צביה גולן
מאי 18
19:30
2019
וְהִנֵּה אֲנִי מְמַהֶרֶת
וְרַגְלַי – רַגְלֵי עוֹפֶרֶת
בּוֹעֲטוֹת קְצָת בּמִסְגֶּרֶת
בַּתְּחוּשָׁה הַמְּמַכֶּרֶת
נְעוּלוֹת כִּבְתוֹךְ שַׁרְשֶׁרֶת
וְהִנֵּה אֲנִי צְרִיכָה לָלֶכֶת
וְרַגְלַי – רַגְלֵי מַתֶּכֶת
וְהַגּוּף כְּמוֹ בּשַׁלֶּכֶת
אֶת עֶגְלַת חַיַּי מוֹשֶׁכֶת.
וקְרִיסַת הַמַּעֲרֶכֶת
מֵרוֹדְפַי רוֹצה לִבְרֹחַ
צִפּוֹר שְׁבוּרַת כָּנָף
אֵין כֹּחַ.
צביה את כותבת גדולה.
אין מילים…
ממש מכה בראש
וואו שיר קשה. שיר שנכנס לנבכי הלב ברגעים קשים של כל אדם. היטבת לתאר
צביה, מפתיעה בכל פעם מחדש בכתיבה שלך הכל כך מיוחדת,מרגש.
הפעם ריגשת אותי במיוחד, את ודאי יודעת מה אומרות המילים מבחינתי.
אוהבת אותך מאוד.
שיר חזק ונוגע עם דימויים חזקים !
צביה היקרה!
כל פעם ופעם ניפעם אני מכושר כתיבתך ואילו הפעם כתיבתך כל כך אותנטית למצבנו היום הפוליטי המדיני של מצב לא ברור ולא שפיר של מדינתנו ,אך מנגד מתארת את סיטואציה של אדם הנלחם ונלחם למרות מצבו הירוד.שאפו ויישר-כח!
בלב
לא – זה לא שיר טוב.
ניתן לזהות כאן קריאה לעזרה.
מה קרה?
חלית במחלה קשה?
הגוף בוגד והמערכות קורסות?
מי רודף אחריך?
ואם זה אינו אלא שיר המביע אכזבה מהנעשה בחברה הישראלית – זה עניין הדורש בירור.
בשל כך אין סיבה להיות כל כך מדופרס.
היי בריאה וחזקה.
חלום בלהות ותו לא. תודה! אינני זועקת לעזרה, רק לפעמים עייפה מהמשא.
לי ברור שאת משוררת.
למה כתבת שיר כזה? אולי מתון צורך,
שנבע מנקודה שבלב.
במקווה שהשיר הביא לך מזור.
היה זה חלום בלהות ותו לא. בהזדמנות אספר לך על כך.
כמה שהשיר הזה מזוהה איתי עכשיו
ומה שמיוחד בו שכל אחד יכול לפרשו בכיוון אחר