JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מפרצת במעקב

מפרצת אבי העורקים הבטני

מפרצת במעקב commons.wikimedia.org
אוגוסט 11
09:30 2015

רקע

אבי העורקים הוא שמו של העורק הראשי, אשר יוצא מהלב וממנו מסתעפים ענפים המספקים דם לכל חלקי הגוף, נקרא גם וָתין ובלועזית אאורטה. הוותין עושה דרכו מהלב לכיוון הראש, מתעקל בקשת לכיוון אחורי וממשיך מטה לאורך כל עמוד השדרה בבית החזה והבטן עד להתפצלותו באגן לכיוון הרגליים. לאורך מהלכו של הוותין, כאמור, מסתעפים סעיפים המספקים דם לראש ולגפיים העליונות, לעמוד השדרה, לקיבה, למעיים ולכליות. קוטרו של הוותין באדם מבוגר הוא כ-2.5-2 ס"מ.

מפרצת של עורק היא למעשה התרחבות של מקטע מהעורק כמעין בליטה בצורת בלון. מפרצת באבי העורקים היא התרחבות של הוותין, וכזו יכולה להתפתח לכל אורכו. למעלה מ-90% ממקרי מפרצת הוותין הם בבטן, באזור שמתחת לעורקי הכליות. כאשר הוותין הבטני גדל לקוטר של מעל 3 ס"מ הוא מוגדר כמפרצת.

מתי המצב מוגדר כסכנה?

ככל שהמפרצת גדולה יותר, כך גוברת הסכנה לפריצה או לקרע. מחקרים הראו כי מפרצות קטנות, בגודל שלא עולה על 5 ס"מ אינן דורשות התערבות, אך דורשות מעקב, שכן הסיכון של קרע בקוטר קטן הוא נמוך מאוד. מאידך, כאשר המפרצת גדלה וקוטרה עולה על 5 ס"מ, יש צורך בהתערבות כדי למנוע קרע. קרע במפרצת הוא מצב מסכן חיים באופן מידי. מדובר בדימום פנימי מסיבי והסיכוי לשרוד קרע שכזה גם בטיפול ניתוחי מיטבי הוא נמוך מאוד. למעשה 90%-80% מאלו שמאובחנים עם קרע של מפרצת הוותין לא צולחים את הטיפול ומתים.

בישראל מטופלים כ-400 מקרים של מפרצת הוותין הבטני מדי שנה. מאות חולים אינם מאובחנים ואינם מטופלים במועד בעיקר עקב חוסר מודעות לחשיבות האבחון המוקדם. לאחרונה הוכנסה בדיקת סקר לסל הבריאות, ורופאי המשפחה / רופאים ראשוניים הונחו להפנות מטופלים בסיכון לבדיקת סקר לגילוי מוקדם של מפרצת בטנית באמצעות בדיקת אולטרסאונד חד-פעמית. בדיקת סקר זו עשויה להציל את חייהם של מאות חולים בשנה בישראל. גילוי מוקדם של המפרצת מאפשר טיפול מונע לתיקון המפרצת עם סיכויי הישרדות בטיפול אלקטיבי ומתוכנן של 99%-95% (קרי, עד 5% תמותה בלבד).

למי יש סיכוי לפתח מפרצת?

קבוצת הסיכון כוללת גברים (שכיחות המפרצת בגברים היא פי 8-5 מנשים), מעשנים פעילים או כאלו שעישנו בעבר, חולי יתר לחץ דם וקרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולים עם מפרצת. מאחר שאין סימנים מקדימים הרי שמפרצות רבות מתגלות באופן אקראי בעת בדיקת הדמיה, אולטרסאונד או  CT, המבוצעות בשל סיבה אחרת.  מומלץ לאנשים המשתייכים לקבוצת הסיכון לפנות לרופא המשפחה ולבקש בדיקת אולטרסאונד לגילוי מוקדם של מפרצת האאורטה הבטנית.
טיפול ותרופות

מפרצות קטנות מ-5 ס"מ דורשות מעקב צמוד על ידי בדיקת אולטרסאונד אחת ל-6 חודשים וכן איזון מוקפד של ערכי לחץ הדם. הפסקת עישון היא חובה!

כאמור, מפרצת שקוטרה מעל 5 ס"מ זקוקה לטיפול/תיקון שכן הסיכון לקרע גדול משמעותית מהסיכון שבתיקון. קיימות שתי שיטות טיפול מקובלות:

האחת, ניתוח בטני פתוח והחלפת הקטע העורקי המורחב על ידי שתל סינטטי. הניתוח, שחלו בו שינויים ושיפורים במהלך השנים, קיים כבר משנות ה-60 של המאה העשרים, והוכח ביעילותו במניעת קרע ובעמידותו לאורך עשרות שנים. עם זאת מדובר בניתוח שיש בו סיכון לא מבוטל לסיבוכים לבביים ונשימתיים ואף שיעורי תמותה סביב הניתוח של עד 5%. החזרה לפעילות יומית רגילה לאחר ניתוח זה אורכת כמה שבועות עד חודשים ספורים.

השנייה, פעולה זעיר-פולשנית (minimally invasive). צנתור לאחר חשיפת עורקי המפשעות, והחדרת תומכן מכוסה (Stent Graft) אל תוך אבי העורקים, מעין "צינור לתוך צינור". שיטה זו מבוצעת כבר למעלה משני עשורים בעולם, ובישראל מסוף שנות התשעים. השיטה הוכחה כיעילה כמו הניתוח ויתרונה הגדול הוא בשיעור סיבוכים נמוך מאוד סביב הניתוח (שיעור התמותה פחות מ-1%) וחזרה לתפקוד מלא תוך ימים אחדים. למעלה מ-85% מהחולים שנמצאו כמתאימים, מטופלים בשיטה הזאת במרכזים הרפואיים השונים.

 

על המחבר / המחברת

Avatar

עופר גלילי

ד"ר, מנהל מחלקת כירורגיית כלי דם בבי"ח "הלל יפה" חדרה. מנתח בבי"ח אסותא בחיפה.

3 תגובות

  1. אבי ג.
    אבי ג. אוגוסט 12 2015, 10:47
    פעם ראשונה שאני קורא מאמר בנושאי רפואה

    מעניין
    קצר
    לעניין
    חשוב לקרוא
    כעת אני יודע מה שכל אדם ממוצע כמוני צריך לדעת בנושא

    השב לתגובה
  2. עובד בענף
    עובד בענף אוגוסט 13 2015, 01:37
    400 מקרים לשנה לא נשמע הרבה

    או שאני טועה ולא מבין

    השב לתגובה
    • דר׳ עופר גלילי
      דר׳ עופר גלילי אוגוסט 13 2015, 23:58
      הסבר

      בכל רגע נתון יש בישראל כ 10000 אנשים עם מפרצת בטנית. זו היא הערכה סטטיסטית על פי גודל האוכלוסיה. הספרות אומרת שכ 10-15% מהם הם במימדים הדורשים טיפול, כלומר קוטר המפרצת מעל 5 ס״מ. היות ובארץ מטופלים כל שנה כ 400 עד 500 מקרים, הרי שאנו ״מפספסים״ חלק ניכר. בדיקת הסקר שהוכנסה לסל הבריאות ללא ספק תשפר את זיהוי החולים הזקוקים לטיפול.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ברפואה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!