JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

בול מארץ רחוקה

סיפור קצר על אימא קנגורו

בול מארץ רחוקה en.wikipedia.org
יוני 13
19:30 2016

מכתב עם בול מארץ רחוקה מחכה לי בתיבת הדואר כשאני חוזרת מהעבודה. הבול יפה, מושך תשומת לב, כמו חלק מהבולים שעומר שלי היה אוסף באלבום כשהיה קטן. "אימא, תראי איזה בול מיוחד יש לי, ראית פעם בול כזה?" הוא היה שואל, ומבטו מאושר. ציור של קנגורו על הבול של עומר שלי, אולי בול מאוסטרליה, הנה אימא קנגורו, והקנגורו הקטן בתוך הכיס שלה, כמה חמימות משדר בעל החיים הזה. "תגידי," הוא שואל אותי, "האימא קנגורו כל היום סוחבת את הגור שלה בכיס?" "כן", אני עונה לו, ומרגישה קצת לחץ בחזה, "כל היום." "ולא קשה לה?" הוא שואל, ואני לוחשת "כנראה שלא…"

"תראי את זה" הוא כבר קופץ אל הבול הבא, "נכון זה מארץ שקוראים לה פראג?" אני לא מפספסת אף הזדמנות ללמד אותו משהו: "פראג זו עיר הבירה של ארץ ששמה צ'כוסלובקיה", אני אומרת לו, והוא מתגלגל בצחוק פעמונים, "איזה שמות מצחיקים יש לארצות הרחוקות האלה."

עומר ממשיך לאסוף בולים, לאבא שלו יש דודים באמריקה, פעמיים בשנה הם שולחים מכתב לחג שמח, בכל פעם הבול נראה אחרת. גם אני מביאה לו בולים, מחברות שלי בחדר המורים, הן חביבות ולא זורקות את המכתבים לפני שהן מביאות לי את הבול, עד שהאלבום של עומר שלי מתמלא, בולים מיוחדים, ארצות מעניינות.

"תראה אבא", הוא אומר לחיים, "יש לי אלבום מלא." העיניים של עומר שלי מדברות, הן מראות את האושר הגדול כשחיים מגלה עניין ומבקש מעומר שישאיר לו את האלבום בסלון, הוא רוצה להסתכל בלילה, בשקט. אבל בלילה חיים קצת עצבני, אולי עליי, אני לא יודעת למה, בזמן האחרון הוא לא ממש משתף אותי במה שעובר עליו, רק יוצא למרפסת לעשן בשרשרת, אפילו הערב, כשקור נורא בחוץ. "אל תצא", אני אומרת לו, אבל הוא לא מקשיב לי, ויוצא, עם האלבום, חפיסת הסיגריות והמצת. אחר כך אני כבר נרדמת, ולא יודעת שבחוץ יורד גשם חזק, ושחיים שכח את האלבום שם, במרפסת, על השולחן.

ימים ארוכים מחפש עומר את האלבום שלו, לאן נעלם לו ככה סתם, אבל חיים עושה את עצמו תמים, לא מגלה מה עשה הגשם לאלבום היקר. הוא משקר לעומר במצח נחושה, לא ראיתי, הוא אומר לו, אני לא אשם שאתה בלגניסט כזה.

אבל היום חיכה לי מכתב מארץ רחוקה, עם בול מיוחד.

בלי אוויר אני רצה במדרגות, מדלגת שתיים ביחד, אפילו שלוש, ומתיישבת על קצה המיטה, פותחת את המעטפה בלי לקרוע את הבול, מן הרגל כזה שטבוע בי, ובידיים רועדות אני מוציאה את המכתב. זה ממנה, ממש ממנה, מאימא שלי שנעלמה ככה סתם. "אני באה לארץ", היא כותבת לי, "אני מקווה שאת עוד גרה עם הכלומניק שלך באותה דירה, אחרת המכתב לא יגיע אלייך. אגב," היא כותבת, "בן כמה עומר, התבלבלתי לגמרי, עשר שנים חלפו, לא?"

אני נשארת לשבת על המיטה, אין לי כוח לזוז, ועומר שלי עומד בפתח החדר ואומר לי: "תודה, אימא." "על מה?" אני בוהה בו, והוא מחייך: "על הבול המיוחד הזה… אפילו שאני כבר לא אוסף… בכל זאת זה נורא יפה מצדך המאמץ הזה, לשמור לי על הבולים עד היום."

על המחבר / המחברת

Avatar

צביה גולן

מנהלת מרכז טיפולי לילדים עם צרכים מיוחדים. סופרת שספרה השישי "דממת הספק" ראה אור ב-2017.

21 תגובות

  1. אופיר מונדל
    אופיר מונדל יוני 13 2016, 23:16
    אהבתי

    יפייפה כתמיד צביה.

    השב לתגובה
  2. רותי ברמן
    רותי ברמן יוני 14 2016, 07:16
    אהבתי...

    מקסים ומרגש

    השב לתגובה
  3. ברכה וייטסוון
    ברכה וייטסוון יוני 14 2016, 08:36
    אהבתי

    צביה'לה,מרגש ביותר.

    השב לתגובה
  4. חיה שירז שאלתיתיאל
    חיה שירז שאלתיתיאל יוני 14 2016, 09:24
    תגובה

    צביה אייך את תמיד מצליחה לקחת נושא שלכאורה ניראה סתמי, להכניס בו רגש.. פשוט כייף לקרוא

    השב לתגובה
  5. צחי גביש
    צחי גביש יוני 14 2016, 18:19
    באמת כמו הול מארץ רחוקה

    .

    השב לתגובה
    • צביה
      צביה יוני 14 2016, 20:01
      לא הבנתי

      תודה על תגובתך אך לצערי לא הבנתי את כוונתך. אשמח מאד אם תוכל להסביר

      השב לתגובה
  6. חגית מ.
    חגית מ. יוני 14 2016, 22:27
    סיפור יפה ומרגש

    יפה ומרגש.

    השב לתגובה
  7. ציפי
    ציפי יוני 15 2016, 07:07
    בול מארץ רחוקה

    כיף לקרוא את מה שאת כותבת. כמו תמיד המילים קולחות,מדוייקות, מובילות למקום לא ידוע, מסקרן, אנושי ומפתיע.
    מקסים!

    השב לתגובה
  8. לאה צבי (דובז'ינסקי)
    לאה צבי (דובז'ינסקי) יוני 15 2016, 10:48
    תגובה

    צביה יקרה,
    אין לך מושג מה עשה לי הסיפור שלך, אני בכיתי בשביל עומר על אובדן האלבום , התרגשתי לקראת המפגש עם האם ומסקרן מה יהיה הלאה. ספור נפלא, באמת, אין לי מילים. תודה

    השב לתגובה
  9. מירי
    מירי יוני 16 2016, 10:58
    נפלא

    הדרך שבה את אורגת את הסיפורים שלך

    השב לתגובה
  10. נתנאל אלחננוב
    נתנאל אלחננוב יוני 16 2016, 23:11
    " בול "

    סיפור קצר ומרגש , "בול" כמו שאני אוהב .

    השב לתגובה
  11. אתי
    אתי יוני 17 2016, 01:33
    מרגש

    צביה מאוד מרגש, נהנתי לקראו
    את הסיפור.

    השב לתגובה
  12. הדר
    הדר יוני 17 2016, 17:59
    תגובה

    ביג לייק. מרגש מאד…

    השב לתגובה
  13. שמואל רוטקביץ
    שמואל רוטקביץ יוני 18 2016, 13:17
    מרגש

    בסוף הקריאה היה לי גוש בגרון שמקשה על הבליעה

    השב לתגובה
  14. מאור אטדגי
    מאור אטדגי יוני 20 2016, 15:06
    מדהים...

    מדהים….כמה כייייייייף לקרוא את הכתיבה שלך
    אלופה

    השב לתגובה
  15. מלי שולדר
    מלי שולדר יוני 20 2016, 15:39
    סיפור קצר

    מרגש מאוד!

    השב לתגובה
  16. יונתן לביא
    יונתן לביא יוני 21 2016, 08:54
    בול מארץ רחוקה

    מאוד מרגש ומעורר מחשבה

    השב לתגובה
  17. רזניק
    רזניק יוני 21 2016, 08:55
    כמה טוב לחשוב

    מבטיח שהסיפור ימשיך לרוץ לי בראש גם בהמשך היום. יפה אמרת!

    השב לתגובה
  18. לנה אייזק
    לנה אייזק יוני 21 2016, 10:57
    התרגשתי

    נתקלתי בסיפור במקרה בהפסקה בין שתי פגישות.
    נכנסת לפגישה הבאה עם חיוך בזכותך

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ביצירה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!