JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

לב טוב נהיה בסוף לב חלש

אמו לא הוסיפה אם היא מתכוונת לגורל או דווקא לפיזיולוגיה

לב טוב נהיה בסוף לב חלש תמונה: GIlMoRe GNU Free Documentation License
אפריל 20
10:47 2014

הוא התגורר בקומה השלישית של בית מגורים ישן שמדרגותיו תלולות. עד לפני כשנה היה עולה במדרגות כעלם צעיר, גם עם שני סלים מלאים במזון שקנה בסופרמרקט או אצל הירקן. כמי שגדל על פירות וירקות טריים שאביו היה מביא מהשוק פעמיים בשבוע, הרי שכמעט בכל יום היו השקיות שסחב מלאות ועמוסות. לאחרונה, אחרי שחש שליבו ממשיך לפעום בחוזקה גם אחרי שכבר הניח את סלי הקניות על השולחן שבמטבח, פנה לרופא המשפחה שלו וזה הפנה אותו לקרדיולוג. אבל קרדיולוג היא מילה מסובכת בשבילו, מילה שקשורה לדודים קירחים ועבי בשר שמתו מהתקפי לב וזכו להלוויות רבות משתתפים, מלוות בבכי ובזעקות קורעות לב.

 גם כשניהל רומן קצר וסוער עם סטודנטית צעירה שהתגוררה בעליית גג בקומה חמישית, תמכה בו המשאבה שדוחפת את דמו לעורקיו בלי שהזכירה לו את קיומה. גם שם עלה את המדרגות שתיים שתיים בדילוגים קלילים, וזינק ללא שיחת נימוסין מקדימה למיטה הצרה והחורקת, שבה היא, צעירה, יפה וחסרת סבלנות, כבר חיכתה לו.

כשהיה נער היה נעמד בין הפרחחים שבחצר בית הספר לבין אותם נערים חלשים שהיוו עבורם מטרה ללגלוג ולחבטות. הפרחחים, שעוד יהפכו לבריונים ויציתו חזיזים ביציעים של מגרשי הכדורגל, לא חסכו גם ממנו מנה של אגרופים ובעיטות. לא אחת היה מביא הביתה חתול רחוב, והיה מאכיל אותו במשך כמה ימים עד שזה חזר לשוטט בין פחי הזבל שכנראה סיפקו לו אוכל מגוון יותר או חברה מעניינת או את שניהם. אמו, שהייתה נאנחת כל אימת שהייתה מורחת יוד על פצעיו או קונה ליטר חלב נוסף בשביל חתול נוסף, נהגה לומר לו: "לב טוב נהיה בסוף לב חלש". אז הייתה מעבירה את הסיגריה מזווית אחת של פיה לשנייה, ולא הוסיפה אם היא מתכוונת לגורל או דווקא לפיזיולוגיה של בעלי לב טוב.

אז עכשיו הוא "שומר על עצמו". עבר לגור בקומת קרקע, הולך בכל יום כ-30 דקות, גם אם אין לו לאן, אוכל דל שומן, בולע כדורים ומתייצב אחת לחודשיים במרפאה לביקורת. עם אמו, שמחוכמת החיים שלה היה שואב פתרונות למצבים שלא ידע להתמודד אתם, אינו יכול עוד להתייעץ. היא נפטרה. ברופא המטפל שלו הוא אינו בוטח, אך אינו מכיר אחר. הסטודנטית הכירה מישהו אחר. סטודנט. את המאכלים שהכיר מהבית הפסיק לבשל. עכשיו הוא אוכל צהריים במסעדות זולות, שהאוכל בהן תפל מדי או חריף מדי או שמן מדי. "לפחות ככה אני לא סוחב יותר שקיות", הוא מנסה להרגיע את עצמו על התחליף הגרוע, ומפנה חצי מבט לכיוון התקרה, שמא אמו מקשיבה למחשבותיו ותגלה הבנה למצבו, כפי שנהגה תמיד, גם כשהחלטותיו היו שגויות. כמו אז כשהחליט שלא להתחתן עם שרה ומאז כבר לא מצא אחרת.

בלילה, לפני שהוא מצליח להירדם, נעמדת אמו ליד מיטתו, בדיוק במקום שבו עומדות נעלי הבית שלו, שאותן הוא מקפיד להעמיד כשחרטומן פונה לכיוון הדלת. ונדמה לו שהוא שומע אותה אומרת לעצמה: "לב טוב נהיה בסוף לב חלש".

תגיות
שתף

על המחבר / המחברת

Avatar

אילן וייס

מהנדס מכונות בהכשרה. סוכן ביטוח. מתגורר בגרמניה.

3 תגובות

  1. חיה גירון
    חיה גירון אפריל 27 2014, 18:42
    לב טוב נהיה בסוף...

    צריך לדאוג?
    עבורי אתה תמיד האח הגדול, החזק
    והגיבור.
    תמיד תישאר כזה עבורי.

    השב לתגובה
    • אילן
      אילן אפריל 27 2014, 19:28
      החופש של הכותב

      כשאני כותב הרי שמתערבבים אצלי ניסיונות אישיים עם מה ששמעתי, קראתי וראיתי אצל אחרים. כמובן שמישהו אומר לי "… הוא היה צריך לקפוץ מהמרפסת" אני רואה הפרחים על האדנית של המרפסת בצבעים שאני לוקח ממקומות אחרים , את הבעל שחוזר בהפתעה מסרטים אחרים הביתה והמאהב עם השיער השחור מספרים אחרים מאלה של הקורא של הסיפור שאני כותב. כך נוצר עולם חדש שרק בפנטזיה שלי יכול להיווצר.
      כן, את הקרדיולוג ביקרתי, אך הלב שלי אינו חלש לשימחתי. אמא שלי (/נו) עדיין בחיים, אך אמרה כזאת בהחלט היתה יכולה לבוא ממנה, אהובה סטודנטית היתה לי, אך שהייתי עוד עלם
      אני מקווה ששורות אלה ירגיעו אותך

      השב לתגובה
  2. shlmo shapir
    shlmo shapir אפריל 28 2014, 10:37
    i follo y

    i have to slleep on it

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ביצירה

יתר המאמרים במדור