JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

לִקְחָם של סיפורים

על ספר הסיפורים של בני דון-יחייא

לִקְחָם של סיפורים משה גרנות
אוקטובר 30
19:30 2019

אינך יכול שלא לחוש את אהבתו הגדולה של בני דון-יחייא למכתמים ולסיפורים שיצאו מפיהם של אדמו"רים, צדיקים, רבנים (מעט מאוד מפי "מתנגדים" ו"ליטאים"). ולא מדובר רק בפניני חוכמה, אלא גם ברמה המוסרית הגבוהה שנחשפת מהיגדים אלה. ב-2017 הוציא דון-יחייא ספר בעל תבנית דומה ושמו "מסביב לשולחן – הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על פרשת השבוע", והשנה (2019) ראה אור ספר נוסף – "מבחר הסיפור היהודי – 800 סיפורי חסידים וצדיקים". אין צורך בראיה נוספת כדי לחשוף את אהבתו הגדולה לנושא, אהבה שלדעתי הוא מצליח להדביק בה את הקורא.

שמו של הספר הוא "מסביב לשנה", ובאמת הסיפורים והמכתמים המופיעים בספר משובצים על פי סדר האירועים בלוח השנה היהודי, מחודש אלול, דרך ראש השנה ושאר חגי ישראל, עד שבועות ותשעה באב. פרק אחר בספר מונה את מחזור חיי האדם – מברית מילה וזבד הבת, דרך בר מצווה ובת מצווה, שידוכים, נישואים ועד לאבלות. כאן מובאים בפירוט רב ההלכות והמנהגים וכן המקורות שהם נסמכים עליהם. הפרק השלישי מביא סיפורים על חמש מגילות, והפרק האחרון עוסק בנושאים שונים כמו שבת, ראש חודש, הגדה של פסח, פרקי אבות, משלי ותפילה.

משכו את ליבי הסיפורים החושפים את רמתם המוסרית הגבוהה של האישים שסיפורים אלה נסבו עליהם. הרי קצת דוגמאות: ר' משה לייב מסאסוב מאחר לתפילת "כל נדרי" כי העדיף להשגיח על תינוק שנשאר לבדו בבית (עמ' 31), ובמקום להתפלל תיקון חצות עם חסידיו, הוא הולך להביא עצי הסקה לאישה ענייה, ותוך כדי מעשה קורא את התפילה (עמ' 117); ר' דודי מללוב מוותר על סוכתו המפוארת ונותן את עציה לחייט שיחמם את ביתו, שבו נמצא ילד חולה (עמ' 41); ר' מרדכי מנסוויץ' התכוון לקנות אתרוג מהודר, אבל העדיף להישאר בלי אתרוג ולתת את דמיו לשואב מים שסוסו מת (עמ' 45).

בספר זה נעדר כמעט לחלוטין פולמוס פוליטי. רמזים קלים נמצא בו רק בעניין התנגדותם של הרבנים החרדים לציונות. ר' לוי יצחק מברדיצ'ב מזמין אורחים לחתונת נכדו שתתקיים בירושלים, אבל אם חלילה לא יבוא משיח עד אז, החתונה תיערך בברדיצ'ב (עמ' 113). האמונה הזאת שהגאולה של עם ישראל ושיבת ציון תתאפשר רק בדרך נס הייתה נטועה כל כך בלב הקונצנזוס החרדי, עד כי התנגדו בשצף קצף לציונים, שברובם היו חילונים. והרי לא נעלם מהם סיפור שיבת ציון הראשונה מבבל, שהתרחשה בדרך הטבע: מלך גוי הצהיר הצהרה, והגולים חזרו לארצם, בנו את בית המקדש וביצרו את חומות ירושלים. דברים דומים קרו גם בימינו: שר גוי הצהיר שמלכות בריטניה מכירה בזכות העם היהודי לבית לאומי בארץ ישראל, ובעקבות כך נהרו יהודים לארץ. בספר שלפנינו מוזכרים ר' שמואל מוהליבר, ר' מאיר שמחה מדווינסק והרב קוק כמי שמצדדים בחלוצים, כמעין שלב ראשון לגאולה, והם מאמינים שבשלב השני הכול יקיימו מצוות.

כמו בשני ספריו הקודמים, גם בספר זה משתעשע המחבר עם גימטריות, שיכול אותיות, ראשי תיבות וכדומה, אמצעים שמיישרים הרבה עקובים למישורים, הגם שבדרך מלאכותית לגמרי. הרי קצת דוגמאות (מתוך רבות מאוד): דבש – ראשי תיבות של די במה שיש, ובגימטריה – אב הרחמן (עמ' 17); קטגור בגימטריה – 318, סנגור בגימטריה – 319, המסקנה: די במצווה אחת כדי שיסנגרו בשמיים (עמ' 34); חנוכה – ח' נרות והלכה כבית הלל (עמ' 57); ושמחת בחגך – "בחגך" בגימטריה 33 – ל"ג בעומר (עמ' 100); זבד הבת – זבד בגימטריה 13, כמו במילה אהבה (עמ' 142).

ניתן למצוא בספר גם קטעי הומור שמרפים מעט את המתח מהיגדים הגותיים ואמוניים. אביא דוגמאות אחדות. השדכן מלמד בחור כפרי בור איך לדבר אל ליבה של המיועדת העירונית שלו: קודם מדברים בענייני אהבה, אחר כך בענייני משפחה, ולבסוף בענייני פילוסופיה. הבחור שואל את המיועדת אם היא אוהבת לביבות מטוגנות. הנערה נעלבת. הוא עובר לענייני משפחה: הסבתא שלך אוהבת לביבות מטוגנות? הנערה כועסת, כי הסבתא שלה נפטרה. בלית ברירה הוא עובר לפילוסופיה: אילו סבתא שלך הייתה בחיים, הייתה אוהבת לביבות מטוגנות? (עמ' 164–165); קהילה יהודית באפריקה חיפשה רב שיסכים לכהן במקום נידח כל כך. נמצא רב שהציג עצמו שהוא גם חזן וגם שוחט. ראש הקהילה העמיד בפניו מבחן קטן: כבוד הרב, איזו פרשה יקראו מחר? והוא עונה: התחייבתי להיות לכם רב, אבל לא התחייבתי להיות נביא… (עמ' 241); ראש קהילה שולח לאסירים יהודים את כל צורכי סדר פסח, וכשהוא שואל אותם אם קיימו סדר פסח כהלכתו, הם עונים שכמעט קיימו. ומדוע? כי לא הצליחו לפתוח את הדלת לאליהו (עמ' 256).

רוב מוחלט של הסיפורים והמכתמים בספרנו מיוחסים לאדמו"רים, צדיקים ורבנים, אבל מוזכרים גם דברי סופרים, למשל עגנון (עמ' 35, 47, 124, 174) ומנדלי מוכר ספרים (עמ' 69), ומוזכר גם הפיזיקאי היהודי זוכה פרס נובל איזידור רבי (עמ' 252).

הספר מלא וגדוש בידע ובחוכמה של דורות. אני נהניתי לקרוא, וללא ספק הוא יכול לשמש גם כספר עיון למי שמבקש להוסיף נופך לטקסי החגים הבאים עלינו לטובה.

"מסביב לשנה – הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על החגים ומעגלי החיים" מאת בני דון-יחייא, דני ספרים ואלומות, 2018, 282 עמ'.

על המחבר / המחברת

Avatar

משה גרנות

סופר, מבקר, עורך. פרסם 57 ספרים (סיפורת, ספרי ילדים ונוער, הגות) וכאלף מאמרים ורשימות.

4 תגובות

  1. רותם
    רותם אוקטובר 31 2019, 10:48
    מאמריך שמנתחים ספרים

    הם מקצועיים ורגועים
    תודה

    השב לתגובה
  2. לנה
    לנה נובמבר 02 2019, 13:46
    איך אתה מגיע לספרים האלה

    שאף אחד לא שמע עליהם

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ביצירה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!