JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מה נשתנה? (2)

דמות המפקד בספר "הכומתות השחורות" של עמוס אריכא

מה נשתנה? (2) עמוס אריכא – דיוקן עצמי
פברואר 16
09:30 2019

בפרק הקודם בסדרת מאמרים זו עסקתי בדמויות הטירונים בראשית ימיה של מדינת ישראל כפי שהן מתוארות ברומן "הכומתות השחורות". בפרק זה אדון בדמויות המפקדים כפי שמיטיב לתאר אותן עמוס אריכא.

הדמות המרכזית בין המפקדים הוא סגן יוסף גולדשטיין, מפקד הבסיס. הוא הועלה בדרגה מרס"ר לסגן מבלי שעבר קורס קצינים, וחלומו הוא לקבל תפקיד של שליש, המאפשר קידום. למרות דרגת הסגן שעל כתפיו, הוא מתנהג כגרוע שברס"רים, החשים שכל תפקידם הוא לטרטר את החיילים ולמרר את חייהם.

יואל הגיע לבסיס בתקן של מורה לעברית, וגולדשטיין מונע זאת ממנו, מטיל עליו שמירות בלי סוף, אימוני תותחנים, אף שהוא בעל כושר גופני לקוי, ומשפיל אותו ללא הרף. גולדשטיין עצמו למד ציור לפני המלחמה אצל אבני ושטרנשוס, ומרומז שיש לו השכלה לא מעטה, אבל קיומו של "אינטליגנט" בבסיס שלו, שבוודאי יגשים חלום ללמוד ציור בפירנצה, מוציא אותו מדעתו, וגורם לו להתעלל בו.

כשיואל מעז להתלונן אצל המג"ד על כך שהסגן מונע ממנו ללמד עברית, שלא כמקובל בצבא – גולדשטיין מאבד את עשתונותיו, ומעניש את יואל באכזריות. לגולדשטיין זה יש משרת אישי בשם יענקלה אביטבול שמצחצח לו את הנעליים, מגהץ את מדיו, מגלח אותו וכו'. גולדשטיין בז ליוצאי ארצות האסלאם, ומכנה אותם בשמות מעליבים, והם בעקבות כך שונאים את כל האשכנזים.

בבסיס מסתובב לו כלב שחור, ששמו בפי החיילים – "שחור". גודלשטיין מתעב אותו, ודורש שיידו בו אבנים. החיילים רואים בו מעין קמע, וכשהוא נובח ביבבות רמות, הם בטוחים שיקרה אסון (מה שבאמת קורה בפועל). יואל מתיידד עם הכלב, וייתכן שיש כאן רמז למעמד הנחות שקצינים כמו גולדשטיין ייחסו למי שהם כינו "חיות שחורות", לעומת היחס האוהד של יואל לחבריו יוצאי ארצות האסלאם.

בגלל הטרור שמשליט גולדשטיין בבסיס, מחליט יואל לבקש העברה לבסיס בתל-נוף, שם משרת מ"פ נפלא בשם ביל בר-און, שעלה מאוסטרליה מתוך ציונות, והוא מראה ידידות והערכה ליואל. בעקבותיו מבקשים עוד תותחנים העברה. גולדשטיין מטרטר את החותמים יומם ולילה כדי שיוותרו על מכתבי ההעברה. חלקם נכנעים, אבל רבים אחרים מתווספים ל"מורדים". רס"ן ביקל, מ"מ המג"ד, מוצא פתרון: להעביר את סרן ביל ואת פלוגתו לבסיס בהרצליה, ואז בקשת ההעברה של עשרות התותחנים תהיה מיותרת.

כיוון שסמל השין-גימלים הירש זכה למשפט דמה מידי גולדשטיין על גרימת מותו-התאבדותו של שלום בצינוק, מחליטים החיילים לשפוט אותו משפט צדק – הם מתנפלים עליו, כופתים אותו, סותמים את פיו, ומכניסים אותו כפות לחדר השינה של גולדשטיין. ברור שבעקבות כך מגיעה פרשת עונשים מבהילה חדשה, והירש מועבר למחנה אחר.

אריכא מתאר את דמויות המפקדים הזוטרים, שחלקם ניצלו לרעה את הכוח שנפל לידיהם והתעמרו בטירונים הצעירים. בימים ההם התנהגות זו הייתה חלק מהנורמה ששררה בצה"ל. בפרק הבא בסדרה אספר על חוויות נוספות מחייהם של הטירונים בישראל הצעירה כפי שהן עולות מספרו של אריכא.

על המחבר / המחברת

Avatar

משה גרנות

סופר, מבקר, עורך. פרסם 57 ספרים (סיפורת, ספרי ילדים ונוער, הגות) וכאלף מאמרים ורשימות.

9 תגובות

  1. החייל האמיץ שווייק
    החייל האמיץ שווייק פברואר 16 2019, 11:57
    לסופר משה גרנות

    כשהגעתי לראשונה לגדוד המילואים שלי ראיתי שכל הקצינים הם מהעמק וכל החיילים הם ממשמר העמק.
    התפקיד של רס"ר מוסה היה לדחוף קנקני קפה שחור לאוהל המג"ד מהקיבוץ הצפוני.
    היה גם סמל אחד קיבוצניק שקיבל מהקצינים תפקיד קבוע – מפקד העלייה לשמירה בסיסית. כל החיילים שמרו. אבל היחיד שישב עם הקצינים באוהל המג"ד היה אותו סמל קיבוצניק בשעה שכל הרס"לים לא העזו להיכנס לאוהל המג"ד. למה – כי הם היו ממגדל העמק ולא מהעמק.
    וכן – כולם כולל הקצינים והחיילים חבשו כומתות שחורות.

    השב לתגובה
  2. עדי שמיר
    עדי שמיר פברואר 16 2019, 12:09
    סיפור שיוצר הרגשה לא נוחה

    אבל זו היתה כנראה המציאות באותה תקופה.

    השב לתגובה
  3. מ.
    מ. פברואר 16 2019, 13:38
    אוהב את הסדרה שלך על הספר הזה

    כך מנתחים ספר ולא בכמה משפטים רדודים.

    השב לתגובה
  4. יצחק דגני
    יצחק דגני פברואר 16 2019, 13:40
    כומתות שחורות

    אכן, היו מקומות בצבא שהתיאורים המופיעים בספר מתאימים למציאות ששררה בראשית ימי המדינה. יכול להיות שיש גם כיום בצבא נישות שעוד ניתן למצוא בהן תופעות כמתוארות בספר. אולם, מטבע הדברים, ובהתאם לטבעו של העם היושב בציון שהגיע משבעים גלויות, כנראה שזה מה שקרה. אולם היו בעת ההיא יחידות מצוינות בצבא. אין לי בזה ספק. הייתי שם.
    אבל העניין היותר משמעותי הוא הצבא היוצא מן הכלל שהיהודים בישראל הקימו מכל מי שבא מהגורן ומהיקב. אין לזה דוגמה בתולדות העמים.
    אריכא החליט לכתוב בספר זה על תחתית החבית. כבודו במקומו מונח. אכן צריך לכתוב גם על זה ולו רק על מנת להדגים מאיזה חומר מדינת ישראל הצעירה הייתה צריכה לבנות צבא.

    השב לתגובה
    • גבריאל לוי
      גבריאל לוי פברואר 17 2019, 21:21
      למה כל דבר שיך לפטריוטיות

      מישהו כתב סבר על בעיות ועל קשיים. מה לא בסדר. רוצים לתקן. כאשר מישהו כתב על רצח בספר מסדרת שרלוק הולמס או על רצח ביצירה של שקספציר מישהו בא אליו בטענות שהוא עוסק בצדדים זליליים בלבד ולא בחיוב?

      השב לתגובה
  5. שלמה ארגמן
    שלמה ארגמן פברואר 16 2019, 19:40
    למה נזכרת כעת לכתוב מאמר

    דוקא על הספר הזה?

    השב לתגובה
  6. נחמיה כהן
    נחמיה כהן פברואר 19 2019, 14:21
    אנשים הם יצורים מורכבים

    והיחסים בניהם מורכבים אף יותר. נכנסות כאן השפעה של הסביבה, הערכים, הדת, המוצא, המעמד, האידיאולוגיה וכן הלאה והלאה. חשוב מאוד לבחון את היחסים הללו. לכן טוב שיש מי שמוכשר לכתוב על כך. ובטח אם יש גם מי שמנתח ומסביר את הכתיבה הזאת. תרומה חשובה.

    השב לתגובה
  7. נ.
    נ. פברואר 19 2019, 22:23
    הרבה נשתנה

    כל מי שאומר משהו שפוגע בתמונה הוורודה הוא כמעט בוגד.

    השב לתגובה
  8. אושרת ר.
    אושרת ר. פברואר 20 2019, 13:59
    לא לשכוח שמדובר בסיפור עלילתי

    ולא במאמר פוליטי. למי שיש בעיה עם ספר מסוים או עם כותבו פשוט לא קונה אותו.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ביצירה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!