JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

"זאת לא הכלכלה, טמבל"

זהות קולקטיבית ובחירתו של היחיד

"זאת לא הכלכלה, טמבל" מוטי לוי
יולי 06
09:30 2016

מדינות דמוקרטיות נשענות על ההנחה כי האזרח הוא יצור פוליטי והוא לוקח חלק פעיל בתהליך קבלת ההחלטות של המדינה. לא פלא אם כך שחוקרי מדע המדינה משקיעים מאמצים רבים כדי לפענח את ההתנהגות הפוליטית של האזרח ולהבין את הדרך שבה הוא מגבש את תפיסת עולמו ביחס למפלגות ולסוגיות הפוליטיות.

אולם מה הסיבה שהבוחר מעדיף חלופה א על פני חלופה ב? האם הבחירה רציונלית וקרה או אולי מונעת מרגש ומתחושות? האם הבוחר מצביע באופן יחידני או כחלק מקבוצה? האם ההצבעה היא מבין חלופות או למעשה היא אשרור של עמדה קיימת? האתגר גדול עוד יותר, מפני שלרוב הבוחר בעצמו לא מודע למניעים שבבחירתו, ובהרבה מקרים ההסברים שניתנים הם הסברים שבדיעבד.

האסכולה הרציונלית (המחמיאה ביותר לאזרח) גורסת כי הבוחר מפעיל שיקול דעת מחושב ובוחר בחלופה שתביא עבורו את התועלת הכלכלית הגבוהה ביותר מבין החלופות הקיימות. דוגמה בולטת היא הסיסמה ששימשה את ביל קלינטון בבחירות בשנת 1992, שבה ביקש להפנות את תשומת לב האזרח האמריקני למציאות הכלכלית: "זאת הכלכלה, טמבל".

כיוון הפוך מציגה הגישה הסוציולוגית, שלפיה מבנה החברה והשסעים הקיימים בתוכה הם, למעשה, אלו שיוצרים את ההעדפות הפוליטיות של היחיד. במקרה זה הבוחר מצביע על פי ההשתייכות הקבוצתית שלו, שלא תמיד קשורה לשיקולים התועלתניים של היחיד ובמקרים מסוימים אף סותרת אותם. מכאן כי הזהות הקולקטיבית של הבוחר היא זו המכוונת אותו בקלפי.

הבוחר, הגם שנמצא לבדו בקלפי, מצביע כחלק מקבוצה. המפלגה המועדפת עליו היא זו הנתפסת כמייצגת את זהותו החברתית. ההרכב האנושי של המפלגה, המטרות המוצגות, הסמלים והסיסמאות – כל אלו יחד שותפים ביצירת מיצג של זהות קולקטיבית מבוקשת.

כל ניסיון לנתח את תוצאות משאל העם בבריטניה מבחינה רציונלית, בטעות יסודו. אזרחי הממלכה נאלצו לבחור בין שתי חלופות המייצגות שתי זהויות קולקטיביות שונות: מצד אחד זהות אנגלית לאומית ומנגד זהות אירופית גלובלית. הגירת הפליטים אל היבשת בשנים האחרונות נתפסה כמאיימת על הזהות המקומית, ולכן רק העצימה את המתח ששרר עוד קודם לכן בין שתי הזהויות המתחרות.

לאלו המעוניינים בדוגמאות מהזירה הישראלית, די אם נזכיר את כיצד הפעיל ראש הממשלה בנימין נתניהו את הזהות הקולקטיבית של בוחריו תוך איום על כך ש"הערבים נוהרים אל הקלפיות", ביום הבחירות.

ההעדפה הפוליטית של תושבי הממלכה לבחור בחלופה שעלולה לגרום דווקא לנזק כלכלי, מוכיחה לדעתי עד כמה חזק הצורך של היחיד להשתייך למסגרת חברתית, שאותה הוא תופס כמשמעותית וכחלק מזהותו, אפילו במחיר של פגיעה ברמת החיים. בפרפרזה על דברי קלינטון: "זאת לא הכלכלה, טמבל, זאת הזהות".

 

על המחבר / המחברת

Avatar

מרדכי לוי

מרצה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. סיים את עבודת הדוקטורט בנושא של התנהגות פוליטית בחברה הישראלית.

13 תגובות

  1. נתנאל זוהר
    נתנאל זוהר יולי 06 2016, 11:40
    אתה מנסה לנתח ברצינאליות

    החלטות לא רצינאליות

    השב לתגובה
  2. יחזקאל עיני
    יחזקאל עיני יולי 06 2016, 13:31
    אני חושב שרוב הפרשנים שלנו בכלל לא

    מכירים את העובדות על בריטניה ולכן הפרשנות שלהם לא רצינית.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני יולי 08 2016, 23:00
      ליחזקאל עיני

      אתה צודק.
      מכיוון שאני קשור עם קולגה בבריטניה וגם שהיתי שם בעבר, אני מכיר את הלך הרוח שם. כמו כן הבריטים מצאו את עצמם נקרעים בין שתי שיטות שלטוניות – פדרליזם לעומת אוניטריזם. לזהויות קולקטיביות כיום בבריטניה אין כל משמעות. זה סיפור ארוך מדי לתגובה זו. הסיבה העיקרית היא הכלכלה. כבר בטווח הקצר כלכלת בריטניה תשתפר. מיד הם יחסכו העברת כסף בכמות משמעותית מאד מלונדון לבריסל וגם יוכלו לשלוט על ההגירה לבריטניה – מה שנמנע מהם על פי אמנת שנגן.

      השב לתגובה
      • מרדכי לוי
        מרדכי לוי יולי 09 2016, 09:19
        בריטניה מעל הכל

        תודה על תגובתך יצחק ואני מסכים שהנושא ארוך מידי לפוסטים או לתגובות באתר,
        אבל נקודות למחשבה:
        1. אם הסיבה כדבריך היא הכלכלה, כיצד הבריטי בוחר מבין שתי האלטרנטיבות שהוצגו לו? האם הוא בקיא בניתוחים הכלכליים, או שהכלכלה היא רק התירוץ והוא מסתמך על עמדות מוכנות?
        2. אמירות (שגם אני שמעתי)שנמאס לסבסד את היוונים העצלנים או שלונדון מוצפת בפולנים ועוד.. משקפות הסתייגות מהזהות ולא שיקול כלכלי
        3. הרוצח של חברת הפרלמנט ג'ו קוקס בשבוע לפני ההצבעה, קרא בקול :"בריטניה מעל הכל" וזה אומר הכל
        מרדכי לוי

        השב לתגובה
        • יצחק דגני
          יצחק דגני יולי 09 2016, 16:41
          מרדכי מכובדי

          אתייחס בקצרה לנקודות שהעלית:
          1.הבריטי בקיא בכלכלה. בייחוד בן מעמד העובדים שזרים תופסים את מקום עבודתו ולוחצים על הפחתת עלות העבודה.
          2. הסתייגות מזהות מהווה שיקול שולי. זה לא רק לסבסד יוונים וכו' אלא צמצום בשירותי רווחה, בשירותי בריאות, בזמינות מגורים, בהעברות כספים לבריסל, בעלויות שיטור ובתי סוהר, בהכנסת מחלות וכדומה. הכול עולה הון כסף והבריטי יודע זאת טוב מאד.
          3. אם אתה חושב שקריאתו של רוצח קוקס אומרת הכל – אז אתה נתפס לטעות מתודולוגית. האיש, פועל גינון מובטל ברוב הזמן, על פי העיתונות הבריטית גם לוקה בנפשו. האם נכון לבנות תיאוריה על פיו?
          אנא קרא מאמר שכתבתי באתר זה בשם: "האם בכירים במפלגת העבודה הבריטית התקרנפו?" תוכל למצוא שם התייחסות לחלק מהעניין.

          השב לתגובה
          • מרדכי לוי
            מרדכי לוי יולי 09 2016, 19:31
            שאלה

            אני מודה לך על היותך בר פלוגתא, זה בהחלט מאתגר. אבל אענה לך בשאלה כי הנושא בסופו של דבר הוא עקרוני ונוגע במניעי הבוחר.
            כשאתה נדרש להצביע בקלפי, האם אתה בוחר את מפלגתך על פי תועלת כלכלית?

            השב לתגובה
  3. רפאל קלייו
    רפאל קלייו יולי 06 2016, 21:19
    ומה יש לך על אי הרציונאליות של הבוחר

    הישראלי?

    השב לתגובה
    • מרדכי לוי
      מרדכי לוי יולי 07 2016, 10:40
      הבוחר הישראלי

      הבה נראה: אם חרדי מצביע למפלגות חרדיות, וספרדי מצביע עבור ש"ס, ועולה מרוסיה מצביע לישראל בתנו, ובוחר ערבי מצביע לרשימה ערבית, ואיום של נהיר עברים לקלפיות מניעה הצבעה של בוחרי ליכוד, המסקנה שגם הבוחר הישראלי מונע ממניעים של זהות קבוצתית.

      השב לתגובה
      • יצחק דגני
        יצחק דגני יולי 09 2016, 22:44
        מרדכי מכובדי

        לגבי הבוחר הישראלי אתה צודק לחלוטין. כאן שיטת המשטר ושיטת הבחירות והאופי הפוליטי שונים לחלוטין מאותם הפרמטרים בבריטניה.
        ולרפאל קליין – הבוחר הישראלי רציונלי למדי. הוא בוחר במי שנותן לו יתרונות בתחומים שונים. בעיקר יתרונות כלכליים. החל מכסף לישיבות, להתנחלויות, למגזרים עדתיים, וםעם זה היה לקיבוצים. רוצה עוד דוגמאות?

        השב לתגובה
  4. גיא מזרחי
    גיא מזרחי יולי 08 2016, 07:20
    מוטי, יפה מאוד!

    כולנו בסופו של דבר, שבטים שמכונסים תחת דגל והימנון, ואפילו חלק מהשבטים לא מכירים בהם

    השב לתגובה
  5. שלומי בן נון
    שלומי בן נון יולי 10 2016, 09:17
    דברים מעניינים אבל..

    מוטי שלום,
    דברים מעניינים, יחד עם זאת רציתי להסב את תשומת ליבך לכך שהיום יותר ויותר כלכלנים בבריטניה טוענים כי בטווח הבינוני יהיה שיפור בכלכלה הבריטית. (ללא ספק יפגעו ארגונים שהאיחוד הארופאי מימן מאינטרסים בין היתר שלו).
    מעניין להתייחס בהקשר הדברים שרשמת גם לניתוח הגאוגרפי של דפוס ההצבעה. (לונדון,סקוטלנד וצ. אירלנד מול היתר)

    השב לתגובה
    • מרדכי לוי
      מרדכי לוי יולי 10 2016, 11:04
      קבוצות

      שלומי שלום
      ראשית אתה צודק. נמצא קשר בין השתייכות קבוצתית ובין הצבעה. לדוגמא בסקוטלנד היה רוב ניכר בעד ההישארות, מה שתומך בדפוס שההתנהגות קבוצתית.
      שנית, השאלה היא לא כיצד המהלך ישפיע על הכלכלה, אלא האם זה היה המשתנה המסביר את ההצבעה, או אולי ישנו משתנה אחר.

      השב לתגובה
  6. המתקיל
    המתקיל ספטמבר 05 2016, 20:38
    בין מה למה יבחרו הישראלים?

    בין יהודים לערבים?
    בין דתיים לחילונים?
    בין דתיים לאומיים לחרגים?
    בין אשכנזים לספרדים?
    בין חרדים ספרדים לחרדים אשכנזים?
    בין ימנים לשמאלנים?
    ואפשר להמשיך עד מחר
    אז הכל יתפרק?

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בפוליטיקה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!