JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הפוליטיקאים במערה של אפלטון

איומים אמיתיים ומדומים והשלכותיהם

הפוליטיקאים במערה של אפלטון דודי אילת
אוגוסט 02
09:30 2018

הפילוסוף היווני אפלטון הציג בספר "המדינה" את משל המערה. במשל זה תיאר אפלטון בני אדם הכלואים בתוך מציאות מזויפת מאחורי מסך בערות. משהו כמו "Fake news" של היום. על פי המשל, האנשים הכלואים נמצאים כבולים בתוך מערה ויכולים להסתכל רק על קיר מסוים שעליו משתקפים צללים מפחידים המגיעים ממדורה שבוערת מאחוריהם. האנשים מאמינים שצללים אלו הם המציאות, מאחר שאינם רואים את המדורה ואת הדמויות היוצרות את הצללים המשתקפים. הם לא מוכנים לשמוע דעה של אדם שהשתחרר מהכבלים, יצא מהמערה וראה שהמדורה מטילה צללים שבינם לבין המציאות אין כל קשר. הם אפילו עלולים לפגוע באותו אדם שמסביר להם שהמציאות אחרת.

למה הדבר דומה בהקשרים אקטואליים? לאיומים ולאתגרים מדומים שקיימים לכאורה בחברה הישראלית, ואצה רצה הדרך לפוליטיקאים כאלו ואחרים לחוקק חוקים כדי להתמודד עם איומים כאלו. "שינוי הסטטוס קוו בין דתיים לחילוניים עקב פתיחת עסקים בשבת" הוא דוגמה לאיום מדומה שבעקבותיו מחוקקים חוקים כמו חוק המרכולים. כולנו יודעים שראשי ערים מצליחים ליצור הבנות והסכמות בין דתיים לחילוניים כדי שמרכזי קניות ומסחר מחוץ למרכז העיר יהיו פתוחים ואלו שבתוך העיר או בשכונות בעלות צביון מסורתי יהיו סגורים. הסדרים כאלו חזקים פי כמה מכל חוק שנועד בעיקר לשמש את האינטרס הפוליטי-אישי של המחוקק, שמלכתחילה מכוון את החוק לטובת הבסיס הפוליטי שלו, לעיתים על חשבון האינטרס הציבורי הרחב יותר.

גם סעיף מסוים בחוק הלאום – הפיכתה של השפה הערבית משפה רשמית שנייה ל"שפה בעלת מעמד מיוחד" – נועד לטפל באיום מדומה של השתלטות השפה הערבית על בתי ספר. יש איום כזה? האם הזהות היהודית של מדינת ישראל מאוימת כשהערבית היא שפה רשמית שנייה? ונניח שיש אתגר כזה, אולי במקום סעיף הצהרתי כזה עדיף להשקיע משאבי הוראה וכוח אדם ותקציבים בהקניית השפה העברית במגזרים הערבי והחרדי, שם בחלק ממוסדות הלימוד שעות ההוראה בעברית מועטות ולומדים בערבית או ביידיש?

חקיקה שנועדה לטפל באיומים מדומים מזיקה מאוד. הנזק מתבטא בהקצנת עמדות של ציבורים זה לעומת זה, ברטוריקה מתלהמת ולא עניינית ובהקצנה חברתית ופוליטית במגזרים שונים באוכלוסייה, שחשים שהמערכת הפוליטית שמה את האינטרסים הציבוריים במקום האחרון בסדר העדיפויות ומעלה אינטרסים פרטיים של פוליטיקאים המשרתים אך ורק קבוצות אינטרס מסוימות. המילה "מפלגה" מצדיקה את השורש העברי שלה פ-ל-ג, והמפלגות אכן מפלגות בין ציבורים יותר מאי פעם ומנציחות בעיות במקום לנסות לפתור אותן בהסכמה הדדית.

אם כך, מהו איום-אתגר אמיתי ולא מדומה? איום-אתגר אמיתי מגובה בנתונים סטטיסטיים, בזיהוי מגמות ובהערכת גורמי מקצוע שמגבים את הטיעונים שלהם במספרים ובנתונים, גם אם יש ויכוחים על הפרשנות. דו"חות מבקר המדינה המצביעים על הסיכון במקרה של רעידת אדמה, שעלולה לגרום לאלפי הרוגים, ועל כך שמדינת ישראל אינה מוכנה למקרה כזה – זהו איום-אתגר אמיתי הדורש טיפול. דוחו"ת מודיעיניים שצה"ל וגורמי ביטחון מספקים על איומים בטחוניים יכולים להצביע על איומים-אתגרים אמיתיים. השינויים הדמוגרפיים שעוברת החברה הישראלית והריבוי הטבעי באוכלוסייה החרדית ובאוכלוסיות המיעוטים, שלפי הערכות ילדיהן יהוו 50% מילדי כיתות א' בעוד כ-15 שנה – זהו אתגר אמיתי הקורא לשילוב אוכלוסיות אלו בתעסוקה, להכנסת לימודי ליבה ולדיון במודל של צה"ל כצבא העם ובאפשרות שישתנה ויהפוך לצבא מקצועי כתוצאה מהשינוי הדמוגרפי.

מאחר שאיומים-אתגרים אלו אינם מיידיים ואינם "דחופים", הנטייה של פוליטיקאים רבים שאינם מדינאים היא לא לטפל בהם כלל, שהרי אין בכך תועלת פוליטית אישית ומיידית. מבחינתם עדיף להעצים איומים מדומים ולחוקק חוקים הצהרתיים או כאלו שהאכיפה שלהם בעייתית, העיקר לקצור ומהר את התועלת הפוליטית המיידית הנובעת מכך.

האיום המדומה הוא לא יותר מהצללים המפחידים על קיר המערה במשל של אפלטון. את המחירים של חוסר הטיפול באיומים ואתגרים אמיתיים סופג הציבור ברגע האמת, כשמתגלים כשלים חמורים, כמו זה שהתגלה באסון הכרמל וחשף את אוזלת היד של מערך כיבוי האש בישראל בהתמודדות עם שריפה בקנה מידה גדול. הנתונים היו, הכתובת הייתה על הקיר ומבקר המדינה הוציא דו"ח חריף בנושא כיבוי האש הכושל מיד לאחר מלחמת לבנון השנייה ב-2006, אך עד אסון הכרמל איש לא התייחס לאיום הזה.

כדי לטפל באיומים-אתגרים אמיתיים צריך קודם כול להגדירם בהתאם, וגם נדרשת חשיבה רציונלית שאינה מוטה, אינה מעוותת ואינה מגדירה את האיום לפי צורך פוליטי מיידי. מנהיגים מימין ומשמאל השכילו לכרות הסכמי שלום עם מצרים (בגין) ועם ירדן (רבין), לחוקק תכניות ייצוב כלכליות (שמיר ופרס), לחוקק חוקים כלכליים שנועדו לפרק ריכוזי כוח כלכליים, כמו חוק הריכוזיות (נתניהו), להסיר איומים גרעיניים (בגין בעיראק, אולמרט בסוריה) ועוד ועוד. עם זאת, יש לטפל באתגר החשוב והאמיתי גם אם אינו דחוף ובוער, אם כי כל טיפול באתגר כזה עדיף על טיפול באיומים מדומים וחקיקה הקשורה בהם.

אם כך, למה פוליטיקאים מחוקקים חוקים שנועדו לטפל באיומים מדומים? גישת הבחירה הציבורית במדיניות ציבורית משלבת את הראייה של הפילוסוף אריסטו, הרואה באדם יצור פוליטי המעדיף חיים בצוותא עם קהילה ובשותפות אינטרסים, עם גישתו של התאורטיקן והפילוסוף אדם סמית, הטוען כי האדם הוא יצור תועלתני וממקסם רווחים אישיים בלבד. גישה זו מניחה כי רוב האנשים לא ייפנו לפעילות פוליטית מאחר שהם מבינים רציונלית את חוסר יכולתם להשפיע על מהלכים דמוקרטיים רחבים. מנגד, אלו שכן ייפנו לפעילות פוליטית יעשו זאת כאדם כלכלי לכל דבר ועניין, כלומר יחפשו את התועלות האישיות מפעילות פוליטית. תועלות אלו יכולות להתבטא בקידום מעמדם הציבורי, הבטחת עתיד במגזר העסקי לאחר תום כהונתם וכיו"ב.

הדרך לקידום עצמי נסללת באמצעות קידום מדיניות הנותנת מענה לקבוצות אינטרס וארגונים שיתגמלו אותם על כך, גם אם היא באה על חשבון האינטרס הציבורי הרחב יותר. מכאן ועד טיפול באיומים מדומים הדרך קצרה. הפוליטיקאי מציג איום כלשהו כאיום כללי ורחב – "הפרת הסטטוס קוו בין דתיים לחילוניים ואיום על זהותה היהודית של המדינה" – משווק אותו ככזה ומחוקק חוקים לטפל בו, אך למעשה האיום והטיפול בו מטרתם אך ורק לקדם את האינטרס של קבוצה מסוימת באוכלוסייה.

אזור הזמן של תשעה באב, המזכיר לכולנו את חורבן הבית בשל שנאת חינם, הוא קריאת השכמה נוספת לפוליטיקאים לנהוג באחריות ולטפל באיומים ואתגרים אמיתיים ולא בחקיקה מיותרת שנותנת מענה לאיומים מדומים ופקטיביים, המחדדים ומלבים קונפליקטים בחברה הישראלית השבטית בלאו הכי והסובלת משסעים חברתיים, עדתיים, דתיים ועוד. החברה הישראלית צריכה מרפא ומנהיגים אחראיים, ולא פוליטיקאים – מימין או משמאל – מבעירי דליקות ויוצרי צללים שאינם המציאות האמיתית.

על המחבר / המחברת

Avatar

דודי אילת

ד"ר. מנחה, מרצה וחוקר, האוניברסיטה הפתוחה והקריה האקדמית אונו.

28 תגובות

  1. אברהם הדר
    אברהם הדר אוגוסט 02 2018, 11:13
    שילוב יפה של ראיה אקדמית

    עם ניתוח אקטואלי

    השב לתגובה
  2. יואב
    יואב אוגוסט 02 2018, 11:24
    תגובה

    מאמר מעניין
    אצל חלק גדול מהפולטיקאים שלנו זה אכן"דיבורים כמו חול ואין מה לאכול"

    השב לתגובה
  3. גדעון שניר
    גדעון שניר אוגוסט 02 2018, 11:58
    לא רק סטטיסטיקה

    העלית נושא חשוב לדיון, אבל יש לי בעיה עם הדוגמאות והפרשנות. הטיעון שלך שחשש אמיתי הוא זה הנשען רק על נתונים וסטטיסטיקה- הוא בעייתי, מלחמות יכולות לפרוץ משיקולים של כבוד ואגו ללא כול בסיס כלכלי סטטיסטי (ראה מלחמת העולם הראשונה ואפילו יום כיפור), כמו גם משברים כלכליים עולמיים, ונפילת בורסות בעולם שאף אנליסט לא חזה בנתונים כלכליים ודי בשמועה מבורקת כדי לחולל מהומה אמיתית. אפילו אתה עלול להיכשל בדוגמא שלך בה קבעת שסעיף השפה בחוק הלאום נובע מהחשש להשתלטות השפה הערבית בבתי הספר. אני לא מכיר חשש כזה, אבל כן מוטרד מהניסיונות והשאיפות להפוך את מדינת ישראל למדינת כול אזרחיה, שלדידי מהווה איום קיומי, בעוד שאיני רואה כול איום בלימוד הערבית- אדרבא. עברית בישראל היא כמו אנגלית באנגליה וצרפתית בצרפת, בלי שפה רשמית שנייה. על כן, איום הוא אכן עניין הנתון לפרשנות גם ללא נתונים כמותיים.

    השב לתגובה
    • דודי
      דודי אוגוסט 02 2018, 21:12
      תשובה לגדעון

      שלום גדעון.
      תודה על הערותיך.
      נכון שיש מצבים של אי ודאות כמותית או איכותית ושקשה או לא ניתן לחזות מגמות ,אבל זה החריג ולא העיקר.מלחמת יום כיפור אגב-היו לנו את כל הנתונים על תזוזת הצבא המיצרי אבל פשוט קבוצה קטנה של אנשים שהתקבעו על רעיון אווילי שהמצרים לא יתקיפו-הם אלו שגרמו ל"הפתעה".במרבית האיומים האמיתיים יש נתונים כלשהם וזיהוי מגמות .גם הפגישה של טראמפ עם נשיא קוריאה נעשתה על בסיס מידע רלוונטי על מצבו הכלכלי הקשה של השני והערכת אפקטיביות הסנקציות הכלכליות עליו.אם הפוליטקאים רואים איום בהפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה אז מה המהלך הרציונלי הניגזר מזה?סיפוח של פלשתינים במאות אלפים או הפרדה וקביעת גבולות? הורדת השפה הערבית לשפה בעלת מעמד מיוחדאו הבהרה שהשויון החל על אזרחים במדינה אינו חל על אנשים הרוצים להגר לישראל וזכות זו מוקנית ליהודים בלבד על פי חוק השבות.אני אסתפק בשלב ראשון שהפולטיקאים שלנו יתחילו לעסוק באיומים מבוססים ולא חסר כאלו.כשיעסקו באיום שאין לו עדיין נתונים כמותיים לפחות יבחרו דרך פעולה שאינה קורצת רק לאלקטורט הפוליטי שלהם,אלא מיטיבה עם כלל האינטרס הציבורי.אבל בשביל זה צריך להיות מדינאי ולא מספיק להיות פוליטיקאי

      השב לתגובה
      • גדעון שניר
        גדעון שניר אוגוסט 02 2018, 22:09
        השלמה קצרה

        מילה לגבי יום כיפור, כול ניתוחי המקרו טענו שאין למצרים כוונה או יכולת לצאת למלחמה כי היו בין היתר שקועים במלחמה בתימן.. המסר שלי ברור, ואתה ציינת זאת, שרמת אי הוודאות כול כך גבוהה וריבוי הגורמים המשתני םהמשפיעים כול גבוהה בדינמיקה של העולם הגלובלי התזזי, שאפילו נתונים כמותיים אינם מהווים מדד מבטיח לחיזוי העתיד,

        השב לתגובה
        • יצחק דגני
          יצחק דגני אוגוסט 02 2018, 23:17
          גדעון מכובדי

          לפני שבועיים ערכה העמותה להיסטוריה צבאית (שאנוכי נמנה על משתתפיה) יום עיון שנמשך כ-6 שעות על נושא "ההפתעה" ביום כיפור. השתתפו בו חוקרים שנכנסו לחומר ארכיוני אמריקאי, רוסי, ישראלי ומצרי. הכל היה ידוע בזמן אמת. גולדה החליטה לא לתקוף ראשונים בשל שיקולים פוליטיים (נכונים). כך שלכל הסיפורים שהתפתחו סביב נושא זה אין ערך היסטורי ממשי.
          ועוד הערה – מלחמת תימן התחילה בספטמבר 1962 והסתיימה בינואר 1970. אין שום קשר בין יכולת המצרים ביום כיפור לבין מעורבותם במלחמת תימן.
          אגב כך – חיל האוויר הישראלי סייע, על פי בקשת הבריטים למלוכנים בתימן כמו גם שישראל החדירה סוכנים לשם על מנת ללמוד ולדווח על יכולת הצבא המצרי.

          השב לתגובה
          • יונתן קורפל
            יונתן קורפל אוגוסט 02 2018, 23:57
            יצחק שלום - אני חולק עליך

            עם כל הכבוד לעמותת ההיסטוריה, המתקפה עלינו ביום כיפור הייתה הפתעה גמורה. כקצין מילואים שימשתי כמפקד מעוז במשך כחמישים ימים ועד שבוע לפני פרוץ המלחמה. יש עמי עובדות רבות שמוכיחות כי לא ידענו דבר. לא זו בלבד שלא הייתה הערכות, אלא שהייתה הזנחה פושעת. בהחלט ידעו על המתקפה המצרית סורית בזמן אמת ואפילו זמן קצר קודם למתקפה השתכנעו שהיא עומדת להתרחש. אלא שזה כבר לא יכול היה לשנות ממשית את התמונה.

            השב לתגובה
            • יצחק דגני
              יצחק דגני אוגוסט 03 2018, 00:21
              יונתן יקירי

              הנה גם אתה כותב שידעו על המתקפה המצרית-סורית. לפחות בזה אינך חולק עלי.
              לגבי העדות האישית שלך – אין לי ספק שאתה מעיד אמת. אולם עדותך מראה שבדרג שלך התקיימה הפתעה. אולי גם כמה רמות מעליה. אכן במוצבי התעלה הייתה הפתעה גמורה. אכן 32 מוצבי קו המים הוזנחו ע"י אריק שרון בהיותו אלוף הפיקוד. טענתו הייתה שהמוצבים נועדו לכי להתריע ואת הכוח המצרי יש להביס בקרב תנועה ואש בין התעלה לבין הגידי והמתלה. גורודיש קיבל פקודה לפנות את המוצבים בעת פתיחת המלחמה והוא לא ביצע אותה. התוצאות ידועות לך.
              לעומת עדותך אני יכול להעיד שכאיש מילואים בחטיבה 188 הוזמננו ליום תדרוך כשבוע לפני ראש השנה והסמח"ט דוד ישראלי ז"ל העביר לנו סקירת מודיעין על פריסת הצבא הסורי תוך אמירה ברורה שהולכת להיות מלחמה בקרוב – בהחלט לא הופתענו. זה מתחבר גם עם דבריה של רעייתי שהייתה קצינה ב- 848 ואמרה לי כשבוע לפני המלחמה שיואל בן פורת אמר שתפרוץ מלחמה ביום כיפור.
              לבסוף – אל תזלזל בעמותה להיסטוריה צבאית. יושבים של כל הברזלנים שבמשך שנים רבות ממש עשו. ודי לחכימא.

              השב לתגובה
            • גדעון שניר
              גדעון שניר אוגוסט 03 2018, 08:14
              מילה אחרונה בנושא

              יונתן, השלמה
              עדות אישית שלי: ידענו בוודאות מוחלטת כבר ביום שישי בבוקר שלמחרת, יום שבת, מלחמה בשעה 14:00. היו לנו 30 שעות לצאת למתקפת מנע אילמלי גולדה שהתחייבה במחדל היסטורי לקיסינגר שלא לירות את הכדור הראשון. כול זה אינו קשור למחדל אי מוכנות הצבא ולשאננות הבלתי נתפסת במהלך שישי ושבת בו אפילו הסדיר לא נכנס לכוננות ושיחקו ששבש על גדות התעלה, ועל כך שילם דדו במישרתו. ובצדק!

              השב לתגובה
              • יצחק דגני
                יצחק דגני אוגוסט 03 2018, 12:21
                גדעון היקר

                אתה צודק – ידענו. אתה לא צודק באמירה שלך: "גולדה שהתחייבה במחדל היסטורי לקיסינג'ר וכו'". גולדה קיבלה את ההחלטה הנכונה על מנת לא להתקוטט עם קיסינג'ר שהיה מליץ היושר העיקרי שלנו אצל הנשיא, הפנטגון ומחלקת המדינה שלא היו כל כך איתנו כמו שהם היום. זאת לאור הצורך החיוני להרתיע את הסובייטים.

                השב לתגובה
                • גדעון שניר
                  גדעון שניר אוגוסט 04 2018, 18:10
                  נזק לדורות

                  ההחלטה הזו של גולדה ש "לא להתקוטט" עלתה לנו ב 2800 חללים, 12 אלף פצועים, אובדן כושר ההרתעה, וטראומה לאומית שלא נרפאינו ממנה, אם בכלל. נזק לדורות!! שאת פירות ביאושיה אנו אוכלים גם בימים אלה.

                  השב לתגובה
                  • יצחק דגני
                    יצחק דגני אוגוסט 05 2018, 00:10
                    גדעון היקר

                    אינני נכנס לוויכוח על הנתונים שהבאת לעיל. אולם אני מבקש לציין כדלהלן – קיסינג'ר הודיע לגולדה שאם ישראל תתחיל היא תהיה לבד. גולדה הייתה חייבת לשקול עניין זה כיוון שהסובייטים היו מעורבים עמוק במלחמה וכאשר צה"ל שינה את המגמה ברמת הגולן הסובייטים התכוננו לשלוח לסוריה יחידות קומנדו סובייטיות. האמריקנים הכריזו על כוננות עליונה של כוחותיהם בים התיכון והצי השישי יצא מנמל נפולי למזרח הים התיכון.
                    כ"כ כשבוע לאחר פרוץ המלחמה האמריקאים הטיסו אלינו רכבת אווירית. אתה מכיר את העניין הזה.
                    תוצאה נוספת ואולי הכי חשובה ממלחמה זו הייתה שבירת 3 הלאווים של חרטום, התחלת שיחות עם ישראל בק"מ ה0 101 שלמעשה היו ההתחלה למגעים שבסופם נחתם הסכם השלום עם מצרים.
                    לגבי ההרתעה אתה ממש תועה. אם כיום הרוסים במצב של שת"פ עם ישראל הרי שזה בהחלט, בין היתר, תוצאה של הניצחון הישראלי המדהים ביום כיפור.

                    השב לתגובה
                    • גדעון שניר
                      גדעון שניר אוגוסט 06 2018, 08:57
                      יצאנו מצולקים

                      קשה להתווכח מול הידע שלך… ובכול זאת. שנינו חווינו את המלחמה הזו ויצאנו עם תובנות שונות. אמנם ניצחנו בקרב, אך הפסדנו במלחמה. הצד השני הבין שיכול לפגוע בישראלי ולכן איבדנו את כושר ההרתעה ודי להתרשם מכך בהתנהלות מול עזה בחודשים האחרונים.
                      אני מציע שנפנה את האתר לאחרים..
                      בהערכה רבה

          • גדעון שניר
            גדעון שניר אוגוסט 03 2018, 08:07
            ובכול זאת

            גלשנו למלחמת יום כיפור בדיון הזה שלא בכוונה, אבל בכול זאת: אכן ידענו ימים קודם למלחמה על הכוונה ואפילו המועד (עדות אישית שלי). אני התייחסתי בהערה זו לדיון המקדים ברמת המקרו לגבי היתכנות המלחמה בכלל, שאמ"ן וגופי ניתוח אחרים לא ייחסו לה הסתברות גדולה, (וכן התייחסו לכישלון המצרי בתימן כסמן לאי מוכנותם הצבאית), וזאת כדי להשיב לכותב המאמר על הקושי לחזות מהלכים משמעותיים בזירה הבינלאומית. לדוגמא- במחקר היסטורי מקיף של מלחמות גדולות ב 400 השנים האחרונות, נמצא ש 75% מהם נגרמו משיקולי אגו וכבוד ולא כפי שסברו מתוך שיקולים כלכליים למשל. ואת ה "אגו" קשה לאמוד או לצפות מראש.

            השב לתגובה
  4. דוד אילת
    דוד אילת אוגוסט 03 2018, 07:39
    תשובה ליונתן,יצחק וגדעון

    מכובדי-יונתן ,יצחק וגדעון
    מלחמת יום כיפור,בעיקר בגלל תוצאותיה הקשות עדיין נחשבת פצע פתוח.כל המיסמכים העדויות והמחקרים שנעשו לגביה התכנסו לבסוף למסקנת מחדל של הדרג המדיני שניסה לגלגל זאת על הדרג הצבאי באמצעות וועדת אגרנט.
    היום יודעים שקבוצה קטנה מאוד של שאנשים-גולדה ,זעירא בינהם לקתה בתסמונת"חשיבת יחד" הקרייה בהקשר שלנו "הקונספצייה".המיצרים היו בתימרונים צבאיים גדולים ליד הגדר אבל הדרג המדיני והמודיעיני שלנו(זעירא) הגדיר זאת כ"אימונים".חוסיין הזהיר אותנו,הסוכן הכפול שלנו במיצריים אשרף מראוון הזהיר אותנו והיו אזהרות גם מקציני מודיעין בדרגים נמוכים.אבל הצמרת הייתה מקובעת שהיצרים לא יעיזו לעשות זאת לאחר מה שספגו ביום כיפור.ההזנחה הפושעת של קו בר לב והמוצבים הם התירגום הפרקטי של השאננות הזו.ברור שבשטח הופתעו כי הם ציפו להנחיות ,להוראות,להתארגנות אבל כשהדרג הבכיר ביותר נתון בתיסמונת חשיבת יחד,מקובע על קונספציה שגוייה ונותן למציאות הסברים שקריים רק על מנת לא להתבלבל עם עובדות או דיעות חדשות -זו התוצאה. אני ממליץ בחום לקרוא את הספר-תהליך קבלת החלטות בהוצאת מישרד הביטחון של הפסיכולוגים ג'ניס ומאן שהגדירו וחקרו את תופעת חשיבת היחד.ספר וותיק ומרתק ואקטואלי תמיד.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני אוגוסט 03 2018, 12:14
      לדוד אילת

      יש בתגובתך שלעיל משהו לא ברור. כתבת: "הצמרת הייתה מקובעת שהמצרים לא יעזו לעשות זאת לאחר מה שספגו ביום כיפור". הרי אנו מדברים כאן על גישת הצמרת לפני פרוץ מלחמת יום כיפור. אנא הסבר.

      השב לתגובה
    • דודי
      דודי אוגוסט 03 2018, 12:25
      תשובה ליצחק-צודק ןונה למלחמת ששת הימים

      יצחק שלום.
      צודק.כוונתי הייתה לאחר מה שקרה כמובן במלחמת ששת הימים וניצחון הבזק המדהים.זה היה אחד הגורמים על פי מנתחים ופרשנים צבאיים שהביאו לביטחון עצמי ושאננות מנותקת מהמציאות שגרמה להתעלמות מתהליכים שקורים במצריים ובשטח עצמו עד פרוץ מלחמת יום כיפור.

      השב לתגובה
  5. דוד אילת
    דוד אילת אוגוסט 03 2018, 08:49
    הערה נוספת לגדעון

    שלום גדעון
    ההתמקדות במלחמות בכלל או במלחמת יום כיפור כאיום אמיתי או מדומה היא מוגזמת מבחינת כוונתי במאמר.יש הרבה איומים אמיתיים שמזניחים כל הזמן. מערך כיבוי האש עד שריפת הכרמל,"הקטיושות יחלידו" שנצא מלבנון,מוכנות ישראל לרעידת אדמה,מכינות קדם צבאיות ללא פיקוח מישרד החינוך ו/או חדר מצב אחר,גני ילדים פרטיים גילאי 0-3 ללא כל רגולצייה או כמעט ללא רגולצייה עליהן -ראה מיקרה מוות כתוצאה מרצח של מטפלת ואני יכול להמשיך ולהמשיך.האיומים לא חייבים להיות ביטחוניים ברמה של מלחמות בהן היתה אי וודאות מסויימת לעיתים .יש איומים אמיתיים ברמה האזרחית כל הזמן ובזה הפולטיקאים בחלקם הגדול עוסק הרבה פחות ומעדיף לעסוק בשדים ורוחות ואיומים מדומים.משהו שייתן רווחים פוליטים מידיים ולא חריש עמוק ורציני לפתרון בעיות אמיתיות

    השב לתגובה
    • גדעון שניר
      גדעון שניר אוגוסט 03 2018, 13:28
      דיון חשוב

      לסיום
      הנושא שהעלית חשוב ,וצר לי שלא דנו בו מספיק ונגררנו לפצע המדמם של מלחמת יום כיפור
      בכול מקרה- תודה לך

      השב לתגובה
  6. דודי
    דודי אוגוסט 03 2018, 12:25
    תשובה ליצחק-צודק הכוונה למלחמת ששת הימים

    יצחק שלום.
    צודק.כוונתי הייתה לאחר מה שקרה כמובן במלחמת ששת הימים וניצחון הבזק המדהים.זה היה אחד הגורמים על פי מנתחים ופרשנים צבאיים שהביאו לביטחון עצמי ושאננות מנותקת מהמציאות שגרמה להתעלמות מתהליכים שקורים במצריים ובשטח עצמו עד פרוץ מלחמת יום כיפור.

    השב לתגובה
  7. ללא שם
    ללא שם אוגוסט 04 2018, 18:50
    האיומים בדויים

    המציאות מדומה
    האמת מפוברקת
    המסמכים מומצאים
    הציטוטים מומצאים
    העובדות לא נכונות
    והעם מוחא כפיים

    השב לתגובה
    • דודי
      דודי אוגוסט 06 2018, 09:48
      תשובה ללא שם

      קצת קיצוני.
      מה אתה חושב שעומד מאחורי המציאות הבדוייה לדעתך?

      השב לתגובה
  8. נועה ברון
    נועה ברון אוגוסט 05 2018, 13:35
    שאל את הפוליטיקאים שלנו מי היה אפלטון

    ותראה את המבוכה
    חהנבערים שגודשים את בית הנבחרים לא יודעים אפילו לכתוב את שמו. שרת תרבות הכפיים? דרעי ששילם חובו לחברה? אומן הסלפי? זה ששתק עד לא מכבר בחקירות? זה שהחליף אותו? זה שהנו סגן שר הבריאות כי איננו מוכן להיות שר במדינה ציונית? להמשיך?

    השב לתגובה
    • דודי
      דודי אוגוסט 06 2018, 09:46
      תשובה לנועה

      שלום נועה
      אפשר באמת לדון באיכות נבחרי הציבור שלנו ואכן חלקם בעייתי.אך יש גם נבחרי ציבור ראויים מכל המפלגות.חבל כמובן שקולם פחות נשמע כי הם לא ווחגרים וצעקניים אבל זה לא אומר שאינם מקדמים נושאים חברתיים וכלכליים .בסוף בסוף אלו נבחרי הציבור שהעם בחר לטןב ולרע.

      השב לתגובה
  9. ציפורה הבר
    ציפורה הבר אוגוסט 24 2018, 06:50
    העם מתלכד סביב המנהיג שמדבר על

    איומים קיומיים.טכניקה שמוכיחה עצמה לאורך ההיסטוריה.

    השב לתגובה
    • דודי
      דודי אוגוסט 25 2018, 09:51
      תשובה לציפורה

      תודה על תגובתך ציפורה.
      כשיש איום קיומי אמיתי זה טבעי שתהייה התלכדות מאחורי המנהיג.השאלה מה אנו מגדירים איום קיומי?איום קיומי הוא איום דוגמא בטחוני עם אינדקציות מסויימות.איום אינו קיומי כשהוא משרת אל ורק צרכים פוליטים פנימיים או אחרים.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בפוליטיקה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!