ד"ר רות בורשטיין
לאחרונה נתבשרנו על החלת קוד אתי על המרצים במוסדות להשכלה גבוהה. על צורך בקוד אתי, ובקוד המסוים הזה, אפשר להתווכח. כדי ליצור קוד מאוזן היה צריך לפתוח בדיון מעמיק, רחב היקף ורב מומחים בנושא, ולא להסתפק בסטודנטים המתלוננים. היה צריך להאזין למגוון רחב של אנשים – מרצים וסטודנטים. אפשר היה לפנות ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולבקש שהמתודולוגים הסטטיסטיים שלה יבנו מדגם מייצג של נשאלים מן המוסדות השונים – מרצים וסטודנטים – ולתת לנדגמים שאלונים שנכתבו בידי מתודולוגים שמומחיותם בניסוח שאלות ניטרליות שאינן מוטות. על סמך הממצאים שהיו מתקבלים, אפשר היה לכתוב קוד אתי מאוזן.
יש שיאמרו ובצדק כי המוסדות להשכלה גבוהה אינם זקוקים לקוד אתי המונחת עליהם מלמעלה ואפשר לסמוך על שיקול דעתם. במקרים חריגים, הסטודנטים יכולים לפנות לוועדות של האוניברסיטה המטפלות בהתנהגות חריגה של מרצים או של סטודנטים.
אולם בדבר אחד אין ספק: המוסד הזקוק בדחיפות מיידית לקוד אתי הוא דווקא הכנסת. הדיבורים הנשמעים שם חוצים כל גבול. הכנסת אמורה להיות מוסד מכובד המייצג את כלל העם, והנה בעת האחרונה, רבים בציבור מזדעזעים בשומעם את הקללות, הגידופים והביטויים המעליבים הנאמרים בה בלי בושה. ביטויים שאיני מסוגלת לחזור עליהם אפילו בשם אומרם כי ארגיש שנגעתי בזוהמתם, וגורמים לי לחוש בושה שאלו המייצגים שלי.
הכנסת הפכה למוסד שאנשים מן היישוב חשים סלידה ממנה ומן הנאמר בה. היכן התרבות, הנימוס והכבוד שאפיינו את חברי הכנסת? חברי כנסת שאינם מן הנוקטים לשון פוגענית, חוששים לגנות אמירות לא ראויות שנאמרות בעת הדיונים ונוצרים את לשונם. זהו אות קלון גם להם, כמו גם לכל בעלי התפקידים בכנסת.
הזאת הדוגמה שעל פיה אנו רוצים לחנך את ילדינו ונכדינו? הזאת תרבות הדיבור שאנו מעוניינים שתשלוט כאן?
הקללות והדיבור הבוטה הנשמעים בכנסת מתקבלים על ידי רבים כדיבור הלגיטימי והנורמטיבי בימינו. לאחרונה בתחבורה הציבורית הבין-עירונית אני שומעת יותר ויותר אנשים המדברים בטלפונים ומקללים את בן/בת שיחם בקולי קולות בלא בושה. יש שכמה נוסעים מבקשים להשתיקם, אך אינם מצליחים.
אם כך נמשיך, אני חוששת מאוד מאיכות החיים המצפה לנו כאן בארץ שבנו הורינו בעמל רב ובתקוות רבות.
הכך נוהג 'עם סגולה'? הזאת דרכו של 'העם הנבחר'?
כשהיינו ילדים לימדו אותנו שבעת כעס יש לספור בלב עד עשר כדי להירגע, ורק אז לומר את דברינו. אולי צריך לחזור ללמד זאת מבוגרים…
צריך להיות ברור שבאמצעות גידופים וקללות אין משפיעים ואין משיגים את המטרה. להפך, גורמים להסתייגות ולריחוק.
דרוש קוד אתי מיידי בכנסת שיאסור על השימוש בלשון בוטה ומעליבה, בקללות ובגידופים וינקוט עונשים למפירים אותו. חבר הכנסת שדיבר בלשון בוטה לא יוכל להמשיך את דבריו ויהיה עליו לצאת מן האולם. אולי זו הדרך לחנך את נבחרי האומה המשמשים דוגמה לציבור. אולי כך תשתנה הנורמה והציבור כולו ילמד מה ראוי שיהא מקובל ומה לא.
הם לא בחרו את עצמם
הטענות צריעות להיות אל העם
ההתלהמות הבורה משתלטת על העם
והמשכיל בעת הזאת ידום
קוד אתי בתרבות הדיון בכנסת. רעיון חשוב ומועיל. העם אמור לקבל השראה מהשיח בכנסת ובמקום זאת הוא מקבל לגיטימציה לשימוש בלשון בוטה וגסה.
ועל זה נאמר: "קשוט עצמך תחילה, ואחר כך קשוט אחרים"
אפשר לקבוע בקלות את הרמה של העם. ומצבנו ממש גרוע.
תת-תת-רמה של שיח, התנהגות וערכים של הנבחרים שהעם בוחר
אבל האם מישהו רואה פתרון? בהרכב הבוחרים ובהרכב חברי הכנסת?
רגב, אמסלם, ביטן, סמוטריץ, ועוד הביאו למצב שכל המרבנ להתלהם ולקלל מוערך יותר
לכן הקוד האתי כל כך חשוב ודחוף.
כלפי רבים מידי מהם אנו נזקקים לחוק הפלילי
חחחחחחח
אתיקה בכנסת?
כמו לחפש צדיקים בבית הסוהר