JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

כמה עולה לנו הביטחון האישי?

מס הביטחון של הרשויות המקומיות הוא שערורייתי

כמה עולה לנו הביטחון האישי? he.wikipedia.org
נובמבר 17
12:00 2014

לאחרונה התרחשו פיגועי טרור בכמה ישובים – חייל נדקר למוות בלב תל אביב; צעירה נדקרה למוות בגוש עציון; תינוקת, נער ואישה נהרגו בפיגועי דריסה בירושלים. פיגועים אלו התרחשו "ליד הבית", בתחומי רשויות מקומיות.

בעיתוי מקרי וללא קשר לפיגועים אלו, החלה עיריית תל אביב לגבות מס ביטחון מתושבי העיר הגדולה. "בימים אלה החלה העירייה להפעיל את הסיירת לביטחון עירוני (סל"ע)" כך פרסמה עיריית תל אביב באיגרת שנשלחה אל כל תושבי העיר. עוד מבשרת העירייה לתושביה כי עליהם לשלם היטל ביטחון של 2 ש"ח לשנה לכל מ"ר בנוי של שטח הנכס.

עיריות אחרות הקדימו את עיריית תל אביב וכבר שנים גובות מס ביטחון מתושביהן. לזכותה של עיריית תל אביב אומר כי היא החלה להטיל את המס רק לאחרונה ולאחר שינוי חקיקה בנושא בעוד עיריות אחרות ,כמו הוד השרון, חולון, מודיעין, רחובות ורעננה, גבו מס ביטחון גם כאשר זה לא היה בסמכותן.

הנושא הגיע לבג"צ (בג"צ 7186/06) כאשר חברי מועצת העיר חולון עתרו נגד גביית אגרת שמירה בעירם. בפסק הדין מתח בג"צ ביקורת נוקבת על הרשות המקומית ועל משרד הפנים, וקבע שיש לבטל את אגרת השמירה (מס ביטחון) בחולון ואת חוק העזר המקומי בנדון.

בעקבות פסק דין זה פרסמו גם עיריות אחרות הודעה על הפסקת גביית אגרת השמירה. אולם הפסקת תשלומי מס השמירה גרמה לרשויות המקומיות "חור" בתקציב. לדוגמה, בעיר בגודל ממוצע של כ-80,000 תושבים, מדובר בסכום של כשמונה מיליון ש"ח.

ראשי הרשויות אצו רצו לבית המחוקקים והצליחו לשנות את החקיקה. בתאריך 28 במארס 2011 התקבל בכנסת "חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), התשע"א-2011" שבו נקבע כי רשות מקומית מוסמכת להסדיר עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחומה בנושאים, בסייגים ובתנאים כפי שייקבעו על ידי שר הפנים והשר לביטחון הפנים בהסכמת שר המשפטים. תוקפו של תיקון זה, שנחקק כהוראת שעה, שב והוארך עד ליום 31.10.2013 ומאז הוארך שוב.

בהתייחס לכל זאת עולות כמה שאלות מתבקשות: של מי האחריות לביטחון האישי שלנו? מי אמור לשלם את הוצאות הביטחון? האם עלינו לשלם מס נוסף בהיקף של כמה מאות שקלים לשנה? האם אין זה חלק מתפקידי המדינה והרשות המקומית? האם הוצאה זו לא כלולה במסים שאנחנו משלמים, מס הכנסה, מע"מ, ארנונה? הרי כבר היום גובה הרשות המקומית מסים נוספים בעבור תיעול, היטל השבחה (כל פעם שהרשות המקומית משנה את תכניות הבינוי שלה), חינוך, חוגים לילדים ועוד.

על פי חשבון שעשיתי אני משלמת לעירייה בתשלום דו-חודשי קרוב ל-4,000 ש"ח, לא כולל היטלי השבחה או אישורים מיוחדים לבנייה, ולא כולל חניה. המס כולל: ארנונה, מים, חוג מוזיקה, מס חינוך (תשלומים לבית הספר), מס תיעול, מס ביטחון. על פי שיטה זו, לא ירחק היום שבשל מצוקה תקציבית יגבו מאתנו הרשויות גם מס פינוי אשפה, מס פינוי גזם, מס ניקוי רחובות, מס תאורת רחובות, מס אירועים ועוד.

בפקודת העיריות נכתב כי אחריות העירייה לספק שירותים מוניציפאליים ובכלל זה לשמור על ביטחון התושבים. במדינה מתוקנת אחריות המדינה לספק שירותים חיוניים לאזרחיה ובראש ובראשונה ביטחון. את הביטחון האישי אמורה לספק המשטרה. במקרים מיוחדים, כמו אירועי טרור או מתקפות טילים, אמור גם הצבא להגן על האזרחים באמצעות פיקוד העורף, המתוקצב גם הוא בתקציב המדינה.

השיטה שנוקט השלטון המקומי בסיועם של נבחרי הציבור בכנסת, המשנים חוקים ומאשרים תקנות בקלות דעת ובחוסר אחריות על חשבון התושבים, היא שיטה פסולה שיש להעבירה מן העולם. שליחת ידיהם של נבחרי ציבור לכיסם של האזרחים, בקלות בלתי נסבלת, חייבת להיעצר.

אזרח שומר חוק המשלם מסים למדינה ולרשות המקומית זכאי לקבל את מכלול השירותים ובעיקר שירותי ביטחון בתמורה לכספו. ראשי הרשויות יועילו להתייעל ולחסוך כספי ציבור ולא להמציא מסים וגזרות שהציבור אינו יכול לעמוד בהם. חברי הכנסת ושרי הממשלה חייבים לזכור כי הם שליחי ציבור ואמונים על שמירת כספו, ואסור להם לנצל לרעה את השררה ואת הסמכות שניתנו בידיהם. יש לבטל את אגרת השמירה שהיא מס לכל דבר, ולהבטיח את הביטחון האישי מכספי הארנונה ומיסי המדינה.

על המחבר / המחברת

מלי פולישוק

מלי פולישוק

עורכת מדור: מוניציפאלי. עורכת דין, דירקטורית, מרצה ויועצת. יו"ר איגוד נבחרות הציבור ברשויות המקומיות, חברת הנהלה בעמותת שקיפות בינלאומית. לשעבר סגנית ראש העיר רעננה, חברת כנסת ויו"ר ועדות בכנסת .ובהן הוועדה לביקורת המדינה וועדת החינוך והמדע.

4 תגובות

  1. רלי
    רלי נובמבר 18 2014, 10:47
    הכל בשל האדישות הגוברת של האזרחים

    השלטון עושה מה שהוא רוצה והאזרחים מקבלים בהכנעה וממשיכים לקראת הגזרה הבאה

    השב לתגובה
  2. מאיר קוטב
    מאיר קוטב נובמבר 19 2014, 22:25
    הדמוקרטיה והחופש איפשרו את התנאים לפשע ניתעב!

    כאשר קם בבוקר תושב ג'בל מוכבר,והוא מחליט לבצע פיגוע,אין אפשרות מעשית למנוע,אבל כאשר מגבילים את החופש של מפגעים בפוטנציל,יקומו אגודות לזכויות אדם ויקימו קול צעקה!
    אנחנו מחזיקים בבית הנבחרים שלנו עוכריי ישראל,אשר נישבעו,פעם אחת לקיים את חוקי המדינה,ופעם שניה למלא את שליחותם כניבחרי הציבור שרוצה בחורבן המדינה,ואם לא תהיה חוקה אשר תגביל את עוכרי המדינה,תתקיים הנבואה של חורבן בית שלישי.

    השב לתגובה
  3. רויטל
    רויטל נובמבר 22 2014, 11:04
    המדור שלך מיוחד

    יש לכם באתר כמה מדורים טובים, אבל את שלך אני אוהבת. הרבה מאמרים עוסקים בבעיות מופשטות ברומו של עולם עם כותרות בומבסטיות. את עוסקת בבעיות משעיות שנוגעות לכל אזרח בביתו בעירו. מה שלא מובן למה אנשים מוכנים להשלים עם כל מיני הוראות וגזרות שפוגעות בהם למרות שברוב המקרים זה יכול להימנע.

    השב לתגובה
  4. מלי פולישוק
    מלי פולישוק נובמבר 23 2014, 00:19
    תודה רויטל

    נעים לקרוא את תגובתך רויטל. אכן, החיים שלנו מתנהלים ביום יום במישור המקומי וראוי שהמנהיגות המקומית תעשה עבודתה הציבורית נאמנה למען התושבים. לפעמים הפתרונות פשוטים והביורוקרטיה המקומית כמו גם מקבלי ההחלטות הנבחרים מסבכים את העניינים בשל חוסר הבנה או משיקולים זרים. צודקת רלי שהציבור צריך להיות יותר מעורב ולדרוש את המגיע לו מנבחריו.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים במוניציפאלי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!