JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

אם אדע מה שמך אדע מתי נולדת

גלגולי השמות לילדים ולילדות

אם אדע מה שמך אדע מתי נולדת ד"ר רות בורשטיין
אוקטובר 02
10:30 2019

בסוף המאה התשע עשרה ובמחצית הראשונה של המאה העשרים נהגו ההורים לתת לבניהם ולבנותיהם בארץ שמות מן המקרא. באותם ימים כמעט בכל משפחה היו שמות כגון אברהם, יצחק, יעקב, משה, רות, תמר, נעמי, רחל, רבקה. לשמות רבים היו בצדם שמות חיבה שיצרו ההורים או החברים, כגון מושיק, מושון, מוסא; רוחלה, רוחקה, חלי, רלי.

בשנות השישים של המאה העשרים החל שינוי בנושא זה – הורים החלו לתת לילדיהם שמות חדשים, שמות הבנויים מצירופים, כגון רויטל, מיטל, לירון, או שמות מקומות, כגון כרמל, שרון, או שמות מן המקרא של דמויות לא מוערכות, כגון הגר או עמרי (שעשה הרע בעיני אדוני). מגמה בולטת נוספת בשמות הבנות הייתה החלפת הקמץ וה"א בסוף המילה – למשל בשמות שרה ואורה – במוספיות אחרות. דרך אחת הייתה לתת שם המסתיים בחיריק +י+ת, כגון שרית, אורית, אביבית, זהבית, חגית, נוית, גנית. דרך שנייה הייתה ליצור שמות נקבה הבנויים מצורת פועל, כגון תאיר (ולא יאירה) או תהל. דרך שלישית הייתה ת"ו סופית במקום ה"א סופית: יפעת, עינת, יונת, רינת. בעבר נתנו לבנות שם בצורת זכר בתוספת ה"א, כגון שמעונה, ראובנה, זרובבלה. שמות בדרך זו חדלו להינתן בחברה הלא דתית, כנראה בהשפעת התנועה הפמיניסטית.

מגמה זו של נתינת שמות חדשים הלכה וגברה עם השנים. הורים השקיעו מחשבה רבה וחיפשו אחר שמות מיוחדים שיהוו כרטיס כניסה מכובד לחברה. הורים, בדרך כלל לא דתיים, נתנו לבניהם ולבנותיהם שמות שעד כה היו מילים רגילות בשפה בעלות תוכן משלהן (שמות עצם), כגון ים, בר, גפן, תום, גיא, אדווה, עוז, נועם, גל, אגם, עילאי. השמות נבחרו בשל הצליל הערב לאוזן או בשל משמעותם החיובית. לעתים ניתנו אותם שמות לבנים ולבנות, וכך לא פעם כששאלנו ילד קטן לשמו, הוא השיב "נועם הבן", להבדיל מנועם הבת, שהייתה גם היא בגן שלו. עוד מאפיין של השמות החדשים הללו היו היותם קצרים – הברה אחת או שתיים, לא יותר. הייתה גם הקפדה על מקום הטעם במילה. לרוב לא יצרו לשמות אלו שמות חיבה חוץ מן התוספת שעברה לעברית מן הפולנית "יוש".

היו שנתנו לבניהם ולבנותיהם שמות אנגליים-אמריקניים, כגון נטלי, טום, שון, כדי להקל עליהם את החיים בחו"ל, אם יבחרו בהם. לוותיקים רבים בארץ כאב מאוד לשמוע שמות אלו שניתנו לילידי הארץ, מבחינתם הייתה בכך מעין בגידה במולדת. היו הורים ניסו להיות מקוריים ומיוחדים ונתנו לבניהם ולבנותיהם שמות משפות אחרות ומתרבויות שאינן מערביות, כגון סול (שמש) קורה (אלה הודית), אומה ועוד.

ואז החל "עקרון המטוטלת" לפעול גם בנוגע לשמות. לאחר כחמישים וחמש שנים של נתינת שמות מיוחדים ומקוריים אצל לא דתיים, יש חזרה גוברת לשמות מקראיים, גם ארוכים. בעשור האחרון יש שוב ילדים הקרויים רות, נעמי, איתמר, אבינועם, דניאל – בהטעמה בהברה האחרונה. בינתיים אין יוצרים שמות חיבה מקוצרים לשמות אלו ומקפידים על הגייה מוקפדת במלרע כבר מיומו הראשון של הוולד. אין לדעת אם תופעה זו תימשך ותכלול קהלים רבים נוספים או שהיא תתקיים לצד השמות החדשים שימשיכו להיווצר ולהינתן. ימים יגידו, ואנו נעקוב בסקרנות אחר השינויים.

על המחבר / המחברת

רות בורשטיין

רות בורשטיין

עורכת מדור: חינוך. ד"ר, ראשת לימודי עריכת לשון במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. בלשנית עברית, חוקרת תחביר הלשון העברית בת-ימינו, לשון, חברה ותרבות, חוקרת שיח וחינוך לשוני.חברה בוועדת המקצוע של משרד החינוך, חברה במועצת איל"ש, וכן באגודות בלשנות רבות.

8 תגובות

  1. שירה א.
    שירה א. אוקטובר 02 2019, 11:25
    כמה נחמד

    נושא שנוגע לכולנו

    השב לתגובה
  2. יצחק דגני
    יצחק דגני אוקטובר 02 2019, 17:34
    לד"ר רות בורשטיין היקרה

    שאפו על מאמר חביב מאד ומקורי. אפשר על ידי מעקב אחרי מתן השמות לנולדים לעקוב אחרי השינויים החברתיים-תרבותיים שעוברים על החברה הישראלית לאורך עשרות שנים.
    ועוד – אם נתקלים בשמות כגון מוריה, אמונה, תרצה וכדומה, לדעת באיזה חלק מהחברה היהודית נולדה הילדה.

    השב לתגובה
  3. רות בורשטיין
    רות בורשטיין אוקטובר 02 2019, 20:48
    ד"ר יצחק דגני, אתה צודק.

    תודה רבה, ד"ר יצחק דגני היקר, על תגובתך.
    אתה צודק. מעקב אחר גלגולי השמות הפרטיים מלמד על שינויים תרבותיים-חברתיים.
    ב-2010 פרסמתי מאמר (ב"העברית שפה חיה" כרך ה) שהתבסס על מחקר שבדק את שמות החיבה בישראל בשישים השנים הראשונות של המדינה – הן מבחינה חברתית תרבותית הן מבחינה לשונית.

    השב לתגובה
  4. תמימה
    תמימה אוקטובר 02 2019, 23:02
    הנצחת הנספים

    בתקופה שלי נתנו גם הרבה שמות על שם הנספים בשואה. מכאן גם שמי: הוא ניתן על שם סבתי, פרומה (דתייה ביידיש) אבל אמי "עברתה" אותו לשמחתי לשם: תמימה.
    מכאן גם השמות ה"גלותיים" הרבים ששלטו בזמני. לאה, דבורה, שרה וכיו"ב היו יותר להנצחת הנספים מאשר להחייאת גיבורי התנ"ך.

    השב לתגובה
  5. רות בורשטיין
    רות בורשטיין אוקטובר 03 2019, 10:52
    שמות שעוברתו

    תמימה, נכון היו שמות ביידיש שעוברתו, אך עדיין רוב רובם של השמות בארץ היו מן המקרא. השמות המקראיים היו המאגר הגדול של השמות לילדים. את יכולה לבדוק מה היו רוב שמות הילדים בבית הספר שלמדת בו בארץ.

    השב לתגובה
  6. ח
    ח אוקטובר 04 2019, 13:42
    אותי כמרצה באוניברסיטה משגעת תופעה

    אני מדבר על כך שיותר ויותר קשה לדעת לפי השם אם מי ששלח לך מייל הוא סטודנט או סטודנטית. יותר ויותר שמות זהים. אתה עונה בלשון זכר ומיד הסטודנטית מגיבה בחצי עלבון ומסבירה שהיא נקבה.

    השב לתגובה
  7. ג.
    ג. אוקטובר 06 2019, 11:24
    הצעה למחקר מעמיק

    מה שם הילדים אומר על הוריהם

    השב לתגובה
  8. רות בורשטיין
    רות בורשטיין אוקטובר 06 2019, 13:56
    אכן, נושא מעניין

    בהחלט נושא מעניין למחקר סוציולוגי-תרבותי.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהורות

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!