JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

ההחמצה הגדולה של חיי

סיפור קצר על ויתור על חלומות

ההחמצה הגדולה של חיי צביה גולן
נובמבר 15
19:30 2017

לגדול בארץ הזו, זה לגדול על סיפורי גבורה מדהימים – החובש שהקריב את חייו כדי להציל פצוע, הפצוע שהתעקש לחזור לשדה הקרב, המפקד שתמיד יקרא בקול "אחריי" וייתן דוגמה אישית לפקודיו. צה"ל הוא צבא העם, מלכד ומאחד ומתלווה לו הילה של קדושה.

לגדול בארץ הזו זה לעמוד דום בטקס יום הזיכרון, לשמוע את החצוצרה העצובה בזמן שהדגל יורד לחצי התורן, ולשמוח שמחה אמיתית עם פתיחת אירועי יום העצמאות ועם זיקוקי הדינור המדהימים. זה לשמוע שוב ושוב הצהרות של טוב למות בעד ארצנו, וזה להרגיש ביטחון כי יש לנו צבא נפלא.

גם אני גדלתי על סיפורי הגבורה האלו, וגם אני, כמו חבריי וחברותיי, רציתי להיות חלק מתחושת הביטחון הזו, רציתי מאוד להתגייס לצה"ל.

הייתי נערה מתבגרת, ואימא לא הפסיקה להיאנח: "בכל דור ודור קמים עלינו, יצאתי מ'שם', ועכשיו גם במדינה שלי יש מלחמות ולא נותנים לחיות בשקט" אמרה ומחתה דמעה, ואילו אבא היה מתאר בהתלהבות איך נלחם כאן על כל פיסת אדמה. העיניים שלו מעולם לא ברקו כך, כמו בזמן שהוא דיבר על שירותו הצבאי ועל הקרבות שבהם השתתף.

בת שבע עשרה הייתי, ואברם כבר היה בחיים שלי. גם על זה אימא לא הפסיקה להיאנח, והייתה אומרת: "עוד יש לך חלב על השפתיים, דינהל'ה, מה בוער?!" באמת מה בער? הרי רציתי להתגייס, לתרום את חלקי למדינה האהובה שלי, אבל אברם נחרד: "בשביל מה לך? אנחנו נתחתן ונביא הרבה ילדים והם יהיו חיילים בבוא היום, צבא זה לא בשביל בנות!" רציתי לשאול אותו ממה בדיוק הוא פוחד. בסתר ליבי חשבתי שאולי אוכל למצוא בצבא מישהו יותר טוב ממנו, אבל את המחשבות האלה שמרתי לעצמי, וכבר אז עשיתי את הטעות הראשונה והגורלית ושמעתי בקולו.

לא התגייסתי. הלכתי לבסיס קליטה ומיון והצהרתי שאני מתחתנת. "ילדה מתחתנת" הם צחקו, ואני נעלבתי, אבל קיבלתי פטור משירות צבאי בארץ שאני כל כך אוהבת. עוד לא מלאו לי תשע עשרה וכבר עמדתי מתחת לחופה.

נולד לנו ילד. אחד. אברם הקשיח את ליבו והסכים רק לילד אחד. "אבל הבטחת, אברם, הבטחת שיהיו לנו הרבה ילדים" ניסיתי לומר, "הבטחת וגם את זה לא קיימת", אבל דבריי נפלו על אוזניים ערלות, ונאלצתי לקבל את רוע הגזרה.

קינאתי בחברותיי שהתגייסו, הן היו יפות כל כך במדי החאקי, וכמה חוויות הן חוו במהלך שירותן הצבאי, כמה שייכות לארץ שלנו הן הרגישו. אבל אני כבר הייתי אישה נשואה, המון זמן לפני שהייתי באמת מוכנה לזה. הייתי ילדה טובה, ועשיתי מה שאברם אמר לי, ואפילו לרגע לא חשבתי שלשמוע בקולו בכל עניין ועניין – זו בדיוק ההחמצה הגדולה של חיי.

על המחבר / המחברת

Avatar

צביה גולן

מנהלת מרכז טיפולי לילדים עם צרכים מיוחדים. סופרת שספרה השישי "דממת הספק" ראה אור ב-2017.

13 תגובות

  1. אריאלה נחמה
    אריאלה נחמה נובמבר 15 2017, 20:20
    ההחמצה היא לא בגיוס

    אלא בנישואין בגיל צעיר מידי כשעדיין לא מבינים כלום

    השב לתגובה
    • צביה
      צביה נובמבר 16 2017, 12:41
      תשובה

      אריאלה היקרה, מובן שאת צודקת, אולם בארץ שלנו, לפחות בזמנים עליהם אני מדברת, זו הייתה החמצה גדולה לא לשרת בצבא.

      השב לתגובה
  2. מויש
    מויש נובמבר 15 2017, 21:54
    ההחמצה הגדולה

    האם ההחמצה היא ?
    לא שעשית תמיד מה שאמר.
    אלא שמעולם לא נשאלת.מה ברצונך לעשות
    רצונך ,מהו ?
    מעולם לא נתבקשת לחוות דעה. ודעתך תישקל ברצינות.
    לעולם אברם התייחס . אלייך כאל ילדה שאותה יש להנחות .לפקד.
    להורות.
    ובדיעבד. למעט ההורות.
    ההחמצה הינה. כל יום נוסף מחייך. שהעברת במחיצת אברם.
    האם לא כן ?
    כי בדומה.אלו הן,החמצותי שלי !!

    השב לתגובה
    • צביה
      צביה נובמבר 16 2017, 12:42
      היסטוריה

      מויש, מה לעשות שאין כמוך מישהו שמכיר את ההיסטוריה האישית…

      השב לתגובה
  3. אופיר מ.
    אופיר מ. נובמבר 15 2017, 22:07
    ...

    כל רגע בחיינו הוא רגע מכונן
    לעולם אסור להסתכל עליו כהחמצה
    תודה צביה

    השב לתגובה
  4. ע.
    ע. נובמבר 16 2017, 05:35
    היה יכול להיות יותר גרוע

    יש כאלה שמתחתנות בגיל פחות מ18 ונכפים עליהן 5-10 ילדים

    השב לתגובה
    • צביה
      צביה נובמבר 16 2017, 12:43
      תשובה

      בהחלט נכון, רק שהחיים מוכיחים שצרות של אחרים אינן מנחמות…

      השב לתגובה
  5. חיה
    חיה נובמבר 16 2017, 06:40
    ההחמצה הגדולה

    צביה את מרגשת בכתיבה שלך כל פעם מחדש, היכולת שלך לקחת סיטואציות בחיים שליכאורה יש סביבבנו ולתת להם זווית מעניינת כל פעם מחדש. את פשוט מרגשת

    השב לתגובה
  6. אורלי
    אורלי נובמבר 17 2017, 14:00
    התבוננות

    קראתי טקסט שלך לראשונה. התרגשתי ומצאתי עצמי מתבוננת פנימה. אופן הכתיבה שלך, הכן המתבונן, הוביל אותי לחשוב קצת על החמצותיי שלי. יש משהו באמירה הכנה שמצליח לשחרר. תודה רבה

    השב לתגובה
  7. ציפי
    ציפי נובמבר 21 2017, 15:52
    תירוצים

    סיפור יפה המסתיר בחובו שאברם הינו תירוץ על כי החמיצה את חייה. ילדה מבולבלת שצמחה לאישה מבולבלת עם אחריות של ילדה קטנה.
    נראה כפרק מתוך ספר.

    השב לתגובה
  8. גדעון
    גדעון נובמבר 26 2017, 17:24
    איזה הוא גבור

    הכל מלמעלה.. וגם זו לטובה. גם זו גבורה. לשמור על שלום הבית. ולכבד אישה את בעלה.

    השב לתגובה
  9. שושי
    שושי נובמבר 30 2017, 23:21
    החמצה?

    לפעמים רק בדיעד אנחנו מבינים דברים על עצמנו מהחוויות ומהאנשים שהיו סביבנו. מאמינה שדרים קרו כפי שהם צריכים לקרות.
    אולי בשירות שלך נגעת בנפש שחייה השתנו בשבילך, אולי תחושת ההחמצה שהתחילה אז יצרה אצלך תחושת מרד שהייתה חייבת להיווצר בך, אולי הבת שלך יכלה להיוולד רק לכם ורק באותו זמן.. הרבה אולי ואלוהים יודע מה כן.
    כפי שאת היום זה פרח שצמח מתוך אדמה מדושנת היטב

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ביצירה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!