JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

למדנו יחד בתיכון. קראנו לו דורון הג'ינג'י. הוא היה תלמיד שהביא נחת להוריו ומוריו לא הפסיקו להלל ולשבח אותו. יום אחד, באופן יוצא דופן בהחלט, לא הופיע ללימודים. למחרת שאלתי אותו לסיבת היעדרותו. דורון סיפר שהלך לישון באחת בלילה וישן רצוף משך הלילה כולו ואף היום והלילה שלאחריו – כשלושים שעות רצופות, ולא קם לשום צורך.

הדבר נראה לי תמוה; אמנם תלמיד מבריק אבל מגזים. החלטתי לקרוא לו "דורון גוזמני". משך הזמן אירעו עוד כמה מקרים פעוטים שבהם נאחזתי והתבצרתי בדעתי שהבחור נוטה לגלוש מעבר למציאות.

שירתנו יחד בצבא בחיל האוויר, והתברר שדורון ביישן מעט עם הבחורות, אז מדי פעם סידרתי לו בליינד דייט. לאחר השירות התקבלנו לעבודה באותו המפעל.

כעבור כמה חודשים נשלח דורון לקנדה. עם שובו סיפר לי בהתלהבות רבה שנסע ברכבת ומולו ישבו שתי בחורות מדנמרק, אחת בלונדינית ואחת שחורת שיער. הם שוחחו משך כל הנסיעה ובסופה הן לקחו אותו ישר לחדרן והעניקו לו לילה סוער שאין כמותו. אמרתי לעצמי שדורון ממשיך עם הגוזמאות שלו, מבחור ביישן לשלישייה, איך הוא מצפה שאאמין לו?

חלפו שנתיים. דורון המבריק עלה בדרגות במהירות רבה והפך למנהל שלי. יצאתי בשליחותו לכמה שבועות לניו יורק. בערב האחרון לפני החזרה ארצה הלכתי למועדון ג'אז קטן ברחוב 4 בווילג'. מוזיקה, כמה כוסות בירה צוננת, מצב רוח מעולה. השתחררתי ושוחחתי עם בלונדינית נחמדה שישבה לצדי על הבר.

"איזה מבטא משונה יש לך. רגע, תן לי לנחש, אתה ישראלי."

"כן, נכון, איזה מבטא יש לך?"

"אני מדנמרק. פעם הכרתי ישראלי ששירת בחיל אוויר."

"גם אני הייתי חייל בחיל אוויר."

"אז אולי אתה מכיר ג'ינג'י אחד?"

"את עושה צחוק? יש המון חיילים בחיל האוויר, ויש הרבה ג'ינג'ים, ואולי הוא לא שירת בזמן שלי."

"קוראים לו דורון, פגשתי אותו ברכבת בקנדה, חברה שלי ואני בילינו אתו לילה מטורף. אני ממש מתגעגעת אליו. הייתי רוצה לדעת אם כל הישראלים מצטיינים כמו דורון…" כך אמרה ומבטה חולמני ועורג.

"טוב, הנה לך הזדמנות לנסות, הרי גם אני ישראלי."

"אוי, היום אני לא יכולה, אבל בעוד כמה ימים אשמח להיפגש."

מאז בכל פעם שאני מגיע לניו יורק אני ממהר למועדון הג'אז הקטן ברחוב 4 שבווילג', אבל לשווא…