יוסי ביילין commons.wikimedia.org
לא יותר משעה אחת עברה מאז פורסמה הידיעה על מותו של בנימין (פואד) בן אליעזר ועד שיוסי ביילין עלה בשידור ישיר לחדשות הערוץ הראשון. ניכר היה שהפתעה גמורה היכתה ביעקב אילון, שראיין אותו. הוא, באופן טבעי ואנושי, ציפה לשמוע מביילין כמה דברים בשבחו של המת, שעשה דבר וחצי דבר לטובת המדינה והמפעל הציוני בישראל. הייתי אפילו מעז לומר שעשה מעט יותר מביילין.
אין לי כל עניין להכניס את ראשי במסכת היחסים בין השניים. אני גם לא יודע לשפוט את הסוגיה הפלילית המיוחסת לבן אליעזר. ייתכן בהחלט שהייתה מצדו עבירה על החוק. מבחינה פוליטית אינני נוטה לאף אחד מהצדדים. אך לי נראה היה שדברי ביילין כנגד המנוח, בעיתוי האומלל הזה, נבעו מחשבון פוליטי אישי, קטנוני וטיפשי. מעבר למידת הרשעות החברתית שהפגין ביילין, אני סבור ששמאל רחב ואיתן בשדה הפוליטי חיוני לבריאותה של החברה בישראל ולשלמותה. מכאן גם דברי הביקורת שיש לי כנגד ביילין, שאם נרצה או לא נרצה הוא בהחלט דמות מייצגת של השמאל הישראלי ולכן הוא אסונו.
הופעתו המבזה של ביילין בתקשורת, בשעה שהמת מוטל לפני משפחתו, עמדה בסתירה חריפה לכל הערכים האנושיים שהוא וחבריו בשמאל מתהדרים בהם. נראה היה, באותם רגעים של תדהמה ממסכת הגינויים שחלק למנוח, שאבדה חמלה מישראל. ביילין לא יכול היה להתאפק אפילו לא יום או יומיים עד שיביאו את המת לקבר ישראל ורק אז לפצות את פיו ברבים. גם אם דבריו היו אמת לאמיתה, נראה היה שהוא בחר לרקד סביב גופתו של המנוח כאותם קניבלים העומדים לספק את יצריהם החשוכים בבשר חברם המת. אולי בכך יזכה לתחייה פוליטית ציבורית שאבדה לו מזמן. באותם רגעים שבהם הייתי עד למופע המזוויע הזה התקשיתי לכבוש את תחושת הסלידה מהאיש ומכל מה שהוא מייצג.
דברי גועל אינם תופעה חדשה בחברה בישראל. אנו רואים זאת הן בתקשורת הרגילה והן בחברתית בשפע רב. החברה בישראל טובעת בביצה מעופשת של האשמות הדדיות בלשון בוטה (אף אני חש לעתים שאני נסחף בזרם העכור הזה). הבעיה היא שדמות כזאת המתנהגת באופן שכזה מחוללת ריאקציה חריפה בקרב רבים וטובים המקבלים את עקרונות השמאל אך מסתייגים מכמה ממנהיגיו. מופעים כאלה דוחפים ציבור שלם לידי הימין, שהולך ומתגבר הן במספר והן בקיצוניות דתית-לאומנית.
הציבור המסורתי מונה כשליש מהחברה היהודית בישראל. מבחינה פוליטית הוא נע, על פי רוב, בין ימין מתון לשמאל מתון. הוא בוחר בדרכי שלום האופייניות לו ובמקביל הוא איננו מוותר על אמצעי הביטחון הדרושים לקיומו של המפעל הציוני בישראל. זו הייתה למעשה גישתו של בנימין פואד בן אליעזר. המתקפה של ביילין על בן אליעזר הטתה את המטוטלת לטובת הימין ובכך תרם האיש להחלשתו של השמאל, שאותו הוא היה אמור לייצג. עתה יש לפנינו מנהיג שמאל בלתי אנושי הפועל לרעת המחנה שממנו בא. יש לי תחושה חזקה שהציבור יאמר את דברו ביום פקודה.
הערה: אני מבקש לציין שסוגיית "אחרי מות קדושים" איננה רלוונטית לדיון הזה, ולכן אין טעם לבזבז עליה מילים.
אם מישהו חטא ופשע, האם צריך לשבח אותו ולהלל אותו, אם הוא מת? זו השאלה העקרונית. לא נכנסתי בכוונה לשאלה מה בדיוק עשה פואד. ולא כדאי לאוהדיו לגרור את הוויכוח לשם.
דברים כדרבנות. הלוואי והיה מישהו מאזין אך הבית ריק.
אני מזדהה עם מאמרך על יוסי ביילין.
במקום שבו ביילין דרך, או שם את ידו, לא צמח אחר כך עשב.
הוא גרם נזק אדיר למפלגת העבודה, למרץ ועכשיו הוא כותב בישראל היום.
אתם הבנתם את זה?
מי זה ביילין? אחד שעדיין לא נתפש והתקשורת לא מתעסקת אתו. עוד מעט יספרו לו תיק והוא יהיה חשוד במעשים פליליים. הרי הם כולם כאלה.
זוכרים מה בשופר אומר" אני לא שופט אותך למאסר כי גנבת אלה כי נתפשת גונב! עזבו את פוחד. איש יקר שלא הוכחה אשמתו. הוא היה ויהיה בחזקת חף מפשע לעולמי עד.
שמעתי את יוסי ביילין. כתמיד, אמר את דעתו בניסוח תרבותי, מידתי, מאוזן: זו תפישתו את האיש כמפקד צבאי וכפוליטיקאי. במה חטא ? מדוע אילון הזמין אותו לשידור ? הרי מרואיינים חסרי דיעה יש למכביר.
המוות איננו מטהר
אין צורך לשקר, אם אין דבר טוב להגיד על הנפטר אפשר גם לשתוק
השאלה היא רק מתי אומרים ואיך אומרים. זה מה דכותב המאמר רצה להביע.
למה להתייחס אליו
פסול על פניו. במקרה זה לדעתי צדק.
בהתבטאויות של פוליטיקאים ובייליח הוא בסך הכל עוד פוליטיקאי
אבל רוב מבקריו מכל הצדדים של המפה הפוליטית עוד פחות