JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • יצירה
  •  » צעקות מהמרפסת, פרי מהעץ ונשיקה אחת מתוקה

צעקות מהמרפסת, פרי מהעץ ונשיקה אחת מתוקה

סיפר קצר על טיול בין בתים וזיכרונות

צעקות מהמרפסת, פרי מהעץ ונשיקה אחת מתוקה פתח תקווה של שנות ה-60 PikiWiki – Israel free image collection project
ספטמבר 20
19:00 2015

הולך ברחוב לצדה של אשתי, ומבלי משים עולות וצפות תמונות מהילדות. כל צעד מוליד זיכרונות ואסוציאציות, והם מתערבבים זה בזה ומעירים זיכרונות חדשים, האחד רודף את קודמו.

הרחוב הארוך ביותר בעיר היה אז רחוב רוטשילד. היינו מבוססים בבוץ בחורף ושוקעים בחול עמוק בקיץ. היום הרחוב סלול ומדרכות מרוצפות משני צדדיו. מרחוב רוטשילד מספר 40 הסתעף רחוב מוצקין, רחוב קטן עם ארבעה בתים מכל צד. בסביבה גרו כמה חברים מכובדים – גוטמן, זיגילבויים, ברנדייס. בבית הראשון גר בעל בית המרקחת העירוני עם משפחתו. היה זה בית רב-מידות – שתי קומות וחצר ענקית ובה עצי פרי לרוב. העוברים ושבים היו מניעים ראשם בפליאה: רק משפחה אחת? רק שלושה ילדים וכזה בית גדול? מאיפה יש לו כל כך הרבה כסף? אולי מכאן נולד הביטוי "מחירים של בית מרקחת".

ממול ניצב בית של שתי קומות שבו גרו ארבע משפחות. בקומה השנייה בצד ימין התגוררו נהג האוטובוס פורמן ואשתו הנאה. מדי פעם היו נשמעות צעקות מתוך הדירה. בדרך כלל הייתה האישה צועקת ובעלה הנהג מתחנן לשקט. יום אחד נעמדה האישה על המרפסת והחלה לצעוק על העוברים ושבים על שהם מפריעים את מנוחתה. אחרי כמה ימים החלו להתלוות לצעקות קללות ויריקות. וביום השביעי ראינו את גברת פורמן מתרוצצת במרפסת לבושה בחזייה. היא השתוללה, ירקה והשליכה חפצים.

נוצרה התקהלות, והיא גדלה והלכה. נהג האוטובוס התחנן בפני אשתו שתיכנס לתוך הדירה, אבל לשווא. חלק מהמתקהלים טיפסו על עצי הפרי של השכן הרוקח, כדי להיטיב לצפות במחזה. אנשים מלמלו "משוגעת, מסכנה, ומסכן הבעל. צריך לקרוא למישהו". מכונית הופיעה ברחוב. שני גברים ואדון פורמן הכניעו את האישה והכניסו אותה לדירה.

המתנו להתפתחויות נוספות, ותוך כדי כך התחלנו לאכול את השסק העסיסי מחצרו של הרוקח. הפרי היה טעים ביותר, ותחנוני בנו של הרוקח שנפסיק לאכול לא הועילו. לא היה אפשר להשתלט על קהל גדול כל כך. מישהו אפילו צעק לעברו: "יש פה המון פרי, יותר טוב שהציפורים יאכלו?". לאחר מכן ראינו את גברת פורמן המעולפת נישאת החוצה על אלונקה. היא מעולם לא חזרה לרחוב. בעלה עבר דירה. "לא היה יכול לסבול את הבושה", אמרה אימא של יעל היפה, שהתגוררה בקומת הקרקע.

יעל הייתה מבוגרת ממני בכמה שנים, ובגיל 10 חשבתי שהיא הילדה הכי יפה ברחוב. לאחר כמה שנים הבנתי שהיא גם הכי יפה בבית הספר, ואחר כך היא הפכה בעיניי לנערה הכי יפה בעולם. יום אחד, כששיחקתי גולות מאחורי ביתי עם בנו של הרוקח, ניגשה אלינו יעל ואמרה: "איך גדלתם. הגיע הזמן שתדעו מהי נשיקה". הסמקתי, הסתחררתי, אבל התנשקתי עם יעל הכי יפה בעולם מאחורי הבית.

באותם ימים הייתי יוצא מוקדם בבוקר ללימודים, לשמחת הוריי המופתעים. הייתי ממתין עד שיעל תצא מביתה, והלכתי מאחוריה במרחק בטוח של כמה צעדים עד שהגענו לבית הספר. לא אזרתי אומץ לדבר איתה, אבל נהניתי מאוד לראות את שתי צמותיה מקפצות עם כל צעד על גבה.

לימים, כשהגעתי במדים לחופשה ראשונה מהצבא, פגשתי את יעל היפהפייה ברחוב, שכבר היה סלול ומזופת. "מה שלומך? אתה נראה טוב במדים", אמרה לי בחיוך. שתי עיניה הכחולות הסתכלו עליי, והאם שמעתי צליל אכזבה בקולה? "גדלת מאוד מאז הימים שהלכת אחריי לבית הספר. תכיר את הארוס שלי רוברט". יעל כבר הפכה לאייטם מבוקש במדורי הרכילות, ותמונתה התנוססה בשערי מגזינים ברחבי העולם.

אני צועד ברחוב ומחייך חיוך מונה ליזה קטן. "מה קרה, ממה אתה מרוצה כל כך? במה נזכרת?" שואלת האישה שאיתי. "אה, כלום, נזכרתי בטעם פרי השסק מימי ילדותי".

על המחבר / המחברת

Avatar

שמואל רוטקביץ

התמחה באפיית בייגלים ומדיטציה בניו-יורק. שב ארצה אחרי הרבה שנים בניכר.

10 תגובות

  1. מ
    מ"ל ספטמבר 21 2015, 01:22
    סקרנות

    לא היה כלום?

    השב לתגובה
  2. מרגלית ליפמן
    מרגלית ליפמן ספטמבר 21 2015, 11:27
    טעם של פעם.

    סיפור חמוד שכל אחד מאיתנו בגיל מסויים חווה אותו. ׳השכנה המשוגעת׳ למי לא היתה כזאת? טעם ׳הפרי הגנוב׳ לא ימתק שבעתיים? זכרונות ילדות מעוררים געגועים.

    השב לתגובה
  3. שמה לב
    שמה לב ספטמבר 22 2015, 19:10
    מצד אחד ניו-יורק

    מצד שני פתח-תקווה
    דבר והיפוכו

    השב לתגובה
  4. צביה
    צביה ספטמבר 24 2015, 14:04
    להמתיק סוד עם עצמך

    מעורר המון זיכרונות ילדות.
    יופי של סיפור

    השב לתגובה
  5. ברק סולי
    ברק סולי ספטמבר 25 2015, 11:08
    צעקות מהמרפסת, פרי מהעץ ונשיקה אחת מתוקה

    זיכרונות מולידים זיכרונות…
    תמשיך כתוב אהבתי

    השב לתגובה
  6. יונה דורון
    יונה דורון ינואר 18 2016, 08:39
    כיף להזכר

    זיכרונות הילדות חקוקים היטב במוחנו.

    השב לתגובה
  7. עפרה
    עפרה ספטמבר 21 2016, 15:05
    אוי נוסטלגיה !

    תענוג של נוסטלגיה

    השב לתגובה
  8. איתמר קרת
    איתמר קרת ספטמבר 21 2016, 22:02
    תמשיך לספר סיפורים

    אדון ןגב לוין שכחת ?

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ביצירה

יתר המאמרים במדור