JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • יצירה
  •  » כישלונן של הדתות המונותיאיסטיות

כישלונן של הדתות המונותיאיסטיות

ספרו של משה גרנות "שלושת ספרי האימה"

כישלונן של הדתות המונותיאיסטיות
דצמבר 10
19:30 2019

ספרו של משה גרנות "שלושת ספרי האימה" מפרט את האבסורדים, הסתירות, הכפילויות, המוזרויות, הדברים התפלים והחוקים המקוממים, הרשלנות שבכתיבה, הנחשלות שבחשיבה, האטאוויזם שבעיצוב המנהג והחוק שבתנ"ך, בברית החדשה ובקוראן. אדם בעל רוח חופשית לא יוכל להשלים עם הצו להשמיד את מאמיני שאר הדתות, לא יקבל את ההצדקה להפלות ולהשפיל את הנשים, לא יסכין עם עולם של עבדות אימננטית בהוויה האנושית, כי באמת באף אחד משלושת הספרים אין אופק שבו תיעלם חרפת העבדות מהעולם.

הספר "שלושת ספרי האימה" מצביע על כך שכל אחת משלוש הדתות משוכנעת שהאמת האלוהית, וכל האמת האלוהית, מצויה רק אצלה, ולשום דת אחרת לא היה, אין, ולא יהיה מונופול על האמת. כיוון שבשלוש הדתות האל הוא בלתי מתפשר, נוקם, אכזר ולעולם אי אפשר לרצותו – התוצאה היא שכדי להגשים את צו האמת האחת והיחידה, המאמינים נדרשים לשפיכות דמים בלי תכלה וקץ.

לאמונה האלילית יש יתרון בכך שאין בה קנאות: היווני, עובד האלילים, קיבל את המיתוס האלילי המצרי. עובד האלילים הרומי קיבל ברצון את המיתוס האלילי היווני. עובד האלילים ההינדי קיבל ברצון רעיונות הגותיים בודהיסטיים. הדת האלילית לא הזיקה לחשיבה החופשית, וגדולי המוחות צמחו בה לצד בוראי המיתוסים על אלים וחצאי אלים. עובד האלילים ידע שיש אלים טובים ואלים רעים, והוא צריך לעשות מאמץ לרצות את כולם. המונותיאיסט נאלץ להעמיס על האל את הטוב ואת הרע, והרי לא יעלה על הדעת שהאל האחד והיחיד הוא רע. על כן האשמה על מציאות הרע בעולם מועברת אל האדם, והאדם הופך לאשם תמידי שראוי משום כך למבול של עונשים.

והרי קצת דוגמאות המובאות בספר "שלושת ספרי האימה" להיגדים מטילי האימה שבתנ"ך, בברית החדשה ובקוראן:

התורה מצווה להשמיד לחלוטין את האוכלוסייה בכנען (במדבר לג, נב-נו; דברים כ, י–יח ועוד). "לא תחיה כל נשמה!" הוא צו קטגורי, שכל סטייה ממנו היא חטא ללא כפרה; גדולתו של האל מתבטאת בכך שהוא מרבה לשפוך דם: "אשכיר חצי מדם, וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושבייה" (דברים לב, מב וכן ישעיה לד, ו; סג, א–ג; הושע ט, טז ועוד). רוצח המונים כמו יהוא נחשב כמלך שעשה הישר בעיני ה' (מלכים ב  ט–י; ובעיקר י, ל: "ויאמר ה' אל יהוא יען אשר הטיבות לעשות הישר בעיני ככל אשר בלבבי עשית לבית אחאב, בני רבעים ישבו לך על כיסא ישראל"). יאשיהו, שמחולל רפורמה דתית הדומה לפרטיה למעשיהם של אנשי דאע"ש, נחשב למלך ששב בכל לבבו לתורת משה (מלכים ב כב, ב;, כג, כה).

כנגד המוסכמה שהברית החדשה מטיפה כביכול לחמלה וסליחה מובאים בספר פסוקים מחרידים: "מי שבא אליי (אל ישוע) ואיננו שונא את אביו ואת אימו, ואת אשתו ואת בניו ואת אחיותיו, ואף את נפשו שלו – אינו יכול להיות תלמידי" (לוקס 14: 26). היהודים מקיימי מצוות התורה נתונים תחת קללה (אל הגלטים 3: 10–13); "אל תחשבו שבאתי (אני ישוע) להטיל שלום על הארץ, לא באתי להטיל שלום, אלא חרב, שהרי באתי לגרום פילוג בין איש לאביו, בין בת לאימה, ובין כלה לחמותה, ויהיו אויבי איש אנשי ביתו…"  (מתי 10: 34–39, וכן לוקס 12: 49–53 ועוד). עם הדת החדשה יגיעו לעולם זוועות על האנושות (מתי 24: 6–8 וכן מרקוס 13: 7–8; לוקס 21: 9–11+). וכמובן, היהודים אשמים בצליבת בן האלוהים, לכן מקוללים לעולם (מתי 27: 17–26; מרקוס 15: 6–15; לוקס 23:  4–25; יוחנן 18: 38–19: 16).

הקוראן מתחרה בברית החדשה בשנאת היהודים: "ארורים הם הכופרים מבני ישראל… חרה בהם אף אלוהים, בעונשם (יהיו) לעולמים…" (סורה ה, פב–פח וכן שם, סט; נח, טו). לאסלאם מלחמה תמידית ב"כופרים", שחובה להשמידם: "והרגתם אותם בכל אשר תתפשום, וגירשתם אותם מכל המקומות… ונלחמתם בם עד כלות… והייתה הדת לאלוהים…" (סורה ב, קפז–קפט) וחובה להרוג את השבויים (סורה ח, סח). לאישה יש מעמד של חצי גבר (סורה ב, רפב; ד, יב), ולבעל, שמותר לו לשאת ארבע נשים, גם מותר להכות את אשתו (סורה ד, לח–לט).

ספרו של משה גרנות "שלושת ספרי האימה" מזהיר מפני מה שההזיה הדתית עוללה, מעוללת, ועוד עלולה לעולל.

"שלושת ספרי האימה – התנ"ך, הברית החדשה, הקוראן" מאת משה גרנות, הוצאת צבעונים 2018, 123 עמ'.

על המחבר / המחברת

Avatar

לאה צבעוני

ד"ר בלשון עברית. עורכת ובעלת הוצאת "צבעונים". כתבה עשרה ספרים בתחום העריכה וארבעה ספרי ילדים.

13 תגובות

  1. לד
    לד"ר לאה צבעוני היקרה דצמבר 11 2019, 01:46
    הערות אחדות למאמרך החשוב

    בהערכה היסטורית
    מונותאיזם הומצא לפני כ- 4000 שנים. ממנו צמחה יהדות.
    ממנה צמחה נצרות לפני 2000 שנים
    וגם צמח אסלאם לפני 1300 שנים.
    לפני כן הייתה עבודת אלילים.
    צמיחת מונותאיזם אפשרה התפתחות וקידום החברה האנושית.
    החברות האליליות נותרו מאחור.
    הקביעה שבאמונה האלילית יש יתרון בשל העדר קנאות הנה הבל ורעות רוח.
    דווקא המונותאיזם החל להכניס סדר חברתי ופוליטי שהוביל עד לדמוקרטיזציה ונאורות.
    ההזיה הדתית, במקומות ובמקרים ידועים, גרמה לקיצוניות ולאסונות. אולם לפני כן היה נהוג, למשל, קניבליזם.
    מציע לקוראים המתעניינים לבדוק מהן 7 מצוות בני נוח ואח"כ עשרת הדברות.
    וזה רק כהתחלה.

    השב לתגובה
  2. מונותאיסט
    מונותאיסט דצמבר 11 2019, 09:51
    דת באשר היא

    מקור בטוח לבעיות וצרות

    השב לתגובה
  3. אפרים כהנט
    אפרים כהנט דצמבר 11 2019, 13:41
    בדתות המונ איסטיות יש ריכוז העוצמה לעומת ביזור עוצמה בדתות המאמינות באלים

    הפרדוקס הוא שהדתות המונתיאיסטיות הן פחות דמוקרטיות בהשוואה לדתות המאמינות באלים ובאלות כמו היוונית והרומית. בדתות המונותיאיסטיות, כל העוצמה נמצאת בידי האלוהים. בדתות המאמינות באלים ישנו ביזור של עוצמה. מאידך גיסא, בדתות המונותיאיסטיות יש את מושג הסליחות. ביהדות יום הכיפורים מכפר, בנצרות – הווידוי. בדתות הלא מונותאיסטיות אין סליחה ומחילה.

    השב לתגובה
    • גיורא קימל
      גיורא קימל דצמבר 13 2019, 11:49
      אתה מערבב פלורליזם עם דמוקרטיה

      אין קשר בין פוליתאיזם לדמוקרטיה. הדתות הפוליתאיסטיות הן לא יותר דמוקרטיות מהמונותאיסטיות אלא יותר פלורליסטיות.

      השב לתגובה
  4. משה גרנות
    משה גרנות דצמבר 12 2019, 10:54
    יש סליחה באלילות

    אפרים היקר, אתה לא מדייק – יש באלילות סליחה וכפרה. הרי דוגמה: אורסטס הורג את אימו קליטמנסטרה שרצחה את בעלה אגממנון. אורסטס עובר גלות וטיהור, והפשע נסלח לו

    השב לתגובה
  5. גיורא קימל
    גיורא קימל דצמבר 13 2019, 11:45
    המונותאיזם זה אשליה

    המשותף לדתות המונותיאיסטיות זה הבדלנות. יש המון פרות קדושות בכל דת מונותיאיסטית אך הבידול ביניהם וגם בתוכם נוצר עקב כך לכל קבוצה יש מאגר שונה של פרות קדושות. הסגידה לפרות הקדושות לא שונה מעבודת אלילים. דוגמא: הכותל המערבי.

    השב לתגובה
    • למר קימל
      למר קימל דצמבר 14 2019, 15:08
      איך הכותל פרה קדושה?

      הדוגמה לא ברורה. האם הר הבית הוא פרה קדושה?
      הכותל הוא מקום קדוש – אבל בהחלט אינו עונה למושג "פרה קדושה". הכותל הוא מקום פיזי, מציאותי, עמד שם פעם בית מקדש. יש שרידים. יש תגליות. יש מגילות גנוזות ובלתי גנוזות. יש הכרה אוניברסלית בקדושת המקום. אל מול זה מהי פרה קדושה?

      השב לתגובה
      • גיורא קימל
        גיורא קימל דצמבר 14 2019, 16:29
        לא פרה קדושה - סתם קיר קדוש

        פרות קדושות המסתובבות בהודו הן אמיתיות -בועטות ונושמות. אין לי שום ספק שהכותל הוא אתר הסטורי. גם הפירמידות במצרים ושער טיטוס ברומא הם אתרים הסטורים אך לא הפכו אותם לבתי תפילה. יש ימים קדושים, אנשים קדושים, עצמים קדושים ומקומות קדושים. לכל אלה קראתי פרות קדושות. הכותל קדוש רק ליהודים אולי גם לחלק מהנוצרים אך לא להינדים, לא לבודהיסטים, לא לסיקים ולא לאתאיסטים. מכה לא קדושה עבורינו. עצם החלת קדושה על עצם או על מקום זה בעיני פטישיזם ורחוק ממונותאיזם.

        השב לתגובה
  6. ד.
    ד. דצמבר 14 2019, 11:44
    ספר חשוב

    במיוחד בתקופתנו שהיא תקופת "ההיתתחזקות" שבה אבדו חלק ניכר מהישגי הנאורות.

    השב לתגובה
  7. חנה שיטרית
    חנה שיטרית דצמבר 15 2019, 12:18
    ברור שהדתיים והכאילו דתיים יקפצו מיד

    אבל שינסו להתמודד באמצעות נימוקים והוכחות ולא בגידופים ונהמות

    השב לתגובה
  8. משה גרנות
    משה גרנות דצמבר 15 2019, 14:14
    אפשר לפנות אליי

    מי שמתעניין בנושא, מוזמן לפנות אליי:granotmoshe@walla.co.il
    תודה!
    משה גרנות

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ביצירה

יתר המאמרים במדור