JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

שובר החומות

משל

שובר החומות צילום: Daniel Case en.wikipedia.org
מרץ 27
19:49 2015

באי קטן ששמו אי, בצפון היבשת ששמה שוויון, חי לו מלך בשם רעלב עם אשתו המלכה רעתלב. הם גרו בארמון שסביבו חומה בנויה מאבני גרניט, ולהם זהב וכסף, שדות חיטה וגפנים, פרחים ועצי פרי ודבש וקינמון ומה לא?

מחוץ לחומת הארמון גר לו עבד ששמו כמעטוב עם אשתו השפחה כמעטובה. הם גרו בבקתה קטנה בלי מים, בלי חשמל ואפילו תעלת הביוב שלהם הייתה סתומה. המלך העביד את העבד ואת השפחה באחוזתו, בקושי נתן להם לחם ומים ועוד הטיל עליהם מסים כבדים.

אחרי עשרים שנה של עבדות, עוני והשפלה החליטו כמעטוב ואשתו למרוד במלך. הם התחילו לפרוץ בלילות לאחוזת המלך, לגנוב לחם ומים ולהשאיר את דלתות החומה פתוחות כדי שחיות טורפות ייכנסו וימררו את חיי המלך והמלכה.

לפתע חייהם של המלך והמלכה השתנו. הם היו צריכים לשמור בלילה מפני הגנבים, ואף להילחם בחיות הפרא שפלשו לארמון ולגרש אותן. גם חייהם של כמעטוב ושל כמעטובה לא היו כל כך נפלאים, כי הם בזבזו את שעות השינה והמנוחה שלהם על פריצות ועל גנבות.

כך המשיכו שני הזוגות לחיות שנים רבות זה לצד זה במריבה ובחוסר מנוחה. אלה היו עצובים וחרדים ואלה היו מדוכאים ועצבנים.

כעבור שנים, למלך ולמלכה נולד נסיך בשם טובלב, וכמעט באותו הזמן לעבד ולשפחה נולדה בת בשם טובתלב. הנסיך היה יפה תואר ובת העבד הייתה יפהפיה.

כשהגיע הנסיך לבגרות בא אליו המלך, נתן לו גרזן ענק וציווה עליו לגשת לשכנים ולבצע בהם את מה שציווה האלוהים. באישון לילה קם הנסיך האמיץ ויצא לבצע את רצון האל.

עם שחר התעורר המלך וצפה מחלון הארמון. הבקתה הייתה מנופצת לרסיסים וקליפות עץ היו מוטלות סביב, בדיוק כפי שהשתוקק. הוא המשיך להתבונן, מלא תאווה לראות את גולגולות שכניו מרוצצות. אך להפתעתו ראה בקצה שדה הראייה בית אבן יפה מאין כמותו, בנוי מאבני גרניט. על הגזוזטרה ראה את שכניו יושבים מאושרים, ולצדם בנו הנסיך מחבק את טובתלב. חומת הגרניט שהקיפה את הארמון נעלמה כלא הייתה.

על המחבר / המחברת

Avatar

גדעון גולדמן

פרופסור לכירורגיה, מנתח בכיר בחטיבה כירורגית בבית החולים איכילוב בתל אביב. תלמיד אייקידו.

11 תגובות

  1. לאון
    לאון מרץ 28 2015, 02:39
    שני מבטים

    במבט ראשון, סיפור נאיבי עם סוף טוב מידי.
    במבט שני, לאופטימיות יש את אותו התוקף או העדר תוקף, כמו ליאוש.
    יישר כוח!

    השב לתגובה
  2. גדעון גולדמן
    גדעון גולדמן מרץ 28 2015, 06:15
    לאון-שני מבטים

    התקווה והיאוש מתגלגלים ומתחלפים ואין תקפות לאחד ללא השני.
    (קרא את הסיפור שוב הוא שונה מהטיוטה הראשונית)

    השב לתגובה
  3. גדעון גולדמן
    גדעון גולדמן מרץ 28 2015, 06:24
    גורל???

    היינו מצפים שגם גורלם של הילדים יהיה כשל הוריהם בשל נסיבות חייהם.
    אני תמיד מתפעלת מכך שהמודל הסיבתי לא תמיד עובד. ולדוגמא: גם להורים מרוקאים שהצביעו תמיד ליכוד נולדו ילדים שבחרו להצביע לשמאל.
    בקיצור, תמיד נשארת לנו זכות הבחירה.

    השב לתגובה
  4. אירית
    אירית מרץ 28 2015, 09:49
    הלוואי

    יש פה כמה שאלות. כמה דורות צריכים לעבור כדי לחולל שינוי, עד כמה צריך להתעייף מהמציאות כדי שנרגיש שהיא רעה, ולמי האלהים יספר את מה שהוא רוצה שיקררה.

    השב לתגובה
  5. אירית
    אירית מרץ 28 2015, 14:22
    ובכל זאת

    חייבים להיות אופטימיים. אין דרך אחרת.

    השב לתגובה
  6. גדעון גולדמן
    גדעון גולדמן מרץ 28 2015, 17:32
    גורל - תגובתה של דינה גולדמן שבטעות חתמה את שמי

    לשבור את חומות ״האמונה״, ״ הגנטיקה״ ״החינוך״ ״נסיבות החיים״…להיות בן חורין בבחירה

    השב לתגובה
  7. גדעון גולדמן
    גדעון גולדמן מרץ 28 2015, 17:36
    אירית - כמה דורות

    צריך לשאוף לא להשאיר חובות כבדים לדור הבא.
    להתחיל בניפוץ..היום

    השב לתגובה
  8. מעין
    מעין מרץ 28 2015, 18:59
    אז.. מהפכה מעמדית?

    בעצם?

    השב לתגובה
  9. גדעון גולדמן
    גדעון גולדמן מרץ 28 2015, 21:30
    מעין-מהפכה מעמדית

    מהפכה או התפתחות במודעות זה השלב הראשון.
    ניפוץ חומת הבורות. דע את האחר!
    ואז יקרסו החומות שבשטח, עם האויב, הזר, המגדר והמעמד.

    השב לתגובה
  10. רחל גלעד
    רחל גלעד מרץ 29 2015, 21:19
    לא למשל אתייחס

    לא למשל אתייחס אלא לתגובות..
    אגב, השינוי מהטיוטה הראשונית.. לטובה..
    נכתב : ״תמיד נשארת לנו זכות הבחירה״ ? לגמרי לא
    וגם לא תמיד ניתן להיות ״בן חורין מבחירה״..
    לעיתים הבחירה היחידה היא ה attitude..
    כשכל השאר נשלל מאיתנו..
    א ך ו ר ק ה a t t i t u d e נשאר..
    כמה נוח כשהבית מחובר לרשת החשמל והמקרר מלא ונהנים גם מחופש הביטוי או מחופש בכלל.. ואנחנו, מנותקים ויהירים, מודדים את שאר העולם ע׳פ הסטנדרטים הגבוהים שלנו .. (גם אם המילקי יקר בארץ וגם אם רשימת העוולות ארוכה למדי ) ..
    באמת אתה חושב שנשים באפריקה ב ו ח ר ו ת לעבור מילה?
    שה150 שנרצחו בהתרסקות המטוס ב ח ר ו למות?!
    שתושבי הירושימה ב ח ר ו בפצצה?!
    לא חסרות דוגמאות ( גם האישיות שלנו עצמנו)
    הנייר סובל הכל .. בחיים זה קצת שונה..
    שתבין.. המשל מעורר השראה .. שינוי מנטלי בגישה, שפוטנציאלית לפחות, גורם לשינוי הנסיבות.. נהדר..
    רק שעל פי רב שינוי הנסיבות המצערות הן לא בידיהם של הנפגעים..
    מחובתינו להתבונן גם מחוץ לבועת הנוחות שלנו ולהבין שלא לכולנו הזכות לבחור ושבהרבה מובנים אנו בני מזל.. אז.. תודה גידי.. תמיד כיף לייבש איתך ביצות

    השב לתגובה
  11. גדעון גולדמן
    גדעון גולדמן מרץ 29 2015, 22:41
    רחל גלעד-בחירה

    עצם תגובתך מעידה על התעוררות ורצון לשינוי.
    הצעד הראשון בכל מימוש חלום, המצאה, יצירה, מחקר, יחסי שלום ושויון מתחיל בתובנה.
    אותו צעד קטנטן הוא ניפוץ החומה.
    את מוזמנת ליזום ״ניפוץ״ על פי בחירתך!

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ביצירה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!