JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מעמד "העברי" בתנ"ך

תגובה למאמר "עברי היה שם גנאי בפי זרים במקרא"

מעמד "העברי" בתנ"ך משה גרנות
ספטמבר 05
19:30 2020

במאמר זה אבקש להתייחס למאמרו של יגאל בן-נון, "עברי היה שם גנאי בפי זרים במקרא", שפורסם בכתב העת "גג" (גיליון 49). אילו קבע המחבר שרק בעיני הזרים המונח "עברי" הוא שם גנאי, אפשר היה, בהסתייגות-מה, לקבל את התזה שלו, אבל מדבריו משתמע שבני ישראל עצמם ראו במונח "עברי" פחיתות כבוד. כביכול "בני ישראל" הוא המונח הלגיטימי, הנכון, ואילו "עברי" נועד לתאר מעמד נמוך כגון הע'פירו בתעודות המזרח הקדום. הגדיל המחבר לעשות כאשר קבע שהלויים היו במעמד של ע'פירו, כיוון שכביכול הגיעו מאוחר יותר לארץ כנען, ולכן היו מעין גרים חסרי נחלה, והרי התורה גורסת בדיוק הפוך – ששבט לוי הוא שבט מועדף, ולכן הם משרתים בקודש. משה רבנו עצמו הוא משבט זה.

יש ראיות למכביר לכך שהמונח "עברי" הוא בעל מעמד ניטרלי בתנ"ך, כמו המונח "ישראלי" היום, וזה הרי תלוי בהקשר: "הישראלי היפה" הוא זה שנרתם להתנדבות בעת צרה, ו"הישראלי המכוער" הוא זה שמשאיר ערימות אשפה בפארקים לאחר פיקניקים של יום העצמאות. כך בדיוק הוא מעמדו של המונח "עברי" בתנ"ך: בעיני מי ששונא עברים (לא בעיני זרים ככלל, כדעתו של יגאל בן-נון!) המונח "עברי" הוא נחות, ואילו בעיני בני ישראל, ובעיני מחברי התעודות, "עברי" הוא מונח לגיטימי בדיוק כמו "בני ישראל". יש במקרא ביטויים משפילים ליחידות אתניות, כמו "כושים" (עמוס ט' 7), או "ערלים", כשהדברים מכוונים לפלשתים (שמואל ב', א' 20), אבל בביטוי "פלשתים" עצמו אין "הורדה בדרגה", כפי שאין זה כך בביטוי "עברים".

כאמור, רק שונאים, לא סתם זרים, מתייחסים לעברים בבוז. להלן דוגמאות אחדות: אשת פוטיפר מבקשת לנקום ביוסף על כך שלא נענה לה, והיא אומנם מתייחסת בזלזול למוצאו של יוסף: "ראו, הביא לנו איש עברי לצחק בנו…" (בראשית ל"ט 14; 17). בהמשך מתוארת סיטואציה שבה מצרים אינם אוכלים יחד עם העברים, כי הרי מדובר בפער שבין אדונים לעבדים: "… כי לא יוכלון המצרים לאכול את העברים לחם, כי תועבה היא למצרים" (בראשית מ"ג 32).

בספרי שמואל מתוארת המלחמה המתמשכת בין בני ישראל לפלשתים, והפלשתים אומנם מכנים את בני ישראל "עברים" (שמואל א', ד' 6, 9). הפלשתים מונעים מהעברים אפשרות להכין כלי מלחמה (שמואל א', י"ג 19). מחבר הסיפור על גבורת יהונתן לועג לפלשתים המזלזלים בבני ישראל: "ויאמרו פלשתים הנה עברים יוצאים מן החורים אשר התחבאו שם" (שמואל א', י"ד 11). לפני הקרב על הגלבוע סרני הפלשתים מסרבים לסיפוחו של דויד וחבורתו למחנה של אכיש: "ויאמרו שרי פלשתים מה העברים האלה?" (שמואל א', כ"ט 3).

ראיה לכך שאין כל דירוג בין "בני ישראל" ובין "עברים", מצויה בשמואל א', י"ג 7-6: "ואיש ישראל ראו כי צר לו כי ניגש העם, ויתחבאו העם במערות ובחווחים ובסלעים ובצריחים ובבורות, ועברים עברו את הירדן ארץ גד וגלעד…", כלומר, מסופר על דרכים שונות של התגוננות מפני פלשתים, ולא בשתי דרגות בתוך העם. ולא רק זאת, שאול תוקע בשופר בכל הארץ "לאמור ישמעו העברים" (שמואל א', י"ג 3). היעלה על הדעת ששאול יבחר בשם מעליב לבני עמו?

בזה מסתכמת נימת הבוז של אדונים ושונאים ל"עברים". לא נמצא אצל זרים שום נימה דומה: לא בסיפור המיילדות העבריות (שמות א' 19-15), לא כאשר בת פרעה האמפתית מזהה שמדובר בילד עברי בתיבה (שמות ב' 6), ולא כאשר מוצעת לה מינקת עברייה (שם, פ' 7); לא כאשר מצרי מכה עברי (שמות ב' 11), או כששני עברים ניצים (שם, פ' 13).

לא זו אף זו: המונח "עברי" מוסב במקומות רבים במקרא למי שזוכה במעמד גבוה: אברם, אבי האומה, מכונה "אברם העברי" (בראשית י"ג 13). יוסף מבקש משר המשקים להזכיר אותו בפני פרעה, תוך שהוא מצהיר שהוא גוּנב מארץ העברים, כלומר, הוא איננו עבריין, הוא שייך לעם מכובד, העבריין הוא מי שגנב אותו (בראשית מ' 15-14). כשמשה פונה אל פרעה, הוא מצהיר "אלוהי העברים נקרא עלינו" (שמות ג' 13, ה' 3). אלוהים פוקד על משה לציין בפני פרעה ש"ה' אלוהי העברים שלחני אליך" (שמות ז' 16), וכי יעלה על הדעת שהאל הגדול ישפיל את עצמו ואת שם עמו בפני פרעה?! (ראו גם שמות ט' 1). כשיונה נשאל על ידי המלחים ורב החובל על מוצאו, הוא עונה ממש בהתרוממות הרוח: "עברי אנוכי, ואת ה' אלוהי השמיים אני ירא, אשר עשה את הים ואת היבשה" (יונה א' 9).

וכן, בניגוד למשתמע מדברי יגאל בן-נון, אין שום זהות, או דמיון, בין "עברי" ובין עבד. עבד עברי הוא במעמד גבוה יותר מזה של עבד נוכרי. עבד עברי יוצא לחופשי אחרי שש שנים (שמות כ"א 2), ואילו עבד נוכרי, או גר – הוא אחוזת עולם לבעליו וליורשיו: "ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגויים אשר סביבותיכם, מהם תקנו עבד ואמה. גם מבני התושבים הגרים עמכם – מהם תקנו וממשפחתם… והיו לכם לאחוזה, והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה לעולם, ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך (ויקרא כ"ה 46-44). ספר דברים מציין כי העבד העברי הוא "אחיך", ובוודאי שאין במילה "עברי" כדי להפחית מערכו של העבד. אדרבה, עבד כזה זוכה למענק מהבעלים בצאתו לחופשי (דברים ט"ו 15-12; וראו גם ירמיה ל"ד 16-8).

אין שום בסיס להנחה של יגאל בן-נון בדבר הדירוג כביכול בין "בני ישראל" ל"עברים" – שני המונחים מתייחסים לאותה מסגרת אתנית, ובוודאי שאין זהות או דמיון בין "עברים" ובין עבדים.

על המחבר / המחברת

Avatar

משה גרנות

סופר, מבקר, עורך. פרסם 57 ספרים (סיפורת, ספרי ילדים ונוער, הגות) וכאלף מאמרים ורשימות.

9 תגובות

  1. נחמיה באומן
    נחמיה באומן ספטמבר 06 2020, 17:49
    נראה לי שקריאת ספרים כאלה כיום

    היא דרך לבריחה מהמציאות הלא נעימה

    השב לתגובה
  2. גדעון שניר
    גדעון שניר ספטמבר 07 2020, 08:45
    עברי אני

    מבלי שנתתי דין וחשבון לעצמי- אני מודה שהמונח "עברי" מוצא חן בעיני יותר מבני ישראל

    אגב- כינויי העברי שהבאתה כדוגמא ל"גנאי" היו בתקופה קודם שנתקבע "בני ישראל"

    השב לתגובה
  3. אופק סביון
    אופק סביון ספטמבר 07 2020, 09:02
    והרי כולם מדברים "עברית"

    זו לא עוד הוכחה?

    השב לתגובה
  4. למשה גרנות
    למשה גרנות ספטמבר 07 2020, 13:39
    בוא נעשה קצת סדר היסטורי

    עד מעמד הר סיני, כנראה בערך במאה השתיים עשרה לפני הספירה לא היה קיים עם ישראל. בעת מתן תורה בסיני נוצרה הברית בין 13 השבטים (כולל שני בני יוסף) בני יעקב, הוא ישראל, ומאז ניתן להתייחס למונח עם ישראל. העם הלך 40 שנה במדבר כדי להיפטר מכל ה"ערב הרב" שנכלל ביוצאי מצרים כך שלארץ ישראל נכנסו בני ישראל והשתלטו על הארץ.
    לפני ירידת יעקב ובניו מצריימה הם היו עברים, נכדיו של אברהם העברי, שהיה בעצמו בן הדור החמישי אחרי עבר, נינו של נוח. הם למעשה היו שבט של נוודים ללא ארץ אם, שהלכו מחרן אל הארץ שהיו בה שבעה עמעמים מבוססים אשר למעשה העברים (מצאצאיו של עבר)באו לנשל אותם מנחלתם ההיסטורית. בעת בצורת, ומכיוון שלא היו מחוברים לאדמתם הם ירדו מצריימה שם, בדור שלא ידע את יוסף הם הפכו לעבדים.
    על כן יש בהחלט רגליים לסברה שהעברים היו בעלי מעמד נחות הן מול המצרים והן מול הפלישתים שלמעשה היו העם החזק והשול בארץ. ברור לחלוטין שאין מדובר כאן בקבוצה אתנית אחת, אלא בשתיים שאכן קיים ביניהן קשר היסטורי רופף.

    השב לתגובה
    • משה גרנות
      משה גרנות ספטמבר 07 2020, 15:39
      "עברי"

      מה שרציתי לטעון הוא שהשם "עברי" כשלעצממו אינו מורה על נחיתות ביחס לשם "בני ישראל", והבאתי לכך ראיות.

      השב לתגובה
      • יצחק דגני
        יצחק דגני ספטמבר 09 2020, 10:45
        משה גרנות היקר

        אני קורא את הנכתב דלעיל. אינני מבין מדוע הנך שולל את נחיתות העברים מול בני ישראל.
        העברים היו שבט נוודים חסרי מולדת ואפילו לא היה להם מקום לקבור את שרה עד אשר אברהם קנה בכסף מלא חלקת קבר מהחיתים. העברים היו עבדים במצרים. והסיפור החמור ביותר הוא נתינת שרה, אשת אברהם, בתואנה שהיא אחותו, לאבימלך מלך גרר אשר חשק בה בהיותה אישה יפה.
        אלו רק חלק מהסיפורים שממחישים את נחיתותם של העברים.
        מעמד חלק מצאצאיהם השתנה רק אחרי שהם רכשו כוח צבאי וכבשו את הארץ. דהיינו מימי יהושוע בן נון ואילך.

        השב לתגובה
        • משה גרנות
          משה גרנות ספטמבר 09 2020, 12:38
          ליצחק דגני

          ליצחק דגני: הבאתי דוגמאות די רבות לכך שבני ישראל קראו לעצמם "עברים", בלי שום כוונה להמעיט בערכם. וגם יוסף שהצהיר שגונב מארץ העברים, איננו מתכוון להמעיט בערכו.

          השב לתגובה
  5. דניאלה צוהר
    דניאלה צוהר ספטמבר 10 2020, 12:54
    לא מתעניינת ב נושא הספציפי

    ואין לי מה להגיד בנושא
    פרט להצבעה על כך שאתם לא עוסקים בביבי וביועץ המשפטי לממשלה

    השב לתגובה
  6. אבי
    אבי ספטמבר 23 2020, 11:13
    יפה דרשת

    יפה דרש ד"ר גרנות
    הרשימה מבוססת היטב על המקורות ולנו אין דרך אחרת לקבוע את היחס אל השם עברי מאשר הכתוב לא מכיוון שזה נכון אלא מכיוון שזו הזירה שבה עוסק הסוגיה- הסמנטיקה של התנ"ך.
    ד"ר דגני ,אכן העברי הנודד קדם לבן ישראל ובן ישראל קדם ליהודי, אך אין להסיק מכך הררכיה איכותנית כלשהי , לא רק בכינוי הקבוצה האתנית אלא במהותה כפי שאתה מציע.סרסור אברהם בשרה נלוז כמו מעשי בני ישראל בחמור בן שכם ומכך אין לגזור נחיתות של קבוצה שלמה.
    כל קבוצה אתנית בעולם המודרני יורדת לשורשיה הקדמונים גם עם הם שבטיים ואולי פרימיטיביים בעינינו. עדיה חורון והכנענים שהלכו לאורו מצאו יופי בהיותנו עברים חלק מהמרקם השבטי שריצף את כנען ורצו לראות בעברי חלק מהארץ הזו -כנען.

    שנה טובה
    אבי

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ביצירה

יתר המאמרים במדור