JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מחליפים שרים כמו גרביים

ועגלת השלטון המקומי ממשיכה להידרדר

מחליפים שרים כמו גרביים תמונה:Selena Wilke commons.wikimedia.org
אוקטובר 20
11:22 2014

הכרזתו של שר הפנים על סיום כהונתו מעלה שאלות על המשילות ועל המקצועיות של שרי הממשלה בכלל ובמשרד הפנים בפרט, ועל יכולתם לשנות מדיניות ולהוביל רפורמות.

משרד הפנים הוא משרד מורכב ביותר, הכולל שלוש זרועות מרכזיות: רגולטור של השלטון המקומי ושל אורח החיים בישראל, אחראי לתכנון ולבנייה וממונה על סוגיית האזרחות והתושבות בישראל. כל אחת מהזרועות האלו חשובה ומהותית, ונוגעת באופן הישיר ביותר לכל מי שמתגורר במדינת ישראל או שואף להתגורר בה.

עשרים וחמישה שרי פנים שונים כיהנו מאז הקמת המדינה במאי 1948 ועד ליום הכרזתו הדרמטית של השר גדעון סער על התפטרותו בספטמבר 2014. 25 שרים ב-66 שנים. במשך כמחצית מהתקופה, למעלה משלושים שנה, עמדו בראש המשרד שני שרים מהמפד"ל, חיים משה שפירא ויוסף בורג. מלבד מן השנים האלו ומלבד מתקופת ש"ס במשרד, כיהן בתפקיד כל שר רק שנתיים בממוצע.

לכל שרשמגיע למשרד זה, גם המוכשר והחרוץ ביותר, נדרשת כשנה ללמוד את הנושאים המגוונים והמורכבים שבהם עוסק המשרד, ועוד שנה כדי לגבש עמדה או כדי לקבל דוח ועדה שמינה ולהתחיל לערוך רפורמות כלשהן. בקצב הזה כמעט בלתי אפשרי לעשות שינוי מהותי. התוצאה היא טלאי על טלאי וחוסר התייחסות מקצועית ורצינית לנושאים הרבים שעל סדר היום במשרד חשוב זה.

סדר היום הציבורי הוא המכתיב לשר את מדיניותו ולא ההיפך. כך למשל בתחום האזרחות והכניסה לישראל, בשנות התשעים של המאה הקודמת, עם העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר, היה הנושא הבהול – שאלת אזרחותם של עולים חדשים שאינם יהודים או שיש ספק בנוגע ליהדותם, ואם לתת להם אזרחות מתוקף חוק השבות. עשר שנים אחר כך הייתה תקופת ההצפה של העובדים הזרים (על פי הערכות מספרם הגיע לכמה מאות אלפי עובדים), והשר נדרש לשאלה איך מצמצמים את המספר העצום של עובדים זולים שתפסו מקומות עבודה של ישראלים מהאוכלוסיות החלשות. עשור אחר כך החלו להציף את ישראל המסתננים מאפריקה, ושוב נדרש השר לקבל החלטות. בימים אלו התברר כי ההחלטות שקיבל השר לא עמדו במבחן בג"צ. ניסיונו של השר סער לערער את מעמדו של בג"צ רגע לפני שהוא עוזב את כיסאו במשרד – חמור שבעתיים.

שר הפנים, בהיותו אחראי לשעון הלאומי ולרישוי העסקים במדינה, קובע בהינף ידו גם את מערך החיים במדינה. השר קובע אם יהיה מערך זה ליברלי וחופשי או הלכתי/דתי ומגביל, ואם, למשל, העיר תל אביב תפסיק להיות "עיר ללא הפסקה" בשל זיקתו שלו לדתיים.

שר הפנים, הממונה גם על התכנון במדינה, נדרש לבצע רפורמה משמעותית בהליכי התכנון על מנת לזרז בניית דירות. גם בזה נכשלו שרי הפנים לדורותיהם. הביורוקרטיה התכנונית הולכת ומחריפה, הולכת ומכבידה, והיצע הדירות הולך ומצטמצם.

בתחום הרגולציה על השלטון המקומי הרפיון והכישלון רבים אף יותר. משרד הפנים והשר העומד בראשו אמורים על פי החוק, הריכוזי עד אימה, הנהוג בישראל עוד מתקופת הבריטים, להיות הרגולטור המפקח והשומר על ההתנהלות ועל הקופה הציבורית. כמעט בכל החלטה משמעותית נאלץ ראש הרשות לקבל את אישור משרד הפנים, ועל פי רוב את אישורו של השר עצמו. הביורוקרטיה חוגגת. חלק מההחלטות מחכות חודשים ארוכים לחתימת השר, חלק מההחלטות מתקבלות בדרגים נמוכים יותר על ידי האצלת סמכות השר, ולמעשה יש כאן שלטון פקידות ולא שלטון השר.

באין פיקוח ורגולציה מתאימים מידרדר השלטון המקומי הן באיכות החלטותיו והן ברמת ערכיו. עשרות ראשי רשויות נמצאים היום בשלבים שונים של חקירות או הליכים משפטיים בשל התנהלות בלתי תקינה או אף מושחתת. זה מה שקורה כאשר נותנים לחתול לשמור על השמנת באין מפריע – החתול מלקק בהנאה מרובה את השמנת בעצמו.

מי שנפגע מהיעדר מדיניות ומשילות של שרי הפנים הוא כמובן הציבור. והתוצאות – העלאת ארנונה שערורייתית, שתורמת את חלקה ליוקר המחייה שעליו מרבים לדבר בימים אלו; ניהול כספי ציבור בשלטון המקומי בחוסר מקצועיות ולעתים בשחיתות; החלשת חברי מועצה ביודעין כדי שלא יהיו מסוגלים לבצע את תפקידם כשותפים לקביעת מדיניות וכשומרי הסף; תהליכי אישור תכניות מקומיות בהליכי התכנון הרגילים מתארכים לכדי שנים רבות. וכשאין פיקוח והביורוקרטיה מטרטרת את האזרח, מתרבים המקרים של בינוי בלתי חוקי בכל ישוב בישראל.

הגיע הזמן שבמשרד הפנים יכהנו שר או שרה למשך תקופה ארוכה, ולפחות לקדנציה שלמה של ארבע שנים. הגיע הזמן שהממשלה כולה תהיה שותפה לקביעת מדיניות הפנים של ישראל על שלושת המרכיבים החשובים של חיינו, שהם כאמור אזרחות, פיתוח ובינוי ואספקת השירותים המוניציפאליים. אלו למעשה מרבית השירותים שאנחנו כאזרחים זקוקים להם בחיי היום-יום. והחשוב מכול, הגיע הזמן שבמשרד הפנים יכהן מי שמאמין בחברה ליברלית, סובלנית ופתוחה ולא במדינת הלכה גזענית וחשוכה.

על המחבר / המחברת

מלי פולישוק

מלי פולישוק

עורכת מדור: מוניציפאלי. עורכת דין, דירקטורית, מרצה ויועצת. יו"ר איגוד נבחרות הציבור ברשויות המקומיות, חברת הנהלה בעמותת שקיפות בינלאומית. לשעבר סגנית ראש העיר רעננה, חברת כנסת ויו"ר ועדות בכנסת .ובהן הוועדה לביקורת המדינה וועדת החינוך והמדע.

2 תגובות

  1. שלום רימון
    שלום רימון אוקטובר 21 2014, 14:46
    משרד הפנים הוא תמונת ראי של התנהלות השלטון

    הרשות המחוקקת – מנמנמת
    הרשות המבצעת – גוררת רגליים
    והרשות השופטת – עוצמת עיניים.
    הם כל כך עסוקים בעצמם שהם לא רואים אותך ואותי מסנטימטר.
    מי אנחנו בכלל ? עדר כבשים מלחכי עשב שמידי פעם פועה בעצב ומפריע את מנוחת "התיישים".
    עד שנגיע לתיקונים במשרד הפנים וברשויות המוניציפליות, יש הרבה עבודה לניקוי האורוות בשלטון המרכזי.

    השב לתגובה
    • מלי פולישוק
      מלי פולישוק אוקטובר 21 2014, 21:57
      פועלים במקביל לתיקון המחדלים

      נכון שצריך לנקות את השלטון ממושחתים גם בשלטון המרכזי וגם במקומי, אבל זה יכול להיעשות במקביל ולא בטור. ולגבי הרשות המחוקקת היא ממש לא מנמנמת, להיפך, כמה חברי כנסת חרוצים ומסוכנים פועלים להחליש את הרשות השופטת ולחוקק חוקים בלתי חוקתיים.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים במוניציפאלי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!