JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • יצירה
  •  » עיניים ירוקות ומכונית ספורט אדומה

עיניים ירוקות ומכונית ספורט אדומה

סיפור קצר על תשוקה

עיניים ירוקות ומכונית ספורט אדומה פרארי צילום: Sovxx he.wikipedia.org
יולי 17
20:00 2015

זהבית  לומדת בתיכון. היא מרגישה מבוגרת, כבר קיבלה זימון ללשכת הגיוס. היא אומרת: "אין לי חברות כי הן מקנאות בי בגלל הרגליים הארוכות והיפות שלי ובגלל השיער הזהוב הטבעי שמגיע עד הכתפיים ומפני שיש לי חבר כבר שלוש שנים ואתו אני מבלה את הזמן הפנוי".

לאחרונה החל החבר ללמוד בפנימייה צבאית והוא מגיע הביתה רק לסופי שבוע. כל יום זהבית כותבת לו מכתב ומספרת את כל מה שעובר עליה במשך היום, והעיקר עד כמה היא מתגעגעת אליו וכמה משעמם בלעדיו.

הגיע הקיץ והחלה החופשה הגדולה. "הגיע הזמן לשזף את הגוף המדהים שלי ולאסוף מבטים משתוקקים מהחבר'ה בחוף הים. אלבש את המכנסיים הקצרים. הצלחתי מובטחת", כך הרהרה לעצמה.

כשהיא ממתינה בתחנת האוטובוס עוצרת לידה מכונית פרארי אדומה. הנהג מסיט את משקפי השמש, מראה את עיניו הירוקות ובחיוך מתקתק אומר לזהבית: "לפי ההופעה שלך את בדרך לים. כנסי, אקח אותך".

זהבית מסרבת, היא לא מכירה את הנהג הנאה במכונית הסקסית והפצרותיו לא מועילות. "אני לא מכירה אותך", היא אומרת. "בסדר, את צודקת. קוראים לי מושיק. מחר אבוא לתחנה בעשר בבוקר וניסע ביחד".

באוטובוס לא היו מקומות ישיבה והיה חם ולא נעים. על שפת הים היה משעמם. זהבית לא הפסיקה לחשוב על הנהג המחייך ועל עיניו הירוקות. באותו היום לא כתבה מכתב לחבר.

בעשר בבוקר למחרת חיכתה בהתרגשות בתחנה. המכונית האדומה אספה אותה – הנהג כבר לא סתם זר, הם מכירים ותיקים מאתמול, וקוראים לו מושיק. הם צחקו ופטפטו כל הדרך, וכשנכנסו למים התנשקו והיא הרגישה חום במורד בטנה. ליד ביתה הזמינה אותו לעלות לשתיית כוס לימונדה קרירה. היא ידעה שהוריה לא יהיו בבית. ואז זה קרה, מושיק הנהג היה הגבר השני שאתו שכבה.

כשפנה ללכת ביקש את מספר הטלפון שלה, וכשביקשה את שלו אמר שהטלפון שלו מקולקל, אבל הוא יצלצל אליה למחרת בבוקר וייסעו שוב לחוף הים. גם ביום הזה, אף שהיה לה כל כך הרבה מה לספר, לא כתבה מכתב לחבר.

למחרת כשאסף אותה אמרה לו זהבית: "למה לנסוע לים? בוא נלך לדירה שלך ונעשה חיים". "אי אפשר ללכת לדירה שלי, בדיוק עושים שיפוצים, בואי נעלה לדירה שלך", חייך מושיק ופתח לרווחה את עיניו הירוקות. ההורים לא היו בבית והם שכבו שוב. גם ביום הזה לא כתבה מכתב לחבר.

ראשה החל להתמלא מחשבות מציקות. היא נתנה לקובי השוטר, השכן מקומת הקרקע, את המספר של המכונית האדומה, וביקשה פרטים על הנהג. כשקיבלה אותם חיפשה בספר הטלפונים ומצאה את המספר של מושיק ואשתו. זהבית הייתה גאה בעצמה: אפילו שנמשכה מאוד לנהג לא איבדה את הראש, חשדה, חיפשה ומצאה שבעצם הוא נשוי.

ביום שישי בערב הלכו הוריה לשחק קלפים עם חברים. זהבית לא יכלה להתאפק, היא הייתה חייבת לספר על מה שעבר עליה. אין לה חברות, לכן סיפרה לחבר על חוויות השבוע – הנסיעה לים במכונית האדומה ואיך שכבה פעמיים עם הנהג החתיך. אבל גם הדגישה בגאווה את חשדותיה המהירים וסיפרה איך חקרה ואיך גילתה שמושיק הנהג נשוי.

החבר שתק, המום מהסיפור, ולבסוף פצה את פיו ואמר: "גמרנו, אנחנו לא חברים יותר, את לא נאמנה, את בוגדנית, אל תכתבי לי יותר מכתבים, אנחנו גמרנו." ומיד קם והחל לצעוד לכיוון הדלת.

זהבית התעצבה אל לבה וחשבה לה: "מי צריך כזה חבר כעסן, הוא לא מעריך אותי. לא נורא, ביום ראשון אלבש שוב את המכנסיים הקצרים שלי, אמרח לי קצת אודם, אצא שוב לתחנת האוטובוס, והפעם אקווה למצוא נהג לא נשוי. אבל בעצם אני מרגישה שהחבר לא כל כך כועס. חבל להפסיד את הערב הזה, הרי ההורים יחזרו מהקלפים כל כך מאוחר."

ובקול רם אמרה: "רגע, אל תלך. טעיתי, אבל הרי גמרתי את כל העניין בפחות משבוע. לא, אל תעזוב, מיד אראה לך משהו מענג שלמדתי". והחבר, למרות לבו הפגוע, חושב לעצמו: "אם אני עוזב עכשיו אני משוגע. אני באמת רוצה אותה… נראה מה למדה השבוע".

על המחבר / המחברת

Avatar

שמואל רוטקביץ

התמחה באפיית בייגלים ומדיטציה בניו-יורק. שב ארצה אחרי הרבה שנים בניכר.

6 תגובות

  1. מר אבסולוט
    מר אבסולוט יולי 17 2015, 22:25
    אחד בפה ואחד בלב

    בקיצור העולם אכזרי

    השב לתגובה
  2. רונה
    רונה יולי 18 2015, 16:09
    מקסים

    אוהבת את הסיפורים הצעירים שלך.. ובכלל נהנית מכל המגוון

    השב לתגובה
  3. נתן
    נתן יולי 19 2015, 09:20
    כל הכבוד

    סיפורים שקרו לכולם אך אין להם אומץ לספרם

    השב לתגובה
  4. גבר גבר
    גבר גבר יולי 21 2015, 14:01
    אני יש לי שאלה

    אז מי עבד על מי בסיפור שלך?

    השב לתגובה
  5. אווה צרויה
    אווה צרויה נובמבר 25 2015, 19:25
    נו מה חשבת לך.

    בתקופה שלי היו ונדמה לי גם היום קוראים לזה "שרמוטה".
    התגובה של החבר "לשעבר" די מצאה חן בעיני.

    השב לתגובה
  6. ברק סולי
    ברק סולי דצמבר 18 2016, 16:34
    עיניים ירוקות ומכונית ספורט אדומה

    מאוד נהנית לקרוא את הסיפורים הקצרים. … תמשיך לכתוב …. הסיפורים שלך חיים ואמיתיים. ים ברכות ליום הולדתך

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ביצירה

יתר המאמרים במדור