JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מאבק שונה בתכלית על התודעה

הדעות שלנו נקבעות על ידי מדיה מגויסת שמאכילה אותנו במנטרות

מאבק שונה בתכלית על התודעה צילום: Joham.Zakai creative commons
מרץ 12
07:56 2014

אני מתחיל להתגעגע לימים שבהם התנהל בארץ ויכוח אמתי. ויכוח שאנשים חשו אותו לא רק במוחם, לא רק בתודעתם, אלא אפילו בנשמתם.

כאשר בא לאוויר העולם הוויכוח על ממלכתיות, היו מי שאמרו כי משעה שהוקמה מדינה משלנו היא צריכה לשאוף להאחדה. לתמיכה כוללת בסמליה ובמצעה. מכאן שיש לחתור לחינוך ממלכתי ללא זרמים רעיוניים. והגדיל לעשות דוד בן גוריון שתבע הקמת תנועת נוער ממלכתית.

מנגד עמדו שוחרי הערכים והייחוד הרעיוני. הללו טענו שגם בעת שמוקמת מדינה, יש לעודד את הפלורליזם ואת החינוך לאור השקפת עולם. אפילו של מיעוט שמקדש את עקרונותיו.

אפילו כשבאה לעולם פרשת לבון המתעתעת והבוגדנית, התנהל ויכוח ציבורי עמוק על ההכרח בליבון סוגיות שונות בעזרת ועדת חקירה משפטית או ועדה ציבורית-ממשלתית. הוויכוחים חילקו את הציבור. אבל כל אחד מהדוגלים בעמדה הבין את נימוקיה ואת הצדקתה, ונאבק בבעלי העמדה האחרת.

גם אחרי מלחמת 1967 ניטש ויכוח אמתי ולא רק תדמיתי. היו מי שאמרו כי חזרנו לאדמת אבות שאליה התפללנו, ושמכאן נגזרות עמדותינו. היו רבים יותר שצידדו בפשרה טריטוריאלית או פונקצינלית. אבל כשבגין, דיין ואלון חידדו את עמדותיהם, הוויכוח היה ברור. והוא הוכרע על ידי בחירות.

כיום המצב שונה בתכלית. האדם הבודד נמצא במתקפה בלתי פוסקת על תודעתו. גם מצד התקשורת הכתובה והאלקטרונית, שיורדות מגדולתן, וגם ברשת האינטרנט, ובעיקר בפייסבוק ובטוויטר.

כיום לא מתנהל הוויכוח של פעם. אדם לא קובע את דעותיו כי למד את טיבן או כי התמודד עם חסרונותיהן. הוא קובע עמדה כי ההפצצה האלקטרונית שניתכת עליו לא מאפשרת לו לגבש חשיבה משלו.

רק להמחשה אביא את נושא השוויון בנטל. אומרים שתנועת 'יש עתיד' מצויה בירידה, ושהאכזבה מתפקודו של לפיד כמעט טוטלית. אבל לפיד וחבריו יודעים שהמאבק על התודעה אינו המאבק על התפקוד.

דוברי לפיד מדברים על מפנה היסטורי בחלוקת הנטל. מומחים ופרשנים מטילים ספק בכך, וטוענים שלמהלך יש אמנם צדדים חיוביים, אבל הוא מעניק הכשר פרלמנטרי להשתמטות משירות, ולשירות מקוצר של תומכי בנט ואריאל.

המדיה מגויסת למפנה המיוחל, ובעיקר פייסבוק. שם לא מפסיקים לחזור על מנטרת המפנה ההיסטורי שעדיף לדבריהם על הבראת תחלואי הכלכלה והחברה במדינת ישראל.

וכיצד ישפוט הציבור אם אנשי 'יש עתיד' צודקים? רק על פי תגובת החרדים על "עוצמת הגזרות". לו בחרו החרדים להחריש, היה ברור ומחוור שההר הוליד עכבר. אבל גם החרדים, שאינם חיים במעגלי התקשורת החדשים, חיים מפי קומץ רבנים קנאי שקובעים את צורת המחאה ואת עוצמתה.

אני מעז לומר שלו בודדנו חסיד מבני ברק לשיחת פנים אל פנים, לא היה לו מענה בנוגע לעוצמת הפגיעה שהביאה להפגנה. אולי הוא היה מפליט בחצי פה משהו על חומרתן של הסנקציות הפליליות.

אבל נושא הסנקציות הפליליות הוא נושא פופוליסטי בעליל, המשווק כאמירה תקיפה שעליה היה מוכן לפיד לפרק את ממשלת נתניהו. שני המחנות יודעים שתחולת החוק היא רק בעוד ארבע שנים, ושהסנקציות לא יתפסו לעולם. אבל לפיד יודע גם שבשנת 2014 לא משנה כיצד יתפקד כשר אוצר. חשוב רק שהציבור שלו יחוש שהחרדים נפגעו, ושחמתם הועלתה עד להשחית.

האדם הבודד לא בוחן יותר את העובדות לאשורן. הוא רתום למרכבה תודעתית שדוחפת לו את הטוב ואת הרע במינון גבוה מכדי שיוכל לעכל.

על המחבר / המחברת

עוזי ברעם

עוזי ברעם

עורך מדור: פוליטיקה. לשעבר חבר כנסת, שר התיירות ושר הפנים. הרצה באקדמיה. כתב את הרומן "אין אהבה בעיר". כיום יועץ אסטרטגי, יו"ר של חברת קלאב 50 ותיאטרון בית ליסין. כותב מאמרים בעיתונות, פרשן פוליטי במשדרי רדיו וטלוויזיה וחבר בדירקטוריונים שונים.

5 תגובות

  1. נכון
    נכון מרץ 12 2014, 10:29
    ממש שטיפת מוח. כל אחד מסובב אותנו לכיוון שרצוי לו

    שטיפת מוח

    השב לתגובה
  2. יריב
    יריב מרץ 13 2014, 17:03
    אני נוטה להסכים איתך אבל השאלה היא אם

    יש משהו שאפשר לעשות נגד התופעה החמורה הזאת. אני לא מצאתי שום פתרון וזה מייאש.

    השב לתגובה
  3. ראש גדול
    ראש גדול מרץ 17 2014, 13:49
    מי שלא חושב שלא יבוא בטענות

    אפשר לעבוד על האזרחים רק כי הם מסכימים לכך
    לפעמים נידמה שהם אפילו אוהבים זאת
    הכל בידי הבוחר ואם הוא טיפש, עדיין רצונו קובע

    השב לתגובה
  4. אורי
    אורי מרץ 18 2014, 08:44
    אבל המדיה מחולקת ונלחמים שם אחד בשני

    מה שעתון אחד חושב השני חושב אוטומטית הפןך. אז אולי הקורא מחליט מה הוא יקרא ובעצם מחליט מי הוא מוכן שיבלבל לו את המוח.

    השב לתגובה
  5. ניני
    ניני מרץ 24 2014, 13:12
    המדיה מאבדת מחשיבותה

    דוקא בשל מה שאתה מתאר הדור הצעיר פחות ופחות מתייחס למדיה החדשותית. עיתונים הם כבר לא קוראים בכלל ובטלויזיה הם רואים אירליטי ולא חדשות. הם בורחים לפייסבוק ולאתרי אינטרנט דומים, נמאס להם מהמדיה.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בפוליטיקה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!