JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

משאל עם דו-שלבי – למה ואיך?

השאלות האמתיות בנוגע ליחסי ישראל והפלסטינים

משאל עם דו-שלבי – למה ואיך? יוסי עמיר
אוקטובר 25
09:30 2016

צודקים הטוענים כי אומה העושה צעדים מרחיקי לכת ורבי השפעה על עתידה, צריך כי תעשה זאת בחסות רוב במשאל עם. עם זאת צודקים גם אלו הטוענים שמשאלי עם מגבילים את מרחב התמרון ואת יכולת המשא ומתן של אותה אומה. כמו כן האזרחים המשתתפים במשאל עם אינם יכולים לענות על שאלות מורכבות ולהתייחס לפרטים. משאל העם שנערך בבריטניה הותיר אותה ללא מרחב תמרון ופרישתה מהאיחוד האירופי תיצור שרשרת התרחשויות שחלק מן המצביעים במשאל לא הביאו בחשבון.

הנושא המשפיע ביותר על ישראל הוא יחסינו עם הערבים והפלסטינים. לנושא זה יש השפעה עצומה על כל שטחי חיינו ועל עתידנו. בין הים התיכון לבין הירדן והערבה חיים כיום 6.3 מיליון איש המוגדרים כיהודים. לצדם חיים בישראל גם 1.75 מיליון ערבים. בגדה המערבית, לפי נתוני המנהל האזרחי הישראלי – 2.65 מיליון ערבים (נציגי מתנחלים מחזיקים בטענה – הזויה, סליחה – שמספר הערבים בגדה דומה למספרם בישראל). ברצועת עזה, לפי נתוני ה-CIA ב-2014 – 1.8 מיליון. בסה"כ 6.2 מיליון ערבים, זאת בהנחה שאוכלוסיית עזה לא גדלה בשנתיים האחרונות.

מי שמעיין במאמריי הקודמים דילמת הצדק הציבורי והצדק הפרטי ו"אפקט יוכטמן" למצב הלאומי, מבין שאין אני בין המאמינים שמספיק שניסוג מן השטחים, ומיד יבוא שלום על הארץ וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, מאותו יום ולתמיד. אילו היו מנהיגי הערבים נבונים ומאוחדים, היו דורשים הסתפחות לישראל וכן זכות הצבעה. את היתר היו מסדירים בעצמם… יש הטוענים שעוד צפויה לנו עלייה גדולה מפזורות היהודים בעולם ומומלץ כי נרבה בילדים. אני טוען כי אילו סופחו תושבי הגדה והרצועה כשווי זכויות, ישראלים רבים מאוד היו מחפשים דרך להיפרד מן הארץ. זכור לי ריאיון עם אחמד טיבי, שאותו אני מכבד בגלל שנינותו, בגלל ההומור שלו ומכיוון שכמנהיג הוא אכן דואג לעמו. המראיין שאל אם הוא תומך בעיקרון שתי מדינות לשני עמים. טיבי השיב שאין פתרון סביר אחר, "אם כי מדינה אחת תהיה ההזדמנות היחידה שלי להיות ראש הממשלה…" לשמחתנו אריק שרון היה נבון דיו, נועז דיו, נחרץ דיו וחזק דיו כדי להחליט ולבצע את ההתנתקות. צעד זה נתן בידינו די זמן כדי להיות נבונים וליזום פתרונות בעצמנו.

השאלה הגדולה והנחרצת ליהודים בישראל תעמיד בפני הנשאלים בחירה בין שתי החלופות האמתיות והגדולות: האם אתה תומך בשתי מדינות לשני עמים או לחלופין במדינה אחת לשני עמים.

כל אחת משתי אפשרויות אלו כוללת בחובה שתי אפשרויות שונות נוספות. חלופת שתי מדינות לשני עמים יכולה להתקיים בהסכם או לחלופין בהחלטה חד-צדדית של ישראל אם יסתבר כי אין אפשרות להגיע להסדר מוסכם סביר. במצב של "אין הסכם" סביר כי גבולותינו יהיו שונים, נוחים ובטוחים הרבה יותר מאשר במצב של הסכם, וייתכן מאוד שיהיו צפויים לנו עוד סבבי מלחמה בעתיד. השוני בין שני מצבים אלו נותן גם לנו כוח במשא ומתן וכלל איננו חייבים לקבל כל תכתיב של הצד השני – וזאת גם אם במשאל עם נקבע רוב לשתי מדינות לשני עמים.

חלופת מדינה אחת לשני עמים יכולה להיות כמדינה שבה זכות הצבעה לכול. מעטים מאוד מאוד בימין תומכים בכך ומעטים בשמאל. לחלופין, תיתכן מדינה שבה זכות הצבעה לאזרחי ישראל הנוכחיים בלבד ולצאצאיהם. תת-חלופה זו היא אשליה בטווח הארוך. העולם לא יסכים לכך והבטחת וטו אמריקני לא שמורה לנו לעד. בימין יש התומכים בה "תמיכה עיוורת", תרתי משמע. בפועל תת-חלופה זו תהפוך בעתיד – אם ירצו בכך ואם לאו – למדינה שבה זכות הצבעה לכול. במצב זה אכן ייתכן שנזכה ביום מן הימים באחמד טיבי כראש ממשלה, או חלילה במישהו מסוכן ממנו…

במצב כה מורכב, כיצד מתנהלים? ממשלות ימין לעולם לא יאפשרו קיומו של משאל עם המעלה שתי חלופות אלו, מכיוון שהוא עלול לחשוף את עובדת היותם של חלק ממשפחת המלך עירומים. ממשלת שמאל המייצגת רוב יהודי – ככל הנראה לא תקום בעתיד הנראה לעין.

במאמרי האחרון "אפקט יוכטמן" למצב הלאומי טענתי כי איחוד המפלגות "יש עתיד" ו"כולנו" (או בסדר הפוך) יאפשר להן הקמת ממשלה מאוזנת ויציבה. הצעד הראשון שממשלה זו צריכה לעשות הוא להכריז על משאל עם דו-שלבי והבטחת שני שלביו: בשלב הראשון תישאל השאלה הגדולה אשר תעמיד בפני היהודים בישראל את שתי החלופות – שתי מדינות או מדינה אחת – מבלי לקצוב לוח זמנים לביצוע. יובטח מראש כי בכל מקרה – אם תתקבל החלטה לוותר על שטחים או תתקבל החלטה להעניק אזרחות לאוכלוסיות נרחבות שקודם לא הייתה להם זכות זו – תובא תכנית מפורטת למשאל העם השני, והאזרחים יישאלו אם לאשר את התכנית – כן או לא.

קוראים ישאלו ודאי את השאלה: אם בשלב הראשון לא נקצב לוח זמנים, מה תכליתו? אני מאמין שבמתכונת השאלות האמתיות הנפרשות כאן, ולאחר שכל תותחי ההסברה יפעלו בכל הכיוונים, בשלב הראשון יעדיפו כ-70% עד 85% מהיהודים בישראל שתי מדינות לשני עמים. העדפה זו תהיה אמירה חשובה כלפי העולם: ידעו כולם כי מדינת ישראל שואפת לשלום וביטחון, ואינה חפצה לא בשליטה בעם אחר ולא בהשתלטות על קרקעות.

כלפי פנים העדפה כזו תשפיע בארבעה נושאים חשובים לפחות: האחד, ההתנהלות בחסות משאל עם ולאחריו תפחית את הסיכון להתפתחותה של מלחמת אחים; השני, מי שיתגייס לצה"ל ידע שהוא מתגייס להגן על מדינה שוחרת שלום וביטחון ולא על תאוות שליטה בעם אחר או תאוות השתלטות על קרקעות; השלישי, המתנחלים ותאבי הסיפוח למיניהם ידעו שהם במיעוט, ויביאו בחשבון שהם פועלים בניגוד לדעת הרוב. יינתן להם גיבוי כי הם כבר שם, אך לא בכל מחיר ולא על כל דבר; הנושא הרביעי הוא פרגמטי: שטחים נרחבים יהיו מוגדרים כשטחים למיקוח במשא ומתן. תושביהם הישראליים יהיו זכאים לפיצוי אם וכאשר יתפנו מרצונם או בהחלטת ממשלה בגיבוי משאל עם דו-שלבי. לעומת זאת, מי שיחליטו להתיישב בשטחים אלו לאחר המשאל לא יהיו זכאים לפיצוי אם וכאשר יסתבר צורך לפנותם.

יש מי שישאל: ומה אם תחזיתך מוטעית? מה אם הרוב יעדיף אחרת? תשובתי: גם במצב זה ראוי שנדע את דעת הרוב. כל אזרח יחליט לעצמו מה הוא עושה עם התוצאות. עם זאת אני מוכרח להוסיף: להערכתי אפשרות זו לא תקרה. אם חלילה זו דעת הרוב, מפלגות המרכז לא יצליחו להקים ממשלה והמשאל ממילא לא יצא לדרך. אולם לדעתי מפלגות המרכז – אם יתאחדו – יצליחו להקים ממשלה מאוזנת ויציבה, המשאל יוכל לצאת לדרך ותוצאותיו יהוו בשורה טובה לעולם ולנו.

על המחבר / המחברת

Avatar

יוסי עמיר

אדריכל-מתכנן. מרצה בכיר בטכניון. בעל משרד נ.ת.ע אדריכלות.

10 תגובות

  1. צהלה
    צהלה אוקטובר 25 2016, 11:44
    אני חושב שאתה תמים בהנחת היסוד

    בחישוב מתמטי פשוט שתי מפלגות המרכז האלה לא יכולות להרכיב קואליציה.

    השב לתגובה
  2. יצחק דגני
    יצחק דגני אוקטובר 26 2016, 01:20
    ליוסי עמיר הנכבד

    אנא צא בחשיבתך מהקופסה.
    למה רק שתי מדינות או מדינה אחת?
    יכול להיות שיש עוד פתרון.
    תחשוב על זה. האם יכול להיות?

    השב לתגובה
    • אמיל
      אמיל אוקטובר 26 2016, 14:24
      אולי אתה ד"ר דגני תצא מהקיבעון

      הנוסחאות המשולבות והמופרכות שלך ושל יתר המרוצים מהמצב הזויות לחלוטין

      השב לתגובה
      • יצחק דגני
        יצחק דגני אוקטובר 28 2016, 21:54
        לאמיל הנכבד

        אשמח מאד אם תסביר את עצמך – תלמד אותנו מה בדיוק הזוי ב"נוסחאות המשולבות והמופרכות" שלי?
        או לחילופין – מה האלטרנטיבות?
        תהיה רציני – אל תתחמק מתשובה.

        השב לתגובה
  3. מיכאל גלס
    מיכאל גלס אוקטובר 28 2016, 13:53
    בתרבות הפוליטית שלנו זה לא ילך

    יהפוך לשדה קרב רק על הניסוח ועוד דו שלבי

    השב לתגובה
  4. יוסי עמיר
    יוסי עמיר אוקטובר 28 2016, 14:52
    תגובה לתגובות

    תגובה לתגובות:
    המאמר אינו מוקדש לפתרון הישראלי פלסטיני (לכך יש חלופות רבות מחוץ לקופסה ובתוכה) אלא בצורך במשאל העם. ללא משאל עם, מיעוט קובע לנו את ההווה ובעיקר את העתיד. השלב הראשון במשאל פשוט השלב השני – בבוא העת – מורכב, אך את שניהם תצליח לממש רק ממשלת מרכז (מאוחדת) ורק לכזו יש סיכוי להיות יציבה.

    השב לתגובה
  5. מיכאל נתן
    מיכאל נתן אוקטובר 28 2016, 19:14
    גם אני לא מבין איך זה יכול להיות

    תן לי בבקשה התחלקות המנדטים של המפלגות כפי דאתה צופה דיכול לקרות ואיזה צירוף של המפלגות יכול על הבסיס הזה לתת לשתי המפלגות שאתה נשען עליהן, שיביא להן את הדלטון

    השב לתגובה
  6. רונן צ.
    רונן צ. אוקטובר 29 2016, 15:23
    רעיון נכון

    להתחיל להשתמש במנגנון של משאל עם. זאת דמוררטיה מודרנית. ולא רק בסוגית השטחים.

    השב לתגובה
  7. בנציון
    בנציון נובמבר 05 2016, 11:50
    הפתרון איננו משאל עם

    אלא החלפת השלטון

    השב לתגובה
  8. נאמן ש.
    נאמן ש. ינואר 28 2017, 14:16
    תוצאות המישאל ברורות

    יש לכם בפק מה יבחר העם הנבחר?

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בפוליטיקה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!