JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

בריכת הנופרים

זיכרונות מרומן נעורים

בריכת הנופרים יונה דורון
פברואר 18
19:30 2017

"רחל, בואי, בואי. יש כאן בריכה מקסימה עם נופרים",

כך קרא אורי כשטיילו בשבילי הפארק היפה בעיירת הנופש. רחל הגיעה והנציחה את הבריכה בטלפון שלה.

גל של זיכרונות הציף אותה.

הרומן שלהם התחיל ליד בריכת נופרים אחרת, אי שם בימי נעוריה.

"אחכה לך ליד בריכת הנופרים אחרי העבודה," אמר לה י' כשנפגשו בפינת הקפה, "ואתן לך טרמפ הביתה".

היא הייתה בת שבע עשרה וחצי, רגע לפני הגיוס, ועבדה עבודת קיץ כעוזרת למזכירה באוניברסיטה. הוא היה שייך לצוות האקדמי הזוטר, בוגר ממנה בעשר שנים, נשוי ואב לילדה.

מן היום הראשון לעבודתה במקום נתקלה במבטיו. היו לו עיניים שחורות יוקדות והיא חשה אותן ננעצות בה בכל פעם שעבר לידה. זה החמיא לה ללא ספק. היה לה חבר קבוע ואהוב אך הערצה שכזאת מגבר בוגר ובעל מעמד לא הייתה דבר של מה בכך. כשהציע לה טרמפ לא עלה אפילו על דעתה לסרב, וכי מה רע בטרמפ הביתה? חשבה.

כשנכנסה בצעד קליל למכוניתו אורו עיניו,

"איזו יפה!" קרא והביט הישר בעיניה הכחולות.

כשראה אותה מסמיקה התרחב חיוכו, "לא אמרו לך שאת יפה?" שאל.

היא משכה בכתפיה במבוכה.

"את ממהרת מאוד הביתה?" שאל כשהתחילו בנסיעה.

"לא", השיבה בהיסוס,

"אז נעשה טיול קטן", פסק.

במהלך הנסיעה התפתחה ביניהם שיחה ערה, שבמרביתה שלט י'. הוא הרבה להחמיא לרחל ולהתפעל מתשובותיה.

היא הרגישה בעננים.

הוא עצר על חוף הים והזמין אותה לטייל על קו המים. שמלתה הפרחונית התבדרה ברוח הקלילה. גלי כסף ריצדו על פני המים והשמש התחילה אט, אט לשקוע. המראה היה חלומי ורחל הרגישה כמו כוכבת בסרט רומנטי מן הסוג שכל כך אהבה לראות.

לפתע קלטה שהשעה כבר מאוחרת ובוודאי ידאגו לה מאוד בבית.

"אני חייבת לחזור", אמרה בבהלה.

"אין בעיה", השיב י' מיד, "עוד חצי שעה תהיי בבית". ואכן כך היה. לאמה סיפרה רחל שהייתה אצל חברה ולא שמה לב לשעה.

בלילה התקשתה להירדם וזכרה כל מילה שנאמרה ביניהם. למחרת החליפו מבטים לוהטים במסדרונות ובפינת הקפה. רחל ידעה שיהיה המשך לקשר. לא הפריע לה שהוא נשוי, להיפך, זה דווקא הגביר את הקסם…

כעבור ימים אחדים שבהם ניהלו שיחות חטופות אמר לה:

"אני רוצה לעשות לך הפתעה מחר, הגידי בבית שתחזרי מאוחר".

חצי לילה עבר על רחל בתכנונים מה לספר להוריה וכיצד להצדיק את האיחור עד שהצליחה להרכיב סיפור שיתקבל על דעתם.

ההפתעה הייתה נסיעה ליפו וארוחה במסעדה על חוף הים. כשהשמש החלה לשקוע ניגשה המלצרית והדליקה את הנר שניצב על שולחנם בתוך כוס זכוכית צבעונית והגישה להם את התפריט. י' הזמין עבור שניהם וניכר שאין זו לו הפעם הראשונה במסעדה הזאת.

עד שהגיעה ההזמנה הוציא י' מתיקו ספר שירים והגיש אותו לרחל "מתנה בשבילך," אמר, "מקווה שתיהני ממנו".

רחל הנבוכה לא ידעה מה לומר ומלמלה "תודה".

הארוחה הייתה טעימה והיין סחרר מעט את ראשה. י' היה עדין, לבבי ומפרגן והיא חשה כמו בחלום.

במפגש הבא שלהם אמר י': "היום אקח אותך אליי הביתה. אשתי והילדה נסעו להורים שלה".

רחל היססה. היא ידעה שהיא לא אמורה להסכים אולם הסקרנות לדעת איך זה עם מישהו אחר גברה עליה. היא ידעה שתתחתן עם החבר שלה. היא ידעה זאת מן הפגישה הראשונה שלהם אבל הייתה חייבת לבדוק פעם אחת איך זה עם מישהו אחר. אף אחד לא יֵדע אמרה לעצמה, אני חייבת לנסות.

 

הניסיון לא היה מוצלח, ממש לא. אפילו מאכזב. כל הילת הניסיון שקשרה לראשו של י' קרסה ואחוריו העירומים שנגלו לה לרגע נראו כל כך פתטיים… גם הוא חש בקו השבר שעבר ביניהם ומיהר להחזיר אותה הביתה.

היא השתדלה להתחמק מהתקלות בו בשעות העבודה. בתחילה זה לא צלח אך עד מהרה גם הוא חש בניסיונותיה והבין את הרמז. מדי פעם בפעם עדיין חשה את מבטיו היוקדים ננעצים בה אך ברגע שהביטה בו מיהר לפנות ולהתרחק. הרומן הלוהט גווע ומת מיתת נשיקה. כעבור חודש נודע לה שאשתו בהיריון ועומדת ללדת בקרוב מאוד.

"איך יצאה לך התמונה?" שאל אורי כשהזמין אותה לשבת לצדו על הספסל שמול בריכת הנופרים.

"בוא נראה", השיבה רחל ויחד התבוננו בתמונות שצילמה ובחרו אילו מהן כדאי לשלוח לילדים.

 

 

על המחבר / המחברת

Avatar

יונה דורון

מורה ומחנכת בעבר וכיום כותבת. פרסמה עד כה שני ספרים: "תחנות בזמן" - קובץ סיפורים קצרים עם נוסטלגיה ארצישראלית ו"סוד במשפחה" - רומן עכשווי המתרחש בישראל ובפריז.

10 תגובות

  1. צביה
    צביה פברואר 19 2017, 11:16
    אורי

    "כך קרא אורי כשטיילו בשבילי הפארק היפה בעיירת הנופש."

    יפה כל כך שבעין חדה אפשר להבין מיד שהזיכרונות אינם קשורים לאורי.

    יופי של סיפור!

    השב לתגובה
  2. יצחק דגני
    יצחק דגני פברואר 19 2017, 12:41
    ליונה דורון

    הסיפור מקסים. אני הייתי כותבו קצת אחרת: הניסיון היה מהמם. עפו ניצוצות שנצרבו בזיכרון של רחל ואורי לעד וכשישבו עול בריכת הנופרים שב זיכרון הרגע ההוא והציף אותם.

    השב לתגובה
  3. .....
    ..... פברואר 19 2017, 13:28
    טראומה שגורמת חמיצות לאורך שנים

    בגירסה כזאת או אחרת רבות מאיתנו חוו

    השב לתגובה
  4. יונה דורון
    יונה דורון Author פברואר 19 2017, 13:52
    תודה צביה

    שמחה שאהבת את הסיפור 🙂

    השב לתגובה
  5. עדה
    עדה פברואר 21 2017, 07:14
    זה נכון בכלל ליחסים בין בני אדם

    שיכולים להיות מאכזבים
    ולא רק בגיל צעיר
    ולא רק בענייני מין

    השב לתגובה
  6. יוסיפיה פורת
    יוסיפיה פורת מרץ 14 2017, 10:30
    מהחיים

    הסקרנות הרגה את הרומנטיקה… יופי של סיפור. מהחיים.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ביצירה

יתר המאמרים במדור