JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

איך לגדל תולעת ספרים

טיפוח הקריאה באמצעות הקראה

איך לגדל תולעת ספרים ד"ר ניצה דורי
יוני 09
19:00 2015

הילדים שלנו, ילדי "דור המסכים" – האם יש סיכוי להפוך אותם גם לתולעי ספרים? דווקא היום, בעידן שבו הכול מהיר כל כך, חשוב במיוחד לגדל ילדים קוראים. ילדים קוראים יהפכו לנערים קוראים ולמבוגרים קוראים, ובעתיד לא יתקשו לנסח תשובה עמוקה ולא שטחית במבחן בספרות, בהיסטוריה, באזרחות, בתנ"ך ובכל מקצוע עיוני אחר בבית הספר היסודי, התיכון ואפילו בהמשך לימודיהם האקדמיים.

קריאה היא הרגל שצריך לטפח מינקות. בתחילה אנו שרים לתינוק שנולד שירי ילדים ושירי אצבעות ומדברים אליו, ובשלב שבו הוא כבר יושב, בגיל שישה חודשים בערך, אנו מתחילים לחשוף אותו לסיפורים קצרצרים עם איורים ברורים וגדולים. במסגרת עבודתי כמרצָה במכללה אני נתקלת לעתים בסטודנטית המתקשה להתנסח בכתב או בעל-פה וממליצה לה להתחיל לקרוא. כאשר היא אומרת שקשה לה, אני מפנה אותה לספרי ילדים ואחר כך לספרי נוער ולבסוף לספרות למבוגרים. הסטודנטית עוברת חוויה מתקנת של שנים ארוכות שבהן הייתה מנותקת מספרים, ולאט לאט מתקרבת שוב לעולם הספר.

סטודנטיות שלקחו את עצתי ברצינות העידו בפניי שאכן פתאום נפתח להן איזשהו מחסום וכעת הן מדברות יותר ברצף וביותר משפטים משמעותיים בשיח שלהן, וגם הכתיבה הפכה לזורמת ולקלילה יותר. כבר לא קיימת "התקיעוּת" הזו שאפיינה אותן קודם לכן. חלקן הודו שהן התרחקו מעולם הספר כי הכריחו אותן לקרוא או הפכו את הספר ואת הסיפור למקצוע שחייבים ללמוד לבגרות או למבחנים אחרים ולכן הפך למאוס. עלינו ללמוד מכך שמגיל הקטן עלינו לשדר לילדים שספר הוא הנאה ולא חובה.

להקראת ספרים לילדים על-ידי ההורים או לקריאה משותפת של הורה וילד קיים יתרון מובהק לעומת קריאה מספר דיגיטלי במחשב או הקראת גננת בגן. לא המחשב וגם לא הגננת המקריאה בפני קבוצה גדולה של ילדים יכולים לחבק את הילד תוך כדי הקראה. כאשר הילד יושב קרוב אלינו ונהנה מהחמימות שלנו, מהליטוף הקל, מהקרבה הנושאת בתוכה גם את ריח גופם של ההורים, חוויית הקריאה נחקקת בראשו כחוויה רב-חושית, והיא תלווה אותו גם שנים רבות לאחר בגרותו. הספר תמיד מתקשר אצלו בתודעה לזיכרון נעים של שעת ביחד משותפת עם הורה אהוב. ולכן, גם ילדים שכבר קוראים לבד יכולים ליהנות ממבוגר שמקריא להם או מקריאה משותפת, ובכך למצוא זמן איכות משמעותי בין ההורה לילד ונושאים משותפים לשיחה.

עבור ילדים צעירים ופעוטות, זמן הקריאה המשותפת הוא קרקע נהדרת לטיפוח הקשר בין המבוגר והילד, לעידוד אהבת הקריאה ולקידום מיומנויות רגשיות וחברתיות שהחשיפה לסיפורים, לדמויות ולשפה מזמנת עבורם. בנוסף, לקצב ולנימה האישית שהורה מביא מתוכו לסיפור ההולך ונרקם בינו לבין ילדו אין שום תחליף במחשב מספר, בדיסק מספר ואפילו בגננת או מורה מספרת. זאת כמובן כשההורה קורא ומשחק את הסיפור, ולא קורא בקצב מונוטוני אלא משנה את הטון והאינטונציה בהתאם לכתוב בסיפור.

סיפור לילדים צריך לשחק. לא חייבים להיות שחקנים גדולים, פשוט לתת לקול שלנו להיות עצוב כשעצוב, להיות שמח כששמח בסיפור, להיות מודאג כאשר משהו מדאיג קורה וכך הלאה. קצב מונוטוני וחסר חיים ישעמם את הילד והוא יאבד עניין מהר. הוא גם ירגיש שההורה מספר כדי לצאת ידי חובה, הוא לא ממש שם אִתו בעולם הדמיוני של הסיפור.

יש הורים שמרגישים ילדותיים ומתביישים לספר לילד בתיאטרליות. בעיקר אם מקשיבים להם אנשים נוספים. חבל. הם מחמיצים את אחת מחוויות הילדות הגדולות ביותר של ילדם. בבגרותו ישכח הילד אירועים רבים, קטנים כגדולים, שחווה במשך שנות ילדותו. אך יש חוויות משותפות עם הורים שילד לא שוכח לעולם, כמו למשל טיולים עם הורים והקראת ספרים משותפת עם הורים.

אין ספק שמבחינת הילד קשה מאוד להתחרות באלמנטים מוזיקליים ובאיורים זזים שיש במדיה בשעת הקראת סיפור. אך מבחינתנו, דווקא הקצב האטי והמגע עם דפי הספר הם שנותנים את החוויה החמה, החיה והמשמעותית יותר לילד והם שמפתחים את הקשב, שחסר כל כך לילדים בעת האחרונה בגלל הקצב המהיר של העולם הדיגיטלי, שלא תמיד מתאים לקצב של הילד הפרטי שלנו.

כדי שהחוויה תהיה באמת מתאימה לילדים ומשמעותית עבורם, עלינו לשים לב לכמה דברים ולענות לעצמנו על כמה שאלות (דבר שכמובן מחייב קריאה מהירה של הספר לפני רכישתו בשבוע הספר או לפני לקיחתו מהספרייה). קודם כול, האם השפה בספר קשה מדי עבור גיל הילד ורמתו? אפשר לפרש כמה מילים קשות בספר, להעלות את הרמה השפתית של הילד, אבל כאשר אנו נאלצים לעצור בכל משפט ולפרש, הילד מאבד עניין. הדרך הטובה ביותר לפרש מילה קשה אינה לעצור ולשאול את הילד אם הוא יודע את פירוש המילה, אלא לתת מיד מילה נרדפת קלה יותר. למשל אם קוראים סיפור על אילן אפשר לקרוא "פעם היה אילן עתיק" ומיד לומר: "פעם היה עץ זקן".

כמו כן יש לשאול: האם העלילה מעניינת? הילד יהיה מסוגל להבין את ההתרחשות? התכנים הם מעולמו של הילד? האם האיורים בספר מעמיקים, מאתגרים ומשלימים את הסיפור? האם יש בספר ערכים שהיינו רוצים או לא היינו רוצים להקנות לילדים? למשל תפיסות סטראוטיפיות שאינן מקובלות עלינו, ערכים של שוויון וצדק שהיינו רוצים שהילד ייחשף אליהם וכדומה? האם הספר מציף רגשות של ילדים – פחד, קנאה, כעס – שנותנים לנו פתח להבין את רגשותיו של הילד המקשיב לסיפור?

בסוף הסיפור אפשר לפתח שיחה קלה עם הילד ולנסות לקשר בין הספר לבין חייו: האם היית ממליץ לחברים לקרוא את הספר הזה? האם היית נוהג אחרת מגיבור הסיפור? היית משנה את הסוף? האם הסיפור מזכיר לך מקרה דומה שקרה לך או לאחד מחבריך?

הסופר ס. יזהר אמר פעם באחד הראיונות עמו לגבי הקראת ספרי ילדים: "שיעורי הספרות החשובים ביותר, ואלה שעושים את קורא הספרות הטוב, הם הסיפורים לילד הקטן. סיפורי אמא, סיפורי אבא. ומי שיתכוון לפתוח עולם עשיר לפני הצעיר כשיגדל, יתחיל בשירי ערש ובסיפורי היום יום. סיפורים שהומצאו בן רגע וסיפורי אגדות העולם. ומאלה יבואו הדיווידנדים הגדולים ביותר לעתיד לבוא. יותר מכל שיעורי בית הספר".

על המחבר / המחברת

ניצה דורי

ד"ר, המכללה האקדמית הדתית לחינוך "שאנן", חיפה.

8 תגובות

  1. רחל
    רחל יוני 09 2015, 19:48
    הכל על כתפי ההורים?

    למה שלא יעשו את זה בגן ובבית הספר
    בשביל מה צריך מוסדות חינוך אם גם פעולות קריאה אי אפשר לעשות במוסדות החינוך?

    השב לתגובה
  2. נועה פ.
    נועה פ. יוני 10 2015, 07:54
    כמה עצוב

    כמורה ותיקה אני רואה איך הולך ופוחת הדור בכל הנוגע ליכולת קריאה, הבנת הנקרא, עושר השפה והכלת תכנים וערכים.

    השב לתגובה
  3. רותם
    רותם יוני 12 2015, 07:35
    למה לא להשען על גישות חדישות?

    למשל, ספרים אלקטרוניים, עם הקראה קולית עם הצגה ויזואלית ועם הפעלה של הקורא.
    למה בשיטות סבתא כאשר הדור הנוכחי דוקא יאותגר באמצעות השיטות החדשות וייענה להן ברצון.

    השב לתגובה
  4. עדה
    עדה יוני 16 2015, 19:56
    נכון מסויג

    כי לעיתים הספרים שמדפיסים לילדים ומוכרים להם או מחלקים הם בתת רמה.

    השב לתגובה
  5. חכמולוג
    חכמולוג אוגוסט 30 2015, 11:52
    צריך להחליף את המושג

    הספרים של היום הנם אלקטרוניים ואין בהם קיום לתולעים. דווקא בספרים האלקטרוניים אפשר למצוא את הפתרון לבעיית נטישת הספרים ע"י הדורות החדשים. אפשרי כאן לשלב מדיות אחרות, צלילים, סרטים, הפעלות, שאלות, בחינות הבנת הנקרא וכדומה.

    השב לתגובה
  6. חדוה
    חדוה ספטמבר 13 2015, 11:43
    כנראה שנכשלנו

    ילדי כמו כל יתר הילדים קוראים פחות ופחות מילד לילד והרבה פחות ממה שאנחנו קראנו למרות שפעם היו הרבה פחות אמצעים.

    השב לתגובה
  7. ט.
    ט. נובמבר 05 2015, 13:10
    זוהי הגישה שאיננה מעשית

    העולם השתנה והשתנה.
    אין יותר סיכוי לספרים במובנם ההיסטורי.
    אנשים אפילו לא קוראים כותרות בשלמותם.
    יש לחשוב אחרת ולמצוא אתגרים חדשים ולא לחפש טכניקות איך להעמיד פנים כאילו כלום לא קרה.

    השב לתגובה
  8. מתחכם
    מתחכם ינואר 09 2016, 12:06
    התכוונת שבב ספרים?

    היום ההספרים הם אלקטרוניים.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהורות

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!