JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • רפואה
  •  » הזכות למות לא פחותה מהזכות לחיות

הזכות למות לא פחותה מהזכות לחיות

הזנה בכפייה

הזכות למות לא פחותה מהזכות לחיות פרופסור אלון ילין
יוני 18
09:42 2015

לפני חודשים אחדים שאל אותי רופא, שבמחלקתו אושפזו אסירים פלסטינים שובתי רעב, מה הייתי עושה אם חוק ההזנה בכפייה היה מתקבל – כזכור החוק הובא לפני הכנסת הקודמת ועבר אז בקריאה ראשונה – השבתי לו שאני אסרב להשתתף בהליך כזה, אך שיפעל הוא לפי צו מצפונו. למזלם של השובתים ושל המדינה הבעיה נפתרה מאליה כשהסתיימה השביתה.

מגיש החוק הנוכחי, השר גלעד ארדן, בהתייחסו להתנגדותו לחוק של יו"ר איגוד הרופאים ד"ר אידלמן, צוטט כאומר: "כמי שאמונים על הצלת חיים בכל סיטואציה…" ואמנם הרופאים אכן אמונים על הצלת חיים ועושים זאת מדי יום ביומו. אולם לא אטעה אם אפקפק בכוונת המחוקק. האם באמת מטרת החוק היא להציל חיים, או שמא למנוע בעיות העלולות להתעורר ולו ממותו של שובת בודד? יש לזכור שאף שהחוק מנוסח באופן כללי ומתייחס לכלל האסירים, הוא מכוון למעשה לאסירים פלשתינאים. כלל לא ברור שהבעיות שיצוצו לאחר הזנה בכפייה של שובת רעב כזה יפחתו מאלה שיתעוררו לאחר מותו.

טיפול בבני אדם שלדעת המטפלים מזיקים לעצמם היווה תמיד בעיה אתית קשה. מצד אחד קיימת המחויבות המוסרית (וגם החוקית) לפעול ככל שאפשר להצלת חיים, ומצד שני קיימת הזכות האוטונומית של אדם על גופו. נכון שבתרבויות ובדתות שונות זכות זו מוענקת רק לישויות עליונות, אך במדינות דמוקרטיות אין זה כך. בלא מעט ארצות חוקַק חוק החולה הנוטה למות, המאפשר לאדם שחייו קרובים לקצם, לסיימם במועד ובאופן שיחפוץ.

לא אחת משווים את מצבו של שובת הרעב למצבו של אדם המנסה להתאבד ולא כך היא. חלק לא קטן מניסיונות ההתאבדות נגרמים בעטיו של משבר חולף, בעטייה של התפרצות רגשות רגעית, או בשל מצב רפואי שהוא בר תיקון. לראיה, חלק לא קטן מאלה שטופלו בהצלחה לא חוזרים על ניסיון ההתאבדות. אחרים נחושים יותר בהחלטה לשים קץ לחייהם ולבסוף יצליחו. כאשר המתאבד מגיע לטיפול לא כתוב לו על המצח לאיזו קבוצה הוא שייך, בדרך כלל הוא גם אינו יכול להשתתף בהחלטות הטיפוליות ומשפטית לעתים אינו כשר לכך. שונה הדבר לגבי שובת הרעב שמתוך החלטה מדודה ועניינית מבחינתו החליט לסכן את חייו. הדבר דומה יותר לחולה המסרב לטיפול העשוי להציל את חייו או להאריך אותם, מודע לכך שהטיפול יעלה לו בתקופת ייסורים חסרי תוחלת או במום גופני קשה. זכות האוטונומיה של האדם לגופו חזקה מהמחויבות להציל את חייו בכל מחיר.

בארץ אנחנו כמעט לא נתקלים בתופעה של "עדי יהווה" המתנגדים בכל תוקף לקבל עירויי דם ולו במחיר סיכון חייהם עקב יסודות אמונתם. שמעתי לא אחת רופאים המזלזלים באמונה זו ואומרים שאם ייתקלו במצב כזה יפעלו לפי מיטב הכרתם הרפואית, כלומר ימרו את רצון החולה. מבחינתי יש בכך משום התנשאות וביטול אמונתו של החולה בפני אמונתו של הרופא.

שובת רעב אינו אדם שנפשו התערערה ואיבד יכולת משפטית לאוטונומיה על גופו. הוא גם אינו רכוש המדינה שיכולה לעשות בו כחפצה. מדובר באדם שביצע פשעים, לעתים חמורים ביותר, הממשיך את מלחמתו, השגויה לדעתנו, באופן אחר. הוא אמנם אסיר ונתון תחת חסות המדינה, אך זו לא שולטת בנפשו ולא יכולה ליטול את זכותו לאוטונומיה על גופו. ישנן מדינות שבהן ניתן ליטול מהאדם את חייו בעקבות פשע שביצע (גם בישראל במקרה בודד), אך הכלל הזה לא חל במהופך. הזכות למות לא פחותה מהזכות לחיות.

על המחבר / המחברת

אלון ילין

אלון ילין

עורך מדור: רפואה. פרופ', לשעבר מנהל המחלקה לניתוחי בית החזה ב-שיבא, פרופ' אורח באוניברסיטאות קורנל והרווארד ופרופ' חבר באוניברסיטת ת"א. פרסם כ-130 מאמרים בעולם. כיום בין היתר בבי"ח ברזילי שם פתח שירות חדש לניתוחי בית החזה, מקדיש ממרצו בסיוע לאוכלוסייה בפריפריה.

7 תגובות

  1. די.
    די. יוני 19 2015, 09:10
    הם רוצים להשיג בשביתת רעב הישג לאומי

    אם ההישג נוגד את האינטרסים של במדינה שמצאה אותם אשמים למה אין למדינה זכות למנוע מהם הישג כזה נגד המדינה?

    השב לתגובה
    • אלון ילין
      אלון ילין Author יוני 21 2015, 19:23

      ברגע שמדינת ישראל ויתרה על זכותה לקחת את חייהם של אלה שנמצאו אשמים בפשעים חמורים, הרי הם הופכים לאסירים לכל דבר ונהנים מזכויות מסוימות המוקנות להם מכוח החוק, מכוח צוים מוסריים ועקב מגבלות בינלאומיות. הזכות של אדם לקבוע את מותו היא לדעתי זכות בסיסית. תזכור שמדינת ישראל לא מנעה למשל את זכותו של יגאל עמיר להינשא ולהביא ילדים לעולם. מניעת הישגים מאויבי מדינה לא תמיד מצדיקה כל אמצעי.

      השב לתגובה
  2. X
    X יוני 21 2015, 12:16
    קולות בודדים באפלה

    אני לא בטוח שאני מסכים.אבל אני מעריץ את אלה שלא מפחדים להגיד את דעתם.

    השב לתגובה
  3. שגיא הירושלמי
    שגיא הירושלמי יוני 23 2015, 19:59
    מי שיושב בבית סוהר עשה פשע

    אם ימות מרעב ישיג את התהודה שרצה להשיג בביצוע הפשע ואף יותר אז למה לעזור לו?

    השב לתגובה
    • אלון ילין
      אלון ילין Author יוני 24 2015, 22:41

      שביתת רעב יש לה תמיד אמירה ובמקרה דנן נזק למדינת ישראל. אלא שלא ברור אם התהודה השלילית לא תהיה גדולה יותר בעקבות הזנה בכפייה. הדילמה שהעליתי נוגעת בזכותו של אדם לגופו ולחייו ולא באלו אמצעים רשאית מדינה להגן על עצמה. כמו בכל דבר בחיים צריך גם כאן מידתיות.

      סנה ב

      השב לתגובה
  4. ש.
    ש. יולי 09 2015, 10:07
    ואם בן אדם מחליט להוציא לעצמו עין?

    גם לא נתערב? זאת זכותו?

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ברפואה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!