JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

יום הולדת חמישים

סיפור קצר על נסיכים וצפרדעים

יום הולדת חמישים צילום:User Froggydarb he.wikipedia.org
מאי 15
19:44 2015

צלצול חד של שעון מעורר נשמע בחלל. הוא היה חזק ונישא בחדר השינה הגדול של בני הזוג מנדוזה. השעון צלצל חמש פעמים ברציפות לפני שנדם.

גוף גברי הסתובב חצי סיבוב אל קצה המיטה וידו השתלשלה מעבר למיטה לכיוון רצפת הפרקט. שקט שרר בחדר השינה להוציא רחש קל שכמעט לא נשמע אשר הגיע מצדה השני של המיטה, שם שכבה אישה וגבה מופנה אל הגבר. היו אלו קולות נשימותיה הקצובות שהתחלפו מדי פעם בנחירות חרישיות מקוטעות.

הצלצול המטריד נשמע שוב. ריקרדו התיישב במיטה והיכה בידו בשעון בניסיון להשתיקו. סחרחורת קלה גרמה לו לעצום את עיניו. אלפי פטישים הלמו בראשו. הוא הניע את ראשו מצד לצד, סובב את צווארו ימינה ושמאלה, מנסה לתפוס את התחושה המוזרה שכאילו שטפה את כל גופו.

כאשר פקח את עיניו ראה אור בוקר חיוור מסתנן מבעד לווילונות החלון. החדר היה אפלולי יחסית למה שהוא זוכר מבקרים קודמים. הלמות הפטישים שבה להרקיד את רקותיו.

הוא הזדקף במיטתו וראה שהוא לבוש בבגדיו הטובים ואפילו נעליו לרגליו. לרגע לא הבין אך מיד התעשת. חיוך שטף את פניו היפות. המסיבה. האנשים. המוזיקה. הפרחים והבלונים. האוכל. האלכוהול. כל המראות וכל הטעמים הציפו אותו. הכול חזר אליו והוא חש בעקצוצים נעימים מדגדגים את גוו לכל אורכו כאדוות ים קלות. מסיבת יום הולדתו החמישים.

הוא נפנה והביט באשתו. מבעד לסדיני המשי יכול היה להבחין בצללית גופה המושלם. קרן אור נפלה על חלקי גופה הגלויים ועורה השחום שזף את עיניו. שערה, צבעו שחור עמוק בעל גוון כחול, היה פזור על פני הכרים הרכים.

בכל קנה מידה מקובל, רוסלנה מריה מנדוזה הייתה אישה יפהפייה. ירכיה המלאות הודגשו על ידי מותניה הצרים. קימורי שדה השמאלית הצביעו על חזה המפואר. פניה היו נהדרות. אפה היה רחב מעט אך נוכחותו כמעט נעלמה כאשר התגלו שפתיה המלאות וסנטרה המזדקר.

ריקרדו שלח לעברה מבט מעריץ. עיניו רפרפו על פני גופה העירום. הוא חש גאווה עצומה להיות בעליו הבלעדי של יצור מושלם כל כך. ריקרדו היה גאה באשתו, היפה מכל נשות העיירה, הוא ידע ששפר עליו מזלו. הוא ידע שכל הגברים, אלו שהיו חלק מהמילייה שלו בעבודה או באירועים חברתיים, קינאו בו וחמדו אותה בלי בושה. חלקם במבט מצועף, חלקם בניסיון נועז יותר. ריקרדו גיחך לעצמו בהנאה. אך כמעט מיד התכרכמו פניו.

הוא לא זוכר מתי לראשונה דמיין לעצמו יצור נשי, חקמק בתווי הפנים הלא ברורים אך עם רעמת שיער בלונדינית מפוארת ביותר. גם עכשיו, בעודו מתפעל ממערומיה המושלמים של אשתו, ניסה ריקרדו להיזכר מתי בעצם מאס בה והחל לפנטז על נשים בהירות.

בצורה בלתי נתפסת כלל, אפילו לו עצמו, הוא חומד בלבו את 'טיפוס הברבי'. אותה בובה בלונדינית צרת גוף וארוכת רגליים שעיניה כחולות ופיה ורוד ושהייתה משאת נפשן של בנותיו בילדותן, הפכה, בשנים האחרונות, למשאת נפשו של האב. מובן שלא בבובה מפלסטיק חשק ריקרדו, אלא באישה ממשית בשר ודם.

ריקרדו, שהיה מכור לסדרות טלוויזיה אמריקניות, היה מגיע לביתו מיום עבודה במשרדו המרווח בבנק, מארגן לעצמו משקה ומתיישב בפישוט איברים מול המסך הענק בסלון. שלט הטלוויזיה כבר בידו והוא מזפזף ומתביית על הערוץ המסחרי שמשדר סדרות הוליוודיות ברצף. הוא אהב את כל הסדרות אך בעיקר נהנה מ"עקרות בית נואשות", שבה רוב הגיבורות היו בלונדיניות וענו על ציפיותיו בדיוק. איזה שפע של בלונד, אילו רגליים ארוכות ושפתיים ורדרדות. ריקרדו היה נאנח ושוקע עמוק יותר בספה הרכה.

רוסלנה ניסתה להתמודד עם הבעיה בהומור. באחת ממסיבות מועדון החברים שלהם, שהייתה מסיבת תחפושות, הופיעה רוסלנה עם פאה בלונדית ארוכה והציגה לראווה את רגליה. אמנם לא ארוכות, אך בהחלט נאות בדרכן. היא חצתה את אולם הנשפים כשחיוך של ניצחון מרוח על פניה, אך כאשר הגיעה מטרים ספורים מבעלה וראתה את הבעת ההלם על פניו, סבה על עקבותיה ורצה אל חדרי השרותים כשדמעות עולות בעיניה וחברותיה הטובות דולקות בעקבותיה כדי להביע באוזניה דברי נחמה – רובם, כרגיל, מזויפים.

ריקרדו היה אחד הגברים המרשימים בחבורה, דק גזרה, גבוה ופניו בעלות יופי מושלם כמעט. הוא עורר קנאה בגלל אשתו היפה, אך הוא עצמו היה מושא לקנאה בזכות מראה 'שחקן הקולנוע' שלו והיה נחשק בעיני כל הנשים. הן המשיכו להציף את רוסלנה בדברי נחמה. מה לא עושים למען חברה.

באותו ערב, בדרך הביתה, הם לא החליפו מילה. כאשר עצר את המכונית לפני ביתם פנה אליה ואמר: "שלא תעזי לעשות לי את זה. לעולם." עיניו האפילו והוא הוסיף: "בבקשה".

כאמור, המקרה הזה קרה מזמן ונשכח. על הכנות מסיבת יום ההולדת חמישים של ריקרדו טרחה רוסלנה שבועות מספר. היא הייתה כל כולה התלהבות ושמחת חיים. היא דאגה למוזיקה הטובה ביותר, לבר משקאות עשיר ומגוון וכמובן למאכלים מיוחדים ופירות אקזוטיים, כל מה שכסף יכול לקנות. הגורם האנושי היה חשוב לא פחות מבחינתה, והיא הצליחה ליצור תמהיל מאוזן של אנשי עסקים, אנשי תקשורת, פוליטיקאים וכמובן ספורטאים נבחרים ודוגמניות מובילות.

היה מושלם. ריקרדו היה בעננים ושתה כמויות של אלכוהול שלא היו מביישות את טובי השתיינים בבארים השכונתיים. לאחר שעזב אחרון האורחים רוסלנה תמכה בו במעלה המדרגות אל חדר השינה. הוא נשכב עם בגדיו ונעליו ונרדם בו במקום.

עכשיו הוא מדדה אל חדר האמבטיה, ראשו עדיין סחרחר עליו, שוטף את פניו ומביט אל המראה. פניו משתקפות אליו, מעוטרות זיפים כהים המשווים להן מראה קשוח מעט. הוא מחייך אל עצמו בסיפוק. הגבר שמולו אמנם חגג חמישים אך בהחלט עדיין נראה בשיאו.

כשחזר אל חדר השינה הסתובבה רוסלנה על צדה השני בעודה מחבקת את הכר וחיוך קטן אך מאושר מרוח על פרצופה. ריקרדו כבר יודע שנכון לו סיפור ארוך על החלום שלה, שאותו תספר לו בפרוטרוט. כל הפרטים, דבר לא יחסר. הוא אהב לשמוע אותה מספרת את חלומותיה, אהב לראות איך חלק ממנה עדיין שרוי באותם מקומות רחוקים ומצבים משונים שעליהם נהגה לחלום.

משב רוח פתאומי הסיט את הווילון וריקרדו חש בצינת הבוקר החודרת אל עצמותיו. לפתע נרעד וצמרמורת עברה בחטף במורד גוו. הוא קם וניגש אל החלון כדי לסגרו. החלון היה סגור ומבטו נפל על דמות של גבר העומד מולו. הוא נרתע בבהלה. לשנייה התבלבל אך מיד התעשת כאשר הבין שהוא מביט בדמותו שלו במראה התלויה על קיר חדר השינה. זיפי זקנו נראו ארוכים יותר, פניו חרושות קמטים שלא ידע על קיומם. הייתה לו תחושה משונה שהוא אכן מביט על עצמו, אך לא עכשיו אלא בעוד עשר שנים.

בהחלטיות ניגש אל החלון ופתח אותו לרווחה, ובאותו רגע לקח נשימה ארוכה של האוויר הצלול. צל דמותו הבוגרת נעלמה והוא נשם בהקלה.

כשירד במדרגות ראה את האור האפרפר שחדר דרך החלונות, וריקרדו חשב לעצמו שזה משונה שהשמש עדיין לא זורחת. הוא יצא את הבית כדי לאסוף את עיתון הבוקר וכאשר הרים את מבטו ראה ירח מלא מאיר את השמים. ריקרדו היה מופתע, חיוך נבוך עלה על פניו. שומו שמים, הוא היה מוכן להישבע שהירח מחייך אליו בחזרה. ממש כמו בשירים, ממש כמו בסרטים. הוא היה נטוע על מקומו ללא יכולת לזוז, ורק מעטה עננים ששב לכסות את הירח גרם לו לסוב על עקביו ולחזור אל תוך הבית.

איזה בית? של מי הבית? כבר בדלת הכניסה הכול נראה לו שונה. הדלת הרבה פחות מסיבית מזו שלו וגם הרבה יותר בהירה. דלת זולה שכזו לעולם לא היה מסכים להתקין בבית. גם הטיח נראה מתקלף פה ושם. אך רגע, אולי זה בגלל האור המתעתע של הירח. הוא עדיין היה תחת השפעת המשקאות מליל אמש, אבל היה לו ברור שמשהו אינו כשורה כאן. ואיפה, לעזאזל, השמש? הרי כבר בוקר עכשיו.

הוא החל לעלות במעלה המדרגות והן חרקו מתחת לנעליו. הפטישים הקטנים חזרו להלום בראשו והוא כמעט איבד את שיווי משקלו וניסה להיאחז במעקה. אך – אין מעקה. הוא נעמד כדי שלא ייפול והמשיך לטפס באטיות, צעד אחרי צעד.

כשפתח את דלת חדר השינה, יכול היה לשמוע את הלמות לבו שלו. בום, בום, בום.

על מיטתו (או שמא אין זו מיטתו כלל) היה שרוע יצור ענקי שריקרדו לא זיהה. הוא מצמץ בעיניו שוב ושוב ולפתע התבהרה אותה דמות והוא תפס את עצמו מסתכל על צפרדע ירוקה ענקית שתפסה את רוב המיטה הזוגית.

הוא פתח את פיו בניסיון להגיד משהו, אך למרבה האירוניה כל מה שיצא לו היה מין גע גע גע כזה, שגרם לצפרדע הענקית להניע את ראשה ולהחזיר לו באותה שפה. היא חייכה אליו וריקרדו ניסה לצעוד בשקט לאחור, אך רגליו היו נטועות חזק אל רצפת החדר. הצפרדע נענעה את רגליה הקצרות באוויר, פיה נפתח ונסגר לסירוגין ומתוכו בצבצה לשון ורודה ורטובה.

קבס עלה במעלה גרונו. איפה לעזאזל רוסלנה שלו? מה קרה לאשתו היפהפייה? הוא פתח את פיו בניסיון לזעוק לעזרה, אך שום קול לא יצא ממנו. הצפרדע הענקית פירשה את פתיחת פיו אחרת לגמרי. חיוך רחב התפשט על פרצופה ולשון ארוכה ארוכה, שנראה שאין לה סוף, נשלחה אל עבר ריקרדו. כשכמעט הצליחה להגיע אל פיו, נפל ריקרדו והתעלף.

על כוס הקפה, כשהעיתון מונח לצדו על השולחן, שמע בסבלנות אין-קץ את סיפור חלומה של אשתו. הסיפור היה משעשע ואשתו צחקקה תוך כדי דיבור, מניפה את ידיה ומניעה את ראשה כדי לחזק דבר או שניים. ריקרדו הביט בה. מרוכז כולו בפה המלא שלה. הוא עצם את עיניו ומה ששמע היה רק גע גע גע.

 

על המחבר / המחברת

Avatar

מרגלית ליפמן

בוגרת אמנות, תאטרון וקולנוע, אוניברסיטת ת"א. הוציאה לאור את ספר הילדים "פעם".

9 תגובות

  1. שרון
    שרון מאי 16 2015, 10:19
    סיפור יפה ומעניין

    סיפור יפה מאד..
    ההתפתחות מעניינת..
    לרגע מותח ולרגעים משעשע..

    השב לתגובה
  2. עדי
    עדי מאי 16 2015, 10:41
    סיפור מעניין

    חבל שנגמר

    השב לתגובה
  3. יעקב שיבי
    יעקב שיבי מאי 16 2015, 10:55
    יפהפה

    לא הגבתי מיד. הייתי צריך קודם לקרוא את הסיפור כולו

    השב לתגובה
  4. עפרה בלום
    עפרה בלום מאי 16 2015, 19:25
    חלום בלהות מרתק.

    סיפור מרתק . כתוב נפלא ומעורר מחשבה.
    חוששת שהתשוקה מתרופפת ובעלך חושק בבלונדינית?
    הפתרון הרבה י״ש וצפרדע חייכנית עם לשון ורודה ודביקה.
    גע גע גע לך .

    השב לתגובה
  5. יקי
    יקי מאי 17 2015, 12:51
    כל אחד יכול לתת פרשנות משלו?

    למה התכוון הסופר?

    השב לתגובה
  6. גיורא
    גיורא מאי 19 2015, 20:04
    אהבתי

    כעת גם קראתי את יתר המאמרים שלך

    השב לתגובה
  7. ט.
    ט. יוני 01 2015, 13:27
    אומרים: בלע צפרדע

    כאן הצפרדע בלעה משהו

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ביצירה

יתר המאמרים במדור