JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

אנטון צ'כוב ומירי רגב

על יצירות המופת של הסופר העגמומי

אנטון צ'כוב ומירי רגב שרת התרבות והספורט מירי רגב צילום: נחום עסיס commons.wikimedia.org
יוני 01
19:30 2020

זכורה התרסתה של השרה מירי רגב: "אני, מירי סיבוני רגב מקריית גת, מעולם לא קראתי צ'כוב, ואני לא פחות תרבותית מכל צרכני התרבות המערבית" ("ישראל היום", 14.9.2005). לאחרונה, בהכנות לקראת יום העצמאות, התראיינה רגב והגניבה משפט, שממנו משתמע שבכל זאת קראה את צ'כוב.

מבחינה גיאוגרפית התרבות הרוסית היא בהחלט מזרחית לגרמניה, צרפת ואנגליה, הנחשבות תרבותית למערביות, אבל ברור מאוד למה התכוונה שרת התרבות שלנו, וכזכור דבריה עוררו בזמנו תגובות לא פשוטות.

"החזרה בתשובה" של מירי רגב, מעוררת בי את השאלה, איזו יצירה של סופר מופת זה זכתה ששרתנו תקרא אותה? עיינתי ברשימות שלי מלפני למעלה מחמישים שנה כששימשתי מורה בבית הספר התיכון, ולימדתי את צ'כוב. הצצתי שוב ביצירותיו האלמותיות, ולהלן סקירה קצרה לבחירתה של הקוראת החדשה:

צ'כוב הוא סופר עגמומי למדיי, גיבורי סיפוריו ומחזותיו חותרים אל האושר, ולעולם לא ישיגו אותו. בסיפור "אושר" משוחחים שני רועים – אחד זקן חסר שיניים ואחד צעיר – הם מצביעים על האדמה כמקום שבו נמצא האושר, כי לפי האגדה טמונים שם אוצרות זהב שבהכרח גורמים אושר לאדם. בסיפור "המורה לספרות" המורה ניקיטין משתוקק שמאניוסיה, בתו של בעל אחוזה עשיר, תהיה אשתו, וזמן רב אין לו אומץ לגלות לה את רחשי ליבו, וכשזה כבר קורה, והוא זוכה בצעירה הנחשקת בתוספת נדוניה אדירה, והוא אמור להיות מאושר, חש ניקיטין מחנק בקרבתה של אשתו, וצורך להימלט ממנה שמא יֵצא מדעתו.

במחזה "הדוד ואניה" הפתרון למצוקות החיים ולאכזבותיהם הוא במוות, ממש דומה ל"פתרון" בסיפור "אושר": סוניה, בתו הלא יפה של הפרופסור סירבריקוב, מאוהבת ברופא אסטרוב, אבל הוא, כמו רוב גיבורי המחזה, עוזב את המקום, והיא נשארת בחווה עם דודה איוון פטרוביץ' וינייצקי, הוא הדוד ואניה, להמשיך בעבודה הסיזיפית כדי לפרנס את הפרופסור ואת אשתו הצעירה שעקרו לעיר. סוניה מנחמת את דודה שלאחר המוות האל ייתן להם שכר על החיים העצובים שהיו להם.

גיבוריו של צ'כוב לרוב אינם חיים בזוגיות עד גיל מבוגר למדיי, והחלומות על זוגיות מתנפצים אל מציאות מאכזבת. נחזור אל "הדוד ואניה": ילנה הצעירה והיפה העריצה את הפרופסור סירבריקוב, ונישאה לו לאחר שהתאלמן, אולם אז היא מבינה עד כמה טעתה, ועד כמה איננה סובלת אותו. הרופא אסטרוב מאוהב בה, והיא נוטה להיענות לו, אך זה איננו קורה. איוון וינייצקי, הדוד ואניה, מאוהב גם הוא בילנה, ומכה על חטא שלא ביקש את ידה כשהייתה בת 17. הוא בן 47, ממורמר, ומסכם את חייו כטעות גדולה.

ב"בת השחף" השחקנית אירנה ארקדינה מאוהבת עד שיגעון בסופר והמחזאי בוריס טריגורין, אבל הוא מעדיף את נינה זריצ'ניה, שרמזה לו עד כמה היא מאוהבת בו, אלא שטריגורין הרווק בוגד בשתיהן, ונינה נוחלת אכזבה. קונסטנטין טריבלייב, בנה של אירנה, מאוהב ללא תקנה בנינה, וכשמסתבר לו שהיא "שפוטה" של טריגורין, הוא מאבד עצמו לדעת בירייה. פולינה, אשתו של שמרוב, מנהל החווה של הפרופסור, מאוהבת ברופא דורן. היא מתוודה על אהבתה אליו ועל תיעובה כלפי בעלה, אבל הרופא הרווק אדיש. מאשה, בתו של שמרוב, מאוהבת בקונסטנטין טריבלייב. פולינה מנסה לקרב בין השניים ללא הצלחה, ולבסוף מאשה מתחתנת עם המורה מדוורנקו, שאותו אינה סובלת.

במחזה "גן הדובדבנים" הגיבורה הראשית, ליובוב אנדרייבנה, מאוהבת בגבר שהכירה בצרפת ורושש אותה. בתה אניה אוהבת את הסטודנט הנצחי המסמורטט טרומפימוב, המצהיר שהוא איננו מתאהב. ואריה, בתה המאומצת של ליובוב, אוהבת את הסוחר המצליח לופאחין. האם מעודדת אותו לבקש את ידה של הבת, אבל עד סוף המחזה זה לא קורה. יפיחודוב, לבלר האחוזה, מעוניין בחדרנית דוניאשה, אבל היא מאוהבת ביאשה, השרת, מתוודה בפניו, ואילו הוא אדיש אליה, כי הוא הצליח לשכנע את ליובוב לקחת אותו לפריס. אריה נשארת רווקה, וכך גם שרלוטה, המחנכת של אניה.

בסיפור "הגברת עם הכלבלב" מסופר על גבר נשוי ואישה נשואה שמתאהבים במקום קיט, ונאלצים להיפגש בהיחבא בבית מלון. הם חולמים על יום שלא יצטרכו להיפגש במחתרת. היום הזה לעולם לא יגיע, ואם יגיע – השניים יסלדו זה מזה, כפי שקורה לזוגות רבים אחרים ביצירותיו של צ'כוב.

נראה כי הדמויות שאינן מתחתנות – וכשזה כבר קורה, הנישואים לרוב לא מוצלחים – הן השלכה של החיים הפרטיים של צ'כוב עצמו: הוא בחר להיות רווק, והסתפק בחברות האמיצה שהייתה בינו ובין אחותו מריה שהעריצה אותו. לבסוף, כשהיה כבר בן 41 וחולה בשחפת, הוא נשא לאישה את זו שהייתה המאהבת שלו במשך שנתיים, ואשר לחצה עליו למסד את קשריהם – השחקנית אולגה קניפר.

מי שבקיא ביצירתו הענפה של צ'כוב מודע לפסימיות השורה בה. להלן דוגמאות אחדות: בסיפור "לישון" הנערה וארקה נאלצת לעבוד ביום כמשרתת, ובלילה עליה לנדנד את העריסה של התינוק שאיננו חדל לבכות. הפתרון שלה הוא לחנוק את הילד ולשקוע סוף סוף בשינה. בסיפור "אוכלי לחם חסד" מתוארים כלב וסוס אומללים, על רקע עזובה נוראה, הנתונים לחסדו של אדם חסר לב שאיננו מוכן להאכילם. בסיפור "מועקה" מתואר יגונו של עגלון ששכל את בנו, ואין נפש חיה שמוכנה לשמוע מה בליבו. אולי הסוסה הטובה תסכים להשתתף בצערו. בסיפור "כינורו של רוטשילד" הגיבור יעקב ברונזה מתקין ארונות קבורה, וכשרעייתו, שאליה התייחס בקשיחות כל חייו, נוטה למות, הוא מודד אותה בעודה בחיים כדי להכין לה ארון.

קהל קוראיו צ'כוב, וצופי מחזותיו היו אנשים משכילים למדיי, אחרת אין להבין מדוע שיבץ ביצירותיו מילים לועזיות (לטינית, צרפתית, איטלקית, גרמנית, פולנית), ומדוע שיבץ ברפליקות של הגיבורים רמזים ליצירות קלאסיות, וליוצריהן.

הייתי "מת" לשאול את השרה מירי רגב, המשדרת התרסה, רוח קרב ואופטימיות – מה קראה מצ'כוב הפסימי, ואיך היא התרשמה משפע הציטוטים שהוא מביא מתרבות העולם? וכמו שגיבורי צ'כוב חולמים, ואינם מגשימים את חלומותיהם, כך גם אני מבקש לשאול את השרה מה קראה, ואיך התרשמה – אולם גם החלום שלי לא יתגשם.

על המחבר / המחברת

Avatar

משה גרנות

סופר, מבקר, עורך. פרסם 57 ספרים (סיפורת, ספרי ילדים ונוער, הגות) וכאלף מאמרים ורשימות.

13 תגובות

  1. לסופר משה גרנות
    לסופר משה גרנות יוני 01 2020, 20:56
    צ'כוב והשרה מירי רגב

    אם אלו הם סיפורי צ'כוב – צודקת השרה רגב על שלא בזבזה זמן על קריאתם.

    השב לתגובה
    • משה גרנות
      משה גרנות יוני 02 2020, 09:39
      צ'כוב הוא סופר ענק.

      היצירות של צ'כוב הן מעולות. הוא נחשב לאחד מאבות הספרות המודרנית, יחד עם גוגול, דוסטוייבסקי, טולסטוי, ובמערב – בלזק, פלובר אמיל זולה. אם לא התרשמת ממה שכתבתי עליו – אני אשם. אולי בכל זאת תנסה לקרוא.

      השב לתגובה
      • לסופר משה גרנות
        לסופר משה גרנות יוני 02 2020, 12:18
        אמת - צ'כוב הוא סופר (עגמומי) ענק

        אבל אתה לא כתבת על צ'כוב. כתבת על מירי רגב. כך מודגש בכותרת מאמרך. אבל, מורי ורבי, בעוד שנה וחצי אתה, וכולנו, נזכה לראות קבלת פנים רשמית לשרת החוץ (השנייה) של ישראל בעת ביקורה בפנטגון (או בבית הלבן) כאשר משמר כבוד של חיילי מארינס ניצב לקראתה ומפקד המשמר, קולונל מעוטר בבגדי ייצוג, מקבל את פניה ואומר: וולקאם טו דה פנטגון (או לבית הלבן) ג'נרל רגב.
        כבוד גדול מר גרנות.
        עם צ'כוב או בלעדיו הגנרל גברת רגב היא הפוליטיקאית המוכשרת ביותר כיום בישראל.

        השב לתגובה
        • משה גרנות
          משה גרנות יוני 02 2020, 17:13
          שרת החוץ

          אני מניח שאתה צודק, אבל אני מרשה לעצמי להשוות אותה לשרי חוץ כמו משה שרת ואבא אבן שקראו את צצ'כוב, ודיברו שוטפת במספר שפות, כולל ערבית.

          השב לתגובה
        • גדי יהלום
          גדי יהלום יוני 02 2020, 22:50
          מי שחושב שרגב פוליטיקאית רצינית

          הוא כנראה פרובוקטור

          השב לתגובה
          • לגדי יהלום
            לגדי יהלום יוני 03 2020, 09:50
            קאט דה בול שיט

            מה ההתנשאות והסנוביזם הללו? תלמד מאין רגב באה ולאן היא הגיעה. ועוד ידה נטויה.
            האם אתה מהחברה של זה שהכניס דגל ישראל לאחוריו? אמרת פרובוקטור – אז קאט דה בול שיט.

            השב לתגובה
            • משה גרנות
              משה גרנות יוני 03 2020, 11:51
              דגל

              אני מתפלא שהעריכה לא פסלה את דברי הבלע כלפי מי שחושב אחרת ממנו (עניין הדגל). מי שלא חושב כמוהו בוודאי עשה בדגל את מעשה הנבלה שהוא מזכיר. מדוע האיש לא הזדהה בשמו?

              השב לתגובה
  2. אסי נ.
    אסי נ. יוני 01 2020, 22:10
    עקיצה "תרבותית"

    לכאורה

    השב לתגובה
  3. גלעד סביון
    גלעד סביון יוני 03 2020, 14:32
    ולחשוב שפעם היינו עם הספר

    אוי לנו

    השב לתגובה
    • לגלעד סביון
      לגלעד סביון יוני 05 2020, 14:07
      למה אוי לנו ???

      מעם הספר הפכנו לעם ההייטק. מובילים במדע וטכנולוגיה. נושאים על גבנו חברת לומדי תורה ומקנים חיים הכי טובים בעולם (לעומת ארצות מוסלמיות) למוסלמים שחיים בתוכנו.

      השב לתגובה
      • מגיב לא מטעם
        מגיב לא מטעם יוני 05 2020, 20:11
        אם מדד ההשוואה שלך זה מה שקורה בסוריה

        או בתימן או בניגריה אתה צודק
        דבריך מוכיחים את גודל הבעיה שלנו כאן השלילית הביצתית.

        השב לתגובה
  4. גבע כהן
    גבע כהן יוני 04 2020, 11:41
    הנה אדון גרנות מצאת דרך מעניינת

    להביא גם את מעריצי רגב לקרוא מאמר שבו נזכרת כתיבתו של צ'כוב

    השב לתגובה
  5. מרדכי דהרי
    מרדכי דהרי יוני 08 2020, 22:59
    כל מה שיגידו רע על שרת התרבות לשעבר

    לא יהיה מספיק כדי לתאר את המצב הגרוע

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ביצירה

יתר המאמרים במדור