JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

פלא רפואי קטן

סיפור קצר על חברה טובה ותינוקת קטנטנה

פלא רפואי קטן צביה גולן
ספטמבר 10
19:30 2016

תינוקת מזערית נולדה לחנה, חברה טובה שלי עוד מימי התיכון. זה היה מזמן, עוד לא היו כל השכלולים שיש היום, וחנה מטלפנת אליי ובוכה, רעלת היריון מצאו לה, רק תחילת החודש השביעי להריון. אז עוד לא ספרו שבועות, ספרו חודשים, תשעה ירחי לידה. רעלת היריון, היא אומרת, מחר היא מתאשפזת, אולי ינתחו ניתוח קיסרי.

למחרת בערב אני נוסעת לבקר את חנה, והיא בחדר בבית החולים, והעיניים שלה אדומות. תינוקת במשקל של ארבע חבילות מרגרינה, דליה, את קולטת? 780 גרם היא שוקלת האפרוח שלי, והרופאים לא נותנים לה סיכוי, אומרים שהיא לא יכולה לנשום לבד. וחנה נקרעת מבכי ואני איתה, לא מפסיקה לבכות.

כל יום אני מגיעה לבקר אותה, כל יום במשך עשרה ימים שבהם היא מאושפזת. הדימום לא מפסיק, וביום העשירי אני מגיעה לבקר אותה שוב, והיא מחייכת מבעד לעיניים נפוחות מבכי. קראו לי, היא אומרת, האפרוחה מחזיקה מעמד, הרופא אמר שעדיין אין הרבה סיכוי, אבל ביקש שאשאב לה חלב. חנה מניקה, שואבת חלב כל שעתיים, נוסעת הלוך וחזור לבית החולים, וכבר שבועיים עברו, והפצפונת עולה במשקל, כבר 980 גרם היא שוקלת, פלא רפואי קטן שכמוה.

למחרת אני רואה את חנה בוכה שוב. למה חנה יקרה, מדוע את בוכה? היא חולה, האפרוחה שלי, הרופא אומר שהיא קטנה מדי בשביל להבריא, דלקת ריאות יש לה, היא עונה לי מבעד לפרצי הבכי. אל תוותרי, חנה, אל תוותרי, אני אומרת בלהט, את חייבת לאסוף את עצמך ולהמשיך להאמין! חנה מקשיבה לי ולא מוותרת, וממשיכה, כל כמה שעות חלב, והיא כבר תשושה לגמרי אבל הפצפונת מבריאה, נס רפואי מדהים שכמוה.

היא כבר בת חודשיים, והמשקל שלה עבר את הקילוגרם וחצי, ולא להאמין, חנה יכולה להיכנס לפגייה, עטופה בבגדים סטריליים, להכניס יד מבעד לפתח הקטן וללטף את הילדה שלה בפעם הראשונה, איזה אושר גדול.

במשקל קילוגרם אחד ושמונה מאות גרם היא עוברת דירה, מהאינקובטור הגדול לעריסה מחוממת, וחנה מחזיקה אותה על הידיים בפעם הראשונה, ונותנת לה שני שמות: אורית חיה. אורית בגלל האור שיש לה בעיניים וחיה בשביל שהיא תחיה.

אני בוכה יחד עם חנה ולא יודעת אם רק מאושר אני בוכה או מכמיהה פרטית שלי.

 

על המחבר / המחברת

Avatar

צביה גולן

מנהלת מרכז טיפולי לילדים עם צרכים מיוחדים. סופרת שספרה השישי "דממת הספק" ראה אור ב-2017.

24 תגובות

  1. משה
    משה ספטמבר 10 2016, 20:28
    פלא רפואי קטן

    איך אוכל שלא להגיב. שמעתי ואני מכיר מקרוב. באתי איתו פעם לתל השומר. חזרנו ממילואים ברפיח. ונסעתי איתו טרמפ.
    לא נתנו לו להיכנס. והוא עמד בחוץ והביט על בתו הקטנה. מרחוק. ואז עלה בו רעיון.
    הוא לקח מצלמה. ודרך הזום . ראה את בתו. והוא נתן לי לראות.
    הגודל שלה היה. כמו שפופרת טלפון דאז. והוא בכה כמו תינוק.
    וכשאני נזכר ברגעים אילו. אני בוכה גם.

    השב לתגובה
  2. לאה צבי (דובז'ינסקי)
    לאה צבי (דובז'ינסקי) ספטמבר 10 2016, 20:29
    תגובה

    מרגש, מרגש,מרגש….תודה צביה על הסיפור היפה והמרגש.

    השב לתגובה
  3. אופיר מונדל
    אופיר מונדל ספטמבר 10 2016, 21:09
    אורית, שתחיה...

    צמררת אותי מאוד.
    כולי תקווה שאורית חיה תחיה עוד שנים ארוכות ותוכיח לכל הרופאים שהיא שרדה את זה ובגדול. מקסים צביה.

    השב לתגובה
  4. יהודית גלס
    יהודית גלס ספטמבר 11 2016, 03:21
    פלא רפואי גדול

    ספור מרגש. משאיר הרבה סימני שאלה פתוחים… מה קרה אחר כך? מהי כמיהתה של המספרת…?
    משאיר טעם של עוד…

    השב לתגובה
  5. אבא שלה
    אבא שלה ספטמבר 11 2016, 20:28
    פלא רפואי קטן

    בתי הבכורה היום בת 38. נשואה לבעל מדהים .ולה שבעה ילדים .

    השב לתגובה
  6. אורית טנא
    אורית טנא ספטמבר 12 2016, 14:25
    אני אוהבת

    את הרגישות עד כאב

    השב לתגובה
  7. טליה
    טליה ספטמבר 13 2016, 13:07
    נשימה עמוקה

    הסיפור הזה נגע במקום מאוד אישי, שגם שני הבנים שלי שהו בפגייה. אך יש הבדלי שמיים וארץ ואני לא מתיימרת להבין איזה רגשות ותהליך ההורים עברו. סיפור שנכתב בפשטות וחדר עמוק.

    השב לתגובה
  8. שושי ר
    שושי ר ספטמבר 13 2016, 22:49
    מקסים

    כאב לי לקרוא. הכמיהה לילד.. לאחיין שלי קוראים אורי על שם הילד בשיר רחל "עקרה" כי חיכו לו הרבה וגם שם היו דמעות..במילים שלך תמיד אפשר למצוא חלקים של הקורא. אשרייך

    השב לתגובה
  9. חפציבה בן שטרית
    חפציבה בן שטרית ספטמבר 14 2016, 00:40
    ללא מילים

    צביה יקרה,
    את אשה קסומה בעניי מלאה ברגש ועוצמות , את מיוחדת מה יש לומר …. ריגשת אותי מאוד יקירה
    בהצלחה

    השב לתגובה
  10. ירוחם ג.
    ירוחם ג. ספטמבר 14 2016, 16:04
    רגיש

    כואב

    השב לתגובה
  11. שמואל רוטקביץ
    שמואל רוטקביץ ספטמבר 14 2016, 16:23
    מרגש

    מרגש עד לחלוחית בעין

    השב לתגובה
  12. מעריץ
    מעריץ ספטמבר 15 2016, 13:07
    הפלא האמיתי ...

    את!

    השב לתגובה
  13. מתן
    מתן ספטמבר 16 2016, 04:02
    מרגש ומעורר השראה

    סיפור מרגש מאוד, מעלה חיוך של אושר על הפנים ומזכיר לנו את הכוחות העצומים הטמונים בתוכנו וגורמים לבלתי אפשרי להפוך לאפשרי.

    השב לתגובה
  14. סיגל מגן
    סיגל מגן ספטמבר 18 2016, 12:56
    נס גדול

    מרגש… נס גדוללללל

    השב לתגובה
  15. דליה בר-אל
    דליה בר-אל ספטמבר 18 2016, 19:32
    תיאור מדוייק

    ההתרגשות , המתח, התקוות, החששות…את כל אלה ראיתי מקרוב, לפני שנים, כשעבדתי כעובדת סוציאלית בבית חולים,
    היטבת לתאר !

    השב לתגובה
  16. אלה מישנה
    אלה מישנה ספטמבר 18 2016, 23:30
    מרגש

    אכן ביפור מרגש מאוד!

    השב לתגובה
  17. מוטי אלקבץ
    מוטי אלקבץ ספטמבר 19 2016, 07:38
    "נס רפואי קטן"

    צביה היקרה!
    אולי מה שכתבת הוא נס רפואי,אך בל נשכח את האל שבמרומים שחיזק את ידה של האם חנה ונתן לה את הכוחות הנכונים להתמודד עם הריון ועם תינוקת שאפילו הרופאים לא נתנו סיכוי לחיים ושמר על אופטימיות ותיקווה בראש וראשונה לאם.משם הדרך היתה כרוכה אך ורק בכוחה של התינוקת.
    צביה,הסיפור שכתבת מסביר שתמיד אבל תמיד התיקווה היא נר לרגלינו.שאפו על כתיבתך ומי ייתן שניזכה לסיפורים נוספים.יון נפלא ואופטימי לכולם.????❤

    השב לתגובה
  18. נתנאל אלחננוב
    נתנאל אלחננוב ספטמבר 19 2016, 08:58
    יוצרת פלאית

    צביה , את יוצרת פלאית !!
    התמוגגתי מהסיפור , רגשתם אותי מאוד ,מאוד .

    השב לתגובה
  19. מריה
    מריה ספטמבר 19 2016, 19:48
    תמונות מהחיים

    צביה יקרה, כל סיפורייך נוגעים ללב. מתארים תמונות מהחיים, תמונות קטנות וגדולות ברגישות ובקפידה רבה.

    השב לתגובה
  20. רחלי פורמן
    רחלי פורמן ספטמבר 19 2016, 21:50
    צביה יקירתי

    מרגש ומשאיר סימני שאלה.

    השב לתגובה
  21. חן דניאל
    חן דניאל ספטמבר 21 2016, 06:45
    כשרון כתיבה נפלא

    צביה את כותבת מדהים! התרגשתי ונהניתי מאוד לקרוא..
    מצפה לסיפור הבא 🙂

    השב לתגובה
  22. Oshrat
    Oshrat ספטמבר 22 2016, 02:01
    יצירתך כאומנות שטרם נראתה

    צביה יקרה, כל כך מוכשרת.
    כל סיפור שלך משאיר את הקורא לחשוב ולהעמיק.
    אף פעם לא מאכזבת ♡

    השב לתגובה
  23. שושנה קירש
    שושנה קירש ספטמבר 26 2016, 20:29
    פלא רפואי קטן

    צביה , סיפור נורא נורא מרגש. תמיד מתפעלת וקצת מקנאה על ההשראה שאת שואבת לכל כך הרבה סיפורים.

    השב לתגובה
  24. אבא שלה
    אבא שלה אוקטובר 07 2016, 06:58
    פלא רפואי קטן

    לעשות מסיבה מעלייה במשקל.
    כן.
    שאלנו את מנהל המחלקה. מתי נדע שהכל מתקדם כשורה ?
    נענינו,כשתגיע למשקל 1 ק"ג.
    וכשהגיעה. איזו מסיבה עשינו….

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ביצירה

יתר המאמרים במדור