JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

נולדתי בחודש השביעי

סיפור קצר על חביבה

נולדתי בחודש השביעי חביבה רוטשילד התינוקת
ינואר 26
19:30 2019

נולדתי בחודש השביעי. שני קילו מאה. גודל של בלטה.

זהו. ככה תיארו בפניי את הרגע הנכסף. אותה דקה אולטימטיבית, שבה הגחתי בסערה לאוויר העולם של שנות השישים המוקדמות, אי שם בבית חולים פרטי על הר הכרמל בחיפה. כך פרצתי לתודעה שתיצרב לנצח בפני מי שרצה אותי יותר או פחות.

לא מיותר לציין שמהר מאוד קלטתי את המסר הנוקב שזו בכלל הייתה טעות. תינוקת קטנה שהיא טעות אנוש, או השד יודע מה. אין-ספור הפלות ותינוקת אחת. בת אחרי שני בנים בהפרשים ניכרים של שנים. עשר ושתים עשרה. די מוזר האמת. והנה היא כאן ועכשיו, באופן בלתי מתוכנן בעליל. חיה ונושמת, בקושי.

אמא שלי תמיד אמרה לי "כשינקת… השפתיים שלך הפכו להיות כחולות מרוב מאמץ". עובדה די מעניינת, שהרי מיהרתי להשלים פערים של משקל כהרף עין. אף קפלי השומן המתוקים שלי העידו כי מדובר בילדה שנולדה במיוחד כדי לנצח סטטיסטיקות ומחקרים על ילודים שהגיחו בטרם עת ועל נשים שעשו כטוב בעיניהן בחלוף הזמן.

אני מנסה להיזכר במאמץ עיקש בשנות ילדותי הדי מוקדמות, וניכר שזיכרוני אינו מיטיב עימי. מגורים במושב שכוח אל, מעבר לעיר הגדולה ואחר כך לעוד אחת. לימוד קרוא וכתוב בגן ומטוסי אויב חולפים מעל הראש בזמן מלחמת ששת הימים, ברחוב ראשי בצהרי היום. טיולי משפחה ופיקניקים בחיק הטבע, סלון הבית שהפך כל לילה לחדר הפרטי שלי. בו ישנתי. בו נרדמתי רק לאחר "פסוקו של יום" והאצבע המעצבנת שעברה באיטיות פסוק אחר פסוק. חדר משלי לא היה לי, עד גיל 12.

מה אהבתי לאכול? מה היו המילים הראשונות שאמרתי? איך הייתי כתינוקת? אין לי שמץ של. בכלל.

אני בעיקר זוכרת את מציצת האצבע שלי, שהפכה לשם דבר. זו החלה כתחביב לעת מצוא ודי מהר הבנתי שזהו מקום המפלט הראוי לפינוק ולאהבה שלי את עצמי, ללא צורך להמתין ולקבלה ממישהו אחר. כנראה כבר בגיל כה צעיר היטבתי להבין שאני היא "עמוד האש" המצוי בראש המחנה של עצמי. גם עמוד הענן ועוד הרבה.

אחיי הגדולים השקיעו בי זמן וסבלנות, אולי לא הייתה להם ברירה. אני מאמינה שהם היו עסוקים בעיקר בשלהם ופחות עניין אותם להשתעשע איתי. "קודם נולדו שני הבייביסיטרים ואחר כך חביבה", כך נהג אבי להסביר את פשר מרווחי השנים בינינו. גם את יכולתו המדהימה לעמוד בתכנית העבודה השנתית שקבע לעצמו. ואחיי שמרו, גם היטיבו לעצבן ולעיתים גילו כלפיי חיבה יתרה, כשהתאפשר להם או כשבחרו בכך מתוך רצון חופשי וללא כל כפייה.

השם הנבחר שנתנו לי הוריי – חביבה – זכה לקבל על עצמו את תואר הכבוד "טראומת הילדות הראשונה" שלי. היא נמשכת עד עצם היום הזה. היא גם לא האחרונה. נולדתי בט"ז בשבט וברבות השנים תהיתי מדוע לא ניתן לי שם של עץ או שיח המסמל יותר מכול את הקשר ההדוק לאדמה ולתנובתה. כל כך רציתי שם שהוא מלח הארץ, חדשני ועם צליל נחמד. כולם חושבים שמוצאי הוא בכלל מהרי האטלס או מעיראק, ובנשימה אחת אף ממהרים להזכיר לי את חביבה רייך, חברתה של חנה סנש, כדי להראות על בקיאות מה בהיסטוריה של עם ישראל. אותי זה עדיין לא מנחם.

לא פשוט לגדול כבת זקונים קטנה ומפונקת. לא קל לנסות למצוא מקום משמעותי ומיוחד במשפחה שבה כולם גדולים ממך. מעולם לא הרגשתי מחויבת לשם שהעניקו לי. תקופות ארוכות נהגתי להסתובב עם פרצוף חמוץ, לעשות מעשי קונדס שלא נתחבבו על הבריות. להיות הכול, רק לא ממש חביבה. לא ממש מגשימה את הייעוד שהוכתב לי מראש, אבל כן עושה מה שתמיד מצאתי לנכון כמתאים עבורי. לי בלבד.

על המחבר / המחברת

Avatar

חביבה רוטשילד

לשעבר קצינה בשירות בתי הסוהר. כיום מתמקדת בשירותי כתיבה.

20 תגובות

  1. מיכה
    מיכה ינואר 26 2019, 20:07
    💕

    אין עלייך אחותי 💝

    השב לתגובה
  2. סמדר ברגר
    סמדר ברגר ינואר 26 2019, 23:36
    אחונה ההורסת

    יואו איזו כתיבה שנונה מצחיקה וקולחת
    הצחקת אותי הכי במשפט:״כך פרצתי לתודעה״ לא, אין לתאר כמה כתיבתך ממחישה את הסיפור לנגד עיניי כאילו אני צופה בסרט של וודי אלן🤣🤣🤣🤣

    השב לתגובה
  3. עמית
    עמית ינואר 27 2019, 08:07
    מפתיע...

    אפילו גיליתי דברים חדשים… ❤️

    השב לתגובה
    • חביבה רוטשילד
      חביבה רוטשילד פברואר 21 2019, 14:27
      סיפורי משפחה, לא מסתיימים אף פעם...

      את רואה עמית? תמיד אפשר לגלות עוד ועוד פרטים שלא ידענו.
      מןזמנת לשאול…

      השב לתגובה
  4. נורית רוטשילד נריה
    נורית רוטשילד נריה ינואר 27 2019, 08:13
    מרגש

    מרגש, מעלה הירהורים ומחשבות.

    השב לתגובה
  5. צביה אלמוג
    צביה אלמוג ינואר 27 2019, 09:15
    ממש מרגש

    גברת אמיצה

    השב לתגובה
    • חביבה רוטשילד
      חביבה רוטשילד פברואר 21 2019, 14:28
      תהיות על המשפחה... תמיד מגלים עוד ועוד...

      אכן כן.
      ני כמונו יודעות עד כה קצרה היריעה מלהרחיב.
      כל שיחה מעלה עוד ועוד תהיות.
      אוהבת אותך!

      השב לתגובה
  6. גידי
    גידי ינואר 27 2019, 12:44
    לגברת רוטשילד

    הורים לא תמיד מבינים מה הם גורמים עם השמות שהם מכתיבים

    השב לתגובה
  7. עליזה הרשקוביץ
    עליזה הרשקוביץ ינואר 27 2019, 20:29
    מתנה

    חביבה מתנה גדולה את למקום הזה. כותבת מרגשת במיוחד אוהבת אותך מאוד
    עליזה

    השב לתגובה
  8. מיכאלה קליינמן
    מיכאלה קליינמן ינואר 28 2019, 13:41
    מצדיעה

    להגיד תמיד את אשר בליבנו.

    השב לתגובה
  9. סוזי יוגב
    סוזי יוגב ינואר 29 2019, 01:02
    ייחודית כתמיד

    מדוייקת, מרגשת ומשעשעת כאחד🥰

    השב לתגובה
  10. ט.
    ט. ינואר 29 2019, 14:18
    קסם של סיפור אישי

    אמיתי וגלוי.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהורות

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!