JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מחשב מסלול מחדש

סיפור קצר על קשרים מזדמנים

מחשב מסלול מחדש צביה גולן
נובמבר 30
19:00 2015

"את מחליפה אותם כמו גרביים". את המשפט הזה מיכל שמעה מאימא שלה לא פעם. "את יודעת איך זה" היא הוסיפה, "כשמכבסים גרביים, תמיד יש מהם המון, אבל לעתים נשאר גרב בודד, ללא בן זוג תואם במגירה". מיכל חשבה לעצמה שיש אמת במה שאימא שלה אומרת. היא לא הצליחה ליצור קשר ארוך ויציב מעולם, עם אף אחד מהם. רק קשרים מזדמנים, שהתחלפו במהירות מסחררת.

כשהייתה ילדה, נהגה להאזין לשיחות המבוגרים מבעד לדלת הסגורה. לא פעם הייתה מציצה דרך חור המנעול, רואה קטעי תמונות לא ברורות, שומעת קטעי משפטים, ומשלימה את החסר בעצמה. לכן היא מעולם לא הייתה בטוחה ששמעה את הדברים בשלמותם, או שבאמת נאמרו עליה, ופגעו בול במטרה. אבל היא שמעה, ואפילו יותר מפעם אחת. היא הייתה בטוחה שהיא בעצם ילדת כביסה. אולי זה אפילו מסביר איך זה שהיא תמיד טועה בדרך, כי מי שהסתובב פעם בתוך תוף הכביסה, מבין שהכול מסתחרר במהירות, ימין ושמאל מתערבבים זה בזה, ואין כיוון. אבל היא ילדת כביסה. זה מה שהבינה כששמעה את אימא אומרת לאבא: "הרי אם מיכל לא הייתה נולדת, אפילו מכונת כביסה לא היית קונה לי". אבא לא ענה, ואימא הוסיפה: "מירב ואביבית לא הספיקו לך. בשביל שתי בנות לא הסכמת לקנות מכונה, שאני אכבס ביד, אז הבאתי לך עוד אחת, איזה מזל".

ילדת הכביסה גדלה, ואת הקשרים המזדמנים בחייה החליפה בקצב מסחרר, כיאה לשמה "ילדת כביסה". היא אפילו לא זכרה את כולם, בטח לא בשמות. לעתים הייתה נותנת בהם סימנים, כדי לזכור: הגבוה. השחום. העצבני.

רק את הסיפור הקצרצר עם הג'ינג'י היא לא תשכח לעולם.

זה לא שהוא היה שונה בהרבה מגברים אחרים שהופיעו לרגע בחייה. לא היה בו שום דבר מיוחד, אולי רק שיערו האדמוני , שזהר בשמש כאילו היא זורחת לו היישר מראשו. אבל שום דבר מיוחד חוץ מזה, לפחות לא משהו שיוכל להסביר מה גרם לה לצאת באחת אחר חצות מביתה שברמת גן, ולנסוע יותר משעתיים רק בשביל לפגוש מישהו שמעולם לא ראתה לפני כן. היא אפילו לא ידעה מראש ששיערו אדמוני. הם דיברו כמה דקות בצ'אט, זה הכול.

"איך את נראית?" הוא שאל. היה משהו מרגיז בשאלה הזו, ועל פי רוב היא הייתה עונה: "מה זה חשוב איך אני נראית, אולי אני טיפוס משעמם בכלל?" אבל הפעם היא לא התרגזה מהשאלה שלו, וענתה תשובה מפורטת ככל שניתן "אני בת 42" היא כתבה, "גבוהה, רזה, שיער חום, עיניים חומות". הוא ענה לה מהר, כל כך מהר עד שחשבה שאפילו לא קרא את מה שכתבה. "את מדליקה אותי" הוא כתב, "אני מת על נשים בשלות, רזות וגבוהות". אחר כך הוא ביקש ממנה לבוא. "יש לך אוטו?" הוא שאל, "אז בואי. אני אחכה לך כאן". הקצב המהיר של השיחה גרם למשהו בה להסתחרר במהירות, היא הרגישה שהיא חייבת לפגוש אותו.

קולה המתכתי של הגברת waze נשמע צורמני יותר מהרגיל בשעות הקטנות האלה של הלילה. בפנייה הבאה היצמד לימין, היא אמרה, ומיכל הטתה את גופה לכיוון הדלת הימנית, תוך שהיא צוחקת בקול רם. היא פנתה לימין, כמובן, טועה שוב בהנחיות שקיבלה. כמה פעמים צריך להסביר לה שלהיצמד לימין זה לא לפנות ימינה. היא חזרה לאחור, והגברת הודיעה שבפנייה הבאה יש לפנות שמאלה, ומיד לאחר מכן לפנות ימינה. מיכל חשבה לעצמה שהגברת המתכתית אולי חברת כנסת או משהו בדומה, כי רק אלו יכולים לפנות שמאלה ומיד ימינה במהירות כזו. לבסוף הודיעה לה הגברת שהיא הגיעה ליעד. זה הפתיע אותה, כל כך רגילה הייתה להסתובב שעות עד שהייתה מגיעה ליעד, והנה עכשיו, למרות הטעות בדרך, הגיעה מהר. מיכל החנתה את המכונית, ומתחה את אבריה כשיצאה ממנה החוצה. בפינה עמד בחור, ששיער ראשו אדום וזורח. הוא חייך אליה ואמר משהו כמו "את לוהטת". כמה רגעים אחר כך, במבנה נטוש, בעודו גוהר מעליה ומשמיע נהמות, היא חשבה לעצמה שאולי הגברת המתכתית צדקה הפעם כשאמרה בקולה הנוקשה "מחשב מסלול מחדש".

על המחבר / המחברת

Avatar

צביה גולן

מנהלת מרכז טיפולי לילדים עם צרכים מיוחדים. סופרת שספרה השישי "דממת הספק" ראה אור ב-2017.

13 תגובות

  1. הדסה
    הדסה נובמבר 30 2015, 23:53
    אין עליך

    אני זוכרת את זה מהספר את מרגשת אותי בכתיבתך עשית לי חשק לחזור לכתיבה

    השב לתגובה
  2. נתנאל אלחננוב
    נתנאל אלחננוב דצמבר 01 2015, 00:09
    " אבודים "

    כמה אנשים "אבודים" מסתובבים בעולם.
    אנשים נעים ונדים ממקום למקום ואין להם את " waze " שיכוון אותם .

    השב לתגובה
  3. אופיר מונדל
    אופיר מונדל דצמבר 01 2015, 09:54
    WAZE

    ברוב הפעמים הווייז עושה עיקוף גדול אבל בפעמים מיוחדות הוא קולע בול. עם הג'ינג'י הוא כנראה חישב מסלול טוב.
    אהבתי צביה.

    השב לתגובה
  4. אילנה כהן
    אילנה כהן דצמבר 01 2015, 11:38
    תודה

    תודה צביה!
    מרגש כרגיל!

    השב לתגובה
  5. שרה טל
    שרה טל דצמבר 01 2015, 19:15
    רגע חושבים

    לקרוא בנשימה אחת ולעצור ולחשוב ולחשוב…
    צביה יקרה, מפתיעה כל פעם מחדש בחדות, בישירות ובהבנת נפש האדם.

    השב לתגובה
  6. אפי
    אפי דצמבר 01 2015, 23:20
    אפליקציות

    לראש המציאו את ה-Waze , ללב עדין לא המציאו אפליקציה…קריאה מהנה ביותר , כיף כמו תמיד לקרוא את שאת כותבת, המשיכי עוד ועוד…

    השב לתגובה
  7. משה קאופמן
    משה קאופמן דצמבר 02 2015, 06:39
    אבודים

    עם ווייז תמיד מגיעים.
    הוויז הופך לעיקר.
    הגינגי למשני ו
    מיכל לתפל. עצוב.

    אהבתי גם את ההומור הדק.

    השב לתגובה
  8. בתאל
    בתאל דצמבר 02 2015, 16:31
    צביה יקרה

    תמיד מרגשת ממולחת וגורמת לקרוא עוד ועוד! תודה לך

    השב לתגובה
  9. איתן
    איתן דצמבר 02 2015, 16:56
    צביה היקרה

    כמשתמשת מכורה לוויין הגעת לאן שרצית גם בלעדיו הן בכתיבה המדהימה והמרתקת והן בכלל בחיים .סופרת בחסד עליון שניים וכיף לקרוא את כתבי ידך.
    המשך הצלחה.

    השב לתגובה
    • צביה
      צביה דצמבר 03 2015, 00:25
      תודה גדולה!!

      איתן ואריאלה היקרים
      אם לא הווייז המטורף שלנו באיטליה, אולי לא היינו מתחילים לדבר אתכם באותו בוקר… והיינו מפספסים חברי אמת.

      השב לתגובה
  10. עוז ארד
    עוז ארד דצמבר 03 2015, 14:12
    ילדת כביסה

    כמה שאני אוהב את הסגנון שלך !!
    "כשהייתה ילדה, נהגה להאזין לשיחות המבוגרים מבעד לדלת הסגורה. לא פעם הייתה מציצה דרך חור המנעול, רואה קטעי תמונות לא ברורות, שומעת קטעי משפטים, ומשלימה את החסר בעצמה. לכן היא מעולם לא הייתה בטוחה ששמעה את הדברים בשלמותם, או שבאמת נאמרו עליה, ופגעו בול במטרה. אבל היא שמעה, ואפילו יותר מפעם אחת. היא הייתה בטוחה שהיא בעצם ילדת כביסה."
    נהדר.

    השב לתגובה
  11. נטלי
    נטלי דצמבר 03 2015, 14:23
    נהדרת

    לכתוב כל כך רגיש תוך שימוש בהומור משובח אי אפשר להפסיק לקרוא נהדרת ומוכשרת תודה לך ועלייך

    השב לתגובה
  12. יואב
    יואב דצמבר 05 2015, 12:44
    את אמיצה

    לא רבות/רבים היו כותבים כך

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ביצירה

יתר המאמרים במדור