JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

ביטחון אישי ליד הבית

אסור שלחץ ציבורי יכתיב מדיניות ביטחון עירוני

ביטחון אישי ליד הבית צילום: Mark Probst creative commons Flickr
פברואר 24
12:57 2014

הטרור מתקרב אלינו יום-יום. למי שילדו או אמו נהרגו בפיצוץ מכונית, ממש לא משנה אם הסיבה היא טרור פלסטיני או טרור עברייני יהודי. התוצאה זהה – אנשים נפגעים בשדות הקטל ליד הבית.

בעוד טרור פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) הפלסטיני מקבל טיפול מקצועי והשקעות אדירות בצבא, בשב"כ ובמשטרה, לזה היהודי מוקצים כספים מועטים באופן יחסי, ונדמה שהמשטרה חסרת אונים. בפועל, את האחריות לביטחון האישי שלנו ושל ילדינו ברחובות עירנו, ממש ליד ביתנו, משאירה המדינה לרשות המקומית, אך זאת בלי לתת לה כלים, סמכויות ומשאבים.

תקציב הביטחון ברעננה, לדוגמה, עיר בגודל בינוני בעלת אוכלוסייה של כ-80,000 תושבים, עומד על למעלה מ-30 מיליון ש"ח. זהו סכום לא מבוטל מהתקציב השוטף של העירייה, המהווה נטל כבד על הקופה הציבורית המקומית. נוכח חולשת השלטון המרכזי בשמירה על הביטחון האישי שלנו, אין ויכוח בנוגע לחשיבותה הרבה של השקעת הרשות המקומית בנושאי ביטחון ביישוב. השאלה היא אם המשאבים האלה מנוצלים ביעילות, במקצועיות וללא שיקולים זרים, פוליטיים ואחרים.

כמי שכיהנה כיו"ר ועדת הביטחון בעירייה, אני יכולה לומר שעל פי רוב ניצול המשאבים שעירייה מקצה לביטחון תושביה אינו יעיל, והוא נגוע בשיקולים זרים. באמרי שיקולים זרים אינני מתכוונת דווקא לשיקולים הנגועים בשחיתות, אם כי גם מקרים כאלו קיימים – ניסיונות הפגיעה בנבחרי ציבור שהיו בימים האחרונים בפתח תקווה מעידים על כך שיש ניסיונות גם של עבריינים להשפיע על ראש העיר. באמרי שיקולים זרים כוונתי לחששו של ראש הרשות מתגובות הציבור, תגובות המשפיעות על שיקול הדעת בקביעת מדיניות הביטחון המקומי, וזאת בניגוד לגישה העניינית של גורמי ביטחון מקצועיים, שאמורה להיות נטולת לחצים ציבוריים.

בדיונים שערכנו בוועדת הביטחון העירונית הועלו שאלות בנוגע למדיניות הביטחון הקיימת. התברר כי בניגוד לגישה המקצועית, מי שהשפיעו יותר על תהליכי קבלת ההחלטות היו הורי הילדים בגני הילדים, שדרשו שומר בכל גן ילדים. סוג של "סב גן" שפותח את הדלת לילדים בבוקר בבואם לגן, מעין עוזר נוסף לגננת, דבר חיובי ונחמד אך אינו תורם באמת לביטחון האישי. הלחץ על ראשי רשויות מקומיות רבים להעמיד שומר בפתחו של כל גן ילדים, שוחק עד דק את התקציב המקומי לביטחון האישי ואינו עושה את העבודה. השומר, הצמוד לשער הגן, הוא סטטי. הוא ניצב באותו המקום יום-יום ושעה-שעה, מהלכיו ידועים מראש ושגרת פעילותו אינה תורמת לביטחון האישי.

כדאי גם לציין כי קיימת אפליה חמורה בין ילדים הלומדים במערכת החינוך הציבורית לבין אלו הלומדים במערכת החינוך הפרטית. לא תמצאו שומר בפתחו של כל גן ילדים פרטי, ובכל זאת לא ידוע לי על מתקפת טרור על גני ילדים פרטיים.

בעוד שומר הגן עומד על משמרתו בפתח הגן, ניתן לראות שינויים ברחובה הראשי של רעננה. יותר ויותר בעלי פיצוציות ובעלי עסקים אחרים שומרים על עסקיהם עם רדת הלילה באמצעות סורגים או תריסי מתכת אטומים מחשש לפריצות. כך הופך רחובה הראשי של העיר למקום אטום היוצר תחושת פחד, וגם למקום חסר חן ויופי.

מסתבר שיש דרך אחרת. ראש עיר לא צריך לגלגל את האחריות רק לפתחן של הממשלה והמשטרה. עליו לקבל על עצמו אחריות כמתחייב מפקודת העיריות. על פי חוק הוא אחראי גם לסדר הציבורי ולביטחון התושבים. הדוגמה הידועה היא של רודולף ג'וליאני, לשעבר ראש העיר ניו יורק, שהצליח בשנות כהונתו כראש העיר לצמצם באופן מדהים את הפשיעה בעירו והחזיר את הביטחון האישי לתושביה. בתוך שבע שנים ירד שיעור הפשיעה הכולל ב-57% ומספר מקרי הירי ירד ב-75%. חלה הפחתה של עשרות אחוזים בכל תחומי הפשיעה: פריצות לבתים ועסקים, מקרי אונס, גניבות כלי רכב וכדומה.

לא נעלם מעיניי כי ראש העיר ניו יורק עומד בראש משטרה עם סמכויות ביצוע, מה שאין לראש עיר בישראל. עם זאת, גם לראש עיר בישראל יש סמכויות רבות ויכולת לקבוע מדיניות ביטחון יעילה יותר. הוא צריך להיות מקצועי ועקבי ולוודא תוצאות. לרשותו סיירת מקצועית, אנשי ביטחון ופקחים, וכן שיתוף פעולה עם המשטרה ועם המשמר האזרחי.

אם כן, יש לקבוע מדיניות ביטחון יעילה בעיר ולוודא שתבוצע. יש להבטיח שכספי הציבור מושקעים בזהירות וביעילות ואינם כפופים ללחצים ציבוריים של קבוצה כזו או אחרת שיודעת לעשות כותרות בתקשורת אך אינה מבינה דבר בענייני הביטחון האישי של כלל התושבים ביישוב. יש להשתמש באמצעים טכנולוגיים משוכללים, החוסכים כסף רב, מחליפים כוח אדם יקר ומשפרים את הביטחון. יש לדאוג לצרכי היישוב כולו, ולוודא טיפול במכלול צרכי הביטחון: ילד צריך ביטחון לא רק כאשר הוא נמצא בגן ילדים גדור ונעול, הוא צריך ביטחון גם כאשר הוא יורד לשחק בחצר ביתו, הולך לחוג או משחק עם חבריו בגן השעשועים הסמוך לביתו. זקנים זקוקים לביטחון אישי לא פחות מילדים. לילדים יש הורים או אחים בוגרים השומרים עליהם, על הזקנים איש אינו שומר. גם בעלי עסקים ובעלי דירות זקוקים לביטחון בשמירה על נכסיהם.

אמנם אי-אפשר להציב שומר על כל ילד, על כל זקן ועל כל אישה 24 שעות ביממה, אך יש דרכים לשמור עליהם ביתר יעילות מהנעשה כיום. יש צורך ביותר נראות של אנשי ביטחון, משטרה או פקחים עירוניים. נוכחותם של הללו במדים ברחובות תרתיע עבריינים ותשרה ביטחון. יש מקום למערכות טכנולוגיות ולמצלמות שיאפשרו בקרה מרוכזת על הנעשה בעיר. יש להגביר את מודעות הציבור לנושא, ולהקנות לו אמצעי זהירות. וכמובן, יש צורך בהגברת האכיפה על עבריינים.

אם כן, יש הרבה מה לעשות. ויפה שעה אחת קודם להתפוצצות הבאה.

על המחבר / המחברת

מלי פולישוק

מלי פולישוק

עורכת מדור: מוניציפאלי. עורכת דין, דירקטורית, מרצה ויועצת. יו"ר איגוד נבחרות הציבור ברשויות המקומיות, חברת הנהלה בעמותת שקיפות בינלאומית. לשעבר סגנית ראש העיר רעננה, חברת כנסת ויו"ר ועדות בכנסת .ובהן הוועדה לביקורת המדינה וועדת החינוך והמדע.

2 תגובות

  1. צ.ד
    צ.ד פברואר 24 2014, 13:46
    יפה אמרת

    י

    השב לתגובה
  2. נמרוד
    נמרוד דצמבר 29 2014, 14:33
    לא רק הממשלה

    ישנן דרכים נוספות לשפר ביטחון אישי. כמו האפליקציה הזו:
    https ://play.google.com/store/apps/details?id=com.thightan.po

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים במוניציפאלי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!