JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

אמת מוחלטת

סיפור קצר על חיים בצל מלחמות

אמת מוחלטת צביה גולן
נובמבר 26
19:30 2017

אולי אימא צדקה. ואולי לא. היו אלה ימים קשים, למי היה זמן להתחשבנויות. אבל אימא חזרה ואמרה כל הזמן שזה יקרה, היא יודעת את זה, אף שהמלחמה הזאת התנהלה הרחק מאיתנו, במפרץ הפרסי, גם אנחנו נסבול. לא ייתכן שזה לא יקרה, הרי בעיני העולם הערבי אנחנו כבשנו את האדמה שלהם. אימא אמרה גם שכל המלחמות בעולם היו בגלל דת או בגלל אדמה, ושאנחנו, עם כובש שכמונו, נחיה על חרבנו עוד הרבה שנים. ואכן ישראל הייתה נתונה למתקפת טילי סקאד, ולפעמים גם טילי פטריוט אשר נועדו ליירט את טילי האויב, התפוצצו ונפלו בשטחנו, וגרמו לנזקים נוספים.

ספרתי את הטילים, כמו גם את הוויכוחים בין אימא לאבא. שלושים ותשעה טילים נפלו בשטחה של ארצנו הקטנה והכואבת, וגרמו להרס רב ולפציעות גוף. אני חושבת שאז הבנתי את פירוש הביטוי 'נפגעי הלם'.

אווירה של חוסר ביטחון ואי-ידיעה שררה בכל בית בישראל. החשש ממתקפה כימית היה ממשי, ואני לא יכולתי להחליט מה אמת בכל זה ומה לא, הייתי חסרת יכולת להתמודד עם הפחד, וסיוטים הטרידו את מנוחתי בלילות.

באחד הלילות חלמתי שאנחנו גרים בבניין גבוה, שראשו מגיע לשמיים. שלוש עשרה קומות היו לבניין, ולמן הרגע הראשון ידעתי שיהיה זה בניין בלי מזל, כמו שאומרים שלוש עשרה זה מספר שלא מביא מזל בכלל.

ובחלומי נקראו כל דיירי הבניין לאסיפה דחופה בקומת הכניסה. גם ראובן בעלי ואני הוזמנו להשתתף, וירדנו במעלית עם שני ילדינו הגדולים. את הצעיר השארנו ישן בבית, בקומה התשיעית, תינוק קטן וחסר אונים.

בעוד האסיפה בעיצומה, החריד לפתע רעש נורא את הבניין, ומייד לאחריו רעש נוסף.

"הפגזה!" צרחו השכנים.

"טילים!" זעקו, "ראש נפץ כימי!".

מבועתת מפחד, ביקשתי לרוץ במעלה המדרגות, להציל את בני התינוק, אבל ראובן עצר בעדי:

"אי אפשר עכשיו לעלות" הוא אמר, "תראי, כל הבניין מתמוטט".

"אבל יש לי שם ילד!" צרחתי, מנסה להשתחרר מאחיזתו.

"תן לה לעלות, לא הפסד גדול לאנושות" שמעתי את השכנים מגחכים.

ואני שועטת במעלה המדרגות, מסתכלת בכל קומה לאן הגעתי, הנה אני בקומה שש, עוד שלוש קומות ואגיע אל התינוק שלי, ולפתע נעלמים שלטי המספרים המציינים את הקומה, ואני מאבדת את היכולת לספור באיזו קומה אני. מבוהלת עד עמקי נשמתי אני מנסה להתבונן בדלתות, לחפש שמות משפחה, למצוא את הדירה שלי, וכל הדלתות נראות פתאום זהות, אין שמות משפחה, והגג קורס, ואבנים נופלות עליי ופוצעות אותי, והתינוק שלי לכוד בין ההריסות ואין מושיע.

התעוררתי שטופת זיעה. ראשי כאב כמו הכו בו פטישים ללא רחם. קמתי סהרורית, רצתי לחדרם של ילדיי הישנים להם בשלווה, וחיבקתי אותם, חיבקתי חזק כל אחד מהם.

"אימא, מה יש לך?" שאלה בתי הבכורה, מנומנמת.

"כלום" לחשתי, "אני אוהבת אתכם".

"אז מה נכון לעשות, אבא?" שאלתי למחרת, לא מצליחה להירגע מהסיוט, יודעת שגם כשתסתיים מלחמת המפרץ, לנו בישראל מחכות עוד מלחמות, "האם חובה עלינו לסגת?"

"אין אמת אחת" ענה אבא, "וזו לא שאלה פשוטה שיש עליה תשובה ברורה".

"אימא אומרת שגם בתפילת עמידה, כשאומרים 'עושה שלום במרומיו' צועדים שלושה צעדים לאחור, כי בשביל שלום חובה ללכת אחורה" אמרתי.

"לא כשהאויב דורש שתמשיך לצעוד לאחור, ילדה שלי" ענה אבא, "והאמת כתובה בספר הספרים, רק שם נוכל למצוא מהן החובות שלנו, ומהי האמת, וכמו שאמרתי, אין אמת אחת כנראה".

"אבל חייבת להיות" אמרתי, "אם נחזיר שטחים, יהיה כאן שקט או לא?".

אבא נראה מהורהר בטרם השיב: "בבתי משפט מתבקשים העדים לומר את האמת, את כל האמת ורק את האמת, אבל זוהי דרישה בלתי הגיונית. אין מישהו שיודע כל כך הרבה. אין אמת מוחלטת ואין תשובה נחרצת".

 

על המחבר / המחברת

Avatar

צביה גולן

מנהלת מרכז טיפולי לילדים עם צרכים מיוחדים. סופרת שספרה השישי "דממת הספק" ראה אור ב-2017.

9 תגובות

  1. נחמה ס.
    נחמה ס. נובמבר 26 2017, 20:48
    המלחמות מלוות את חיינו הרבה מידי שנים

    ולמרבית הצער זה לא עומד להפסק

    השב לתגובה
  2. ח.
    ח. נובמבר 26 2017, 22:22
    צביה גדולה כתמיד

    תמיד מלא רגש ומחייב מחשבה

    השב לתגובה
  3. יונתן טל.
    יונתן טל. נובמבר 27 2017, 13:17
    מה יהיה?

    חייבים להפנים כך נמשיך עם החרב ביד.
    זה או אנחנו או הם,
    צריך מנהיגות שנאמין בה וחזון לעוד 1000 שנים,אסור לוותר ולחזור לגלויות,
    בזמן הניראה לעין צפויים מאבקים הרי גורל.

    השב לתגובה
  4. גדעון
    גדעון נובמבר 28 2017, 18:44
    סופרת בחסד עליון

    צביה את אלופה, מרגש ומשכיל..

    השב לתגובה
  5. מנחם רם
    מנחם רם נובמבר 29 2017, 09:16
    אמת

    ספור קצר ומרגש באמת, על אמת ושלום דרך מלחמה.

    השב לתגובה
  6. .יוחנן טבול
    .יוחנן טבול נובמבר 30 2017, 08:07
    אין אמת מוחלטת

    מי שחכם ומנוסה מבין כמה זה נכון

    השב לתגובה
  7. חנן עבדה
    חנן עבדה דצמבר 02 2017, 17:42
    גדולה מהחיים!

    תמיד מרגש ועמוק. אלופה!

    השב לתגובה
  8. מוישיק
    מוישיק דצמבר 04 2017, 22:35
    אמת מוחלטת

    המלחמה היא סיפור של כח פיזי. אם גופני ואם טכני ומתקדם.
    רק אינני מבין. מדוע הנשים שכלכך שונאות את "שעשועי הגברים" נלחמות להיות כמוהם. לוחמות. וטייסות .

    השב לתגובה
    • צהיה
      צהיה דצמבר 04 2017, 22:50
      ??

      תודה על תגובתך, אולם צר לי, לא הבנתי את הקשר לרצונן של הנשים. כל מה שהאישה בסיפור רצתה הוא להציל את בנה התינוק…

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ביצירה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!