JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

שיעור באנטי-דמוקרטיה

המהפכה החוקתית של איילת שקד

שיעור באנטי-דמוקרטיה איילת שקד צילום: ניצן חרמוני en.wikipedia.org
ספטמבר 30
09:30 2018

אולי לא כולנו שמים לב, אבל אנחנו בעיצומה של מהפכה חוקתית אשר מובילה שרת המשפטים איילת שקד. השרה מובילה את המהפכה בגלוי, בנחישות ובאומץ לב, וחותמה יהדהד בעוז בטווח הנראה לעין וכנראה גם בעתיד, לדיראון עולם. בעקבות המהפכה החוקתית הזאת הדמוקרטיה הישראלית נחלשת ומפנה מקום לעריצות הרוב, תוך צמצום היכולת והלגיטימציה של קבוצות מיעוט להיות חלק שווה ואינטגרלי בחברה. ראוי שנושא זה ייכלל בדחיפות בנושאי הסדר הציבורי בישראל וטוב שמורים בבתי הספר ידונו על כך בשיעורי האזרחות עם תלמידיהם, דור העתיד. שיעור באנטי-דמוקרטיה.

איילת שקד הגיעה לתפקידה עם משנה סדורה שמטרתה לשנות באופן דרמטי את מערך הכוחות ואת צורת התנהלות השלטון בישראל. על פי שקד, מערך הכוחות בין הרשויות בישראל כדמוקרטיה צריך לבטא את "רצון העם" – שלטון הרוב, כלומר מי שנבחר צריך לקבל את הכוח לשלוט על פי רצונו והשקפתו. שקד מתעלמת לחלוטין מכך שלדמוקרטיה יש שתי פנים: עקרון הרוב ושמירה על זכויות המיעוטים וחלשים. עבור השרה שקד משמעות הדמוקרטיה היא אך ורק שלטון הרוב, ואותו אין להגביל כלל. פוליטיקאי כטוב בעיניו יעשה.

אם הדמוקרטיה הייתה רק שלטון הרוב, היא הייתה מממשת רק את שלטונם של החזקים. ההגנה על המיעוטים מבטאת את טיבו של המשטר הדמוקרטי כמגן על החלשים, הזקוקים להגנה לא רק מפני השלטון אלא גם מפני לחצים חברתיים וכלכליים מצד כל מיני גורמים שהכוח מצוי בידם.

בכוחה של הדמוקרטיה להגביל את השלטון וכך צריך להיות. הגבלה זו מונעת שרירות ופגיעה באמות המידה שבבסיס החברה (שנקבעו בחוקה או בחוקי יסוד) ופגיעה במיעוטים, בחלשים ובכל מי שאינו בשלטון ואולי אף פעם לא יהיה.

לשם מימוש תפיסת עולמה השרה שקד פועלת בנחישות בכמה מישורים:

במישור של המערכת המשפטית – עוד לפני כניסתה של שקד לתפקיד שרת המשפטים היא פעלה לצמצום כוחה של מערכת המשפט על כל מרכיביה ובפרט לצמצום כוחו של בית המשפט העליון. מאז כניסתה לתפקיד ומינויה ליו"ר הוועדה למינוי שופטים שקד פועלת לאיוש מערכת המשפט בשופטים שמרנים וימנים. גולת הכותרת היא מינוי שישה שופטים לבית המשפט העליון, מרביתם על פי בחירתה. מינוי שופטים שמרנים נועד לצמצם את מעורבות בית המשפט העליון בפעילות הממשלה הנוכחית, שהיא ממשלת ימין שמרנית.

אך שקד לא משאירה את צמצום המעורבות רק להחלטות השופטים, היא גם פועלת לחקיקת פסקת ההתגברות, על מנת לצמצם מאוד את יכולת בית המשפט לבטל חוקים. כמו כן, השרה מבקשת לקבוע כי ביטול חוקים יעשה רק בהרכב של תשעה שופטים, על מנת להקטין את הסיכוי לביטול. בד בבד היא מנגחת את בית המשפט העליון על מנת לייצר דה-לגיטימציה ולזרוע פחד בבית המשפט מפני מעורבות בפעילות הממשלה. פעולות אלה מחלישות את כוחו של בית המשפט העליון.

במישור צמצום כוחם של שומרי הסף – שרת המשפטים פועלת להחלשה משמעותית של מוסד הייעוץ המשפטי. לדעת השרה, הייעוץ המשפטי נועד לעזור לשרים ולממשלה לממש את תכניותיהם ולכן המינויים צריכים להיות אישיים ולא עצמאיים. כך נעלם תפקיד שומר הסף.

במישור החקיקה – מצד אחד פועלת שרת המשפטים, בתוקף תפקידה כיו"ר ועדת השרים לחקיקה, לצמצום משמעותי בחקיקת חוקים, הן של הממשלה והן של הכנסת – הכוונה לחוקים פרטיים. מצד שני השרה פועלת לחקיקת חוקים אשר משנים את סדרי המדינה, חוק היועצים המשפטיים הוא דוגמה אחת לכך, והנה כמה דוגמאות אקטואליות נוספות:

חוק הלאום – חוק זה שינה את האיזון בין מדינה יהודית ודמוקרטית בכך שחיזק את המרכיב היהודי על חשבון הדמוקרטי, תוך פגיעה בשוויון. כמו כן החוק צמצם את היכולת והלגיטימציה של הלא-יהודים בישראל להשפיע על אופיה של המדינה, למשל בנוגע לחתימת הסכמי שלום והחזרת שטחים.

חוק הג'ובים – הפיכת מנגנון השירות הציבורי למנגנון פוליטי ובכך פגיעה בשירות לציבור, בפרט לציבור שנציגיו אינם בממשלה.

חוק הפונדקאות – פגיעה בשוויון של בני זוג הומואים, אשר אינם בין הזכאים.

במישור המשילות – על פי תפיסתה של איילת שקד צריך לאפשר למי שנבחר לפעול ללא הפרעות ובכל דרך לממש את תפיסות העולם של הנבחרים. כאמור, גישה זו מתעלמת מכך שדמוקרטיה איננה רק שלטון הרוב, והיא פותחת פתח לפעילות סקטוריאלית, פתח לשחיתות ופתח לפגיעה בשוויון.

למיטב הבנתי, במשטר דמוקרטי שבו יש שלוש רשויות עצמאיות, צריך להיות מנגנון מובנה שבאמצעותו מערכת המשפט מסוגלת, במקרים שהיא רואה לנכון, לבטל חוקים שמחוקק בית המחוקקים. משמעות שלטון הרוב איננה דיקטטורה של הרוב. ישנם קווים מנחים שעל פיהם פועלות החברה והממשלה כנציגתה – חוקה, חוקי יסוד, חוקים – ולא כל חקיקה של רוב מקרי יכולה להיות לגיטימית.

לדוגמה, האם חוק אשר קובע כי רק אלה ששפת אימם עברית יכולים להיבחר לכנסת הוא לגיטימי? או האם במדינה יהודית ודמוקרטית יכול להתקבל חוק אשר קובע כי לכנסת יכולים להיבחר רק יהודים? ברור שיש כאלה שרוצים זאת, אבל נראה שזה לא יכול להתקבל. או שמא כן?

התוצאה של מהפכה חוקתית זו של שרת המשפטים היא צמצום הדמוקרטיה והשלטת עריצות הרוב, פגיעה במיעוטים ובחלשים – ערבים, חד-מיניים וכד', פגיעה בשוויון, פגיעה בבית המשפט, פגיעה בשומרי הסף, פגיעה בשלטון החוק. על כן האדם המשפיע ביותר היום בממשלת ישראל אינו ראש הממשלה ולא שר הביטחון או שר האוצר, אלא שרת המשפטים.

את הפגיעה הזאת בדמוקרטיה ניתן עדיין לתקן, אבל לא לאורך זמן. אולי אם הליכוד, מפלגת השלטון, תחזור לימיה הדמוקרטיים-ליברליים, בהנהגת בגין וברוח ז'בוטינסקי. אני מוכרח לציין שאינני אופטימי כל כך, המדינה נחטפה בידי כוחות לא דמוקרטיים אשר מוליכים את כולנו לפגיעה מהותית בדמוקרטיה.

 

על המחבר / המחברת

שי ענבר

שי ענבר

עורך מדור: אקדמיה. ד"ר, מרצה בקריה האקדמית אונו. עוסק בשכנוע ושינוי עמדות, בנושא של יהודים וערבים, ובשיטות מחקר איכותניות. בעבר מנהל המחלקה למחקר איכותני במכון למחקרי שוק.

26 תגובות

  1. ראליסט
    ראליסט ספטמבר 30 2018, 13:40
    כל עם ראוי למנהיגים שהוא בוחר

    ככל שגדלות הבעיות ומושחר עתיד צאצאינו
    העם יותר מרוצה ממנהיגיו
    זה מה יש (בשפת העם)

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני ספטמבר 30 2018, 21:34
      שאלות לשי ענבר הנכבד

      האם כיום מישהו היה אומר: בלי חרות ומק"י?
      האם כיום צריך פנקס אדום כדי לקבל עבודה?
      האם לא צריך לתקן את הרפורמה החוקתית מבית מדרשו (הכל שפיט) של השופט ברק?
      האם כיום קיים "הגוש" שבו מחליטים מי ימלוך בממלכת הסוציאליזם בימינו?
      האם כיום מחליטים בוועדת הביטחון של "האיחוד" מי יהיו המח"טים?
      אולי, אבל במקרה רק אולי, היום ישראל קצת יותר דמוקרטית?

      השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author אוקטובר 01 2018, 09:10
      לא ריאליסט דטרמיניסט

      לא מסכים שאנחנו ראויים למה שאנחנו עכשיו מקבלים מההנהגה. אנחנו צריכים להלחם על מה שאנחנו חושבים שנכון וראוי, בדיוק כמו שעשו אלה שהיום בשלטון במשך שנים רבות כשאפשר היה לחשוב שהשלטון ישאר תמיד כפי שהוא.
      חייבים לשנות את דרך המחשבה התבוסתנית הזאת וכאן מתחילים.
      שיהיה לנו בהלחה!

      השב לתגובה
      • שי ענבר
        שי ענבר Author אוקטובר 01 2018, 09:17
        תשובות ושאלות

        יצחק היקר
        אתיחס לכל השאלות כאילו הן רטוריות ואענה על כולן – האם תשובה שלילית מעידה על כך שהמצב ענינית לא טוב.
        אני אכן מסכים שבזמן שלטון בן-גוריון לא היתה ממש דמוקרטיה אבל האם זה מצדיך לחזור לשם? האם שלטון הימין לא מוליך אותנו למקומות לא דמוקרטיים? האם יסודות אנטי דמוקרטיים ומשיחיים מובילים את הממשלה הנוכחית ובהזדמנות הראשונה יצמצמו עוד את הדמוקרטיה ויעלימו אותה? אם ברק טעה בחלק מגישתו זה מצדיק היום להעביר את פסקת ההתגברות? האם אנחנו לא רוצים שתהיה הסדרה ברורה כי החוק הוא מעל השלטון במובן הזה שצריך להגביל את השלטון מכוח אבסולוטי? האם אין זה ברור שצריכה להיות הסדרה של פסילת חוקים המנוגדים לחוקי יסוד? בהעדר חוקה.

        השב לתגובה
  2. גדעון שניר
    גדעון שניר אוקטובר 01 2018, 11:26
    אין ולא יכולה להיות דמוקרטיה מושלמת

    מן הסתם אתה מצפה לתשובה, ובכן,
    נתחיל בכך שדמוקרטיה קודם לכול שיטת ממשל לפי החלטת הרוב. ותפקידה לייצג את רוב הציבור. מכאן, ניתן להצמיד לדמוקרטיה ערכים נוספים, כפי שהרוב מאמין בהם כמו ה"שוויון" שציינת. וניתן כמובן להוסיף ערכים נוספים למשל "סולידריות חברתית" או זכויות וחובות שווים, שלטון החוק וכדומה. השאלה שנשארה פתוחה היא מידת האיזונים בין רצון הרוב ובין מידת העמידה בערכים הנלווים כמו השאיפה להגן על המיעוט והחלש בחברה. ועל כך חילוקי הדעות בינינו, כי אם ה"רוב" היום, היה תואם את השקפת עולמך הפוליטי, יתכן ולא היית כלל מעלה על הכתב את הביקורת הזו, שכן ניתוח אובייקטיבי של חלוקת התפקידים הראויה והמאוזנת בין מערכות השלטון – אינו נמצא בין שורותיך.. לעניות דעתי. אגב, ראה את שטף הגידופים שסופג בג"צ לאחרונה מצד חוגי שמאל מסוימים על כי פסק כמה החלטות שאינן הולמות את תפיסת עולמם… ונתחיל מהתחלה:
    אין וגם לא יכולה להיות "דמוקרטיה מושלמת". אפילו יוון, ערש הדמוקרטיה, הייתה נהוגה בה העבדות, ולאחרונה בדנמרק ובשוויץ נקבע במשאל עם חוק האוסר על לבישת בורקה וקריאות המואזין, האם לטעמך מדינות אלה אינן דמוקרטיות? בשל החוק שהרוב קבע, הפוגע ללא ספק בחופש הדת של המיעוט המוסלמי?
    הרכב בית המשפט העליון: מי קובע ששיטת מינוי שופטים לפי "חבר מביא חבר" עדיפה על פני נניח איזון דעות ותפיסת עולם? לידיעתך, הרכב חברי בית המשפט העליון הראשון במדינת ישראל היה על פי מפתח מפלגתי (בו לשופטים תומכי מפא"י היה יתרון מספרי בולט). קטונתי מלטעון שזו השיטה הנבחרת, אבל גם שיטתו של אהרון ברק למנות או לפסול מועמדת בכירה כי "האג'נדה שלה אינה תואמת את שלו" היא בעייתית בלשון המעטה!, יתרה מכך, לא זיהיתי שבג"צ בהרכבו הנוכחי, אותו אתה פוסל, שהוא מזניח במשהו את זכויות הפרט או מקפח את החלשים.
    ביטול חוקים: ישנם חוקי יסוד המהווים אמת מידה למידת תקפותם של חוקים חדשים. עד היום, כול חוק חדש הוערך במידה שתאם את חוק "כבוד האדם וחירותו" שבחסותו לדוגמא בלבד, חדרו למדינת ישראל למעלה מ 150 אלף פלסטינאים שמימשו את חזון "זכות השיבה" והכול בחסות בג"צ! באופן הסותר את המגמה של הבטחת רוב יהודי במדינת ישראל. ויש דוגמאות נוספות, כמו ביטול "נוהל שכן" שגרם לאבדות בקרב חיילינו, או ביטול חוקים שנועדו להרחיק עשרות אלפי מסתנני עבודה מאפריקה. בלית ברירה, נדרש המחוקק לכלים שיאפשרו לו משילות, וחוק ההתגברות הוא ניסיון מינימלי, הססני, אנמי למדי- לכך.
    חוק הלאום: מעניק בלעדיות לעם היהודי רק במישור הלאומי ואינו גורע דבר מההגנה הנרחבת שהמשפט הישראלי כבר מעניק לשוויון. זו זכותו של הרוב המעוגנת אפילו, רחמנא ליצלן במגילת העצמאות. מאחר וקיים במדינת ישראל מיעוט השואף וחותר לממש את רעיון "מדינת כול אזרחיה", היה צורך לעגן זאת בחוק. נכון, זה חוק דמוקרטי (לפי הרוב) אך מסכים איתך שהוא אינו שוויוני (כפי שחוק השבות אינו כזה), ומפלה את המיעוט השואף לחיסולה של היישות הציונית במזרח התיכון, בכך שמונע ממנו לממש שאיפות לאומיות/דתיות/תרבותיות. ואני מודה, מתוך אנוכיות הישרדותית מוחלטת, שכך ראוי בקונטקסט הישראלי במזרח התיכון. מלבד זאת לא מצאתי בחוק הלאום אף פגיעה בזכויות האזרח באשר הוא, אדרבא- לדעתי חסר בחוק העמדת החובות האזרחיות לצד הזכויות, ברוח הדמוקרטיה.
    לגבי חוקים נקודתיים כמו הג'ובים והפונדקאות- אני מסכים איתך בהחלט, גם אתה יודע שהם תוצאה של הסכמים קואליציוניים, שאני חושש שכול מפלגה בת 30 מנדטים בלבד, הייתה נאלצת לשלם אתנן פוליטי בזוי כזה כדי למשול (ליבני סירבה לכך, ולכן הליכוד תפס את מקומה – וחבל!)
    לסיכום: אינני מוצא פגם דמוקרטי! במהלכיה של שרת המשפטים, הוויכוח כאמור הוא על מידת האיזונים עם ערכי השוויון, וזה שווה דיון ברמה אחרת. הצמדת את ערך השוויון לדמוקרטיה, כאשר אין שוויון מוחלט בישראל (חוק השבות, חוק שירות צבאי ועוד) שנראה שאתה חי איתם בשלום, תוך התעלמות מערכים חשובים אחרים כמו סולידריות חברתית (זכויות וחובות שווים) או רוב יהודי במדינת ישראל- פוגמת בדיון.

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author אוקטובר 01 2018, 12:36
      דמוקרטיה לא מושלמת

      מעריך מאוד את התיחסותך המפורטת!
      נראה שיש בנינו כמה חילוקי דעות וכמה הסכמות:
      מסכים לחלוטין שדמוקרטיה איננה שיטה מושלמת אך היא הטובה ביותר לאזרח ולא לשלטון. יוון בהחלט לא היתה דמוקרטיה מושלמת, כסמסתכלים ומשווים לימינו. הלוואי שהבעיה היחידה היתה עניין העבדות. מה לגבי זכויות נשים שלא היו קיימות כלל?
      מסכים לחלוטין כי השופט ברק שגה בעניין פסילתה של רות גביזון. יותר מזה, הסיבה לפסילה היא הבעיתית -אג'נדה.
      אין לי שום בעיה עם הרכב שופטים מגוון – להיפך חשוב ורצוי, אבל בשום פנים ואופן לא החלטות על בסיס עמדות פוליטיות וזה מה ששקד עושה. זה שחוזרים על אמירה אין ספור פעמים לא הופך אותה נכונה – "חבר מביא חבר".
      זה ששלטון מפא"י היה בעיתי ולא לגמרי דמוקרטי לא מצדיק עכשיו, אחרי 40 שנות ימין, פגיעה בדמוקרטיה על ידי החלשת בית המשפט העליון וערעור הלגיטימיות שלו. זה לא פוגע רק בשמאל, זה יפגע בכולם!
      סולידריות חברתית בהחלט מקובלת עלי כערך חשוב מאוד אבל לא על בסיס מדיר – בסיס גזעי. סולידריות צריכה להיות לגבי אזרחי המדינה ולא רק חלק מהם. לצערי, חלק מהאוכלוסייה מוציאה עצמהמכך – החרדים. וחלק מהאוכלוסיי מבקשת להוציא קבוצות – הימין את השמאל והערבים.
      לבסוף לגבי הדמוקרטיות שהבאת כדוגמה והצדקה להתנהלות לא דמוקרטית. גם דמוקרטיות מוערכות לוקות בפגמים גזעניים ואנטי-דמוקרטיים. ואני לא מחשיב את שוויץ כדמוקרטיה מוערכ. להזכירך זכות הצבעה לנשים הוענקה שם רק ב-75. השווצרים גם הצביעו במשאל עם שהמינרטים לא יכולים להיות גבוהים יותר מהכנסיות – איסלמופוביה גזענית לשמה. דמוקרטיות טובות נמדדות בזמן של קשיים ולא נכנעות בשל כל קושי לרגשות האפלים של הציבור.
      לכן דמוקרטיה איננה רק שלטון הרוב אלא שלטון הרוב ושמירה על זכויות המיעוטים והחלשים. היום מיעוט מחר רוב – מדינת ישראל דוגמא לכך.

      השב לתגובה
  3. דנה רימר
    דנה רימר אוקטובר 01 2018, 14:35
    דמוקרטיה איננה רק מה שנציגי העם רוצים

    הם לא יכולים להחליט דברים לא דמוקרטיים ולכן מישהו צריך להחליט אם זה חוקי או לא
    סמוטריץ הנו חבר כנסת אבל אם יתנו לו לקבוע ולחוקק תהיה כאן מדינת דת קיצונית מלאה שנאת האחר ואנטי דמורטית

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author אוקטובר 01 2018, 16:00
      דמוקרטיה

      מסכים לחלוטין. דמוקרטיה היא שלטון רוב מוגבל. שלטון אשר יש לו קווי יסוד – ערכים מנחים אשר כולם כולל הרוב וכולל הנבחרים חייבים ללכת לאורם.
      חייבים להנחיל את זה לכולם כי זה מגן על כולם.
      העיקרון בדמוקרטיה גם אמור להיות זמניות השלטון והחלפתו לשם בריאותו ובריאות הדמוקרטיה.

      השב לתגובה
    • גדעון שניר
      גדעון שניר אוקטובר 02 2018, 09:20
      למה את מתכוונת?

      דנה, חבר כנסת אחד כמו סמוטריץ למשל, אינו יכול לחוקק חוק, כמו שחברת הכנסת זועבי אינה יכולה לעשות כך.(מעניין שלא הצגת אותה כדוגמא..).
      צריך רוב, כפי שחוק היסוד "כבוד האדם וחירותו" עבר על חודו של קול אחד!
      ועכשיו תגדירי מהם "דברים לא דמוקרטיים" כדי שנבין את השקפת עולמך ולמה את מתכוונת

      השב לתגובה
  4. שי ענבר
    שי ענבר Author אוקטובר 02 2018, 09:35
    העיקרון לא הפרטים

    לא מדבר בשם דנה אבל לדעתי העיקרון הוא העניין כאן ולא הפרטים. העיקרון הוא שיש גם גבול לחקיקה!
    ויש לנו כבר דוגמאות להתנהלות לא דמוקרטית שעברה ביקורת שיפוטית שאני מקווה שאתה מסכים איתה עקרונית – גיוס חרדים למשל. עוד בעיה חקיקתית לא דמוקרטית היא הכפיה הדתית או השלליטה הדתית אורתודוכסית בכל מה שקשור בנישואין וגרושין. במקרה זה אפילו אם הרוב רוצה את האורתודוכסיה היהודית אין כל פגיעה ברוב אם במקביל יהיו נישואין אזרחיים.

    השב לתגובה
    • גדעון שניר
      גדעון שניר אוקטובר 02 2018, 16:17
      המקום לשינוי- בקלפי

      מסכים, כי תפיסת עולמי מתקשה מאד לקבל את החוקים הללו, אבל אינני יכול לאמר שאין זה דמוקרטי. ואם זה לא מוצא חן בעיני, אז אלך לקלפי כדי לגבש קואליציה שתבנה הרכב ממשלה התומך בעמדותי!

      השב לתגובה
  5. שי ענבר
    שי ענבר Author אוקטובר 03 2018, 07:52
    הגדרת דמוקרטיה

    נראה שיש בנינו מחלוקת על הגדרת הדמוקרטיה. בכל מקרה ניפגש בקלפי ואולי ניתן יהיה סוף סוף להחליף את הממשלה הרעה הזו אשר פוגעת במרקם החברתי ובסולידריות שעליה דיברת.

    השב לתגובה
  6. יוכי
    יוכי אוקטובר 03 2018, 19:22
    והבעיה העיקרית היא .....

    רוב העם מעריץ אותה ממש

    השב לתגובה
    • שע ענבר
      שע ענבר אוקטובר 04 2018, 07:20
      הערצה?

      לא בטוח לגבי רוב העם, למען האמת אני רוצה להאמין שהרוב לא באמת מעריץ. מה שכן האישה מאוד מרשימה ופועלת בנחישות לממש את אמונתה. חבל שאין יותר כאלה בצד השני.

      השב לתגובה
  7. י
    י אוקטובר 04 2018, 09:52
    אתמול ראיתי תכנית אישית עליה בטלויזיה

    זה שהיא נחשבת לחכמה ומבריקה בארץ רק מעידה באיזה מצב עלוב אנחנו נמצאים ומי הם ניבחרינו

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר אוקטובר 06 2018, 13:02
      עליבות

      היא יכולה להיות גם חכמה ומבריקה וגם לא צודקת.
      לא חושב שהיא נערצת מעיד עלמצבנו העלוב. זה מעיד על חוסר הבנה ותמיכה אמיתית בדמוקרטיה. זה לא מצב עלוב זה מסוכן.

      השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author אוקטובר 06 2018, 13:09
      עליבות?

      היא יכולה להיות גם חכמה ומבריקה וגם לא צודקת.
      לא חושב שמצבנו עלוב בגלל זה אני חושב שזה מעיד על חוסר הבנה ו/או חוסר הענקת חשיבות לדמוקרטיה וזה מסוכן.

      השב לתגובה
  8. ע
    ע אוקטובר 04 2018, 15:08
    המפלגות שרואות בבית המשפט העליון אויב

    הן אויבות הדמוקרטיה

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר אוקטובר 06 2018, 12:06
      פסילה לעומת ביקורת

      בהחלט מסכים עם הדברים. עדיין יש להפריד ביקורת עניינית ומוצדקת ולהתייחס בהתאם.
      פסילת פרופ' גביזון היתה טעות חמורה מבחינה דמוקרטית ולחלוטין לא מוצדקת כיהיתה על בסיס עמדותיה הפוליטיות כביכול.

      השב לתגובה
  9. משאל עם ייצוגי
    משאל עם ייצוגי אוקטובר 04 2018, 23:55
    במי היית בוחר

    אם היו בוחרים נשים לכנסת בראש רשימות פוליטיות במי הייתם בוחרים?
    1. תמר זנדברג
    2. שולי מועלם
    3. שלי יחימוביץ'
    4. איילת שקד
    5. חנין זועבי
    6. מירי רגב

    השב לתגובה
  10. יגאל בן יוסף
    יגאל בן יוסף אוקטובר 05 2018, 06:38
    כאשר השמאל עשה מה שרק רצה

    זה היה דמוקרטי
    כאשר הימין מצליח יותר ויותר לקבל תמיכת העם זה לא דמוקרטי

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר אוקטובר 06 2018, 12:01
      חוסר עמוד שדרה

      עד מתי אפשר להשתמש בטיעון הזה? הימין בשלטון כבר 40 שנה. השמאל עשה הרבה טעויות את כולן הימין צריך היה לתקן אבל כל מה שיש לו להגיד זה שהכל אשמת השמאל והצדקות מסוג זה. אז אםאלה הטיעונים נראה לי שצריך כבר להחליף את השלטון. טעויות ומחדלים שלא צד אחד לא מצדיקים התנהגות דומה שלהצד האחר!

      השב לתגובה
  11. נתן יפה
    נתן יפה אוקטובר 19 2018, 12:11
    ואחרי כל הצלחה שלה בא הצעד הבא

    יותר קיצוני והדמורטיה נפגעת

    השב לתגובה
  12. גיורא קימל
    גיורא קימל דצמבר 13 2018, 16:27
    זה מיעוט ולא רוב

    אם היתה באמת כפיית רוב על מיעוט זה עדיין דמוקרטיה – אולי בלי שוויון, בלי חרות הפרט וכו' אך בהגדרה דמוקרטיה היא שלטון הרוב. הבעייה שאין פה שום רוב. הקואליציה שלנו היא גיבוב שלמיעוטים שכל סיעת מיעוט מוכנה לתמוך בסיעות מיעוט אחרות העיקר שהסיעות האחרות תומכות בהן. האם באמת הליכוד והבית היהודי רוצים שהחרדים לא ישרתו? האם חברי הליכוד מתנגדים לתחבורה ציבורית בשבת ומקבלים הדרת נשים? בהצבעות כן כי אז החרדים תומכים בגחמותיהם. כך זה עובד.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בפוליטיקה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!