JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

החירות שלנו בסכנה

האם אנו דמוקרטיה טוטליטרית או דמוקרטיה ליברלית?

החירות שלנו בסכנה פרופסור ניצה נחמיאס
אוגוסט 27
09:30 2018

את המושג "דמוקרטיה טוטליטרית" הציג הסוציולוג הידוע יעקב טלמון ב-1954, כשפרסם את ספרו "ראשיתה של הדמוקרטיה הטוטליטרית". כותרת אמיצה, שוברת מוסכמות ומאתגרת את המחשבה. כיצד יכולה דמוקרטיה להיות טוטליטרית? הרי הדמוקרטיה היא היפוכה של הדיקטטורה, התגובה והתשובה למשטר דיקטטורי, כיצד יכול פרופ' טלמון לכרוך דמוקרטיה עם טוטליטריות?

נזכרתי בספרו החשוב של פרופ' טלמון, שמסביר באריכות את התופעה הזאת, כשקראתי את הריאיון המרתק עם ד"ר יאשה מונק שפורסם בעיתון "ידיעות אחרונות" ושכותרתו הייתה "כשבוחרים לא רוצים דמוקרטיה". מונק מנתח את מהות הדמוקרטיה כשלטון פוליטי אשר מתקיים היום במדינות רבות, בעיקר בעולם המערבי, וטוען שהוא מודאג. מונק מזהיר מפני שינויים פוליטיים שקורים לאחרונה בעולם ואשר משנים את צביונה של הדמוקרטיה ומעמידים בסכנה את דרך החיים שהורגלנו בה בעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה, דרך חיים המבוססת על עקרונות הדמוקרטיה הליברלית. "למרות שנראה", הוא אומר, "שבמישור הפוליטי ובתרבות יש יציבות, מנגד יש רגעים מוזרים וקצרים שבהם חשיבה פוליטית שנראית יציבה מתגלה כשבירה למדי – בכך שהדמוקרטיה הליברלית, היציבה לכאורה, עלולה לעבור טרנספורמציה ואף לקרוס". מילים קשות. הדמוקרטיה הליברלית שלנו, טוען מונק, נתונה בסכנה קיומית, ומה שיתפוס את מקומה הוא "שלטון שונה באופן שלא היה עולה על דעתנו ב-2000". מונק מתכוון להפיכתה של הדמוקרטיה הליברלית כפי שאנו מכירים אותה לדמוקרטיה טוטליטרית. החירות שלנו בסכנה, הוא טוען, ועלינו להצילה.

הגורם המרכזי להתמוטטות המשטרים הדמוקרטיים כפי שאנו מכירים אותם הוא ש"מנהיגים לא דמוקרטיים יכולים לעלות לשלטון בבחירות". אנו רואים זאת בטורקיה, ברוסיה, בהונגריה, בוונצואלה ועוד. בעשורים האחרונים התפתחו סתירות עמוקות בשיטה הפוליטית במערב, והדמוקרטיה הליברלית המבוססת על העקרונות הבסיסיים שאינם שנויים במחלוקת ואינם ניתנים לפשרות – חירויות הפרט, שוויוניות ורווחת הפרט – הפסיקו להיות ערכים מקודשים שלא נוגעים בהם ולא משנים אותם. לאחרונה, אומר ד"ר מונק, אנו עדים לעלייתו של ערך חדש, המוביל את הדמוקרטיה לטוטליטריות. ערך זה הוא "הגדרה עצמית קולקטיבית".

מונק מאפיין את המושג "הגדרה עצמית קולקטיבית" בכך שהמערכת הפוליטית פחות ופחות קשובה למה שאנשים באמת רוצים. הפוליטיקאים מקבלים החלטות בהשפעת בירוקרטים, וזה כולל מערכות בנקאיות ומוסדות עצמאיים כמו הרשות לניירות ערך, רשויות רגולטוריות למיניהן ובעיקר לוביסטים. גם הפוליטיקאים וגם הבירוקרטים קובעים את החלטותיהם בהשפעת לוביסטים. והתוצאה היא שרצון העם נשחק, וברוב המקרים כלל לא קיים. השילוב של כל אלה, אומר מונק, מעורר בהרבה מהאנשים תחושה, מוצדקת למדי, שמה שאני אומר לא משנה ומה שאני רוצה וצריך לא חשוב. לתופעה זאת קורא מונק "עליית הדמוקרטיה האי-ליברלית", ואני קוראת לתופעה "עליית הדמוקרטיה הטוטליטרית".

הסממנים של הדמוקרטיה הטוטליטרית ברורים: קיים נתק מוחלט בין המוסדות המחוקקים וצורכי רוב האוכלוסייה, שכן מוסדות השלטון מחוקקים חוקים שאינם מבטאים את רצון הכלל ואינם עונים לו. הערכים הבסיסיים של הדמוקרטיה הליברלית, שהם חירויות הפרט ושוויוניות, מפנים את מקומם לערך ההגדרה העצמית הקולקטיבית.

אין עדות חזקה לכך מחוק הלאום. חוק זה מבטיח ומעגן את ההגדרה העצמית הקולקטיבית היהודית, ומי שאינו שייך לקבוצה אתנית זאת אינו בעל זכויות שוות. ערכי חירות הפרט, הממלכתיות והשוויוניות של כל אזרחי המדינה ללא הבדל דת, גזע ומין פינו את מקומם לדמוקרטיה דיקטטורית המכתיבה את ערכי השבט היהודי לכל האזרחים תוך שלילת זכות הבחירה האישית שנתונה לכל אזרח בדמוקרטיה ליברלית.

וזה המקום לחזור אל יעקב טלמון, המזכיר בספרו "ראשיתה של הדמוקרטיה הטוטליטרית" את ז'אן ז'אק רוסו, שהציע את מודל הדמוקרטיה הדיקטטורית כמודל רצוי לחברה השואפת להיות חברה צודקת. המודל מבוסס על העיקרון של "הרצון הכללי" לעומת "רצון היחיד". רוסו הכיר בעובדה שלכל חבר בקהילה יש רצון וצרכים אישיים, אך טען שחייבת להיות התאמה מוחלטת, מעין חפיפה, בין הרצון והצרכים של היחיד, החבר בקבוצה, לבין הערכים והצרכים של הקבוצה. היחיד, כאשר הוא נשמע לרצון האישי שלו, חייב לממש ולבצע את מערכת הערכים והחוקים החיצונית שנקבעת על ידי הקבוצה. החבר היחיד בקבוצה יהיה חופשי ובעל חירות אישית רק כאשר יממש את ערכי הקבוצה וצרכיה. הרצון הכללי וטובת הכלל הם הערכים העליונים, חירויות הפרט ישועבדו לחרויות הקבוצה.

לצערי אני מוצאת את המודל של רוסו, אשר נחשב לאבי הטוטליטריזם, כאן אצלנו. אני רואה באופן ברור את מודל ההגדרה העצמית הקולקטיבית ואת הדמוקרטיה הטוטליטרית משתלטים על חיינו במידה גוברת והולכת. המנהיגים שלנו שיעבדו את חירויות האזרח לחוק הלאום, המפלה בין אזרח לאזרח. דוגמאות נוספות נוגעות לאפליית נשים וקבוצות שוליים ולחוקים המגבילים את חירויות האזרח. למשל אזרח לא יכול לבחור מה הוא רוצה לעשות ביום המנוחה שלו וכיצד הוא רוצה לשאת את בת זוגו או את בן זוגו. כל חיינו מוכתבים ומשועבדים לרצון הכללי, ששולט בכנסת באמצעות הסכמים קואליציוניים מושחתים, על פי המודל של ז'אן זאק רוסו. האזרח, אומרים לנו המנהיגים, חייב לשעבד את צרכיו ורצונותיו לרצון הכללי, כפי שהוא בא לידי ביטוי בחוקים ההזויים שבית המחוקקים מייצר בכמויות חסרות תקדים.

והגרוע מכול, לפי ד"ר מונק, הוא בעליית מנהיגים שמכריזים "אני מדבר בשם העם, אני מביע את דעת האנשים ואת הקול שלהם. אני בתור מנהיג צריך יותר כוח." זה מצב מסוכן מאוד, אומר מונק. ואני אומרת, המנהיגים שלנו היום מובילים אותנו במהירות ובבטחה אל עברי הדמוקרטיה הטוטליטרית. אנו חייבים להילחם בתופעה המסוכנת ולהשיב את הדמוקרטיה הליברלית לעמנו ולכל אזרחינו.

על המחבר / המחברת

ניצה נחמיאס

ניצה נחמיאס

עורכת מדור: חברה. פרופסור למדע המדינה. מרצה אורחת באוניברסיטת מרילנד , (קמפוס טאוסון) ובאוניברסיטת תל אביב. מחברת ועורכת של ארבעה ספרים ומספר רב של מאמרים. מרצה בכינוסים אקדמיים ומקצועיים ברחבי העולם.

22 תגובות

  1. DEDI
    DEDI אוגוסט 27 2018, 10:48
    עדיין לא טוטליטרית

    אבל בהחלט בדרך אל

    השב לתגובה
  2. א.
    א. אוגוסט 27 2018, 13:33
    נעזוב את כל יתר המושגים

    הבעיה היא הדמוקרטיה!

    השב לתגובה
    • גדעון שניר
      גדעון שניר אוגוסט 28 2018, 07:46
      שיטת ממשל אינה המטרה של מדינת ישראל

      לפי הכותרת הזו עוד אפשר לחשוב בטעות שהמטרה של מדינת ישראל היא להפיץ את רעיון הדמוקרטיה בעולם, נושא השמור לארצות הברית המוכנה לצאת למלחמות ברחבי העולם כדי לקדם את הרעיון הזה. אני בכלל לא חושב שזו המשימה של מדינת ישראל, היא לא הוקמה למטרה הזו אלא כדי להבטיח את המשך קיומו של העם היהודי לדורות רבים ככול האפשר בארץ ישראל. הדמוקרטיה היא בהחלט שיטת חיים נשאפת וראויה אבל אינה המטרה האולטימטיבית. לכן יש להעמיד את סדרי העדיפויות בהתאם.

      השב לתגובה
      • אלון ילין
        אלון ילין אוגוסט 28 2018, 12:57
        האמנם?

        גדעון היקר,
        המשימה של מדינת ישראל אינה נושא מאמרה של פרופ' נחמיאס.
        אם כבר מדברים על המשך קיומו של העם היהודי, הרי ההיסטוריה דווקא מוכיחה שנוכחות קיבוץ יהודי בתפוצות היא שקיימה את העם היהודי ואפשרה את תקומתו בארץ ישראל. ראה (מי שמאמין בזה)ירידת האבות למצרים כבסיס לכיבוש הארץ. ראה הקהילה היהודית בבבל כבסיס להקמת בית שני. וראה גלות אירופה כבסיס להקמת הציונות ומדינת ישראל.

        השב לתגובה
        • גדעון שניר
          גדעון שניר אוגוסט 28 2018, 21:48
          זו בדיוק הבעיה

          זו בדיוק הבעיה, לתפיסתי אי אפשר לתת ציונים לדמוקרטיה באופן בלתי תלוי בקונטקסט הישראלי. כול גירסה של דמוקרטיה צריכה להיבחן במידה שהיא משרתת מטרה גבוהה יותר. מדינת ישראל נוסדה כדי לממש מטרה מסוימת, ולכן צריך לשאול קודם מהי המטרה והאם הדמוקרטיה כפי שהיא היום עונה למטרה זו.
          ההיקשר שאתה עושה בין גלות ותקומה אינו מעניינו של הדיון הנוכחי

          השב לתגובה
          • נגה
            נגה אוגוסט 31 2018, 11:06
            יש יותר ממטרה אחת

            מר שניר, האם למדינת ישראל, ולכל מדינה בעצם, יש רק מטרת-על אחת? והאם כל אמצעי מקדש מטרה זו?
            אני מסכימה איתך שהמטרה של הציונות הייתה ועדיין הינה הקמת בית לאומי לעם ישראל, שימורו וטיפוחו, וזו בעיניי מטרה חשובה. אבל לדעתי למדינת ישראל יש מטרות נוספות. כמו כל מדינה, עליה לארגן את היחסים בין תושביה – כל תושביה – ולשמש בסיס לקיום חברה מתפקדת.
            מידת הארגון החברתי וטיבו והפשרות שנאלצים לעשות עבור כל מטרה – זו מהות הוויכוח. לדעתי העקרונות הדמוקרטיים הם הטובים ביותר שיש לנו למטרה השנייה, וחוק הלאום פוגע בה אנושות. התרומה שלו למטרה הראשונה – בית לאומי לעם היהודי – אפסית ובטח לא מצדיקה את הפגיעה במטרה השנייה.
            אני יודעת שרבים מהמתנגדים לחוק הלאום סבורים שהמטרה הראשונה אינה ראויה ושיש לבטל אותה. אני לא מסכימה איתם בכלל. אבל הם הרי מיעוט, ואפילו לא מיעוט אלים או קולני. ואני פשוט לא מצליחה להבין את הקצף בימין נגד המיעוט הזה, את הפחד ממי שלא כלולים בשום מרכז קבלת החלטות (גם לא בבית המשפט העליון, אבל זה פוסט בפני עצמו).
            לעומת זאת, שר החינוך, שהוא גם אחד הטוענים המרכזיים לראשות הממשלה, מדבר בגלוי על סיפוח – אפקטיבית אפרטהייד בשלב ראשון וחיסול המדינה הציונית בשלב שני. איך זה לא מבעית אתכם?

            השב לתגובה
        • גדעון שניר
          גדעון שניר אוגוסט 29 2018, 07:54
          מוכה ומודה?

          מילה לסיום: התקומה הייתה למרות, ולא בגלל!

          השב לתגובה
        • נמרוד ברטמן
          נמרוד ברטמן אוגוסט 29 2018, 12:22
          ימניים אי אפשר לשכנע בהגיון

          גם אם הם תרבותיים

          השב לתגובה
          • גדעון שניר
            גדעון שניר אוגוסט 30 2018, 10:50
            אם יש לך מה לאמר

            נמרוד
            חשיבותו של האתר הזה הוא שמאפשר קיומו של שיח אקדמאי עינייני המשוחרר מסטריאוטיפים או תגיות שמקומם בטוקבקים ברמה אחרת.
            אם יש לך השגות עניניות על דברי- הצג אותם ואת דעתך השונה (אם יש לך בכלל) ואשמח לדון בה.

            השב לתגובה
  3. אלון ילין
    אלון ילין אוגוסט 27 2018, 15:05
    כנסי לממ"ד

    צפי למתקפה של אלה שאני מכנה "אבירי הימין".

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני אוגוסט 27 2018, 23:24
      אלון יקירי

      הפעם יש להסכים לחלוטין עם פרופ' נחמיאס. יש להציל את ישראל מגלישה אל דמוקרטיה טוטליטרית כפי שהנהגת ערביי ישראל עם השמאל הרדיקלי רוצים שנגיע לשם. שמיעוט אנטי ציוני יכפה את רצונו על הרוב. שתיהרס מדינת ישראל הדמוקרטית לתפארת ותהפוך למדינה חצי מוסלמית. הרי אנו יודעים איזו דמוקרטיה ואיזה מעמד יש לנשים וללהט"בים במדינה שהם רוצים שנהיה. כמו שהם אומרים – אללה יוסתור.

      השב לתגובה
      • אלון ילין
        אלון ילין אוגוסט 28 2018, 09:42
        הפוך גוטה.....

        דמוקרטיה טוטלירטית אינה יכולה להיווצר על ידי מיעוט, כך שכל עוד נשמור על רוב יהודי במדינה, לא תקום פה דמוקרטיה טוטלירטית מוסלמית. לעומת זאת קיימת סכנה כזו מהצד השני.

        השב לתגובה
        • יצחק דגני
          יצחק דגני אוגוסט 28 2018, 12:47
          אלון היקר

          עכשיו בלבלת אותי לגמרי. האם אתה טוען שפרופ' נחמיאס טועה?
          הרי בין הירדן לים התיכון יש רוב ערבי. לכן יש סכנה ברורה שתקום כאן דמוקרטיה טוטליטרית מוסלמית. איך זה לא ברור לך?
          אוי ואבוי לנו, ואגב גם לערביי ישראל, אם זה יקרה.
          ועוד – אתה צריך להחליט אם אתה אתנו או אתם. הדמוקרטיה מתירה לכל פרט להחליט היכן הוא רוצה להיות. אולם הוא חייב להבין לאן זה מוביל.

          השב לתגובה
  4. גיורא קימל
    גיורא קימל אוגוסט 27 2018, 21:19
    ישראל יותר ליברלית ופחות שיוויונית

    אינני מבין את הקשר בין חוק הלאום ובין ליברליות. האם בזה שהדוכיפת נבחרה כציפור לאומית נפגע חופש התעופה של שאר הציפורים?
    בפועל ישראל הופכת יותר ויותר ליברלית. הממשל הצבאי, משטר הצנע, הפיקוח על מטבע זר, היתר יציאה, מס נסיעות, כל התקנות הבלתי ליברליות הן נחלת העבר. חלק גדול מהחסמים ליבוא הוסר (לא הכול). אפילו הכפייה הדתית הרכינה ראש (לא מספיק). יש שפע של מרכזי קניות שפועלים בשבת בישובים יהודיים.בניגוד לעבר, המדינה מכירה בזוגיות ללא נישואין. הקאנאביס לא מפליל, זוגות חד מיניים מתפקדים בגלוי אפילו כהורים. עדיין אנו לא הולנד אך המגמה של הליברליזם בישראל היא הפוכה לעומת התמונה שמנסה פרופ' ניצה נחמיאס להציג.
    נראה לי שחוק הלאום לא פוגע בחופש הפרט אך הוא זורה מלח על אי השיוויון שכבר קיים ממילא לא רק עקב שהמדינה מחלקת את האזרחים ללאומים מכול העולם אלא גם כופה עליהם דתות. דווקא הלאום היהודי הוא הכי סובל מהתופעה הזאת. כי קודם יש כול מיני יהודים בעלי חובות וזכויות שונות. יש יהודי מלידה, יהודי כוהן מלידה, יהודיה מלידה, ממזר (חל רק על יהודי מלידה), אלמנה עם או בלי בנים, מגויר(ת) כהלכה, מגויר(ת) לא כהלכה, יהודי אתני אך חייב להתגייר ולא עשה את זה. יהודי אורתודוקסי ויהודי רפורמי. חובת הגיוס של 3 שנים חלה רק על גברים יהודים שלא מאמינים באלוהים אפילו אם הם רוצים ללמוד את תורתה המכובדת של פרופ' ניצה נחמיאס. יהודים חדורי אמונה באלוהים יכולים לא לשרת כלל אם הם ילמדו את התורה של אריה דרעי. אז איזה לאום יהודי זוכה פה בעליונות? ובמה שונה אי השיוויון בין יהודים רפורמים/וקונסרווטיבים ובין יהודים אורתודוקסים ובין אי השיוויון בין יהודי ובין דרוזי או ערבי מוסלמי?
    אי השיוויון בישראל הוא שריר וקיים מאז קיומה של ישראל ואני מתייחס רק לאי שיוויון מבחינת חוקים שנובע מאי הפרדת הדת מהמדינה וממשקעי עבר של אוכלוסיה מסויימת. לא נגעתי באי שיוויון שאינו מעוגן בחוק. על זה אפשר וצריך להלחם. חוק הלאום לא קשור לדמוקרטיה ולליברליות. הוא בעקרון אי שיוויוני אך לא מוסיף ולא גורע במצב של חוסר השיוויוניות שכבר קיים בארץ.

    השב לתגובה
    • ט
      ט אוגוסט 28 2018, 13:25
      שאלתה וענית

      מה הקשר בין חוק הלאום ודמוקרטיה ליברלית?
      העובדה שחוק הלאום מוסיף שמן ואבק שריפה וחומר נפץ לסממנים הבלתידמוקטים ליברליים שכבר התנחלו בחברתני

      השב לתגובה
  5. לבנה
    לבנה אוגוסט 30 2018, 12:43
    אנשי הימין יתר מסתערים על כל דעה אחרת

    אני תומכת בך לגמרי

    השב לתגובה
  6. ירון בכר
    ירון בכר ספטמבר 02 2018, 17:49
    (שחזור) אני חושב שכיום ישראל דמוקרטיה ליברלית

    הסכנה היא שבאופק מסתמנות מגמות מסוכנות

    השב לתגובה
  7. אביגדור
    אביגדור ספטמבר 07 2018, 06:44
    את צודקת

    אבל איך יוצאים מהמצב הזה
    אנחנו בבעיה
    ואני לא רואה איך פותרים אותה

    השב לתגובה
  8. ג. ח.
    ג. ח. ספטמבר 10 2018, 00:19
    כאשר שומעים את השרים מדברים

    ןגם את חברי הכנסת
    חייבים להסכים איתך

    השב לתגובה
  9. !!!
    !!! ספטמבר 25 2018, 14:38
    היא כבר ניזוקה

    ועלולה להפגע ללא תקנה

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בפוליטיקה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!