JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

שוזרת הפרחים

סיפור קצר על נפש מיוחדת כפרח נדיר

שוזרת הפרחים צביה גולן
יולי 30
19:30 2018

במשך שנים הייתה מלכה שוזרת את אותו הזר מחדש, את אותו הזר בדיוק. היא השתמשה בכל פעם בפרחים חדשים, אך תמיד בחרה באותם צבעים ואת צורתו של הזר מעולם לא שינתה.

העוברים ברחוב הכירו אותה, לא היכרות מעמיקה כמובן, אבל היא הייתה חלק מהנוף האפרורי של הרחוב. בכל בוקר הייתה יורדת מביתה, פונה אל חנות הפרחים הקטנה, קונה בכמה פרוטות צרור גרברות לבנות, שוזרת אותן לזר קטן ומתיישבת לה בפינת הרחוב. רזה מאוד, מעט כפופה, אבל יופייה עדיין ניכר בה.

לבושה הייתה בצניעות רבה, כיאה לבת מלך. חצאית ארוכה ורחבה, חולצה ארוכת שרוולים גם בקיץ, סוודר חם בחורף. שיערה היה אסוף בקפידה, איפור קל על פניה. האנשים שחלפו על פניה תהו לא אחת כיצד נראתה תמיד כה נקייה, כמעט מטופחת.

אבל כזו הייתה מלכה, מאז ומתמיד. בבית הוריה חשבו שהיא קצת שונה. גם כשהייתה נערה צעירה מאוד הקפידה על הופעתה. "את לא יכולה לצאת כך אל הרחוב" הייתה אימהּ אומרת, אך פניה היו מחייכות. בסתר ליבה היא שמחה על כך שמלכה שמה לב לפרטים הקטנים, ללבוש, לאיפור, ואפילו עודדה אותה לכך. אביה חשב קצת אחרת. "יהיה קשה למצוא לה שידוך הולם" היא שמעה אותו אומר לא פעם. "זה לא מקובל שנערה צעירה מתאפרת" היה מוסיף, אבל אימה הייתה מרגיעה אותו במלים רכות: "היא מתנהגת כבת מלך, כיאה לשמה, יצחק, אל תכעס עליה."

נפש של אומנית הייתה לה, למלכה. מילדות הייתה מציירת, מפסלת, רוקמת. דווקא פרחים לא שזרה. היא אהבה להתהלך ברחובות ולטייל בגינות הנוי הסמוכות לביתה, ונפעמה מכל היופי שראתה. באחד מטיוליה קטפה פרח צהבהב מקסים, ובאה הביתה בשמחה. את הפרח הנפלא הניחה בזהירות בין דפי הסידור שלה. בכל ערב, בקוראה "קריאת שמע שעל המיטה", הייתה בודקת בזהירות את הפרח שלה. חמישה עלי כותרת היו לו, יפים ובוהקים, אך לחרדתה גילתה שהוא הולך ומתמעט בכל יום. כעבור חמישה ימים נותר ממנו הגבעול בלבד. משהו נסדק בנפשה העדינה, והיא לא חזרה עוד לקטוף פרחים.

"מאומנות לא תצמח לה פרנסה, ולא יבוא הזיווג שלה", התלונן אביה, ואימה חזרה לנחמו: "היא מיוחדת, היא כמו פרח בעצמה, היא תהיה בסדר."

למרבה הצער, אביה צדק.

בשמלת כלה, זר גרברות לבנות בידה, היא ישבה על כיסא הכלה והמתינה עד בוש. הוא לא הגיע. חמש שעות תמימות ישבה כך על הכיסא וסירבה לקום. חדי העין יכלו לראות איך נושרים ממנה עלי הכותרת בזה אחר זה, איך היא הולכת ומתמעטת, עד שנותרה חשופה כגבעול, גווה כפוף, רזון בעצמותיה.

על המחבר / המחברת

Avatar

צביה גולן

מנהלת מרכז טיפולי לילדים עם צרכים מיוחדים. סופרת שספרה השישי "דממת הספק" ראה אור ב-2017.

9 תגובות

  1. דליה רובין
    דליה רובין יולי 30 2018, 22:17
    כל הכבוד לצביה גולן

    והסוף הכי מהמם וכואב.

    השב לתגובה
  2. מנחם רם
    מנחם רם יולי 31 2018, 14:20
    מבחוץ שוזרת פרחים. תוכה בת מלך.

    לא סתם נאמר: "כבוד בת מלך פנימה"
    והיתר לך זיל ולמד מה היא פנימה של בת מלך…

    השב לתגובה
  3. חנן
    חנן יולי 31 2018, 23:57
    יישר כח וכל הכבוד לצביה גולן

    צביה גולן , את נכס!!!!

    השב לתגובה
  4. ריטה
    ריטה אוגוסט 01 2018, 12:38
    עצוב ונוגע ללב

    וזה מהחיים

    השב לתגובה
  5. ליאת
    ליאת אוגוסט 02 2018, 13:07
    הכוח והחולשה של הנשים

    זאת הרגישות.

    השב לתגובה
  6. גדעון
    גדעון אוגוסט 02 2018, 20:36
    מרתק

    אך צביה את מוכשרת ברמות

    השב לתגובה
  7. ש
    ש אוגוסט 03 2018, 17:30
    שוזרת נשמות

    כל הכבוד לכותבת הרגישה

    השב לתגובה
  8. דנה שמש
    דנה שמש אוגוסט 04 2018, 12:40
    לכאורה נשרו עלים

    למעשה פיסות לב

    השב לתגובה
  9. לאה צבי (דובז'ינסקי)
    לאה צבי (דובז'ינסקי) אוגוסט 06 2018, 16:11
    תגובה

    מרגש וכואב, מאוד אהבתי !!

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ביצירה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!