JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

להפוך את פירמידת השלטון

ממשל אזורי – להעצמת החברה והכלכלה

להפוך את פירמידת השלטון ד"ר גדעון בן דרור
יולי 14
19:30 2017

בתקופת המנדט הבריטי רווחה הגישה שהשלטון המרכזי הוא הגוף העיקרי, והיישובים והאזרחים פועלים על פי הנחיות השליט – הנציב העליון ברמת המדינה והמושל המחוזי האחראי לביצוע בשטח. מורשת המנדט עדיין מתקיימת בישראל, ואחד מביטוייה הוא חוק המועצות המקומיות (1936).

לאחר קום המדינה והתייצבות מבנה השלטון המוניציפלי המקומי – של ערים, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות – החלו להתפתח דפוסי פעילות המבוססים על שיתופי פעולה במגוון נושאים ותחומים. לדוגמה איגוד ערים איילון – לתחומי ביוב, סילוק אשפה, ביעור יתושים; איגודי ערים לביוב – אזור חיפה, אזור דרום השרון, אזור כרמיאל, איגוד ערים שדרות ושער הנגב; איגודי ערים לכבאות – 11 איגודי ערים; איגודי ערים לאיכות סביבה – שבעה איגודים: דרום יהודה, נפת אשקלון, גליל מערבי, אשדוד וחבל יבנה, אגן בית נטופה, חיפה, גליל מזרחי. נוסף לכך, לפי חוק תאגידי מים וביוב (2001) ולפניו החוק משנת 1995 הוקמו 55 תאגידי מים וביוב שהקיפו 155 רשויות מקומיות (מתוך 183 החייבות על פי חוק). החוק לא חל על יהודה ושומרון, על מועצות אזוריות ועל אגודות מים.

בישראל המושג "פריפריה" – גיאוגרפית, חברתית ומוניציפלית – מבטא נחיתות באספקת שירותים ממשלתיים שוויוניים, בעיקר בתחומי תעסוקה, חינוך (כולל השכלה גבוהה), רווחה, בריאות (קופות חולים וזמינות של בתי חולים) ותשתיות פיזיות – מבני חינוך וציבור, כבישים, תשתיות מים וביוב ומבנים ושטחים המיועדים לספורט.

האתגר כאן הוא לשנות את המצב באמצעות היפוך של הפירמידה – לא כוח המגיע מהשליט, בהאצלת סמכויות כלפי מטה, אלא מן התושבים, מן השטח, מהעיריות ומהמועצות – כלפי מעלה. ההנחה היא שהתושבים ונציגיהם יודעים טוב יותר מן הממשלה מה נכון וטוב יותר בשטח. איגודי הערים שהוקמו הן התחלות טובות, אותם יש להעצים ולמנף ולפתח לכדי מערכת רחבה יותר, עם תחומי התמחות, בגישה מערכתית ואסטרטגית לטווח ארוך.

והניצנים נראו בארץ: יש לציין לשבח יוזמות של אשכולות חברתיים-כלכליים של רשויות מקומיות שהתאגדו לכדי שיתוף אזורי כבסיס לממשל אזורי, כדי להשיג העצמה בקידום נושאי חברה וכלכלה. זהו אמצעי ארגוני למטרת-על שהיא דמוקרטיה אזורית. וראו כמה דוגמאות:

  1. אשכול גליל מערבי – אשכול זה נוסד בשנת 2000 בשיתוף משרד האוצר ומשרד הפנים. האשכול מקיף עשר רשויות – עיר אחת, שבע מועצות מקומיות ושתי מועצות אזוריות. האשכול הוכר על ידי הממשלה ובשנת 2013 אושר במסגרת חוק ההסדרים. תפקיד האשכול: ליזום, לתכנן, לקדם, ולפתח פרויקטים חברתיים וכלכליים בתחומי התעסוקה, החינוך, הרווחה, הקהילה, איכות הסביבה והתיירות. הוקמו מנהל תעסוקה אזורי, מנהלת להתייעלות אנרגטית, מפעל למחזור פסולת, מרכז מחקר ופיתוח ועוד.
  2. אשכול גליל מזרחי – האשכול הוקם בשנת 2013 וחברות בו 18רשויות – שתי עיריות, 12 מועצות מקומיות וארבע מועצות אזוריות. תחומי הפעילות: תעסוקה, תעשייה, חינוך, רווחה, בריאות, איכות סביבה, שעת חירום ועוד. את האשכול ייסדו משרד האוצר ומשרד הפנים בהשתתפות קרן רש"י, מגבית קנדה, מגבית בריטניה והג'וינט – אלכא. האשכול מפעיל פורומים אחדים: תעסוקה, חינוך, המנהלים הכלליים, השכלה גבוהה, ביטחון (קב"טים).
  3. אשכול בית הכרם – האשכול מורכב מכרמיאל, בית ג'אן, חורפייש, כפר ורדים, מטה אשר, מעלה יוסף ומשגב. סך הכול שבע רשויות – עיר אחת, שלוש מועצות מקומיות ושלוש מועצות אזוריות.
  4. אשכול הנגב המזרחי – האשכול מורכב מאופקים, נתיבות, רהט, שדרות, בני שמעון, מרחבים, שדות נגב ושער הנגב. סך הכול 11 רשויות – שתי ערים, שבע מועצות מקומיות, שתי מועצות אזוריות.
  5. אשכול הנגב המערבי – האשכול מורכב מערד, דימונה, אלקסום, חורה, ירוחם, כסייפה, מצפה רמון, נווה מדבר, ערערה, ערבה תיכונה ורמת הנגב. סך הכול שמונה רשויות – ארבע ערים וארבע מועצות אזוריות.

לקחים ראשוניים: ראשית, הפעלת אשכול לשיתוף פעולה אזורי היא בסיס הכרחי וטוב לביסוס ממשל אזורי. שנית, השיתוף והממשל האזורי צריך להיות מבוסס על מנגנון "רווח לכול", שאלה ביטוייו:

  1. שיתוף אזורי לחשיבה הוליסטית ברמה אסטרטגית.
  2. העצמת יתרונות יחסיים לטובת כלל המשתתפים באשכול, כמו נושאי תעסוקה, חינוך, איכות סביבה ועוד.
  3. לפני כל יוזמה – בדיקה שאינה פוגעת במיזם קיים.
  4. אפשרות לקיום מטה מצומצם ויעיל.
  5. קיום פורומים לדיון משותף בנושאים משותפים.
  6. שימו נא לב שנוצר שילוב ייחודי ומיוחד בין ערי פיתוח לבין יישובי המועצות האזוריות – קיבוצים ומושבים – משום שקיים מכנה משותף ואינטרס משותף של יוזמה ופיתוח כלכלי וחברתי.
  7. הצלחת הממשל האזורי מחייבת הגדרת סמכויות, אחריות ותקציבים, בעיקר בשיתוף עם משרד האוצר ומשרד הפנים אך גם עם משרדי ממשלה נוספים, וכן בחקיקה.

סיכום ביניים: כעת אנו נמצאים לאחר שני השלבים הראשונים – האחד, איגודי ערים, השני, האשכולות הכלכליים-חברתיים. כדי להיערך לקראת בניית השלד של ממשל אזורי, ולהתנתק מהגישה המכתיבה המתנה להאצלת סמכויות, יש לפעול כדלקמן:

  1. להפיק לקחים מן המתבצע עד כה, בדגש על האפיונים העיקריים של הממשל האזורי.
  2. לבנות דגמים שונים של מודלים רצויים לממשל אזורי. כמו כן רצוי להפעיל ממשלים אזוריים בודדים לדוגמה, למשל שיתוף של עיר פיתוח ומועצה אזורית.
  3. לפעול לשינויי חקיקה אשר יאפשרו את הצמיחה של הממשל האזורי, ובעיקר לשנות את חוק המועצות המקומיות (1936).

על המחבר / המחברת

Avatar

גדעון בן דרור

ד"ר. בעבר סמנכ"ל במשרד החינוך והתרבות. כיום יועץ אסטרטגי בתחום החינוך. סגן יו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי.

2 תגובות

  1. אדווה
    אדווה יולי 17 2017, 23:56
    רעיון מבריק

    לא בטוחה שראשי השלטון המקומי באמת רוצים לשרת קודם כל את הציבור

    השב לתגובה
  2. רותם ראובני
    רותם ראובני יולי 18 2017, 19:42
    רעיון נהדר

    אם אתה מצליח לגייס את המפלגות לתמוך בו הצלחת
    אם לא זה עוד רעיון אבוד

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים במוניציפאלי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!