JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

שדה הקרב העתידי

העורף והרשויות המוניציפאליות

שדה הקרב העתידי ד"ר דוד אלטמן
אוגוסט 28
09:30 2019

בתורת המלחמה קיימת תפיסה האומרת כי בדרך כלל מדינות העולם מתכוננות לקראת המלחמה שעברה ולא לקראת המלחמה העתידית. לכן במלחמות של המאות האחרונות, רבים מאמצעי המלחמה שננקטו איבדו את ערכם ואת יעילותם. הבסיס לתפיסה זו מונח במתחם עצום שנבנה בתום מלחמת העולם הראשונה.

המלחמה היכתה את העולם בהלם בשל תוצאותיה הנוראיות, בעיקר מספר האבדות העצום, הגדול ביותר שידעה האנושות עד אז. מותם של חיילים, מגינים ותוקפים ברחבי העולם היה חסר תקדים לעומת האלפים הבודדים שנספרו במלחמות קודמות. אך היו גם לקחים שהופקו בעקבות הניסיון, וחלו שינויים ניכרים בתפיסה המלחמתית. לראשונה הוצג חיל השריון בשדה הקרב והצבאות החלו להפגין תנועה מוטורית, ארטילריה וניידות גבוהה. התפיסה הייתה כי כדי לנצח בקרב יש לעצור את האויב בגבול ולהציב מכשולים רבים בדרכו. בעקבות הלקחים נבנה בצרפת קו מאז'ינו, בהשראתו של שר ההגנה הצרפתי ז'וזף ז'ופר.

פול פנלבה, שר המלחמה, ואנדרי מאז'ינו, שר החוץ באותה העת, תיכננו קו ביצורים עתיר בטון וברזל, אשר עוצמתו הייתה אמורה לחסוך רכישת נשק חדיש, הגברת גיוס ואימון חיילים למלחמה הבאה. קו מאז'ינו היה מערכת ביצורים באורך של 25 ק"מ והוא כלל 44 מבצרים ראשיים לאורך הגבול בין צרפת לגרמניה, אך התעלם מהגבול שבין שוויץ, בלגיה וצרפת. הקו נבנה ברובו מתחת לפני השטח ובמרכזו נעה רכבת חשמלית שאפשרה תזוזה מהירה של חיילים ואפסנאות מאובזרת לכאלף איש שהיו אמורים לאייש את הקו בשעת מלחמה. לכך נוספו ארטילריה של תותחי 75 מ"מ אשר הגנו על מתחמים באזורי השמדה של 12 ק"מ לכל כיוון, תותחי 135 מ"מ שיכלו לירות לכל כיוון ואף 62 מבצרים קטנים שאבטחו את המבצרים הראשיים.

בעקבות מלחמת העולם הראשונה עלו הנחות יסוד כגון מניעת חדירה לשטח צרפת באמצעות מתקפת פתע, אפשרות להתראה מוקדמת לאזורי התקפה, עיכוב הצבא הפולש תוך גרימת אבדות לתוקפים ואפשרות לזמן גיוס לצבא המגן. כמו כן הענקת הגנה למחוזות התעשייתיים של אלזס לורן, חיסכון בכוח אדם, בסיס אסטרטגי למתקפת נגד של חילות שריון וחיל רגלים ואילוץ צבא האויב לאגף את צרפת דרך שטחי בלגיה, שם ציפו הצרפתים שיוכלו לעצור את אויביהם.

הפולשים הגרמנים לא פעלו בהתאם למצופה. קו מאז'ינו לא בלם את האיגוף הגרמני והסתבר כי כל פלאי הטכנולוגיה שהושקעו במקום לא עצרו ולא מנעו דבר. מאז הבינו הצדדים כי להיערך למלחמת האתמול כדי לנצח את מלחמת העתיד – זוהי ברכה לבטלה. כך הפך קו מאז'ינו לסמל: כיצד חשיבה לא נכונה עשויה להפוך ניצחון לתבוסה. לעומת זאת, ברור היה כי יש לחשוב על אמצעים חדשים למלחמות העתיד. צרפת למשל יישמה תכנית הרתעה גרעינית, וזו אפשרה לה בשנת 1969 לנטוש את קו מאז'ינו. חלקים ממנו נמכרו לציבור במכירה פומבית. אולם מעבר לכך, במלחמת העולם השנייה נלמד הלקח והשתנו אופי המלחמה, כלי הנשק ובעיקר היעדים. הייתה סברה כי יש להרחיב את המרחקים, לתמוך באמצעות לוגיסטיקה ולהחליף את הצעדים. כמו כן שונו אזורי הלחימה והועתקו לים, לאוויר ואף לחלל, בהתאם לשינויים באופי המלחמה.

כיום העולם ניצב בפני סוג חדש של מלחמה. לא עוד חציית גבולות ופלישה, לא עוד מלחמה על הגבול, אלא סוג אחר – מלחמת הטרור. הלחימה הופנתה כעת לאזורים המאוכלסים וליישובי העורף, והמגמה היא פגיעה באוכלוסייה האזרחית. אמצעי המלחמה שונו והפכו זולים יותר, קטלניים יותר ובהישג יד. המטרה היא נזק מרבי לאזרחים. בנאומו האחרון של נאסראללה באוגוסט 2019 הוא לא דיבר על פלישה ליישובי הצפון אלא על פגיעה אנושה באוכלוסייה האזרחית של מדינת ישראל, בגליל ובמערך האזרחי.

המערכת הצבאית, שהייתה אמורה להיות הקו המפריד בין התוקף למותקף, השתנתה לחלוטין. המדינות הפכו לתומכות בפיקוד העורף לא פחות מאשר הפיקודים באזורי הגבול, האמורים לשמור על גבולות המדינה. אך גם היום לא נעלמה הקונספציה השגויה של קו מאז'ינו, שנכשלה בתקופתה. אין כל ביטחון כי האמצעים העיקריים המושקעים ביצירת מחסומים אכן יחסמו את הפגיעה ביישובים האזרחיים, שהפכו למטרת האויב ברצונו לשבור את רוחה של המדינה המותקפת.

המלחמה האחרת שהעולם צועד לעברה היא מלחמת הפליטות. פליטים מאזורי המזרח התיכון ואפריקה מהגרים למדינות מערביות ומנסים את כוחם בהשתלטות על החברה ועל ההתנהגות המוניציפאלית הכללית ברחבי העולם. קהילות שונות של פליטים שהתיישבו במרכזי אוכלוסייה אורבניים ברחבי אירופה לא הסתפקו בקבלת זכויות אזרח, אלא דרשו להשפיע במדינה שהיגרו אליה. חוקי השריעה הפכו לחלק מהחוקים הנהוגים במדינות אלה, המנהגים והלבוש הפכו לחלק מנוף התרבות במדינה שהפכה לבית. אפילו המשטרה, בבואה להחיל את החוק האזרחי של המדינה, נאלצת להתאים את עצמה לרוח התקופה ולתלבושת המתחייבת מאופיו של הציבור באזור.

יתרה מזאת, הרצון להשפיע על חיי המדינה והתייחסותה לעולם הכללי גרם לרבים מהמהגרים לנסות לחדור לרשויות הממשל השונות. מסתבר כי העניין הגדול של המהגרים נובע מהיכולת להשפיע על המדינה דרך שילובם בשלטון המועצות המקומיות: הרשויות אחראיות לאורח החיים המיידי של התושבים, וכאשר המטרה היא להיענות לצורכיהם ולדרישותיהם ולהקנות מענה לערכי הדת שלהם, הרשות המוניציפלית מאפשרת להשיג את הפתרונות הפוליטיים הנדרשים בפשטות ובקלות רבה.

ממבט אקראי ניתן לראות כיצד זוחל הכיבוש השקט של הרשויות ברחבי ארצות היעד של המהגרים עם רשימה מקרית של ראשי ערים מוסלמיים. כדוגמה לכך ניתן להביט על בריטניה: ראשי הערים של לונדון, ברמינגהם, לידס, בלקבורן, שפילד, אוקספורד, לוטון, אולדהייל, רוצ'דייל. ארבעה מיליון התושבים המוסלמים של אנגליה, מתוך שישים המיליונים של תושבי המדינה, כבר הטביעו את חותמם על ידי הקמת שלושת אלפים מסגדים, למעלה ממאה ושלושים בתי דין שרעיים וחמישים מועצות שריעה מוסלמיות. בכך הם מאפשרים ל-78% מהנשים המוסלמיות לחיות ללא עבודה קבועה באמצעות הטבות סעד ודיור חינם. משפחות אלה מתרבות הרבה מעבר לממוצע המקומי וכוללות שישה עד שמונה ילדים כל אחת, וחלקם בונים את עתידם על מדינת הרווחה של אנגליה ומשנים את הדמוגרפיה והאווירה. גם הרשויות המוניציפאליות מספקות לילדי המוסלמים ארוחות "חלל" (ההכשר המוסלמי למזון), בכניעה לאוכלוסייה המכתיבה את הסדרים הפוליטיים החדשים ברשויות.

בפנינו מוצגות שתי מערכות: האחת מערכת אלימה ומלחמתית-טרוריסטית והאחרת מדינית-פוליטית והסברתית, ולעיתים הן משתלבות זו בזו. מכך נובע כי הקרבות הגדולים במלחמות הבאות יתמקדו הן בתחום הקרב המיידי של טרור אזרחי קשה, המיועד לפגוע בעורף האזרחי ובמערך הנורמליות החברתית, והן בתחום המלחמה הפוליטית השקטה, המנסה לשנות סדרי בראשית לא במגמה להיטמע ולהשתלב בחברה החדשה ובאורח חייה, אלא במטרה להטמיע את רצונה ותפיסתה של החברה המהגרת ולשנות את הסביבה ברוח המורשת, המסורת והדת שלה.

שני סוגי מלחמות אלו צופנים סכנות כבדות לאיכות החיים בכלל המדינות הנמצאות ביריבות פוטנציאלית עם קבוצות פונדמנטליסטיות ובמאבק מתמשך המסכן את עולם ההווה ואת העתיד שלנו. שתי הסכנות מחייבות אותנו לחשיבה זהירה: האם אנו שבויים בתפיסות ישנות או ערים למצב החדש? האם כיפת הברזל הנפרשת כמגננה על הערים, לא בעוטף עזה אלא בעוטף תל אביב וירושלים, והמכשולים הפיזיים שאנו מציבים בגבולנו עם עזה – האם הם התשובה שתימנע את הסכנה על המרכזים של האוכלוסייה האזרחית בעורף? האם בדרך זו נגונן על האוכלוסייה במלחמת העתיד המתוכננת לפגוע באזורים העירוניים ברחבי המדינה או שמא אנו לוחמים את מלחמת האתמול ואין בידינו תשובות מספיקות למלחמות המחר?

באותה המידה, סכנת הפליטות המתגברת והמאיימת על היציבות, המורשת והמסורת של אירופה והעולם החופשי: האם העדר נכונות להיאבק בתופעות אלו, אשר הולכות ומתגברות, לא יעמיד את אוכלוסיית העולם בפני מציאות חדשה, מציאות שהוא איננו נערך אליה ואיננו מנסה לעשות דבר כדי למנוע את התהליכים המובילים אליה?

על המחבר / המחברת

דוד אלטמן

דוד אלטמן

עורך מדור: מוניציפאלי. ד"ר. סגן יו"ר המרכז לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה. בעבר סגן נשיא בכיר במכללה האקדמית נתניה, מנכ"ל קרן תל אביב לפיתוח, מנכ"ל וסגן נשיא אוניברסיטת בר-אילן.

7 תגובות

  1. גדעון שניר
    גדעון שניר אוגוסט 28 2019, 11:59
    תובנות למחשבה

    ניתוח נבון ומעניין, עם תובנות ראויות למחשבה
    תודה

    השב לתגובה
  2. ע.
    ע. אוגוסט 28 2019, 19:03
    מאמר חשוב מאוד

    הייתי מציע לחזק את המרכיב של חשיבות הרשות המוניציפאלית בשמירה על האינטרסים הכי חשובים של האזרחים.

    השב לתגובה
  3. יצחק דגני
    יצחק דגני אוגוסט 28 2019, 21:58
    לד"ר דוד אלטמן הנכבד

    מאמר מעולה המתאר למעשה את מה שכבר מתרחש בארצות העולם הראשון והשני. אנא ראה המאמר: "נקמת הקולוניות – קריסת הסדר הכלכלי באפריקה והשפעתה על אירופה" ש/פורסם באתר זה ביום 22 באוקטובר 2017.
    התופעה שאתה מתאר במרחב המוניציפאלי נמצאת בתחילת דרכה. בעתיד התופעה תחמיר עד כדי "מלחמות אזרחים קטנות" כולל שימוש בנשק חם.
    במדינות המערב חייבים ללמוד להתגונן נגד תופעות אלה. בכך תרומת מדינת ישראל יכולה להיות בעלת משמעות רבה.

    השב לתגובה
  4. ל.
    ל. אוגוסט 29 2019, 12:26
    יש בעיה בישראל

    תושבים בערים השונות מצביעים לפי הקשר של ראש העיר למפלגת השלטון. כלומר תושבי העיר מצביעים לפי העדפה כלל ארצית של השלטון ולא מצביעים לראש העיר לפי דאגתו לאזרחים.

    השב לתגובה
  5. דוד צ.
    דוד צ. אוגוסט 30 2019, 22:43
    שדה המערכה העקרי בזמננו

    המרחב האזרחי.

    השב לתגובה
  6. מזל מ.
    מזל מ. ספטמבר 01 2019, 21:21
    מאמר מעניין והנה הוא אקטואלי

    על רקע המתיחות עם חיזבאללה

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים במוניציפאלי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!