחלת אלצהיימר, אך כעת מקובל להניח שאין אלו מחלות נפרדות. שתי המחלות חולקות גורמי סיכון רבים עם אטרוסקלרוזיס – טרשת עורקים. נוסף לכך, פתולוגיית כלי דם במוח וחומרתה מגבירה את הסיכון לחלות במחלת אלצהיימר ואת חומרת המחלה בכל שלביה. לכן הקטנת סיכון וסקולרי עשוי להקטין את שיעור הקיהיון מכל סוג שהוא.

גורמי סיכון קרדיווסקולריים אופייניים, כגון יתר לחץ דם, דיסליפידמיה וסוכרת, מעלים את הסיכון לפיתוח קיהיון אצל זקנים באמצעות מנגנונים אחדים שזוהו. יותר מ-20 מחקרי תצפית הראו כי לזקנים הסובלים מסוכרת סיכון כפול לחלות בקיהיון. כמה מחקרי תצפית הראו כי פרטים הסובלים מיתר לחץ דם בשנות ה-40 וה-50 לחייהם נמצאים בסיכון גבוה לקיהיון בכלל ולמחלת אלצהיימר בפרט. פרטים בעלי רמות כולסטרול גבוהות בסרום וכן רמות LDL (ליפופרוטאין המכונה "הכולסטרול הרע") מוגברות נמצאים בסיכון לקיהיון ולאירועים מוחיים ופרטים הסובלים מהשמנת יתר בצעירותם ובבגרותם נמצאים בסיכון גבוה לפתח קיהיון.
לצערנו, גורמי סיכון אלו מתווספים זה לזה, כך שפרט שמן המעשן וסובל מסוכרת, יתר לחץ דם וכולסטרול מוגבר בסרום נמצא בסיכון גבוה מאוד לפתח קיהיון. ומכיוון שלעתים קרובות פרטים נושאים מספר גורמי סיכון, קשה לאתר את המנגנון הפתולוגי של כל אחת מההפרעות בנפרד. נזכיר רק כי תהליכי דלקת ותנגודת מוגברת לאינסולין מעורבים, ככל הנראה, בגרימת הקיהיון.
הכרה של גורמי סיכון אלו עשויה לעזור באיתור תת-קבוצות באוכלוסייה הנמצאות בסיכון גבוה ושעבורן יש לאפשר ביצוע בדיקות סקר שגרתיות. אלו תת-הקבוצות שלהן סיכוי גבוה ביותר ליהנות מהתערבויות מניעתיות. התערבויות כאלו עשויות לכלול שינוי התנהגותי ושינוי באורח החיים וכן טיפול רפואי בגורמי הסיכון הווסקולריים. מחקרים אחדים הדגימו כי פרטים הסובלים מיתר לחץ דם לא מטופל נמצאים בסיכון גבוה יותר מאלו המטופלים. כך גם הודגם באשר למטופלים בסטטינים בשל רמות כולסטרול גבוהות, ומחקרים ראשונים בקרב חולי סוכרת מראים מגמה דומה.

פעילות קוגניטיבית: דיווחים ראשוניים הראו שלפרטים זקנים בעלי השכלה נרחבת סיכוי נמוך יותר לחלות בקיהיון, ומהם התפתח מחקר ענף המדגים שבאופן כללי פעילות קוגניטיבית מוגברת קשורה לסיכון מופחת לפתח קיהיון. יתרה מזו, כמה מחקרים הראו שפרטים העוסקים בפעילות מנטלית (חשיבה) מעוררת – כגון למידה, קריאה, משחקים – בגיל צעיר ובגיל מבוגר יפתחו פחות קיהיון מאלו הממעטים בכך. גם בגיל מבוגר התערבויות קוגניטיביות עשויות להקטין את הסיכון להידרדרות, אולם בדרך כלל היתרונות של אימון קוגניטיבי נשמרים בתחום שעובר אימון ולא מוכללים לתחומי חשיבה אחרים. לצערנו, עדיין אין הוכחה לכך שאימון קוגניטיבי כוללני כזה משפר תפקוד, והשפעתו על זקנים שכבר לוקים בבעיות זיכרון מזערית.

פעילות גופנית: העשור האחרון מתאפיין בפרץ מחקרים בנוגע לתפקידה של פעילות גופנית כגורם מגן בפני קיהיון. במחקרי תצפית הודגם שפרטים פעילים גופנית עומדים בסיכון נמוך ללקות במחלת אלצהיימר. מעט המחקרים שבדקו השפעת פעילות פיזית באמצע החיים (לא בזקנה) הראו שגם לזו השפעה חיובית.
מחקרי התערבות הדגימו כי גם אימון גופני קצר-מועד משפר תפקוד קוגניטיבי. אנשים שלא היו פעילים פיזית כל חייהם שיפרו את תפקודם הקוגניטיבי כבר לאחר ארבעה חודשים של אימון גופני תדיר. יתרונו של אימון גופני בכך שהשיפור הקוגניטיבי שבו הוא מעורב קורה גם בפרטים שכבר סובלים מליקוי בתחום זה. מנגנוני ההשפעה של אימון גופני קשורים להפרשת גורמים נוירוטרופים, המעורבים בתהליכי תיקון רקמה מוחית ואף ביצירת תאי מוח חדשים. כמו כן אימון גופני מצמצם גורמי סיכון וסקולריים.

מעורבות חברתית: פרטים שלהם רשתות חברתיות מוגבלות ומעורבותם החברתית פחותה מצויים בסיכון יתר לפתח קיהיון ביחס לפרטים שעולמם החברתי עשיר. מעורבות חברתית – באמצעות מפגשים עם חברים וקרובי משפחה, יציאה לסרטים, למועדונים, למתנ"ס ולבית-כנסת וכן פעילות התנדבותית – מגוננת מפני ליקוי קוגניטיבי. כמו פעילות קוגניטיבית וגופנית גם מעורבות חברתית מגדילה את המאגר המוחי (COGNITIVE RESERVE). למעשה קשה להפריד בין פעילות קוגניטיבית, פעילות גופנית ומעורבות חברתית מכיוון שלעתים קרובות אנו עסוקים בשלושתן יחדיו. במחקרים שניסו לפרק את תרומת כל אחד מהגורמים נמצא שתרומתם שווה ומצטברת.

תזונה: רבים מגורמי הסיכון לקיהיון, כגון יתר לחץ דם, סוכרת והשמנת יתר, ניתנים לשינוי באמצעות תזונה נכונה. נוסף לכך, תזונה עשירה בנוגדי חמצון עשויה להפחית פעילות דלקתית הקשורה לסיכון לקיהיון. מחקרי תצפית תומכים בהשערה זו. לדוגמה, זקנים הצורכים תזונה ים-תיכונית ונוסף לכך תזונתם עתירה בירקות ובפירות, מפתחים פחות קיהיון. מחקרים אחרים מצאו כי צריכה מרובה של דגים מפחיתה את הסיכון להתפתחות קיהיון וירידה קוגניטיבית.
הקשר בין תזונה עשירה בדגים, פירות וירקות לבין הקטנת הסיכון לחלות בקיהיון יוחס בעיקר לנוגדי חמצון ולחומצות שומן רב-לא-רוויות. העניין בנוגדי חמצון התעורר בשל תצפיות שהעלו את הסברה כי דחק חמצוני תורם לממצאים הפתולוגיים במחלת אלצהיימר. כך התעוררה ההשערה כי תזונה עשירה בנוגדי חמצון עשויה להאט הידרדרות קוגניטיבית ולמנוע קיהיון. ואכן, במחקרים אחדים התגלה כי עבור פרטים שצרכו כמויות גדולות יחסית של ויטמין
C וויטמין E – בתזונה או בעזרת תוספי מזון – הסיכון לחלות במחלת אלצהיימר בזקנתם היה נמוך. אולם קשר זה לא הוכח בעקביות, ובמחקרים פרספקטיביים רחבי היקף לא נמצא קשר בין צריכת ויטמינים אלו והסיכון לקיהיון. מעבר לכך, תוצאות עבודות מבוקרות היו לא עקביות ומרבית המחקרים הדגימו כי אין קשר בין תוספות של ויטמין E וביצועים קוגניטיביים. אי לכך עדיין לא בהיר הקשר הנצפה בין נוגדי חמצון וקיהיון. האם זהו קשר סיבתי, או אולי הוא ביטוי של גורמים לא מבוקרים מתערבים או פרי הטיה לא ידועה כל שהיא?
גם המחקרים לגבי חומצות שומן רב-לא-רוויות וקישורן לתוצאנים קוגניטיביים אינם חד-משמעיים. אף שמרבית המחקרים לגבי צריכת חומצות שומן רב-לא-רוויות מראים קשר בין צריכה גבוהה והקטנת הסיכון למחלת אלצהיימר, מחקרים מבוקרים ואקראיים לא תומכים בתצפית זו. יתרה מזו, תוספת של חומצות שומן רב-לא-רוויות לא משפיעה כלל על זיכרון או על קשב בזקנים בריאים. מכאן שהקשר בין יכולות קוגניטיביות וחומצות שומן רב-לא-רוויות זקוק להבהרה באמצעות מחקרים נוספים.
חוקרים רבים טוענים כי דביקות בתזונה ים-תיכונית וצריכה גבוהה של נוגדי חמצון ושל חומצות שומן רב-לא-רוויות קשורים להקטנת גורמי סיכון קרדיווסקולריים, לכן פרטים המאמצים תזונה ראויה ייהנו מתוצאני בריאות חיוביים ללא קשר להשפעת תזונה זו על תהליכים קוגניטיביים ובוודאי שללא תופעות לוואי.

ההבנה של הגורמים הביולוגיים ושל מרכיבים של סגנון חיים היכולים לשנות את הסיכון לקיהיון חיונית למניעת המחלה. מחקרי אוכלוסיות זיהו גורמים רבים שחשובים בהקטנת הסיכון, כולל גורמים שעוזרים בזיהוי פרטים בסיכון גבוה (נושאי תחלואה וסקולרית) או גורמים שייתכן שיקטינו את הסיכון לקיהיון (פעילות גופנית ופעילות קוגניטיבית, מעורבות חברתית, תזונה ראויה). אמנם מחקרים ראשוניים בתחום המניעה לא היו מרשימים, אך מחקרים עתידיים צריכים להמשיך ולהבהיר את השפעת שינוי גורמי סיכון על תפקוד קוגניטיבי. במיוחד חשובים מחקרים המשלבים התערבויות בכמה גורמים בעת ובעונה אחת. בחשיבה אופטימית, ייתכן שנדחה או אפילו נמנע הופעת קיהיון. במקרה טוב פחות ישפרו הפרטים את בריאותם הכללית, במיוחד הקרדיווסקולרית, וייהנו מחיים חברתיים מגוונים ועשירים.

באוקטובר השנה פירסמה קבוצה מפוארת של חוקרים מאנגליה ומארה"ב מחקר המוכיח כי שליש ממקרי מחלת אלצהיימר נובעים מגורמי סיכון שהם ניתנים לשינוי. שיפור הגישה להשכלה רחבה לכלל האוכלוסייה, עידוד פעילות גופנית, מניעת עישון, איזון סוכרת ויתר-לחץ דם ושמירה על משקל גוף תקין ישתלמו לכולנו בכך שימנעו 16.8 מיליון מקרים חדשים עד שנת 2050.

 

על המחבר / המחברת

Avatar

יורם ברק

פרופסור. מנהל המחלקה הפסיכוגריאטרית במרכז לבריאות הנפש ע"ש י' אברבנאל. חבר הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

3 תגובות

  1. עינב בן חור
    עינב בן חור ינואר 11 2015, 09:25
    האן נבדקו גורמים דמוגרפיים כמשפיעים על התפתחות המחלה?

    כגון: מצב סוציואקונומי, סביבת מגורים (עיר/כפר) ומדינות המוצא ?

    השב לתגובה
  2. אלן
    אלן ינואר 11 2015, 18:49
    למה לא מפרסמים דברים כאלה

    למה לא מלמדים בגיל יותר צעיר אם זה ממש יכול להביא ישועה

    השב לתגובה
  3. שימחי
    שימחי ינואר 15 2015, 11:47
    מעצבן לקרוא את העובדות

    למה מה שאפשר לעשות בהולנד ובאנגליה אי אפשר לעשות אצלנו???

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ברפואה

יתר המאמרים במדור