JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

האחיות

סיפור על מתקנת גרבי הניילון שדבק בה זוהר הבמה

האחיות יונה דורון
מרץ 16
19:30 2017

פריצי הייתה אישה גבוהת קומה ומלאה. את ראשה עיטרה שפעת תלתלים שחורים שהגיעו עד לכתפיה. היו לה שפתיים אדומות ועבות וקול חזק ועמוק. צחוקה המתגלגל היה חושף שתי שורות של שיניים לבנות וסדורות.

"המקום של פריצי" היה כוך קטן, ללא חלונות, פתוח כל העת לרחוב. היה בו מקום רק למכונת התפירה שלה ולכיסא. שלושה מדפים על הקיר הקצר שימשו לאחסון מעט החפצים שהיו דרושים לה לשעות הארוכות שבהן שהתה במקום. פריצי התפרנסה מתיקון גרבי ניילון. בזהירות ובעדינות הייתה מלבישה את הגרב עם ה"רכבת" על ראש המכונה ומטליאה אותו עד שלא נותרו כל עקבות לקרע.

לקמיל, בעלה של פריצי, לא היה מקום בכוך שלה. הוא נהג לשבת על כיסא מתקפל שהיה מציב כל בוקר על המדרכה, סמוך לפתח הכוך. לרגליו הייתה מונחת מזוודה ישנה שבה היו מסודרים מסרקים בגדלים ובצבעים שונים, מברשות שיער, סיכות ומראות קטנות וזולות.

את רוב זמנו בילה בבהייה בעוברים והשבים מאחורי משקפיו הכהים, בשתיית קפה שחור מתוך תרמוס שהביאו איתם כל יום ובעישון סיגריות. מדי פעם היה מוכר מסרק או חבילת סיכות לאחד העוברים והשבים. הוא התייחס בשיוויון נפש למכירות ולא עשה כל מאמץ כדי להגדיל אותן.

יתרונו של "המקום של פריצי" היה מרכזיותו. הוא היה קרוב מאוד לרחוב הראשי של העיר הקטנה. לידו היה לוח מודעות גדול שעליו נתלו התמונות של הקולנוע, כלומר תמונות מתוך הסרטים החדשים שהועלו בקולנוע המקומי. הייתה זו האפשרות היחידה ללמוד משהו על תוכנם של הסרטים ורבים היו באים לצפות בהן ולהתרשם מן הצפוי להם אם יחליטו ללכת לסרט.

לפריצי היה חוג לקוחות גדול. מחירן של גרבי הניילון היה גבוה למדי. באותם ימים של צנע יכלו רק מעטות להרשות לעצמן לקנות גרביים חדשים בכל פעם שבגרביהן נתגלתה רכבת, ועל כן באו לתקנם אצל פריצי. פריצי קיבלה את כולן במאור פנים ועם כל אחת מצאה נושא לשיחה קצרה. רבות סיפרו לה קטעי רכילות עסיסיים בידיעה שיישמרו חתומים בלבה.

הוריי נהגו לקבוע פגישה אצל פריצי. אבי עבד בעירייה, ובימים שבהם נדרשו הוריי לסידורים או לקניות בעיר נהגו לקבוע "בשש אצל פריצי". אבי היה מגיע לשם ממשרדו בעירייה ואילו אמי ואני היינו באות מדירתנו.

אהבתי להתלוות לאמי לפגישות הללו. היינו מקדימות ומבלות דקות ארוכות בשיחה עם פריצי. היא תמיד נהגה להחליק על צמותיי, לחייך אליי בחיבה ולכבד אותי בסוכריה שהייתה שולפת מתוך קופסת פח צבעונית שהייתה מונחת על אחד המדפים. גם קמיל היה מחייך אליי ומתעניין בנעשה בבית ספרי.

לפריצי ולקמיל לא היו ילדים. אולי משום כך גילו אליי חיבה ואולי סתם מצאתי חן בעיניהם. אהבתי מאוד להתבונן באישה הגדולה העובדת בעדינות רבה וסוחטת בכל פעם קריאות תודה נלהבות מלקחותיה. לאור האיסור המוחלט על גריבת גרבי ניילון בתנועות הנוער, גרביים אלו נראו לי משהו מסעיר, נשי ובוגר.

בשיחותיה עם אמי הרבתה פריצי לספר על אחותה פרדי, שנשארה ברומניה. פרדי אריה הייתה זמרת וכוכבת גדולה שם. פריצי הייתה מראה לנו בגאווה קטעי עיתונים שקיבלה מאחותה ובהם תמונתה של פרדי, לרוב על הבמה. התמונות היו בשחור לבן אך בהחלט אפשר היה לחוש בזוהר האופף את פרדי.

פריצי הייתה מספרת על הופעותיה של פרדי ברומניה וגם מחוצה לה בארצות הגוש הקומוניסטי, על געגועיה לאחותה ועל חלומה שיום אחד תופיע גם בישראל. לא אחת שמעתי אותה מבקשת מלקוחותיה לעשות משהו להגשמת חלומה. מאחר שאבי היה עורך דין, עבד בעירייה וגם עמד בראש אגודת צדקה של עולי רומניה, פריצי הניחה שיוכל לעזור לה בקידום חלומה והרבתה לספר לו על הצלחותיה של אחותה. הוא תמיד הבטיח להשתדל לעזור בנושא.

יום אחד הודיעה לנו פריצי בשמחה ובצהלה שפרדי מגיעה לסיבוב הופעות בישראל. היא דיברה על כך בהתרגשות רבה ותכננה כיצד תקבל את אחותה ולאן תיקח אותה בבקרים הפנויים. כל לקוחותיה של פריצי התרגשו יחד עמה והרבו להציע לה רעיונות כדי למצות את המיטב משהותה של אחותה בארץ. היו אף כמה שהציעו להשאיל לה שמלות להופעות, אך פריצי הודיעה חגיגית שהיא מתכוננת לרכוש לעצמה שלוש שמלות חדשות. "הרי חיכיתי שנים להזדמנות הזאת! זאת סיבה מצוינת להוציא כסף!" חזרה ואמרה בשכנוע פנימי עמוק.

גם אמי ואני נדבקנו בהתרגשותה של פריצי וחיכינו בקוצר רוח לבואה של הזמרת המפורסמת. הוריי הבטיחו לי לקחת גם אותי להופעה, אף שידעו שאין זו הופעה לילדים.

כאשר הגיעה פרדי ארצה, יחד עם להקה של נגנים ורקדנים, סגרה פריצי את הכוך שלה ליומיים שלמים על מנת לבלות עם אחותה. כשפתחה אותו שוב סיפרה בהתרגשות לכל מי שהגיע אליה על ההופעה המוצלחת בתל אביב, ולהוכחת דבריה הציגה עיתון ברומנית שבו נכתבה ביקורת אוהדת על ההופעה בצירוף תמונה גדולה של פרדי.

בתמונה נראתה אישה גבוהה וחטובה, לבושה שמלה אדומה שחשפה את כתפיה. לראשה שפעת תלתלים בלונדיים גדולים. שפתיה היו משוחות בשפתון אדום בוהק ועיניה הכחולות האירו בחיוך מנצח.

ניסיתי למצוא קווי דמיון בינה לבין פריצי אולם הן נראו לי שונות כל כך!

להופעה בעירנו השיגו הוריי כרטיסים בשורה השלישית באמצע. לבשתי את שמלתי היפה ביותר: כחולה עם כיווצים במותניים וסרט גדול שאמי קשרה מאחור בצורת פרפר. להשלמת המראה קשרה אמי סרטים כחולים קצרים לצמותיי.

קמיל ופריצי ישבו לפנינו, לבושים בבגדים חגיגיים. תחילה עלו לבמה הנגנים, לבושים בתלבושת רומנית עממית. הם פצחו במחרוזת שירים ידועים שקצרו תשואות מהקהל הביתי. אחריהם עלתה פרדי לבמה. היא לבשה שמלה שחורה שהבליטה היטב את גזרתה. תלתליה הבלונדים היו ניגוד מרשים לשמלה. היא התחילה מיד לשיר. השיר היה מוכר לקהל ונתקבל במחיאות כפיים. בסיומו קדה פרדי קידה, בירכה את הקהל ב"ערב טוב" וסיפרה עד כמה היא שמחה לבוא לסיבוב הופעות בישראל ועד כמה היא נרגשת במיוחד הערב, מאחר שבקהל יושבת אחותה, שממנה נפרדה לפני חמש שנים כאשר עלתה זו לארץ.

לשמע הדברים התכופפה פריצי ושלפה מתחת למושב שלה זר פרחים צבעוני, ובצעדים מאוששים עלתה לבמה והגישה אותו לאחותה. שתי האחיות התחבקו והתנשקו ואני ראיתי את אמי מוחה דמעה. הקהל יצא מגדרו: קריאות "בראוו" ו"מזל טוב" נשמעו יחד עם מחיאות כפיים. התזמורת הצטרפה לחגיגה במנגינה עליזה ושתי האחיות קדו לה ולקהל לסירוגין. לאחר דקות אחדות שככה ההמולה. פריצי ירדה מהבמה ושבה למקומה. שכניה למושב לחצו את ידה והיא מחתה דמעה. אמי חיבקה את כתפיה ולחשה דבר מה על אוזנה. באותו רגע רציתי יותר מכול שגם לי תהיה אחות!

פרדי המשיכה בהופעתה. היא שרה עוד כמה שירים ואחר כך ירדה למנוחה. במקומה עלתה לבמה להקת רקדנים ורקדניות למופע מחול רומני עממי. לאחר ההפסקה נתנה פרדי עוד מחרוזת משיריה, זכתה בתשואות רמות והודתה בהתרגשות.

סיבוב ההופעות של פרדי ולהקתה בישראל נסתיים כעבור שבועיים. הפרידה מאחותה הייתה קשה לפריצי. ניסיונה לרמוז על עלייה נתקל בתשובה החלטית ומהירה של פרדי: "ברומניה אני כוכבת גדולה, מה אהיה כאן, עוד עולה חדשה שלא יודעת מילה עברית?"

"מה יכולתי לענות לה על זה? אני האחות הגדולה, היא תמיד שמעה בקולי כשהיינו קטנות אבל עכשיו…" שמעתי את פריצי מספרת לאמי כעבור ימים אחדים כשהיא מקנחת את אפה ומנסה לעצור בעד דמעותיה.

במשך חודשים מספר המשיכה פריצי להעלות באוזני לקוחותיה זיכרונות מן המפגש עם אחותה. מעט מן הזוהר של פרדי דבק גם בה, לפחות בעיניי.

לאט לאט גדל ההיצע של גרבי הניילון מתוצרת הארץ. המחירים ירדו, והעסק הקטן של פריצי נפגע פגיעה אנושה. מיום ליום פחת מספר לקוחותיה. ניסיונותיו הפתטיים של קמיל להוסיף למרכולתו פריטים שונים, כגון משקפי שמש, כדי להגביר את המכירות, לא עלו יפה. כאשר התקשו השניים לשלם את שכר הדירה עבור הכוך שלהם החליטו לסגור אותו. כך נעלמו להם פריצי וקמיל מנוף ילדותי, מותירים מאחוריהם שובל של זיכרונות עטורים מעט אבק כוכבים.

על המחבר / המחברת

Avatar

יונה דורון

מורה ומחנכת בעבר וכיום כותבת. פרסמה עד כה שני ספרים: "תחנות בזמן" - קובץ סיפורים קצרים עם נוסטלגיה ארצישראלית ו"סוד במשפחה" - רומן עכשווי המתרחש בישראל ובפריז.

14 תגובות

  1. חגית
    חגית מרץ 16 2017, 19:39
    גרבי ניילון

    בשתי מילים החזרת אותי לילדותי

    השב לתגובה
  2. יונה דורון
    יונה דורון Author מרץ 17 2017, 11:15
    הילדות היא התקופה

    החרוטה עמוק בזיכרוננו 🙂

    השב לתגובה
  3. יוסיפיה פורת
    יוסיפיה פורת מרץ 17 2017, 13:37
    נוסטלגיה

    אחות רחוקה וזיכרונות מימים אחרים.. פעם עשו בבגד ובגרביים שימוש חוזר. היום זורקים וקונים חדש.

    השב לתגובה
  4. נ
    נ מרץ 17 2017, 15:11
    כל הך אישי

    וכל כך מעניין

    השב לתגובה
  5. מנורה
    מנורה מרץ 17 2017, 17:21
    יילדות

    ילדות שנעלמה מרגש

    השב לתגובה
  6. נחמה שוורץ
    נחמה שוורץ מרץ 18 2017, 08:03
    אהבתי את הסיפור

    זיכרון ילדות מתקופת הצנע, מעלה בעקיפין גם זיכרונות אצלי. אהבתי את התיאורים שלך ונכנסתי בהם בקלות אל העולם שלי. סיפור יפה.

    השב לתגובה
  7. נעמי מנור
    נעמי מנור מרץ 18 2017, 17:13
    האחיות

    מרגש ומשמח כאחד לקרא על אותה תקופה ואותם האנשים…רק רציתי להוסיף אולי לא נכספת לזה…פריצי' הייתה מגיעה אליינו הבייתה לעשות פדיקור להורי…

    השב לתגובה
  8. יונה דורון
    יונה דורון Author מרץ 19 2017, 07:51
    מעניין !

    לא ידעתי שהיתה גם פדיקוריסטית אבל זה בהחלט מתאים לה.

    השב לתגובה
  9. נ.
    נ. מרץ 21 2017, 15:29
    אין כמו זכרונות הילדות

    גם כאשר מדובר בדברים טרוויאליים יש להם עוצמה

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ביצירה

יתר המאמרים במדור