JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

טיימפו

סיפור קצר על צב

טיימפו צילום: Yotcmdr commons.wikimedia.org
יולי 22
19:30 2015

כשהייתי קטנה היה לי צב. היו לי אפילו כמה צבים. באביב אימא שלי הייתה מוצאת אותם במטע האבוקדו, וכשהייתה חוזרת הביתה בטרקטור, הביאה אותם איתה, אפילו בלי קופסה. בשביל מה צב צריך קופסה? כבר יש לו בית.

אימא הייתה קוראת לי מהחצר שאבוא לראות איזו מתנה היא הביאה לי הפעם. ואני תמיד ידעתי! מה כבר אפשר להביא ממטע אבוקדו? כל כך חיכיתי לו. כל אביב חיכיתי לצב שלי. גם אחותי חיכתה לו, אפילו שכבר הייתה גדולה וסיימה להכין את עבודת השורשים.

באותו יום יצאתי בריצה, והיא הזדחלה אחריי וצחקה שאני לא צריכה לרוץ כי הוא לא יברח. אימא הניחה אותו על הדשא. בהתחלה הוא היה מכווץ בתוך עצמו, ראו רק שריון מחוספס וקשה, רק ריבועים על חצי עיגול, אפילו בלי רגליים. טוק טוק טוק, נקשתי על השריון בנימוס, ואחותי ששכבה לידי הרביצה לי על היד. "תעזבי אותו," נזפה בי, "את מפחידה אותו!"

"למה הוא מפחד?"

"כי את מכוערת."

"נו, די! את סתם אומרת!"

"אני לא. הנה, תראי, אם תלכי ורק אני אשאר – הוא יצא."

"שקרנית. לא רוצה ללכת."

"אז תביאי לו חסה."

"ואז הוא יצא?"

"אולי."

הבאתי לו. קרבתי את עלה החסה קרוב-קרוב לחור שממנו הראש צריך לצאת, כדי שיריח.

"נו טל, מתי הוא כבר יצא?"

טל הייתה סבלנית מאוד. היא נשארה באותה תנוחה על הדשא, שכובה על הבטן, ידיה משולבות מתחת לסנטר.

"אולי הוא פשוט אוהב את הבית שלו," היא אמרה בשקט, וכשהושטתי יד לנקוש לו שוב על השריון היא עצרה אותי ואמרה: "תעזבי אותו, אל תאיצי בו, הוא יצא כשהוא ירגיש בטוח."

"אבל מתי הוא ירגיש בטוח?"

"אולי אנשים אחרים נקשו לו על השריון כמוך, וכשהוא יצא הם הפחידו אותו, אז עכשיו הוא מפחד."

"אבל אני לא אעשה לו כלום."

"הוא לא יודע את זה."

"אז אני אשיר לו: צבי צבי צב,

צא אליי עכשיו,

אני אתן לך נשיקה

ואני לא אפחיד אותך."

"זה בכלל לא חרוז," טל אמרה.

והמשכנו לחכות. חיכינו הרבה. אימא ואבא כבר קראו לנו לארוחת הערב, אבל אנחנו לא רצינו ללכת. רצינו לראות אותו.

"בטח נוח לו שם," טל אמרה, "זה כמו להיות כל היום בחדר שלך ולשמוע מוזיקה ולראות טלוויזיה ולישון."

"אני בטוח הייתי יוצאת לקחת במבה."

"אם הייתה מפלצת שמחכה לך בחוץ לא היית יוצאת."

"אני לא מפלצת!"

"את מפלצת קטנה."

"לא נכון! את מפלצת בעצמך!"

"כן נכון."

"אני לא!"

"את… ששש! תראי!" היא צעקה אליי בלחישה, וראינו שתי רגליים קטנות בחוץ.

"עכשיו הוא כבר לא מפחד, טל?" לחשתי.

טל לא ענתה.

הצב הוציא ראש לאט לאט, וזחל לאט לאט אל עבר עלה החסה שהשארתי על הדשא. ואכל. רציתי ללטף אותו, אבל כששלחתי יד טל שוב הרביצה לי.

"את שוב תפחידי אותו עם היד הגדולה שלך!" צעקה בלחישה. "בעדינות!"

היא שלחה אצבע עדינה אל עבר השריון. הוא לא נרתע ממנה.

"איך נקרא לו?" שאלתי.

טל לא ענתה.

"אולי שסק?"

"מה קשור שסק?"

"לא יודעת."

היא הציעה לקרוא לו זמן, ואז אמרה: "לא, נקרא לו טיים, או טיימפו, כי בעברית זה נשמע גרוע."

"מה זה בכלל טיימפו."

"זה כי נתַנו לו את הזמן שלו ובסוף הוא יצא."

בלי שהיא שמה לב שלחתי יד זריזה ללטף אותו, את הצב שכל אחר הצהריים חיכיתי שיצא, והוא כיווץ מהר מהר את הרגליים המקומטות שלו ואת הראש ונכנס חזרה.

"בשביל מה?!", היא כעסה. "עד שהוא יצא! אמרתי לך שאת תפחידי אותו!"

"זה לא בכוונה!" צעקתי, והיא נתנה לי מכה.

"אוי, זה כאב לך? גם זה לא היה בכוונה." ונכנסה הביתה.

התאפקתי לא לבכות. לא רציתי לזוז מטיימפו. נשארתי לידו, שכובה על הבטן בדשא שבחצר, ידיי שלובות מתחת לסנטר, ושתקתי, כמו שטל עשתה. חיכיתי לו שיצא, שאוכל להגיד לו סליחה שהפחדתי אותו ושאני לא אעשה את זה שוב, כמו שעשו האנשים שטל סיפרה לי עליהם. היה חשוך ואפילו הדשא כבר נראה שחור ולא ירוק, והיו כוכבים בשמים, ואבא קרא לי להיכנס אבל לא הסכמתי והוא כעס. נשארתי שם. עד הבוקר נשארתי שם. עד שכבר היה אור. פקחתי עיניים, אבל טיימפו כבר לא היה.

 

על המחבר / המחברת

Avatar

שירי מנשה

סטודנטית לספרות ומבע יצירתי ותקשורת במכללת אורנים.

6 תגובות

  1. סטודנטית
    סטודנטית יולי 23 2015, 00:43
    מקסימה

    כל הכבוד על האומץ
    כל הכבוד על הרמה

    השב לתגובה
    • בשמת
      בשמת יולי 25 2015, 16:32
      אווצ׳

      ווואו מרתקת שכמוך נהנתי מכל אות! הרגשתי את העצב יורד, הקושי, ואת הדשא הופך שחור גם סביבי.
      עוד בבקשה

      השב לתגובה
  2. מירב
    מירב יולי 25 2015, 12:06
    כשרונית!

    אהבתי! מוכשרת!!!

    השב לתגובה
  3. מבקר
    מבקר יולי 25 2015, 12:27
    ספרות מרעננת

    סופרת מעולה ,מחכה לעוד סיפורים

    השב לתגובה
  4. אודי
    אודי יולי 25 2015, 15:06
    נוגע ללב!!

    תודה על סיפור יפה!!

    השב לתגובה
  5. ???
    ??? יולי 27 2015, 11:15
    חמוד - קצר - רגיש

    תמשיכי – יש לך כישרון להעביר מסרים

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ביצירה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!