JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הג'ינג'י אומר אמת

פרק קצר מסיפורי ניו-יורק

הג'ינג'י אומר אמת צילום: Sunny Ripert Flickr he.wikipedia.org
ינואר 28
18:20 2016

למדנו יחד בתיכון. קראנו לו דורון הג'ינג'י. הוא היה תלמיד שהביא נחת להוריו ומוריו לא הפסיקו להלל ולשבח אותו. יום אחד, באופן יוצא דופן בהחלט, לא הופיע ללימודים. למחרת שאלתי אותו לסיבת היעדרותו. דורון סיפר שהלך לישון באחת בלילה וישן רצוף משך הלילה כולו ואף היום והלילה שלאחריו – כשלושים שעות רצופות, ולא קם לשום צורך.

הדבר נראה לי תמוה; אמנם תלמיד מבריק אבל מגזים. החלטתי לקרוא לו "דורון גוזמני". משך הזמן אירעו עוד כמה מקרים פעוטים שבהם נאחזתי והתבצרתי בדעתי שהבחור נוטה לגלוש מעבר למציאות.

שירתנו יחד בצבא בחיל האוויר, והתברר שדורון ביישן מעט עם הבחורות, אז מדי פעם סידרתי לו בליינד דייט. לאחר השירות התקבלנו לעבודה באותו המפעל.

כעבור כמה חודשים נשלח דורון לקנדה. עם שובו סיפר לי בהתלהבות רבה שנסע ברכבת ומולו ישבו שתי בחורות מדנמרק, אחת בלונדינית ואחת שחורת שיער. הם שוחחו משך כל הנסיעה ובסופה הן לקחו אותו ישר לחדרן והעניקו לו לילה סוער שאין כמותו. אמרתי לעצמי שדורון ממשיך עם הגוזמאות שלו, מבחור ביישן לשלישייה, איך הוא מצפה שאאמין לו?

חלפו שנתיים. דורון המבריק עלה בדרגות במהירות רבה והפך למנהל שלי. יצאתי בשליחותו לכמה שבועות לניו יורק. בערב האחרון לפני החזרה ארצה הלכתי למועדון ג'אז קטן ברחוב 4 בווילג'. מוזיקה, כמה כוסות בירה צוננת, מצב רוח מעולה. השתחררתי ושוחחתי עם בלונדינית נחמדה שישבה לצדי על הבר.

"איזה מבטא משונה יש לך. רגע, תן לי לנחש, אתה ישראלי."

"כן, נכון, איזה מבטא יש לך?"

"אני מדנמרק. פעם הכרתי ישראלי ששירת בחיל אוויר."

"גם אני הייתי חייל בחיל אוויר."

"אז אולי אתה מכיר ג'ינג'י אחד?"

"את עושה צחוק? יש המון חיילים בחיל האוויר, ויש הרבה ג'ינג'ים, ואולי הוא לא שירת בזמן שלי."

"קוראים לו דורון, פגשתי אותו ברכבת בקנדה, חברה שלי ואני בילינו אתו לילה מטורף. אני ממש מתגעגעת אליו. הייתי רוצה לדעת אם כל הישראלים מצטיינים כמו דורון…" כך אמרה ומבטה חולמני ועורג.

"טוב, הנה לך הזדמנות לנסות, הרי גם אני ישראלי."

"אוי, היום אני לא יכולה, אבל בעוד כמה ימים אשמח להיפגש."

מאז בכל פעם שאני מגיע לניו יורק אני ממהר למועדון הג'אז הקטן ברחוב 4 שבווילג', אבל לשווא…

 

על המחבר / המחברת

Avatar

שמואל רוטקביץ

התמחה באפיית בייגלים ומדיטציה בניו-יורק. שב ארצה אחרי הרבה שנים בניכר.

9 תגובות

  1. עפרה בלום
    עפרה בלום ינואר 28 2016, 20:54
    נפלאות הג׳ינג׳י.

    סיפור חמוד ומשעשע.
    נכון שהגזמה זו תכונה ישראלית מאד אבל לא כל הישראלים ג׳ינג׳ים ……..

    השב לתגובה
  2. מזהה?
    מזהה? ינואר 30 2016, 15:02
    הגגלתי את התמונה

    אין אפילו כינה אחת…..

    השב לתגובה
  3. טניה
    טניה ינואר 31 2016, 10:22
    בסיפורים שלך הגברים תמיד אדירים

    נדמה לי שבעולם דוקא יצא שם טוב לנשים מישראל ולא לגברים שלנו

    השב לתגובה
  4. שמואל רוטקביץ
    שמואל רוטקביץ פברואר 01 2016, 15:28
    הגברים אדירים

    אבל אני צנוע, כבוד לנשים, השלטון לנשים, הישראליות הכי יפות בעולם, אבל שאלתי באיזה שטח יש לנשים מישראל שם טוב?

    השב לתגובה
  5. יוכבד
    יוכבד פברואר 02 2016, 11:34
    הסיפורים אמיתיים?

    או סתם המצאות, או אמת משופצת?

    השב לתגובה
  6. שמואל רוטקביץ
    שמואל רוטקביץ פברואר 04 2016, 13:19
    אמיתי או לא

    הסיפור אמיתי, אבל שונו השמות, המקומות, הצבעים וזמנים, אולי הכול מהדמיון ואולי לא

    השב לתגובה
  7. צביה
    צביה מרץ 13 2016, 16:59
    ג'ינג'י

    מסתבר שלהיות ג'ינג'י זו באמת לא רק שאלה של צבע…

    השב לתגובה
  8. לבנה
    לבנה אפריל 15 2016, 13:16
    האם אני צןדקת?

    שפעם היו הרבה יותר ג'ינג'ים?

    השב לתגובה
  9. שמואל רוטקביץ
    שמואל רוטקביץ אפריל 15 2016, 18:15
    האיש במציאות בכלל היה בלונדיני

    כן פעם
    היו יותר ג'ינג'ם

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ביצירה

יתר המאמרים במדור