JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

בדיקות דם בלי טעויות (8)

רמת הדיוק של מדידות מעבדה ואיכות התוצאות

בדיקות דם בלי טעויות (8)
אוגוסט 27
20:54 2015

אחזור על המשפט האחרון במאמר מספר 6 שכתבתי בנושא בדיקות דם: "סוף סוף, לאחר דרך רצופת מהמורות, הדגימות הגיעו למעבדה. מה קורה שם? האם גם שם עלולות להתרחש טעויות? האם יש פיקוח ובקרה על הבדיקות כך שהתוצאות תהיינה מהימנות?"המעבדות של קופות החולים ושל בתי החולים נמצאות בפיקוח של מכון התקנים או גופים דומים אחרים, וכחלק מן התקן עליהן לנהל מערכת קפדנית מאוד של בקרת איכות.

כדי להכניס אתכם הקוראים לעולמה של בקרת האיכות המנוהלת במעבדות, אומר מילים אחדות על דיוק של מדידות כלשהן.

נסו למדוד את לחץ הדם שלכם (אם יש בביתכם מד לחץ דם ביתי) או את חום גופכם לפחות 10 פעמים עוקבות. אני משערת כי תופתעו לראות שיש שונות בין המדידות השונות. אם תחשבו את ממוצע כל המדידות, תוכלו לראות כי הערך הממוצע שונה מערכי רוב המדידות הבדידות. דבר דומה יקרה אם נמדוד במעבדה את רמת הגלוקוז בדם נבדק כלשהו 10 פעמים עוקבות.

את הערכים השונים ניתן לסמן במערכת צירים ולחבר ביניהם קו וכך תתקבל עקומה דומה לזו שלהלן. לא אעסוק כמובן בסטטיסטיקה ולא אפרט מהי סטיית תקן. אומר רק כי הקו המצוין כ-0 הוא הממוצע. 68% מן הערכים הנמדדים יהיו בתחום של עד סטיית תקן אחת ממנו, 95% בתחום של שתי סטיות תקן ו-99% בתחום של שלוש סטיות תקן.

סטיות תקן בדיקות דם

חשוב לציין שני דברים: ראשית, העקומה תהיה צרה וגבוהה יותר ככל שמכשיר המדידה שלנו מדויק יותר. שנית, ככל שהעקומה צרה יותר גודלה של סטיית התקן קטן יותר ומכאן שהמדידה מדויקת יותר.

מה קורה במעבדה?

ברור כי אין מודדים גלוקוז, לדוגמה, 10 פעמים לכל נבדק. הדבר יקר מדי וכמו כן בלתי ישים לאור מספר הבדיקות העצום במעבדות. אם כך, כיצד מבקרים את איכות המדידה וכיצד שומרים עליה?

המעבדות רוכשות דגימות המחקות דגימות דם ואשר ערך המרכיבים שלהן ידוע, כמו כן ידוע גודל סטיית התקן המותרת על ידי יצרן הדגימות. דגימות אלו נקראות דגימות בקרה. חשוב להדגיש כי דגימות אלו מיוצרות על ידי חברות גדולות ובעלות מוניטין בתחומן.

לפני תחילת יום עבודה ובמשך כמה פעמים במשמרת, נבדקת רמת המרכיבים בדגימות הבקרה, בהתאם לבדיקות שאותן מבצעת המעבדה. הערכים המתקבלים מושווים (כיום באמצעות תוכנות מחשב) לערכים שקבע היצרן ומחושבת הסטייה מערכים אלו. יש כללים צפידים ביותר שלפיהם מחליטים עובדי המעבדה אם הערך שהתקבל עבור מרכיב מסוים תקין ואם אפשר להמשיך ולעבוד. אם הערך אינו תקין, יש שורה שלמה של צעדים שעל העובדים לנקוט לפני חידוש העבודה. זו בקרת האיכות הפנימית.

אחת לשבועיים מגיעות למעבדה דגימות בקרה שאף עובד במעבדה אינו יודע את ערכי המרכיבים בהן. דגימות אלו נבדקות והערכים מדווחים ליצרן, והוא שולח דוח למעבדה על ביצועיה. אלו בדיקות בקרה חיצוניות.

אני לא מעוניינת לתאר בפירוט את כל מערכת בקרת האיכות במעבדות, היות והיא מסובכת למדי. רציתי רק כי הקוראים יתרשמו מן הצורה הרצינית שבה עובדות המעבדות וממערכת הבקרה הפנימית והחיצונית שהן מנהלות, כחלק מן התנאים לצורך קבלת תו תקן.

תשאלו ובצדק: הרי דיברת על מכשלות המתרחשות בדגימות דם אמתיות בעת לקיחתן ובעת הובלתן למעבדה. ברור לנו שהמעבדה, הודות לבקרה הקפדנית, מפיקה ערכים אמינים של מרכיבים בדגימות שהגיעו אליה. אבל אם הדגימה הגיעה במצב לא טוב, האם עובדי המעבדה יכולים לדעת זאת ולמנוע מתן תשובות לא נכונות?

חלק גדול מאוד מן התקלות בדגימות (אך לא כולן) מתגלה לעובדי המעבדה ותשובות של דגימות שאינן תקינות נפסלות. אמחיש את דבריי בשתי דוגמאות: האחת, במאמרון מספר 5, דיברתי על המראה של הסרום ועל האינדקסים המלווים את גיליון התוצאות. עובדי המעבדה יפסלו את כל התשובות בדגימה או את ערכי מרכיבים מסוימים בדגימה, לפי אינדקסים אלו. מובן שאף על הרופא להתייחס לאינדקסים אלו ולפסילות של עובדי המעבדה, כדי לחזור על הבדיקות. היום, כאשר גיליון התשובות מגיע למחשבו של הנבדק (נבדקי מרפאות), חשוב כי הנבדק עצמו ידע להפנות את תשומת לב הרופא לכך. הדוגמה השנייה, חלק מערכי הבדיקות בדגימות מאושר באופן אוטומטי במערכת המחשב. לכל מעבדה יש קריטריונים משלה לאישור אוטומטי, אך בדרך כלל מאושרים אוטומטית ערכים הנמצאים בגדר הנורמה. עובדי מעבדה מיומנים עוברים על תוצאות אותן בדיקות שהמערכת הממוחשבת אינה מאשרת באופן אוטומטי. העובדים המנוסים יודעים לזהות ערכים בלתי הגיוניים, לפסול אותם ולהוסיף הערות מתאימות לגיליון התשובות. גם כאן חשוב כי הנבדק יהיה מודע לקיומן של הערות ויקרא אותן.

אלו היו דוגמאות בלבד, שנועדו להמחיש לכם כי חורי המסננת של המעבדות קטנים מאוד, אך למרות הכול יש טעויות העלולות להסתנן דרכם. על הרופא המכיר את הנבדק להיות ער לשינויים לא מתאימים למצב הנבדק ובמקרה כזה להורות על בדיקות חוזרות. כמו כן נדרשת ערנות גם מצד הנבדק שיש בידיו תוצאות של בדיקות קודמות.

מטרתי בסדרת מאמרונים אלו לא הייתה, חלילה, להבהיל אתכם, אלא להפוך אתכם ל"צרכנים" מודעים יותר של בדיקות מעבדה. אני מקווה שהצלחתי בהשגת חלק ממטרה זו, גם אם לא את כולה.

כמו בעבר, אשמח לענות על שאלות ככל שיידרש.

מאמרים נוספים שלי לאתר זה, יעסקו בנושאים אחרים. אני מקווה שאצליח לעניין אתכם.

שתף

על המחבר / המחברת

Avatar

ורד יפה

ד"ר במדעי החיים. שמשה 13 שנים כמנהלת המעבדה המרכזית לביוכימיה במרכז הרפואי תל אביב-איכילוב.

14 תגובות

  1. שלי
    שלי אוגוסט 28 2015, 12:19
    ורד שלום,

    הבנתי מהמארים בסדרה שאת רובם קראתי, כי יש מספיק נקודות ותחנות בהם עלולות לקרות טעויות. האם על רקע זה יהיה נכון כאשר פתאום יש תוצאות חריגות, לפני שנוקטים בצעד רפואי לעשות שוב את בדיקות הדם בכדי לוודא שאין כאן בכלל טעות?

    השב לתגובה
    • יפה ורד
      יפה ורד ספטמבר 04 2015, 11:19
      חזרה רצויה

      שלי שלום
      אכן צדקת. היות והתהליך מורכב, יש בהחלט אפשרות לטעות. לפי מיטב ידיעתי, רופא הרואה שיש חריגות גדולות ממה שהיה בעבר או ממה שהוא חושב לאור מצבו הרפואי של הנבדק, הוא מורה על חזרה. אם הרופא לא ראה זאת, כדאי לנסות להסב את תשומת לבו.
      יפה

      השב לתגובה
  2. נ.
    נ. ספטמבר 03 2015, 16:52
    סדרה עם תועלת

    יש כאן תשובה לכל מי שיש לו בעיות עם בדיקת רם או שאלות ואולי אפילו חלק מהרופאים יכולים ללמוד מהסדרה

    השב לתגובה
    • יפה ורד
      יפה ורד ספטמבר 04 2015, 11:20
      הפקת תועלת

      שלום נ.
      שמחתי לקרוא את חות דעתך. הכוונה שלי היתה הפקת תועלת.
      יפה

      השב לתגובה
  3. עליזה
    עליזה אוקטובר 06 2015, 13:03
    קראתי והסקתי מסקנות

    היו לי תוצאות חריגות
    חיפשתי באינטרנט וראיתי מאמר שלך
    דרכו הגעתי לאחרים
    התעורר בי חשש שהיתה טעות וביקשתי בדיקה חוזרת
    עשו לי והתוצאות חזרו על עצמן = לא היתה טעות
    אבל לפחות כעת אני מבינה את הנושא כמו שאזרח מן השורה צריך להבין

    השב לתגובה
  4. יפה ורד
    יפה ורד אוקטובר 07 2015, 08:37
    הפקת תועלת

    זה באמת משמח שקוראים ועוד יותר משמח שניתן להפיק תועלת. זו היתה הכוונה של הסדרה

    השב לתגובה
  5. דוד שפר
    דוד שפר אפריל 01 2016, 13:06
    אם אחרי כל זה הבדיקות ללא שגיאה

    זה ממש נס

    השב לתגובה
  6. יפה ורד
    יפה ורד אפריל 02 2016, 20:20
    לא ממש נס

    זה לא ממש נס, היות ובקצה השרשרת נמצאים עובדי מעבדה מקצועיים , הנעזרים במערכות מידע מודרניות המתריעות על חריגות. כמו כן המכשור המודרני העומד לרשותם יודע למדוד את איכות הדגימה ומתריע כאשר אין לדווח תשובות מן הדגימה. הפרמטר החשוב מכל הוא המקצועיות של עובדי המעבדה. אני מקווה שגם בעתיד, למרות השכר הזעום והיחס המזלזל, עובדי המעבדה יהיו מקצועיים.

    השב לתגובה
  7. נ
    נ יוני 14 2016, 17:16
    כשחיפשתי מידע על בדיקות הדם

    הכי הרבה תועלת לי אישית יצא מהסידרה שלך.רציתי שתדעי.

    השב לתגובה
    • יפה ורד
      יפה ורד יוני 14 2016, 20:15
      תודה

      אני מאד משתדלת בכל המאמרונים שאני כותבת באתר להועיל לקוראים. אני מאד שמחה שזה הצליח לפחות במקרה שלך ואני מודה שטרחת לכתוב זאת

      השב לתגובה
  8. דפנה
    דפנה אוקטובר 28 2016, 21:17
    שאלה

    יכול להיות שערכי הגלוקוז יושפעו מהרס כדוריות דם אדומות (המוליזה) בזמן לקיחת הדם?

    השב לתגובה
  9. יפה ורד
    יפה ורד אוקטובר 29 2016, 19:39
    ערכי גלוקוז בדם המוליטי

    היות וערכי הגלוקוז בתוך הכדוריות דומים לאלו שבנוזל מחוץ לכדוריות (פלסמה), הרי שהמוליזה קלה אינה משפיעה על התוצאה

    השב לתגובה
  10. חנה
    חנה נובמבר 02 2016, 00:28
    בדיקת דם ל PTH

    שלום רב,
    ברצוני לדעת האם בדיקת דם לרמת ה PTH הינה בדיקה רגישה שבה עלולות להיות תוצאות שגויות.

    האם עדיף שאבצע את הבדיקה במעבדה עצמה.
    תודה חנה

    השב לתגובה
  11. יפה ורד
    יפה ורד נובמבר 02 2016, 10:13
    בדיקת PTH

    היות ובמעבדה אותה נהלתי עסקו רק בבדיקות כימיות בדם, אין לי לצערי ידע על בדיקות PTH. בשאלות כדאי לפנות למעבדה העוסקת בבדיקות אנדוקריניות

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ברפואה

יתר המאמרים במדור