JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

אוכלים ומאכילים מדור לדור

סיפור קצר על זיכרונות ילדות

אוכלים ומאכילים מדור לדור שמואל רוטקביץ
יולי 23
19:00 2015

שעת בוקר מוקדמת, אנו אוכלים יחדיו את ארוחת בוקר, ואני מאכיל את בני הצעיר. אף שרופא הילדים אומר שהוא במשקל אידיאלי, בעיניי הוא כל כך קטן ורזה, גוף זעיר שזקוק להגנה ולטיפוח, הוא נושא אליי את מבטו, מתבונן בי בעיניו התמימות, ובעודו אוכל לאטו נזכרתי אני ברגע מכונן מילדותי, רגע שאנצור בלבי כל ימיי.

הייתי בערך בגילו של בני הצעיר, שלג ירד ברוב חלקי הארץ, אבי העיר אותי מוקדם מאוד, בטרם זריחה, הוא פחד שהשלג יימס לפני שאתעורר. "פתח תקוה זה לא פולניה", אמר לי, "בפולניה השלג כיסה את האדמה במשך כל חודשי החורף".

אבא עטף אותי בשמיכה ונשא אותי אל חלון המטבח. בחוץ עלה השחר, ולעיניי נגלה מראה מרהיב – השלג כיסה את החצר בשמיכה לבנה, היה זה השלג הראשון שראיתי בחיי. מחלק הלחם בוסס בשלג הרך בדרכו אל עבר הטנדר, משאיר אחריו עקבות עמוקים, הוא ראה את אבי ואותי צופים מהחלון, החווה בידו על השלג סביב וחייך. הוא החל לפנות את השלג מן השביל ומן הטנדר, ולאט לאט נגלה לעין השלט המוכר "מאפיית טיקוצקי" שהתנוסס על דופן הטנדר. שקט שרר סביב.

ובבית פנימה נעים, ובתוך השמיכה חמים, ובידיו של אבא בטוח. רציתי שרגע זה יימשך לעד. אבי החזיר אותי למיטה ויצא לעבודה במאפייה שבחצר. המאפייה שליוותה אותי כל ילדותי, ניחוחות וטעמים ששמורים עמי לעד. אבא שב הביתה לארוחת הבוקר ובידו כיכר לחם טרייה וחמימה שריחה משכר. עד היום יש לי חולשה ללחם טרי – וגם משקל עודף – אבל איך אפשר להאשים אותי על כך?

אמא הכינה לו ארוחה, ואני התיישבתי לצדו, ואף שכבר אכלתי, זכיתי לקבל בצלחת קטנה את החלקים הטובים ביותר מארוחתו. אמי צחקה ואמרה לי: "הרי כבר אכלת ארוחת בוקר", ואז פנתה אל אבי והוסיפה בגאווה: "אנחנו כנראה עושים עבודה טובה, תראה איזה לחיים ורודות ושמנמנות יש לילד".

 

על המחבר / המחברת

Avatar

שמואל רוטקביץ

התמחה באפיית בייגלים ומדיטציה בניו-יורק. שב ארצה אחרי הרבה שנים בניכר.

3 תגובות

  1. הרשלה
    הרשלה יולי 23 2015, 19:16
    האם היהןדיה תמיד האכילה עוד ועוד

    כעת גם האבות?

    השב לתגובה
  2. שמואל רוטקביץ
    שמואל רוטקביץ יולי 24 2015, 11:40
    כן

    והאבות מחליפים חיתולים,,לפעמים,

    השב לתגובה
  3. לירון
    לירון יולי 28 2015, 12:04
    הנטיה להאכיל מקורה בדרך כלל בשואה

    במודע ובתת מודע זה דחף את השרידים להאכיל את ילדיהם ככל שרק אפשר

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ביצירה

יתר המאמרים במדור