JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

"אפקט יוכטמן" למצב הלאומי

קריאה להתאחדות מפלגות המרכז

"אפקט יוכטמן" למצב הלאומי תמונה: RRZEicons commons.wikimedia.org
אוקטובר 04
09:30 2016

את המושג "אפקט יוכטמן" לא תמצאו בגוגל. לבד אולי מאזכור חד-פעמי בעבר. המושג נוצר עכשיו על בסיס מיתוס ישן.

יוכטמן היה נהג-לוחם בקומנדקר שלי בהיותי מ"מ סיור בסיירת שקד במלחמת ההתשה. כעולה מרוסיה מבוגר יחסית, היו ליוכטמן ידע וניסיון במכונאות. לצד עבודת השגרה המתישה, מצאנו לנו תחביב לחלץ כלי רכב שנתקעו בחול או כאלו שהשתתקו לפתע. אני שאבתי סיפוק מגרירת משאית מן החול עם קומנדקר אחד או שניים – כהכנה חובבנית ללימודי בטכניון, ואילו יוכטמן נהג ליטול ארגז כלים פשוט, להרים את מכסה המנוע של הרכב ולהתחיל בבדיקה: לכוון בורג, להדק אום במפתח שוודי, לתקן מיכל מים או שמן, לעתים להיעזר בפלאייר ובחוט ברזל. בדרך כלל תוך דקות ספורות היה יוכטמן מבקש מהנהג: "תניע, תן גז", לעתים נדרש עוד כיוון אחד, ואחר כך: "סע למוסך הקרוב" או "סע לשלום!" (אם מישהו מהקוראים זוכר אחרת, אני מבקש לא לקלקל מיתוס חשוב עם עובדות תפלות…)

אם כן, "אפקט יוכטמן" הוא איתור הגורם העיקרי לתקלה או לנושא תקוע, ותיקונם הזריז והפשוט.

המדינה הייחודית שלנו, על כל מעלותיה וחסרונותיה, תקועה בכמה נושאים מהותיים מרכזיים לחיינו. האם ניתן להפעיל במקרה זה את "אפקט יוכטמן"? האם ניתן לעשות זאת לא כמשאלת לב ((Wishful Thinking בלבד, אלא כצעד רלוונטי ובר ביצוע בהחלטת מעטים המתאימה לכוונותיהם?

המדינה שלנו תקועה מאחר שבמבנה המפלגתי שלה זוכה הימין, בעבר היה זה השמאל, בבחירות. המשך הישרדותם הפולטית של אלו גם אלו, תלוי תמיד גם באגפיהם הקיצוניים. למעשה, רצונות הרוב בישראל אינם מתממשים, ובשיווי המשקל הרופף הנוצר, ממשלות קמות ונופלות ומרבית הנושאים העיקריים הניתנים לתיקון – תקועים. שיטת הבחירות לא תשתנה מאחר שהשינוי דורש שיתוף פעולה בין מפלגות שלהן אינטרסים שונים ומשתנים עם הזמן.

כאשר יוכטמן הרים מכסה מנוע והזיז דבר מה, הוא לא שאל עצמו אם הוא תומך ב"מפלגת הקרבוראטורים" או ב"מפלגת משאבות המים" הוא פשוט עשה את הנחוץ!

גם אם יזכה השמאל אי פעם שוב בבחירות, הוא תמיד יהיה תלוי גם באגפיו השמאליים הקיצוניים, המעוורים עצמם לדעת. הרי מרבית הפלסטינים מתנגדים כיום, כבעבר, לקיומה של ישראל, רוב זה ומנהיגיו בעבר אחראים לפריצתן של כל מלחמות ישראל (ראו במאמר קודם: "דילמת הצדק הציבורי והצדק הפרטי"). השמאל תמיד יהיה תלוי גם במפלגות הערביות, ששיקוליה של מדינת ישראל אינם בראש מעייניהן.

וכך, גם אם ימשיך הימין לזכות בבחירות, תמיד יהיה תלוי באגפיו הימניים הקיצוניים המעוורים עצמם לדעת שאם ידבקו ביעדם, ביום מן הימים, תקום מדינה דו-לאומית, ומכיוון שידידינו בעולם לא ירשו את שליטתנו בערביי הגדה חסרי הזכויות לעד, הצלחתם תזכה אותם בעתיד הלא רחוק, בנשיא או בראש ממשלה ערבי או בשניהם גם יחד.

יש אומרים שהסכנה הגדולה ביותר היא התפתחותה של מלחמת אחים, אך אני טוען שמלחמת אחים זו כבר החלה מזמן, ויריית הפתיחה שלה נורתה בכיכר – ברצח רבין. הימין הקיצוני האשים את רבין בהחלטות שאינן נשענות על רוב יהודי בכנסת, ובקרבו של הימין הקיצוני הזה צמח הפושע שמצא את הפתרון הנפשע. מלחמות אחים תמיד נפתחות על ידי קיצונים נפשעים.

מרבית האזרחים היהודים בישראל מעדיפים את עקרון "שתי מדינות לשני עמים" על פני עקרון "מדינה אחת לשני עמים", אך אגפי הימין הקיצוניים מאלצים אותנו כבר שנים רבות להסכין עם מצב סופני אחר. האין כאן מלחמת אחים בהתהוותה?

כיום, בפעם הראשונה, יש רוב למפלגות הנמצאות במרכז.

"אפקט יוכטמן" למצב הלאומי הוא איחוד מפלגת "יש עתיד" עם מפלגת "כולנו", והקמת "יש עתיד לכולנו" או "לכולנו יש עתיד" או בקיצור "עתיד לכולנו". מפלגה משולבת זו תהיה ללא ספק הגדולה ביותר גם ללא "ישראל ביתנו" (בשל ערפל הקרב וערפילים נוספים, לא ברור עדיין לאיזה אגף מפלגה זו שייכת).

לאיחוד בין שתי מפלגות המרכז הללו יש לפחות שני יתרונות חשובים:

יאיר לפיד צמח מתוך האליטה התל אביבית, ו"יש עתיד" מצטיירת כמפלגה עדתית אשכנזית של מעמד הביניים, גם אם אין כוונתה לכך. נוסף על כך, המאבק לשוויון בנטל, ואולי גם עובדת היותו בנו של טומי לפיד, יצרו ל"יש עתיד" תדמית אנטי-דתית, על אף ניסיונותיו הפתטיים של יאיר לפיד להוכיח את קרבתו לדת. תדמית זו יוצרת ל"יש עתיד" מגבלות שיקשו עליה הן בבחירות והן בהרכבת ממשלה.

לעומתו, משה כחלון צמח בכוחות עצמו במשפחה קשת יום מעדות המזרח, ואף כי הוא מתעקש לא להבליט זאת, הרקע שממנו צמח משחק לטובתו בקרב תומכי ימין לא קיצוניים. אולם, אי-פעילותו, לכאורה, בנושאים מדיניים, כמו גם הצלקות שיישא על גבו ועל חזהו בגלל הצלחות חלקיות בלבד כשר אוצר (כמו מרבית קודמיו) יוצרים ל"כולנו" תדמית ומגבלות משלה. משה כחלון ומפלגתו מאוזנים ומתונים, וכחלון לא יהפוך לעולם למנהיג הליכוד.

האיחוד של שני האישים, האחד שכביכול "נולד עם כפית של זהב בפיו" והאחר שצמח בכוחות עצמו, האחד הבא ממערב והאחר מהמדינות המכונות מזרח, ואיחוד מפלגותיהם יאפשרו להם הן השגת קולות מן השמאל המאוזן והן מן הימין המאוזן, וכך יתאפשר להם להקים ממשלה רחבה ויציבה ללא תלות בגורמים קיצוניים ואחרים גם אם אלו ישתתפו בה. ממשלה כזו תוכל גם להחליט החלטות הרות גורל תוך הפחתת הסיכון למלחמות אחים.

אך סיכון גדול ממתין לפתחה של מפלגת "עתיד לכולנו" (או ההיפך): מפלגות הימין ומפלגות השמאל נתפסות כמפלגות אידיאולוגיות ואילו מפלגות המרכז נתפשות כמפלגות אופורטוניסטיות. בעשורים האחרונים אנו עדים לכך שעל ספינות מפלגות המרכז עולים טרמפיסטים הגורמים להטבעתן בים השִכחה.

הבסיס הרעיוני של "עתיד לכולנו" חייב להישען לא רק על פרגמטיות, אלא בעיקר על איזון בין מגמות קוטביות:

איזון בין ההכרח בחוסן צבאי ביטחוני לבין שאיפה לשלום ונכונות ליוזמות חדשות ולוויתורים.

איזון בין פיתוח מרכזֵי משנה ואזורים מרוחקים לבין המשך התפתחות המרכז הקרוי גוש דן ומחיקת המושג פריפריה.

איזון בין כיבוד הדת על כל גווניה, לרבות דתות אחרות, לבין הקטנת התערבותן ותלותן במדינה.

איזון בין היוזמה החופשית (המתפתחת לעתים כחזירית) לבין ויסות ובקרת המדינה ולעתים התערבותה. (לא רק הפרופסור מילטון פרידמן האמריקני זכה בפרס נובל לכלכלה אלא גם הפרופסור ג'ון קנת גלבריית).

על פי הבנתי את פעילותם של יאיר לפיד, משה כחלון ומפלגותיהם, עקרונות איזון אלו משותפים להם. כל שנותר לעשות כדי ליישם את "אפקט יוכטמן" למצב הלאומי, הוא לגרום לשני מנהיגים אלו לשלב ידיים (רצוי שלא בעזרת פלאייר וחוטי ברזל).

המצב הלאומי מעמיד בפני שני המנהיגים הזדמנות גדולה וגם אחריות גדולה, ואל למי מהם לסרב להן ולהחמיץ אותן. ניסיון העבר מלמד כי איחוד שתי מפלגות אלו ויצירת התפר ביניהן דרוש שיעשו כמלאכת מחשבת. נכון להתחיל מלאכה זו בשקט ובנחת כבר עתה.

הצעד הראשון שתצטרך לעשות הממשלה שתקים מפלגת "עתיד לכולנו" הוא להפעיל את השלב הראשון במשאל עם שיוכרז מראש כ"משאל עם דו-שלבי". למה ואיך? על כך במאמר הבא.

על המחבר / המחברת

Avatar

יוסי עמיר

אדריכל-מתכנן. מרצה בכיר בטכניון. בעל משרד נ.ת.ע אדריכלות.

9 תגובות

  1. יצחק דגני
    יצחק דגני אוקטובר 05 2016, 06:39
    ליוסי עמיר

    פנטזיה.

    השב לתגובה
  2. החשבונאי
    החשבונאי אוקטובר 05 2016, 10:17
    בחשבון פשוט זה לא ילך

    חבר את הימין עם הערבים ועם מפלגת העבודה ועם מרץ ועם החרדים, תקבל מספר כל כך רחוק מהנחוץ להשיג רוב

    השב לתגובה
  3. יוסי עמיר
    יוסי עמיר אוקטובר 08 2016, 13:02
    תגובה לתגובות

    לחשבונאי:
    המאמר אינו עוסק בחשבונאות ממנדטים אלא באפשרות להקמת ממשלה יציבה המסוגלת לקבוע מדיניות ולנהלה. חשבון המנדטים שהעלית הוא ממשלת קטבים משותקת ולא יציבה.
    ליצחק דגני: אם טובת המדינה לנגד עיני לפיד וכחלון – אין זו אגדה.

    השב לתגובה
  4. שרית לרנר
    שרית לרנר אוקטובר 08 2016, 14:24
    רק עם המחנה הציוני יהיה בתמונה

    אחרת אין סיכוי
    אבל זה צירוף שלא יקרה כי בעיקר לפיד לא מוותר על האגו

    השב לתגובה
  5. ד
    ד"ר עודד קרבס אוקטובר 08 2016, 19:23
    צעד שיוציא אותנו מהבוץ הפוליטי

    נהנתי מכל משפט שכתבת.אין ספק שזה צריך להיות הכיוון אליו צריך לשאוף. רק צעד כזה של איחוד יביא לשפיות ויכולת שלטונית של ממשלה עתידית וליציאתנו ממצב של להיות נשלטים על ידי מיעוט דתי לאומני שחדשות לבקרים גורר את מדינת ישראל למקומות שגורמים נזקים גדולים להמשך הציונות האמיתית.

    השב לתגובה
  6. יואל דורון
    יואל דורון אוקטובר 09 2016, 08:36
    נשמע כשילוב מעניין

    יפה כתבת יוסי
    נשמע כאופציה ואלטרנטיבה מענינת
    השאלה היא באם הנפשות הפועלות (לפיד וכחלון) ידעו להנמיך את האגו כדי להתחבר וליצור גוף פוליטי חדש ובעל סיכוי להחלפת השלטון הקיים.

    השב לתגובה
  7. ניסים עבדי
    ניסים עבדי נובמבר 02 2016, 13:08
    מה שקורה כרגע עם כחלון

    מוכיח האפשרות המעשית

    השב לתגובה
  8. טרמפולינה
    טרמפולינה נובמבר 10 2016, 12:11
    אם לא רוצים אפק טראמפ פה אצלנו

    חייבים להביא לחיבור שתי מפלגות המרכז וכוחות מרכזיים ממפלגות אחרות. חיוני לשם כך שהמנהיגים יוותרו קצת על האגו שלהם.

    השב לתגובה
  9. גבע
    גבע דצמבר 27 2016, 17:13
    פתאום זה נראה לי אפשרי

    לא יתכן שהרוב יסכימו שהמצב הקיים ימשך

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בפוליטיקה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!