JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

פציעות בבית החזה

בעקבות אינתיפאדת הדקירות והפיגוע באיסטנבול

פציעות בבית החזה צילום: Alchemica wikimedia commons
מרץ 22
09:30 2016

אחד הפצועים מפיגוע ההתאבדות האחרון באיסטנבול דיווח שבין פציעותיו סבל גם מחור בריאה. בגל פיגועי הדקירות במה שמכונה "אינתיפאדת הסכינים" חוו לא מעט מהנפגעים פציעות בבית החזה.

באופן כללי ניתן לסווג כל פגיעה בגוף, ובפרט בחזה ובבטן, כפגיעה חודרת או פגיעה קהה. פציעה חודרת היא כזו שבה גוף זר חודר את הרקמות ופוגע באיברים פנימיים. בקבוצה זו ניתן למנות את פצעי הדקירה למיניהם, פצעי ירי ופצעי רסיסים. פציעות קהות נגרמות בשגרה בגלל נפילות ותאונות דרכים. פיצוץ של חומרי נפץ, כמו בעת פיגועי התאבדות או נפילת טילים ופגזים, גורמים לפגיעה משולבת בדרך כלל, שכן נוסף לגלי ההדף, שמנגנון הפגיעה שלהם דומה לזה של פציעה קהה, לרוב יש גופים מתכתיים שמתעופפים וגורמים גם לפציעות חודרות.

בבית החזה מרוכזים איברים חיוניים לקיום החיים. בראש הרשימה נמצא כמובן הלב, האיבר האחראי להזרמת הדם לכל חלקי הגוף. בדרך כלל פגיעה רצינית בלב גורמת למוות מיידי כתוצאה מהפסקת פעילותו או למוות תוך דקות ספורות עקב דמם מסיבי. לעתים נדירות כאשר הפגיעה באיבר זה היא קלה יחסית – תוצאה של דקירה או קליע עם מהירות לוע נמוכה והפצוע מגיע מהר לבית החולים – ניתן בניתוחים הרואיים להציל את חייו.

את מרבית נפח בית החזה מאכלסות הריאות, שתפקידן העיקרי להכניס חמצן לתאי הדם האדומים ולסלק את דו תחמוצת הפחמן. סכין או קליע שיצליחו לעבור את דופן החזה יפגעו בריאה כמעט בוודאות. נזכור שהריאה דומה במבנה לספוג מנופח המכיל חללי אוויר העטופים בכלי דם רבים. מכאן שפציעה של הריאה תגרום לדליפת אוויר מהריאה לחלל שנמצא בינה לבין דופן החזה (מה שנקרא בלעז "פנוימותורקס" ובעברית "חזה-אוויר") וכן לנזילה של דם מתוך כלי הדם שנפגעו ("המותורקס" או "חזה-דם"). עוצמת הדמם וכמות האוויר שתדלוף הם פועל יוצא של חומרת הפגיעה (פחות בדקירות ויותר בפצעי ירי ועוד יותר בפיצוצים) ושל האזור שנפגע.

חלק גדול ממצבים אלה ניתנים לאבחון עוד בזירת האירוע וניתנים לטיפול מיידי באמצעות פעולה ניתוחית קטנה ולעתים מצילת חיים שהיא הכנסת נקז לבית החזה. בחלק מהנפגעים פעולה זו היא כל הטיפול שנדרש, שכן פציעות קטנות נוטות להסתדר מעצמן ללא צורך בניתוח גדול יותר. הדם נקרש באזור שנפגע ודליפת האוויר הולכת ופוחתת בהדרגה. במקרים חמורים יותר שבהם הדימום גדול (יש קריטריונים די ברורים לעניין זה) או שדלף האוויר מהווה סכנה לחיים, אין מנוס אלא להבהיל את הפצוע לחדר ניתוח ולאטום את החתכים בריאה באמצעים כירורגיים.

בפציעות קהות המצב מורכב מעט יותר. חומרת הפגיעה תלויה בעוצמת החבלה. זו תהיה קטנה יחסית בעת נפילה, גדולה יותר בעת תאונת דרכים (תלוי כמובן במהירות בעת המפגש הפתאומי) ועצומה בעת פיצוץ. ההדף המועבר לרקמות הגוף גורם למעיכה של תאים ורקמות ונזק המתחיל בעור ונגמר באיברים הפנימיים. לא אחת אנו מוצאים שברים בחלקים הגרמיים של בית החזה, כולל הצלעות, עצם החזה, עצמות הבריח, השכמות והחוליות. חלקי העצם השבורים מצדם עלולים לפגוע בכלי דם ובעצבים הנמצאים בשכנות אליהם ולגרום לדמם בדומה לזה המופיע בפציעות חודרות. צלעות שבורות עלולות לפצוע את הריאה ומכאן שכיחות של חזה-אוויר באירועים כאלה. אצל מרבית החולים אין צורך לקבע באופן ניתוחי את השברים הללו והם נוטים להתאחות מעצמם במשך הזמן.

אחת הפגיעות החמורות שמופיעות אצל נפגעים בפציעות קהות היא קונטוזיה (חבלה, או חבורה) של הריאות. המצב כאן דומה לזה שקורה במוח בעת פגיעת ראש. הטלטול החזק המועבר לריאות גורם לפקיעה של דרכי אוויר קטנות, כלי דם וכלי לימפה. בועיות האוויר מוצפות בנוזלים ואינן יכולות למלא את ייעודן. אם האזור הנפגע קטן בהיקפו, הפצוע יכול לנשום באורח המניח את הדעת תוך היעזרות בחמצן במסכה או דרך האף ותוך ימים מספר הנוזלים ייספגו, הריאה תתקן את עצמה והנשימה תחזור להיות תקינה. אם הפגיעה כוללת אזורים נרחבים בריאות, היכולת לשחלוף גזים תהיה פגומה במידה ניכרת, עד למצב שבו הפצוע זקוק להנשמה מלאכותית כדי לחמצן את דמו. במקרים הקיצוניים יש צורך להרדים את החולה ולשתק את הנשימה העצמונית שלו כדי להשיג רמת חמצון בדם המאפשרת קיום של איברי הגוף השונים. רק בטיפול עקשני ותוך שימת לב מרבית לשינויים החלים בגוף ובמדדים המעבדתיים ניתן להציל פצועים כאלה ולהגיע למצב שבו הנזק בריאה מתרפא והמטופל מסוגל לנשום בכוחות עצמו.

לא ארחיב בסקירה זו על פגיעות אפשריות אחרות, כמו התנקבות של הוושט או קנה הנשימה, קרע בסרעפת, פקיעה של אבי העורקים או הוורידים הגדולים המחזירים דם ללב ועוד כהנה וכהנה. למדתם שפוטנציאל המוות והנזק של פגיעות בבית החזה הוא גדול מאין כמוהו. הבשורה הטובה היא שאת מרבית הפצועים המגיעים בחיים לבית החולים ניתן להציל והנכות הנותרת אצל הנותרים בחיים היא בדרך כלל מזערית.

על המחבר / המחברת

אלון ילין

אלון ילין

עורך מדור: רפואה. פרופ', לשעבר מנהל המחלקה לניתוחי בית החזה ב-שיבא, פרופ' אורח באוניברסיטאות קורנל והרווארד ופרופ' חבר באוניברסיטת ת"א. פרסם כ-130 מאמרים בעולם. כיום בין היתר בבי"ח ברזילי שם פתח שירות חדש לניתוחי בית החזה, מקדיש ממרצו בסיוע לאוכלוסייה בפריפריה.

6 תגובות

  1. צביה
    צביה מרץ 22 2016, 11:04
    ימים קשים

    בימים קשים אלה, כל הודעה כזו עשויה מעט להרגיע. טובי הרופאים עובדים כאן בארץ, והלוואי ויוכלו לשבת בנחת איש תחת גפנו ותחת תאנתו. תודה לפרופסור ילין על המאמר המקצועי.

    השב לתגובה
  2. נורית טירן
    נורית טירן מרץ 22 2016, 13:39
    אחוז ההצלות מדהים

    הלוואי שלא נזדקק

    השב לתגובה
  3. ח.
    ח. מרץ 24 2016, 15:07
    סומך רק על רופאי ישראל

    הגם שאני לא נחשב לפטריוט עיוור, אני תמיד מעדיף שיטפלו בי רופאים שלנו. בטח אם מדובר במשהו קריטי.

    השב לתגובה
  4. ליאור
    ליאור מרץ 26 2016, 12:16
    מעניין

    יש לי רק שאלה אחת
    ממה שאני יודע דוקא קליעים עם מהירות נמוכה גורמים ליותר נזק
    אולי אני טועה

    השב לתגובה
    • אלון ילין
      אלון ילין Author מרץ 26 2016, 20:01

      טעות בידך. ככל שמהירות הלוע גבוהה יותר הנזק מהפגיעה יגדל. האנרגיה הקינטית מומרת לצורות אנרגיה אחרות והנזק מתרחב גם מעבר למסלול הקליע.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ברפואה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!