JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הברלינאים המתלוננים

סיפור על הגברת היינץ והשיפוצניק הרומני

הברלינאים המתלוננים ברלין צילום: אבי גולדברג
ינואר 03
19:30 2018

עד לאותה שבת גשומה הייתה הגברת היינץ רק עוד שם מבין שישה עשר השמות של דיירי הבניין האפור, ברחוב האפור שבמערב העיר ברובע שטיגליץ. גברת היינץ הייתה ככל הדיירים המשלמים שכד דירה באופן מסודר ודייקני ביום הראשון בכל חודש במשך שנים.

הבניין הוקם בשנת 1928 ומאז, על פי הרישומים והתעודות שבקלסר הגדוש שבארכיב העירייה, לא חלו בו שינויים רבים. דירת החדר של הקונסיירז' אוחדה עם דירת המגורים בקומת הקרקע, והמטבח שלה בקומת המרתף הפך למחסן שבו מאוחסנים רהיטים ישנים ומזוודות של דיירי הבניין.

את הקונסיירז' – שצחצחה בכל בוקר את ידיות הפליז של דלתות הדירות, רוקנה את פחי הזבל וחילקה את הדואר לחריצים שבדלתות הדירות, הלשינה וריכלה על כל דייר – החליפה חברת ניהול. החברה שולחת מדי שבוע בשבוע שני מנקים פולנים המכבדים את מדרגות הבניין המצופות לינולאום, מנגבים במהירות את מעקה העץ וחופזים לבניין הבא. את תנורי הפחם המצופים באריחי קרמיקה מצוירים שניצבו בכל דירה, החליפה מערכת גז מרכזית.

התיעוד בקלסר העירייה מגיע עד לשנת 1933 ומתחדש רק בשנת 1946. כל האישורים וההיתרים שניתנו לבניין בשנים הרעות, שחותמת צלב הקרס התנוססה עליהם, נעלמו, היו כלא היו.

ביום שישי שלחה הגברת היינץ מכתב חריף לחברת הניהול של הבניין והתריעה על עובש המתפתח על אחד מקירות הדירה, ודרשה טיפול מיידי בבעיה. היא אף הביעה חשש שהשיעול שאחז בבִתה המתבגרת יהפוך במהרה לאסטמה כרונית.

בבוקר אותה שבת גשומה וקודרת היו כבישי ברלין שוממים, התושבים הסתופפו בדירותיהם המוסקות יתר על המידה והמתינו להיחלשות הממטרים, כדי שיוכלו לצאת לבתי הקפה ולשווקי האוכל הססגוניים בשכונות העיר. הגברת היינץ פתחה בפנינו את הדלת כשהיא נועצת מבט חמור במנעלינו הרטובים. הרמז הובן מייד וחלצנו נעלינו מעל רגלינו, תוך שקומתנו מתגמדת אל מול הגברת הגְבַהְתָנית והרזה, חמורת הסבר שהביטה בנו וסיננה בפה קפוץ "גוטה מורגן". מתשובתנו הרפה הבינה כי צ'יפריאן קבלן השיפוצים הרומני ואנוכי, איננו מבני עמה.

הגברת היינץ הובילה אותנו אל חדר המגורים לאיתור המפגע הנוראי שבגינו הוזעקנו לביתה. נקודה קטנה כמטבע שני יורו בגוון אפור קישטה את הקיר שמאחורי הספה הכבדה. התבוננו נבוכים בכתם הזעיר שאותו אפשר היה לסלק בנקל, והקשבנו לגברת חמורת הסבר שדרשה ארוכות על המחדל האיום, הנובע ממיקום שגוי של מקרני החימום הכבדים וכלה באיטום החיצוני של הבניין שאינו מונע את התפשטות העובש בדירתה.

"הכנתי פרוטוקול תיקונים לאחר שנועצתי במומחה ואבקשכם לחתום עליו", אמרה גברת היינץ בחומרה, והראתה לנו רשימה של תיקונים ושינויים מומלצים במערכת החימום בדירתה בעלות של כאחד עשר אלף יורו.

התבוננתי בצ'יפריאן וסמכתי על תושייתו. הוא חי כבר שמונה שנים בברלין ומשפץ דירות ויודע להתהלך עם דייריה הקודרים של העיר. צ'יפריאן מישש את הקיר, פתח את חלונות הדירה ומישש את הקירות החיצוניים, צילם את הכתם וקירות אחרים, שלף ברוב חשיבות מכשיר מדידה, החל לשוטט בדירה הלוך וחזור במשך חמש עשרה דקות ורשם בפנקסו נתונים שונים ברוב רצינות. הוא פנה לגברת היינץ ואמר: "גברת היינץ, הבעיה בדירה שלך איננה במתקני החימום או באיטום הקירות. הבניין הזה קיים עשרות שנים ורק עתה הופיעה רטיבות על קיר דירתך".

הגברת היינץ הקשיבה ברוב קשב, וידיה שאחזו ב"פרוטוקול התיקונים" רעדו מעט בעצבנות.

"הדירה שלך איננה מאווררת דיה, עלייך לפתוח את החלונות לעיתים תכופות, כשאת מבשלת ולאחר שאת רוחצת באמבט המהביל. מדדתי את הפרשי הלחות בחדרים ומצאתי שבמטבח ובאמבטיה אינך פותחת כלל את החלונות, אני צודק?"

הגברת הסמיקה קלות, גמגמה משהו שבחורף קר והיא לא רוצה שבִּתה המתבגרת תתקרר אבל לא הכחישה את המסקנה שאליה הגיע השיפוצניק הרומני.

"את יודעת מה אני מציע לך", אמר, "בואי נשכח מהכול ובעל הבית לא יחייב אותך בגין קריאת החירום שהביאה אותי אלייך בסוף שבוע". נפרדנו בנימוס, נעלנו את נעלינו בחדר המדרגות הקר ויצאנו אל הגשם שלא פסק לרדת.

"איך הצלחת לשכנע את הגברת?", שאלתי לתומי את צ'יפריאן, "מה זה מד הלחות שלך?"

"איזה מד לחות", ענה צ'יפריאן בצחוק, "זה שעון מקולקל שהורדתי מדוד חימום ישן, וכל חורף כשהברלינאים מתחילים עם התלונות שלהם על לחות ועובש אני מגיע עם המכשיר ומסביר להם שצריך לפתוח חלונות".

"וזה עוזר?", שאלתי, "כן ודאי, הם אומנם לא יפתחו חלונות, אבל ירגישו אשמים ולא יתלוננו בפני בעלי הבתים".

על המחבר / המחברת

Avatar

אבי גולדברג

אבי גולדברג עורך דין, מנהל חברות וכותב ספרים.

4 תגובות

  1. גדליה בן עוזי
    גדליה בן עוזי ינואר 03 2018, 20:35
    ואני חשבתי שהאינסטלטורים בברלין

    קצת יותר רציניים מאלה שלנו

    השב לתגובה
  2. צביה
    צביה ינואר 04 2018, 16:22
    חיוך עצוב

    הסיפור נפלא, וכשקראתי אותו חייכתי בעצב.

    השב לתגובה
  3. שרה מ.
    שרה מ. ינואר 05 2018, 11:49
    סיפור אחר

    ויפה

    השב לתגובה
  4. צ
    צ ינואר 07 2018, 13:45
    שמתם לב שהרע בסיפור הוא רומני.

    לא חס וחלילה גרמני.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ביצירה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!