JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

רפובליקת בננות כשרוֹת

ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

רפובליקת בננות כשרוֹת פרופסור גיורא קימל
יוני 21
09:30 2018

דמוקרטיה היא מילה יפה. בתרגום מילולי: שלטון העם. בדרך כלל משטרים מגדירים את עצמם דמוקרטיים אם הם מקיימים בחירות כל כמה שנים. יש דמוקרטיות מזויפות שבהן אין קשר בין הבחירות ובין התוצאות ואין שום סיכוי להחלפת המנהיגים לאחר הבחירות. במדינות אלה בדרך כלל אין רווחה, אין חירויות פרט ואין שוויון זכויות. במדינות דמוקרטיות מזויפות ובדיקטטורות רווחת התופעה של כפיית רצון המיעוט על הרוב. כדוגמה אפשר להביא את דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד.

גם כשהבחירות אמיתיות והשלטון מתחלף מפעם לפעם, אין הדמוקרטיה מבטיחה רווחה, חירויות פרט ושוויון זכויות. יתר על כן, אפילו בחירות אמיתיות אינן מבטיחות שהשלטון ישקף את רצון העם, לפעמים בגלל שיטת הבחירות ולפעמים בגלל שיעור מצביעים נמוך או בגלל מניעת זכות בחירה מחלק של האוכלוסייה. כמו כן תמיד יש צורך להגביל את חירות הפרט כדי למנוע הפקרות (למשל יש לאכוף נהיגה בצד ימין של הדרך), למתן את השאיפה לשוויון בזכויות ובחובות כדי לעודד את החלשים ולרסן את החזקים (למשל מס הכנסה מדורג) ולהגביל את הרווחה (כדי ליצור אקלים של יצרנות). הבחירות זה לא הכול. כמו כן במשטר דמוקרטי יש בדרך כלל שילוב בין הרשות המחוקקת, השופטת והמבצעת, וגם יש שלטון כלל-ארצי ושלטון מקומי.

בישראל המשטר הוא דמוקרטי קלאסי. יש בחירות וממשלות מתחלפות. מעלתה הגדולה של שיטה זו היא שיש ייצוג לכל האוכלוסייה ללא אפליה. האזרחים בוחרים את נציגיהם בבית הנבחרים – הכנסת. מרבית חברי הממשלה, כולל ראש הממשלה, הם חברי כנסת, כלומר בעקיפין גם הנהגת הרשות המבצעת היא ישות נבחרת.

החסרונות: האזרחים אינם מצביעים ישירות לחברי כנסת אלא לרשימות של מפלגות או סיעות. אפשר להצביע רק לרשימה אחת, אפילו אם הבוחר מעדיף נבחרים גם מרשימות אחרות. האפשרות היחידה להשפיע על ההרכב האישי של רשימה הוא להצטרף למפלגה ולנסות להשפיע מבפנים. אבל המפלגות והסיעות אינן חייבות להרכיב את הרשימות באופן דמוקרטי ויש אפילו סיעות שרשימותיהן חסומות לנשים. יש סיעות שנבחריהן כפופים לגורמי חוץ, כגון רבנים, שלא נבחרו על ידי הציבור.

נוסף לכך, מכיוון שהייצוג של הסיעות בכנסת נקבע לפי מספר המצביעים, ומכיוון שכל הארץ נחשבת לאזור בחירות אחד, התרבו הסיעות ומעולם לא הייתה סיעה או מפלגה שהיה לה רוב בכנסת. כתוצאה מכך, כל הממשלות נשענות על קואליציה של סיעות, ומורכבות מחברים בעלי אינטרסים מנוגדים, מה שמקשה על פעילות הממשלה.

במשטר דמוקרטי נאור שלטון הרוב אינו מלווה בדיכוי המיעוט. בטורקיה היה דיכוי כזה כאשר אסרו על הכורדים להשתמש בשפתם. גם איסור הרעלה באירופה הוא מעין דיכוי של המיעוט, בפרט כשהאיסור אינו חל על נזירות קתוליות. אפילו בארץ היה פעם איסור להציג ביידיש. בארץ דווקא יש רגישות רבה לזכויות המיעוט, כגון נגישות לנכים, סגירת רחובות בשבת. יש כפייה מסוימת על מיעוטים, למשל הכבוד להמנון ולדגל, אך כנגד זה יש אפליות לטובה, כגון שחרור משירות חובה, הקלות בתנאי כניסה לאוניברסיטאות ופטור מחוקים של כפייה דתית כמו חוק החמץ וחוק השבת.

מנגד, המשטר הפרלמנטרי המחייב הרכבת קואליציה מקנה לסיעות מיעוט כושר סחיטה, וכך הן יכולות לכפות על רוב האוכלוסייה, היהודית דווקא, כל מיני הגבלות כגון העדר תחבורה ציבורית בשבתות ובחגים, מניעת הכרה בזרמים יהודיים מתקדמים, כפייה של שירותי דת על חילונים ואיסור משונה על מקומות עבודה להעסיק יהודים בשבת. אף שאיננו סובלים משלטון רוב שדורס את המיעוט, אנו סובלים גם סובלים משלטון המכיל מיעוט שדורס את הרוב. בעניין זה מעניין לראות את החיכוך שנוצר בין הממשלה, שנתונה להשפעתן של קבוצות לחץ קטנות, ובין רשויות מקומיות שבהן אין ייצוג לאותן קבוצות לחץ, כאשר אותן קבוצות לחץ מנסות בצורה מכוערת לנגוס בסמכויות הרשויות העירוניות כדי לכפות חוקים מימי הביניים על ציבור מתקדם שאינו חפץ בכך. מבחינת כפיית המיעוט על הרוב המשטר בארץ דומה לדמוקרטיות מזויפות ולדיקטטורות.

לסיכום, מיעוט דתי מנסה לכפות יהדות אורתודוקסית מאובנת על רוב חילוני. בפועל בנושאי דת ומדינה ישראל דומה יותר לדיקטטורה מאשר לדמוקרטיה. ולזה קוראים מדינה יהודית ודמוקרטית.

על המחבר / המחברת

גיורא קימל

פרופסור. המכון למחקר יישומי באוניברסיטת בן-גוריון. בעבר מרצה באוניברסיטאות בארה"ב ובישראל.

9 תגובות

  1. ורדית
    ורדית יוני 21 2018, 12:48
    הכפיה הדתית ההולכת וגוברת

    הדבר הכי מדכא

    השב לתגובה
  2. יעקב זינגר
    יעקב זינגר יוני 21 2018, 19:28
    החילוניים ממש לא רוב

    הדתיים למיניהן ותומכיהם הם הרוב. החילונים בפועל מפוצלים בין ערסים, ימין לגווניו שמאל, שמאל קיצוניוכן הלאה. בקיצור כל הדתיים ימין כל החילונים מפוצלים עם רוב גדול לימניים. אז מה הפלא שאלה התוצאות.

    השב לתגובה
  3. גיורא קימל
    גיורא קימל יוני 22 2018, 04:08
    בכנסת הדתיים הם מיעוט ובפועל הם שמאל קיצוני

    מבחינת הייצוג בכנסת הסיעות הדתיות מהוות מיעוט.אינני מבין את הקביעה שלך שכל הדתיים ימין.האם לדאוג לרווחה של תלמידי ישיבות שלא ישרתו בצבא וגם לא יעבדו, יעשו ילדים בשפע ויחיו על חשבון משלמי המיסים עם כל הזכויות הסוציאליות -זה הימין שלך? זה האג'נדה הכי שמאלית – מה שפחות לתת לציבור ומה שיותר לקבל ממנו.

    השב לתגובה
    • מנשה הרטמן
      מנשה הרטמן יוני 24 2018, 21:35
      הם המאפשרים קיום קואליציית ימין קיצוני

      מבלעדיהם הימין לא היה יכול להרכיב את הממשלה הלאומנית-דתית-ימנית הכי קיצונית בהיסטוריה שלנו.

      השב לתגובה
  4. גיל פרידמן
    גיל פרידמן יוני 22 2018, 07:02
    לא כל בננה כשרה

    יש להקפיד על הילכות לכת שכחה ופאה
    ואסור שקוטפים יקטפו יחד עם קוטפות
    וקוטפות רק עם מטפחת ראש
    וקוטפים שנימולו ומגדלים פאות
    ……

    השב לתגובה
  5. יוסף גלר
    יוסף גלר יוני 25 2018, 11:40
    הכל תלוי ברגישות המחוקקים

    אצלנו אלה חברי הכנסת
    שהולכים ונעשים יותר ויותר סקטוריאליים

    השב לתגובה
  6. ראובן שפילמן
    ראובן שפילמן יוני 25 2018, 15:51
    מסכים לגמרי

    אני איתך בנושא זה

    השב לתגובה
  7. תפוחי
    תפוחי יולי 02 2018, 12:48
    אולי כשרות

    אבל רקובות

    השב לתגובה
  8. קרן
    קרן דצמבר 13 2018, 12:13
    ליכט

    הכפיה תלך ותגדר, הכוח החילוני יחלש, הואיל ואנשי הימין של היום תומכים בהשלטת הדת גם אם הם חילוניים. ליברליזם הם כבר שכחו מה זה.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בפוליטיקה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!