JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

נקנית בייסורים

על הספר "שתיקה פרסית" מאת שרה אהרוני

נקנית בייסורים משה גרנות
אוגוסט 07
19:30 2020

בלוז היצירה שלפנינו מככבת פרי, נערה אינטליגנטית, המודעת ליופייה, ומטפחת אותו. יש בחשיבה שלה ניצנים של שאיפה לאמנציפציה של האישה, והתמזל מזלה להיוולד כבת זקונים למשפחה נעימה ואוהבת. בין הבת ובין אימה יש הרמוניה שקשה למצוא כמותה במשפחות מערביות רגילות, שבהן לדור הצעיר יש על פי רוב ביקורת על ההורים.

נקל להתרשם מההשקעה האדירה של הסופרת בהכנת הרומן הזה, וממחקר חובק עולם שהיה לבסיס הרומן. שרה אהרוני היא הרי צברית שנולדה במעברת כפר סבא, ובוודאי לא הייתה מעולם באיראן, והנה, התיאורים שלה משכנעים ומהלכים קסם על הקורא.

חלק גדול מהיצירה (חלק ב' "הבריחה") מתאר את הניסיונות החוזרים ונשנים לברוח מאיראן של ח'ומייני, והיא מתארת בפרוטרוט את נתיב הייסורים של המשפחה, את הכפרים שבדרך, את אופן הלבוש של אנשי העיירות שבדרך, את לבושם של הכורדים במחוזות שבהם הם עוברים.

לאחר המהפכה של ח'ומייני הופכת איראן, ששאפה לקלוט ערכים מערביים, לרבות לבוש חופשי והתנהגות חופשית בפרהסיה – לעולם של טרור, שבו קווצת שיער גלויה של אישה היא עילה מספקת למלקות ולאזהרה בסקילה. שיחה בין שני בני זוג ברחוב נחשבת לחטא שבגינו יש לשפוך עליהם צבע ולהלקות אותם עד זוב דם. ובכן בעידן הנורא הזה יש קוד לבוש מבהיל, והסופרת מתארת אותו בבקיאות המעוררת השתאות.

כצפוי, הסופרת מתמקדת באישיותה של הגיבורה הראשית, ובתכונות התרומיות של משפחתה: הם מגיעים לשכונה טובה בטהראן משכונה ענייה המכונה "מחלה", אבל הם אינם מתכחשים לעברם. אדרבה, הם מצביעים על היתרונות שיש למקום ההוא באשר ליחסים הנאים בין בני אדם.

ועתה לצד ההיסטורי: הספר מתרכז בתקופה של סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים של המאה הקודמת: איראן הנוחה והנעימה ליהודים, היות שהשאה אהב את ישראל, וסחר איתה בנפט תמורת נשק, הפכה באחת לארץ אוכלת יושביה: התסיסה נגד השאה, ונגד שלטונו העריץ והמושחת, הובילה למהפכה נוראה שהפכה את חיי האזרחים לגיהינום. מסתבר ש"כוחות הקדמה" (קומוניסטים) חברו למוסלמים הקיצוניים במאבק נגד השאה ושלטונו. בטרם הגיע ח'ומייני לאיראן מגלותו בעיראק ובצרפת, מתחילה אנרכיה בארץ, ומתרבים מעשי הזוועה: המוסלמים הקיצוניים, השוללים כל סממן מערבי, מעלים באש את קולנוע "רקס" בעיר הנפט אבאדאן, כשהם אוטמים את הדלתות כדי ש"החוטאים" בצפייה בסרט יישרפו חיים. מתרבות ההפגנות נגד השאה, ויריות נשמעות בכל רובעי העיר. מכל עבר נשמעות קריאות: "מוות לשאה! מוות לאמריקה! מוות לישראל! מוות ליהודים!". תחנות משטרה, בתי קולנוע, חנויות, מסעדות מועלים באש – וברור שגם משרדי "אל-על" והשגרירות הישראלית ההופכת להיות שגרירות פלסטין.

עם נחיתתו של ח'ומייני באיראן, לאחר היעדרות של חמש-עשרה שנה, המהפכה האסלאמית בשיאה: בית הדין של המהפכה שופט גנרלים ושרים תומכי השאה, ואת אנשי הסאווא"כ, משטרת האימה של השאה, בשידור חי בטלוויזיה, כמובן בלי סנגורים, והם נידונים למוות בירייה. ברחובות שוררת אנרכיה נוראה – בריונים מוצאים הזדמנות לשדוד, לשרוף חנויות וברים שבהם מוכרים משקאות חריפים. עינויים נוראים וכלא צפויים למי שמוצאים אצלו זהב. האימה הגדולה היא להיחקר על ידי "הקומיטה", חקירה המובילה למאסר בכלא הגרוע יותר מהגיהינום. אנשים תלויים מוצגים ברחובות. פרוצות בעבר הופכות לשוטרות השומרות באלימות על צניעות, ומכונות "האחיות זינב".

בינתיים פורצת מלחמת עיראק-איראן, וטהראן מופגזת, משכן ראש הממשלה מופצץ. צעירים נשלחים להילחם, ורובם נהרגים, ילדים בני שתים-עשרה נשלחים לשדות מוקשים, למעשה להתאבד, כשכוהני הדת מבטיחים להם חיי עולם בגן עדן.

החלק השני, שעניינו ניסיונות הבריחה של הזוג פרי ומורד לוי, שני ילדיהם וכן משפחת זאדה ונער שנספח אליהם, מתואר בפרוטרוט, וגורם לקורא לחוש כחלק מהנשמות הפועלות בעלילה במתח מרטיט לב: החבאת הכסף והתכשיטים מעיני הרשות, הנסיעה לעיירה רזאיה, התחנה הראשונה לפני תחילת הבריחה, שאורכת שש-עשרה שעות מורטות עצבים באוטובוס, ובמהלכה נכנסים שוטרים חמושים לחפש "חשודים". פרי ומורד ושני ילדיהם, וכן משפחת זאדה, מתנסים בחמישה ניסיונות בריחה. בפעם הרביעית הם מגיעים לעיירה העוינת סלמס, ושם הם נחקרים על ידי "הקומיטה" האיומה. שוטרת "שחורה" עטויה צ'אדור פוקדת על פרי להתפשט, והיא מוצאת על גופה את החגורה הכומנת כסף זר וזהב, שמשמעו חטא נורא, שהעונש עליו הוא, כאמור, כלא ומוות. לא אפרט את הדרך שבה פרי מצליחה לשכנע את "השחורה" לא להלשין עליה (ראו עמ' 240).

בניסיון החמישי, מסתבר שמישהו הלשין עליהם ל"קומיטה". כל המשפחה נחקרת בקשיחות, וכסף רב נזרק לאסלה כדי שלא יפליל את המשפחה.

בין פרי למורד, בעלה שהוא גם בן דודה, שוררת אהבה גדולה והערכה הדדית. בכלל בני המשפחה מתוארים כמי שלמרות ההווי המוסלמי המחשיב רק את דעת הגבר – במשפחה הזאת הנשים הן המשפיעות על הגברים, והגברים מודים ביושר על מעלותיהן.

תיאור התלאות של ניסיון הבריחה שצלח בסופו של דבר הוא מלאכת מחשבת ממש, הם מתנסים בהליכה אינסופית הנמשכת לילות רבים, כשהילדים מורדמים בכדורי שינה. הם חשים מותשים, ולא רואים את הסוף. המדריכים מתחלפים לאורך הדרך, ויש חשש שמא מי מהם יחליט לנטוש אותם לאחר שישדוד אותם. שישה לילות ברצף הם מטפסים על הרים וגולשים אל תהומות כשקוצים ננעצים בידיהם ובכל גופם. פצעים מוגלתיים מופיעים על גופם, הם מזוהמים, נעליהם ובגדיהם נקרעים – הייאוש והאימה ניבטים מעיניהם.

הניסיון האחרון נראה ממש חסר סיכוי, אבל בלית ברירה הם נאלצו לסמוך על המדריכים: פרי לבשה בגדי כורדית, ונסעה עם ילדיה בליווי מדריך שהציג עצמו כבעלה, ועברו את מחסום הגבול. מורד עבר עם המדריך השני דרך הרים סלעיים ונהר שוצף כדי לעקוף את המחסום. לאחר מעבר הגבול המדריכים מכווינים אותם אל הכפר הקארי, ומשם לעיר ואן, משם לאיסטנבול, ומאיסטנבול במטוס לישראל. פרי מנשקת את האספלט בשדה התעופה בן-גוריון, והתמונה הזאת כל כך מרגשת, עד שבקושי עצרתי את הדמעות.

פרי יודעת שג'משיר הלשין עליהם ל"קומיטה", הלשנה שיכלה להסתיים באסון. היא מייסרת אותו, אבל גם סולחת לו, כי ככה בנויה האישיות שלה – להעניק ולאהוב.

הרומן מרתק, מותח מאוד, ומעורר השתאות בשל הידע הרב והמעורבות הנפשית הגדולה של המחברת בעלילה. זהו רומן ציוני מאוד, שמראה אילו ניסיונות מרים נאלצים יהודים לחוות כדי להגיע לארץ ישראל. האירועים כאן מצטרפים לאינספור אירועים דומים של המעפילים, של אלה שביקשו להיכנס לארץ בימי "הספר הלבן", הגירושים לקפריסין, גירוש "אקסודוס" לצרפת ולגרמניה, טביעת אוניות המעפילים שברחו מאימת הנאצים כמו "סטרומה" ו"מפקורה" וכד'. ארץ ישראל נקנית בייסורים, ושרה אהרוני הפליאה לתארם.

הספר יצא לאור בהוצאת "ידיעות אחרונות" בשנת 2017, 343 עמ'.

על המחבר / המחברת

Avatar

משה גרנות

סופר, מבקר, עורך. פרסם 57 ספרים (סיפורת, ספרי ילדים ונוער, הגות) וכאלף מאמרים ורשימות.

3 תגובות

  1. נועה זמיר
    נועה זמיר אוגוסט 09 2020, 13:05
    נשמע מעניין ובין היתר בשל האקטואליות

    עשית לי חשק לקרוא את הספר

    השב לתגובה
  2. הגר פרג
    הגר פרג אוגוסט 10 2020, 16:12
    גם סידרת טלויזיה גם ספר

    איראן הפכה לרקע מעניין להרבה יצירות מסתוריות. רב הנסתר שם על הניגלה.

    השב לתגובה
  3. חנה גת
    חנה גת אוגוסט 11 2020, 10:36
    גם מבלי לקרוא את הספרים

    ביקורות ספרות כאלה תורמות הרבה ויוצרות חוויה ספרותית.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ביצירה

יתר המאמרים במדור